איך לשחרר כעסים?

איך לנהל עוצמות של כעס ולא להגיב על אוטומט

איך לגרום לאחרים לאהוב אותנו?

אין באמת נוסחה סודית . אתם יודעים גם ג'יני השד שמגשים משאלות יכול לעשות כמעט הכל. כי להתערב ברגשות או להשפיע עלייהם לא ממש אפשר. אבל כן אפשר לעורר אותם. ליצור איזו קירבה, רצון לראות אותנו, לשמוע לבלות להכיר ועוד ועוד.

 אדם אוהב את מה שעושה לו טוב, ולא אוהב את מה שלא עושה לו טוב. ואם תגרום למישהו להרגיש לא טוב, הוא יאהב אותך פחות, או ישנא אותך, תלוי בכמה רע תעשה לו.

מי לא רוצה להרגיש מוערך, אחד כזה שאוהבים אותו גם אהבה מקצועית, חברית.

אם אתם מרגישים שעבר חתול שחור בינכם לבין אדם אחר תעשו אתם את הצעד הראשון גם אם הוא לא משתף פעולה תתגברו על האגו ותזמו פגישה או שיחה. אם אין שיתוף פעולה שחררו. אך לפחות ניסיתם ותחושת האי נוחות הזו בכל ווליום תהיה קטנה יותר.

7 עצות איך לגרום לאחרים לאהוב אותנו?

1. כדי שאנשים יאהבו אותנו תנו להם ערך ואפילו משהו ייחודי שהופך אותו לכזה שבולט ומשפיע. כאשר אנחנו משתפים את הערך שיש לנו ועושים זאת מתוך רצון לתת, אנחנו גורמים לאנשים לאהוב, להתחבר, לעקוב ולהעריך אותנו.

2. דעו להקשיב לאחרים- מבלי להתפרץ. הבינו מה הם רוצים ובמה אני יכול לעזור להם.

3. דעו לפרגן ללא ביקורתיות (בלי אבל) ואם אתם רוצים לתת משוב, דברו בגובה העיניים עם נקודות לשיפור מה אחרים יכולים עוד לעשות.

4. היזהרו מלתת פרשנות לסיטואציות, התנהגויות ומצבים של אחרים. אתם לא יודעים באמת מה קרה שם. גלו חמלה, שימרו על איפוק וסבלנות. ואם טעיתם קחו אחריות ובקשו סליחה

5. כולנו רוצים להיות בחברת אנשים כיפיים. ולכן אם נרצה שירצו להיות בחברתנו, עלינו להיות כיפיים, אדיבים, מסקרנים, חייכנים ואנשי שיחה טובים. חשוב לשים לב כשאדם מתאמץ יותר מדי לשעשע אחרים, זה לא נראה אמין וזה קצת פחות כיף.

6. קיראו לאנשים בשמם וצרו קשר עיין

7. והעצה הכי חשובה תאהבו את עצמכם– האחרים כבר יידבקו

מה ההפך מאהבה (רמז זו לא שנאה)

עוד על אהבה ושנאה

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

איך להשיג תוצאות טובות יותר בחיים ולהגשים חלומות?

"הכל קורה עבורך ולא לך" אמרה ביירון קייתי, משפט מעורר מחשבה שמאפשר לנו להתבונן ולשאול מה השיעור של כל מה שקרה לנו?

כולנו נולדנו עם מתנה לעולם הזה, אפשר לקרוא לזה ייעוד, שליחות, מסר לעולם. אך רבים אינם יודעים בדיוק מהו ויותר מכך איך להציג אותו לעולם.

מרק טווין אמר פעם שיש 2 ימים משמעותיים בחיים:
היום שבו נולדת והיום שבו הבנת למה

האם אתה האחד? האם את האחת? שואל דורון ליבשטיין, המנטור של המנטורים, שפיתח שיטה ייחודית איך להשפיע ולהיות האחד כחלק ממארג שלם בעולם.

שינוי גישה

לכולנו יש אפשרות לבחור ולהחליט. בחיים ישנן הרבה מאוד אפשרויות לכל מכשול, בעייה והזדמנות. בידינו הכוח להתבונן כיצד אני בוחר להתייחס לאותו אירוע.


האם זו הזדמנות או האם זה משבר?

התייחסות זו תשפיע על ההבנה והקבלה שמאפשרת לנו לא להתווכח עם המציאות. להבין לקבל ולסלוח. לשחרר את מה שאין לנו שליטה והשפעה ולהבין שאנו מסמנים את הפעולות בשביל ובדרך לחלומות שלנו.
לעיתים, יש צורך לשנות כיוון לבחון דרכים חדשות. קבלו זאת באהבה כי אף פעם אין לדעת אם זה טוב או רעובסופו של דבר… הכל לטובה.
אף אחד לא יקח אחריות על חיינו אני האחד שרוצה להתפתח ולחיות את החיים שלו ולשם כך עליי לעבור מעמדת אשמה והתגוננות לקבלת אחריות.


איך נדע שאני האחד?

כששאלתי את דורון ליבשטיין איך נדע את התשובה לשאלה כל כך משמעותית ומשנה חיים, זה מה שענה לי:

התבוננות פנימית

הכירו את עצמכם ללא מסיכה. עד עכשיו הסתכלנו מה הסביבה מגדירה אותנו. אך זו הגדרת מקצוע ה DOING שלי. מי שבאמת אנחנו, זו הפנימיות שלנו ה BEING הבסיס.
"אם הבנתי ש'אני השראה נוכחת עבור אנשים אחרים, אומר דורון, זה אומר ש"גם שאני יושב ומקשיב מבלי לעשות כלום ב DOING  יש לי נוכחות"

הניצוץ האלוהי בפנים הוא שייתן לנו את התשובות לשאלות מי אני. ההקשבה הפנימית לחלק בנו שיודע, הקשבה לגוף למחשבות וגם לפחדים יאפשר לנו לקיים דיאלוג עם כל החלקים.
ולרוב, זה כואב אך המתנה והאור הגדול נמצאים שם.

הגדירו מה הייכולות והחוזקות שלכם

את התשובה למה הייעוד שלי ניתן למצוא "מבחן תשוקה" . אך שימו לב,  תשוקה היא אינה הייעוד – היא רמז.

לכולנו יש ייעוד. קיבלנו מתנה שאיתה אנחנו אמורים למלא תפקיד מסוים בעולם. תפקיד שכרוך בנתינה לזולת. כשתמלאו את התפקיד הזה, חייכם יתמלאו בשמחה, בהתלהבות ובהגשמה. כשאנחנו באמת נלהבים לגבי משהו, שום דבר לא עוצר אותנו. אנחנו לא צריכים להתאמץ לשים לב אליו כי הוא מושך אותנו באופן שאי אפשר לעמוד בפניו

לבנות דרך עם הרבה אפשרויות להגיע ליעד

ההבנה והידיעה שאנחנו תמיד בדרך. לפעמים על הדרך ולפעמים סטינו. אך חשוב שתמיד נהיה בתנועה . יש בחירה הרבה בחירות , אך החלטה אחת. ואם אנחנו לא נחליט, החיים יחליטו עבורנו.

ישנו מודל צמיחה מודל GROW המאפשר לנו:

א. להגדיר יעד לאן רוצים להגיע. וזה יכול להיות יעד רגשי, הוויתי ומצבי.

ב. ראליטי – לראות את המציאות האמיתית. איפה אני באמת עכשיו. כדי לראות את הפער בין הרצוי למצוי.

ג. אפשרויות- לשים לב לכל האפשרויות שיובילו אותנו ליעד. הרגישו והתבוננו שאתם על הדרך או שיש צורך לבחון אפשרות אחרת להגיע.

ד. מה בחרתי לעשות- ההחלטה שלי. שימו לב להינות מהמסע ולחגוג הצלחות כחלק מההתקדמות ליעד.

יש הבדל בין רוצה שזה יקרה
אני מאמין שזה יקרה
אני מרגיש שזה קורה

4 פעולות שכולם יכולים לעשות, כדי להגשים חלומות ולהשיג תוצאות טובות

  1. לדמיין אותנו שם – שזה מצליח
  2. לחשוב שזה כבר קרה
  3. להרגיש שזה כבר קרה
  4. לפעול כמו מי שהצליח
לדמיין לראות בדמיון שזה קורה


לדמיין שזה מצליח ולראות בעיני רוחינו את מה שאנחנו רוצים להגשים. כשאני רואה את עצמי מצליח, כמו כדורסלן שקולע לסל ולפני שמצליח הוא מדמיין את הכדור נכנס, כך תחוו אתם את הרגע הזה.
למעשה אנו רואים את זה קורה פעמיים: פעם בדמיון ופעם בבמציאות.

וולד דיסני "אם אתה יכול לחלום את זה אתה יכול לעשות את זה"

לחשוב שזה כבר קרה


איך חושב מישהו שזה כבר קרה: הוא חש, גאווה, הצלחה וסיפוק. "סוף מעשה במחשבה תחילה", כיהמחשבה מייצרת אנרגיה תוצאות ומציאות

להרגיש שזה כבר קרה

FAKE IT UNTIL YOU MADE IT. זה דומה להרגשה שאני בריא לפני שהחלמתי. להרגיש שאני עשיר לפני שיש לי כסף.ל א לחכות לרגע שיקרה משהו.

במקום אם, אז להרגיש אז אם.לחיות משהו ברגש שעוד לא קרה

לפעול כמו מי שהצליח

כי מה שעשיתי עד היום השפיע על התוצאות שלי עד היום ומה שאני עושה מעכשיו ברגע זה, ישפיע על התוצאות מעכשיו!

כשאנחנו יודעים בפנים במה אני האחד, אני לוקח אחריות, מגלה חמלה, סולח ומשחרר כאב וסבל. סולח לנשמה שלי אומרת ביירון קייתי


פעמים רבות אנחנו עסוקים בשאלת ה"איך" – איך יהיה לי כסף לזה, איך יהיה לי זמן, אבל מה שחשוב לדעת זה לא ה"איך", זה ה"מה".

כשעסוקים ב"מה", קורים אירועים מפתיעים שלא יכולנו לצפות. קשיים בלתי נמנעים שמופיעים והופכים להיות חסרי חשיבות כשאדם פוגש את ייעודו

אנחנו כמו תיבת אוצר עבור העולם והערך האמיתי של תיבת האוצר נמצא במה שיש בתוכה

חישבו מה התכשיט היקר שאתם מגנים עליו ומה אתם מציעים ורוצים לחלוק עם העולם, כי שם נמצאת התשובה האם אתה האחד האם את האחת ובמה.

לשיחה מרתקת עם דורון ליבשטיין האם אתה האחד ליחצו כאן

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

איך לעשות ביעור חמץ חיצוני ופנימי?

נפלה בחלקי זכות לשדר תוכנית מיוחדת רגע לפני חג הפסח, בדיוק בשעה של ביעור חמץ . כמה סימבולי וכמה פרשנות יש לביעור החמץ החומרי והאישי היום…
אז איך עושים בימים אלו ביעור חמץ ומנקים גם את החמץ של עצמנו?
איך לכעוס נכון עם כל החוסר צדק שמרגישים?
ואיך ארבעת הבנים מההגדה של פסח משקפים לנו את עצמנו… ומי הבן החמישי שהצטרף?

מתוך התוכנית סליחה יומיומית המשודרת בהרדיו החברתי הראשון

 

להאזנה לפודקאסט

POTBEAN SPOTIFY iTunes

המנהג של ביעור חמץ

הוא מנהג שבו בערב החג מבערים שורפים את החמץ

אפשר לבער את החמץ בדרכים שונות כמו: פיזור ברוח, הורדת החמץ בבית שימוש, באקונומיקה וכו'. הרעיון שעומד מאחורי זה שלאחר הביעור מבטלים את החמץ, כלומר מסכימים במחשבה בלב שלם שהחמץ מבוטל וחשוב כמו עפר הארץ

בעקבות הנחיות משרד הבריאות האוסרות על יציאה מהבית והתקהלות, מצוות ביעור חמץ השנה לא תתקיים המתכונת הרגילה.

כי אי אפשר לצאת ולשרוף לכן אפשר לזרוק אשפה לשפוך אקונומיקה ואם נשאר חמץ לזרוק לאסלה.

ותחשבו על זה שיש פה גם איזה שהוא סימן לכך שבעצם הביעור והשריפה של החמץ יכול גם להיות ביעור ושריפה פנימי של החמצות וחרטות שיש לי בלב. סליחה לעצמי על מה שלא עשיתי, הספקתי, אמרתי, נכשלתי

חמץ פנימי

יש גם משהו סימבולי בחמץ שהוא לא רק כחומר אלא חמץ הפנימי שקשור לאגו שאני מכיר או מזניח להחמצות ולחרטות.

חרטה

אחת החרטות הגדולות ביותר בחיים הן על מה שלא עשינו או אמרנו באותו הרגע.שפיספנו, שלא הרמנו את היד כדי להגיד מה שיש לי להגיד. שלא ביקשתי מאחרים משהו , שפיספסתי את ההזדמנות.

ואז אתם יודעים מה לרוב אנחנו עושים? מחכים!

מחכים לאיזה רגע קסום שבו נסלח לעצמנו על שאכזבנו אחרים ואת עצמינו. שנשחרר את הכעס הזה כאילו לא קרה. אז לא כך זה עובד. וזאת הסיבה שכל כך קשה לסלוח, כי הזמן לא מרפא את כל הפצעים. ולצערי, גם זה לא תמיד יעבור בסוף.

להרפות ולשחרר כאב מכעס זה מאמץ גדול. והסליחה עובדת רק אם מתרגלים אותה ללא הפסקה, רק אם יש נכונות להיכשל שוב ושוב בלי לוותר. ללמוד לתקן עם אחריות גדולה

אבל הרווח גדול והוא כל כך שזה משתלם, כי כך מצליחים לקבל את החיים שלנו במתנה.

ובחמץ יש גם חמיצות פנים

הבחירה לפעמים לבחור בכאב ובסבל הוויתור, הכניעה שלנו להזדמנויות שנקראות לנו בדרך


רוצים לשמוע עוד?

לפרקים נוספים בתוכנית הפודקאסט 'סליחה יומיומית' ליחצו כאן
הירשמו לערוץ הפודקאסט סליחה יומיומית ואל תשכחו לספר לי מה לקחתם.

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

סיפור על ארבעת הבנים של פסח+הבן החמישי

'כנגד ארבעה בנים דיברה התורה חכם, תם, רשע ושאינו יודע לשאול'
בכל אחד ואחת מאיתנו נמצאים ארבעה הבנים של פסח, שיכולים לשקף לנו איך איכות החיים של כולנו יכולה להיות הרבה יותר טובה לאורך כל השנה אם רק נפתח עיניים ונעשה עבודה נכונה.

הבן החכם, שואל: "מה העדות, החוקים והמשפטים" ?

הטיפוס החכם שבנו ישאל שאלות, יחפש תשובות ויחפש משמעות. הוא יעצור, יחקור, יתכנן, ילמד, יתפתח אישית ומקצועית וימצא את האומץ לקחת אחריות ולשפר את מעשיו.

מה אומר הבן הרשע: "מה העבודה הזאת לכם?

לעיתים, אנו מתייחסים לחיים כאל בדיחה, פוגעים באחרים, פוגעים בעצמנו כמו 'הרשע' . אנו ביקורתיים, שיפוטיים ונותנים לכעסים ולאשמה לנהל אותנו במיוחד כשאנחנו לא עומדים ברף. אנו נחשוב שאנחנו צודקים ולא ננסה לתקן ולהשתפר, כי הגאווה והאגו מנהלים אותנו.


הבן השלישי הוא התם ששואל: "מה זאת"?

לעתים, אנו צריכים לצפות בשקיעה או לראות אנשים סובלים כדי שנתעורר, נחשוב ונשתנה. שנצא מהתמימות ונקבל "סתירת לחי" להתעורר.

הבן הרביעי, הוא זה ' שאינו יודע לשאול '. "את פתח לו. שנאמר: והגדת לבנך, ביום ההוא לאמר, בעבור זה שעה ה' לי בצאתי ממצרים"

ויש פעמים בהן אנו חשים אדישות ועצלנות. אנו מהלכים סביב עצמינו בעיניים עצומות, כמו בקרוסלה, עושים אותו הדבר ולא מתקדמים לאף מקום. אנו עושים מה שנוח באותו רגע כמו 'ושאינו יודע לשאול' פועלים על אוטומט ולא שואלים שאלות.
כל אחד מארבעת הבנים מגיב לסיטואציות בעוצמות שונות ובעיניים אחרות: סלחניות, מרושעות, תמימות או עצלניות. מה שחשוב שנבין ונהיה מודעים למה שאנחנו חווים ועושים ועד כמה אנחנו פוגעים בעיקר בעצמנו.

ויש עוד בן!

הרבי מלובביץ אמר שיש גם בן חמישי שאף אחד לא ממש מתייחס אליו.הבן החמישי זה הבן שאינו מגיע לקריאת ההגדה , או לשולחן הסדר. הוא יכול להיות בטיול בחו"ל, או במקום אחר וגם יכול להיות בבידוד כמו ההורים, האחים והאחיות שלנו שלא יושבים ביחד לשולחן החג. והמסר שחשוב שנעביר להם שגם שאתם לא פה אתם חשובים לנו ואכפת לנו ממכם.
שימו לב, איזה טיפוס אתם רוצים להיות יותר ואיזה לצמצם. תבחנו איך ובמה ארבעת הבנים +הבן החמישי של פסח יכולים לגרום לכם להמריא לצמוח לקדם לשחרר משקולות מיותרות, לנקות את החמץ הפנימי, לסלוח ולצאת מעבדות לחירות אמיתית, כי זו באמת היציאת מצרים שלנו והבחירה בידינו.

המשך חג פסח שמח ושנצא כולנו במהרה לחירות בריאה, בטוחה ומשמעותית יותר

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

כעס וסליחה בהורות

כעס וסליחה בהורות

למה אנחנו כועסים ובעיקר על האנשים הקרובים לנו?

כמה פעמים חזרתם מהעבודה עצבניים ועם כעס שנדבק לכם ממישהו אחר? ואז אתם מוציאים אותו על ילדכם ועל הסביבה הקרובה אליכם. אם תשאלו את עצמכם בכנות מלאה: מתי בפעם האחרונה ביקשתם סליחה מהילדים שלכם על כך, מה תהיה התשובה שלכם?

לרוב כשאנו נתקלים במצבים בהם עלינו לבקש סליחה, בעיקר מילדינו, אנו נוהגים לעבור הלאה. להתחמק, לברוח לאזורי נוחות אחרים מאשר לבקש סליחה מהם וגם לסלוח. לרובנו קשה לבקש סליחה, דווקא בפני האנשים הקרובים לנו והאהובים עלינו ביותר. ככה זה כשהאגו מתערבב ביחסים והרגישות עולה לממדים עצומים.

למה אנחנו כועסים?

אנחנו כועסים כי אנחנו לא מקבלים את מה שאנחנו רוצים מתי שאנחנו רוצים ואיך שאנחנו רוצים.

כעס מתעורר בנו כאשר אנו מבחינים כי משהו השתבש בסביבה שלנו ואז מרגישים את הכעס בגוף בדפיקות לב בכאבי בן ראש, פנים אדומות, קוצר נשימה- תראו מה אנחנו עושים לעצמנו.

כשאנחנו נפגעים אנחנו כועסים כשאנחנו מתעצבנים אנחנו כועסים

וכשאנחנו מיואשים אנחנו כועסים אז מה יש בכעס הזה שיכול לעצור לנו את החיים

אם נבין את הנזקים שכעס עלול לגרום לנו נוכל גם כדי למצוא חלופות וגם לתרגל אותם לפני ונזכור ששמרים צריכים לתפוח כעסים לא על זו התוכנית היום

כעס זה רגש שמשותף לכולנו. יש אנשים שנוטים לכעוס יותר או פחות. יש אנשים שמרגישים שהעולם חייב להם, או שזה לא פייר מה שקרה להם. וזה קשור לתפיסות שונות של אנשים על העולם והפרופורציות שהם מתייחסים לכל מיני סיטואציות

לעתים כשכועסים יש צורך להגיב מהבטן או שלא להגיב בכלל.

כעס הוא רגש טבעי ולגיטימי. כאשר אדם כועס, יש לו צורך לפרוק את הכעס

בדרך כלל אנחנו כועסים שדברים לא מסתדרים לנו כמו שרצינו

יותר קל לכעוס על האנשים הכי קרובים לנו

אדם שמתפרץ רק בתוך המשפחה, למד שבבית מותר לו ולא צריך לשמור על בלמים. זה לא שאין לו בלמים יש פה שיתוף פעולה פסיבי מצד שאר בני המשפחה, שנותנים לו לגיטימציה להתנהג כמו ילד קטן וחסר אחריות.

גברים ונשים מסוגלים לצעוק על בני זוגם לקלל להאשים להגיד מילים לא במקום מילים ומשפטים שמעולם לא היו מעזים להגיד בנוכחות חברים או אנשים לעבודה.

לפעמים לא הנושא ולא האדם מכעיס אלא העיתוי.

הרמבן, רבי משה בן נחמן

הרמבן, רבי משה בן נחמן היה מגדולי ישראל מתקופת הראשונים ומגדולי מפרשי התורה. הוא כותב בתחילת האגרת המפורסמת שלו, האגרת שמתייחסת לחשיבות הענווה והימנעות מכעס איך האדם צריך להתנהג ואילו תכונות לשפר.

ובהקשר לכעס הוא כותב שאדם שרוצה לעצב את האישיות שלו שיתחיל קודם כל לעבוד על מידת הכעס שלו. וכך הוא אומר

ברגע שתדברו בנחת לכל אדם ובכל עת כך תינצלו מהכעס שהוא מזיק, לא נעים, לא מקדם ולא בריא לאף אחד.

האם אפשר לא לכעוס אף פעם לדבר תמיד בנחת וברוגע?

לא פשוט כי למעשה איך נחנך את הילדים שלנו בלי לכעוס או להראות לא מרוצים מההתנהגות שלהם, איך נסביר לאנשים שמה שהם צריכים לעשות זה אחרת?

אז כעס הוא בלתי נמנע אך בואו נבין דבר אחד חשוב

לכעס יש ווליום ואנחנו יכולים להששיע בכל עת על מידת הווליום הזו

אז נכון זה לא פשוט אבל, כדי להגיע לחיים רגועים ושלווים אם תחשבו על זה אפשר לכעוס רק אם יש תועלת לכעס וזה גם מקדם אותנו למטרה מסויימת וחשובה

ובמקרה כזה תראו כלפי חוץ שאתם כועסים אבל בפנים תחייכו.

כלומר בפנים תראו זעופים, בקול תשמעו תקיפים אך בפנים תהיו רגועים. כך תקבלו את האיזון הנכון בחיים.

אז מה עושים איך להתמודד לנהל ולשחרר כעסים במיוחד במשפחה?

בואו נקרא לילד בשמו נבין ונקבל את הכעס ונפסיק להתווכח עם מה שקרה

כעס הוא רגש שקיים ומשותף לנו ויש גם בכעס הזה צדדים טובים.

כעס הוא רגש שעובד לכאורה מצויין. הוא משאיר את האחרים רחוקים ממני ומסתיר את העובדה שנפגעתי וכואב לי. את החולשות שלי.

ודווקא בנקודה הזו אני הכי צריכה קירבה והכעס הזה רק מרחיק

כן. לא פשוט להיפגש עם רגשות מאמללים' כמו עצב, עלבון, ריקנות, כאב, ייאוש, חוסר אונים – זה קשה ולכן התגובה האוטומטית שלנו היא להתרחק ולברוח.

וכעס נותן לי פה שירות מצויין מרחיק אותי מהמקום הלא נוח שלי, הפגוע והפגיע  מן תחושה שאני חזקה עכשיו? אז בואו נשלים איתו ואם כבר כעסנו… זה כבר קרה – אי אפשר להתווכח עם המציאות מפה מתקדמים קדימה.

מתי כעס כן בעייתי?

כאשר הכעס הופך להיות הדרך שבה אדם משיג מטרות, או כאשר הוא לומד שהכעס שלו גורם לכך שאנשים מפחדים ממנו ועושים את מה שהוא רוצה. 

זה הצעד הראשון מודעות קבלת הכעס ולהפסיק להלקות את עצמכם על מה שהיה- ללהפסיק להתווכח עם המציאות ומפה ללמוד מהטעויות ולהסתכל קדימה

לא להגיב ישר על אוטומט- התחילו מעכשיו את פרויקט הכעס

כדי לחשוב איך להגיב על הכעס קבלו החלטה שאתם עכשיו בפרוייקט הכעס. אתם בוחנים כל סיטואציה שמעוררת בכם כעס.

איך מבקשים סליחה במשפחה?

סליחה לא רק מילת נימוס – הסבירו לילדכם את ההבדל בין סליחה שהיא מילת נימוס (סליחה, מה השעה, סליחה מה יש לאכול היום וכד') לסליחה הכנה והאמיתית.

סליחה בגובה העיניים בצורה כנה ואמיתית

לא לצאת לידי חובה – הסבירו לילדכם מהי סליחה אמיתית לעומת סליחה שאומרים "כדי לצאת מידי חובה".

התנצלו בצורה אמיתית וכנה בפני הילדים על טעויות שאתם עושים. כן, זה לא הופך אתכם להורים חלשים, אלא להורים אנושיים. הסבירו להם מדוע אתם מבקשים סליחה, ומה הלקח שלכם להתנהלות לפעם הבאה.

קבלו את סליחת הילדים – לפעמים אנו לא מצליחים להירגע ולסלוח באותו הרגע שילדנו ביקש סליחה. לכן, קחו את הזמן וחיזרו אליהם כשאתם נינוחים יותר ומוכנים לקבל את סליחתם.

דוגמא אישית בין הורים – חשוב שבני הזוג יבקשו סליחה זה מזה בנוכחות הילדים. זו דוגמא אישית ומודל לחיקוי.

גם כשפוגעים ללא כוונה – למדו את ילדכם שגם אם פגעו ללא כוונה והצד השני נפגע, חשוב לבקש את סליחתו.

עניין של טיימינג – גם אם נבקש סליחה, לא בטוח שיסלחו לנו. לפעמים אנחנו מבקשים סליחה והצד השני עדיין לא עיבד נרגע והכיל. בקשו סליחה וחזרו על זה שוב

הקשיבו לצליל סליחה ותרגלו אותו ביחד – למדו את ילדכם להגיד ולהקשיב לצלילי המילה סליחה. קחו נשימה עמוקה והשמיעו להם את הצליל, תרגלו איתם ביחד את הצליל של מילה עם משמעות עמוקה.

לסיכום

זיכרו, סליחה במשפחה היא אחת הסליחות המאתגרת והמורכבות ביותר. כי כאשר אנו נפגעים מהקרובים לנו ביותר או צריכים לבקש סליחה. תמיד יש לנו לפחות 2 בחירות-  לסלוח או לא לסלוח. לכל בחירה יש מחיר שחשוב לבחון אותו, כי כל החלטה עשויה להשפיע על המעגלים הנוספים שלנו: עבודה, ילדים, ביטחון כלכלי, חברים. לכן, אם נשחרר ונסלח נרוויח את חיינו וחיי משפחתנו במתנה.

לצפייה בתוכנית איך משחררים כעס ומבקשים סליחה במשפחה מתוך התוכנית זמן הורות עם נורית ינקלביץ המשודרת בהרדיו החברתי הראשון


להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

סליחה

סליחה

בואו נודה על האמת. לא קל לבקש סליחה ולסלוח. הנטייה הטבעית שלנו כבני אדם היא לרצות להרגיש טוב ולהיות צודקים. כשאנחנו מבקשים סליחה אנחנו מכירים בזה שעשינו משהו לא בסדר, שפגענו באדם השני, וההכרה הזו היא לא הכרה נעימה. ואם סלחנו, מה זה אומר עלינו? שהקטנו את עצמנו, שויתרנו? הרצון הבסיסי שלנו להרגיש טוב עם עצמנו גורם לנו הרבה פעמים לשכנע את עצמנו שאנחנו צודקים ולמה אין צורך שנבקש סליחה או נסלח.

מה קורה כשלא סולחים? רעל כעס משקולות זולל שמחה

חוסר הסליחה פוגע בבריאותנו- כאשר אדם עושה לך משהו רע, המעשה שלו נגמר, אך הכאב נשאר אצלך, אתה סובל ממנו. והכאב הזה עושה אותך כאדם פחות שמח, אולי יותר ביקורתי, מתעצבן בקלות, עייף, קצר רוח ועם פחות מוטיבצייה ואהבה בעולם. הסליחה היא יכולת לשינוי, ואם תוכל לסלוח אתה יכול גם לקבל את חייך במתנה.כל עוד יש בלב שלכם כעסים, חווית אי צדק וחוסר סליחה זה זולל שמחת חיים ואין מקום להכיל דברים חדשים בחיים

מה זה סליחה עצמית?

בחיים אנו נתקלים בהמון מכשולים, חווים כאב, כי מישהו העליב, הקטין, פגע או נפרד מאיתנו. זו הנקודה בה "הסליחה האחרת" נכנסת לתמונה: הסליחה העצמית, זה הרגע שבו אנחנו מבינים שסליחה לא צריכה לבוא מהאדם האחר אלא מעצמנו!

במערכות יחסים אנחנו כל כך רגילים להתלונן על האחרים ולהאשים אותם במקום לקחת אחריות ולהבין שרק אדם אחד יכול להיות אחראי על האושר שלכם וזה אתם. זו ההזדמנות שלכם לבחור ולהחליט אם להמשיך באותה המחשבה והכעס במקום להתקדם לסלוח ולשחרר, כי  הסליחה היא בשבילנו ועד שלא תסלחו לחלוטין, תהיו כבולים בשלשלאות.

אתר סליחה

סדנת סליחה

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

חודש הסליחות- הכנה ליום כיפור

חודש הסליחות- הכנה ליום כיפור

חודש אלול כבר כאן. "חודש הסליחות", כך הוא נקרא וכך הוא נראה. חודש שבו המוני יהודים קוראים את הסליחות מדי לילה בחצות (או לפני בוקר), ובעיקר מבטיחים לעצמם ולאלוהים להשתפר, להשתנות ולהיות אנשים טובים יותר, כי "המלך בשדה", נותן לנו הזדמנות עכשיו להשתנות.

לעיתים מחשבה זו מקוממת, כי התפיסה שיום כיפור, מקל עלינו ומאפשר לנו פעם בשנה "בדחיפה קלה" לבקש סליחה ולסלוח, דבר שאנו לכאורה צריכים לעשות במשך כל השנה.

אמנם, מלמדים אותנו שעל עבירות שבין אדם לחברו, אין יום הכיפורים מכפר ובכל זאת ישנה מחשבה מרגיעה ונוחה שיום כיפור וחודש הסליחות ינקה את המצפון שלי. מעין תרופת פלא שבשביל לקבל אותה עליי לקרוא סליחות כל החודש, לצום ביום כיפור, לנעול נעלי בד, ללכת לבית כנסת ובסיום הצום בין רגעי התה לעוגייה להיות גאה בעצמי שכל מה שעשיתי נסלח ושהצלחתי השנה להתנקות ולהתחיל שנה חדשה ורגועה יותר.

אבל, כשאנו עושים פעולה מסויימת רק כי "אמרו לנו", כי "צריך" וזו המסורת, משמעותה של אותה פעולה מתערער מעט. היא לא נעשית מהלב ממקום אמיתי וטהור ולכן מאבדת מחשיבותה.

והחודש 'בתפריט היומי' מוגשת הסליחה!

ימים אלו הם גם ימי הצפה ברשתות החברתיות ובעיתונות ועמוסים במאמרים ומחקרים המספרים לנו עד כמה מזיקים, בעיקר לנו, העלבון, הטינה, הכעס והנקמה. עד כמה עלינו להשתדל יותר לסלוח, לבקש סליחה אמיתית ולשחרר את הכאב והמשקולת שאנחנו סוחבים.
וזה מדהים, כי אם תחשבו על זה מוגשת לנו החודש על השולחן בארוחות הבוקר, צהריים וערב מנה יומית של סליחה. היא מוזכרת בכל מקום וכל שנותר לנו היא לאמץ וליישם.

חודש אלול, חודש הסליחות, איך מתכוננים למעבר מהקיץ לימי התשובה?


כמה כלים פרקטים כדי להתחיל ולהיכנס לאווירת הסליחות וליום כיפור:

  1. צרו שיח יומיומי על הסליחה. הניחו גם אתם את הסליחה על סדר היום המשפחתי
  2. הפסיקו להשתמש במילה סליחה בתדירות גבוהה שלא לצורך- יש מקרים שאינם דורשים סליחה. אם לא הספקתי להגיב לך על ההודעה שנשלחה אלי זה לא בגלל שלא אכפת לי אלא, זה בגלל שהייתי בסרט עם הבן שלי, או בקניות בסופר או שעזרתי לאמא שלי. תאמו ציפיות עם האחר והסבירו לו. במקרים כאלה אין צורך לבקש סליחה, כי לא עשיתם משהו רע לצד האחר והשימוש השכיח במילה הזו מאבד מחשיבותה.
  3. סגלו מנהג קבוע בכל פעם שיש אירוע שמוציא אותנו מאיזון, יוצר כעסים, הרגשת טינה, שינאה, עיצרו. אל תגיבו ישר. תסגלו 3 צעדים פרקטים שאם תתרגלו אותם ברציפות במשך שבועיים כמות המחשבות השליליות שלכם תפחת ותאמצו ייכולת גדולה יותר לחמלה וסליחה בעיקר כלפי עצמכם.

הפסיקו להתווכח עם המציאות
לזמן יש משמעות אחת כאן ועכשיו. מה שהיה, היה. לא ניתן לשנות את העבר. סליחה מתחילה בצעד ראשון שהוא בא לשחרר את המאבק לשינוי העבר. אין זה אומר שאני מצדיק או נותן לגיטימציה להתנהגות האחר, אלא ההשלמה שלי עם המציאות מאפשרת לי לבחון את הסיטואציה, ללמוד מטעויות, לקחת אחריות ולהפסיק להתעסק בכאב שעלול לעצור ולעכב אותי בחיים.

לספור עד -10 לא להגיב על אוטומט ולעבור מחיי תגובה לחיי בחירה
ברגע שאירוע כלשהו מבזיק במוחנו, מיד אנו שוקעים ומתבוססים בו, מסרבים לשנות את תחושת הכעס והטינה האיומה הזו כאילו זה 'אוצר' מיוחד שחשוב לנו לשמור בכספת של עצמנו. יתרה מכך, אנחנו מגינים עליו ויורים חיצים לכל מי שמנסה רק להתקרב ולעזור. אך "האוצר" הזה, הוא אבן ומשקולת כבדה. הוא פוגע בעיקר בכם ובעוצומות גדולות. הוא זה שמעכב את חייכם ומסיח את הדעת על מה שבאמת חשוב. העצירה וההתבוננות לפני שמגיבים, מאפשרת לנו לבחון תגובה אחרת ולסגל כלים לניהול רגשות.

ריפריימינג – הסתכלות מזווית אחרת על מה שקרה
עלו "למרפסת" דמיונית והביטו על הסיטואציה מלמעלה. היכנסו לנעלי האדם האחר ונסו להבין מה היה שם. אמנם זה לא פשוט במיוחד שרגש הכעס בוער אצלנו.
אך אם תתרגלו ותתאמצו פעולה זו, תגלו אולי שהאדם האחר, לא פגע בנו במכוון כדי לעשות לנו משהו רע. התנהגותו הייתה מתוך הגנה על עצמו ודרך ההתמודדות שלו על חייו ומעשיו. אין זה כלל קשור אליכם ולא מכוון נגדכם. הסיטואצייה הביאה אותו להגיד מילים לא במקום או לעשות מעשים שבתוצאה שלהם גם פגעו בכם.
אין זה אומר שזה מוצדק, אך בהחלט זה אומר שלא שווה לכם לסחוב כאב וכעס שאינו שייך אליכם.

הסליחה היא הזדמנות במיוחד עכשיו בחודש הסליחות, לפתוח דף חדש,ולהתחיל מחדש
(סוג של ריסטרט)


קחו את "מנת הסליחה היומית" שמוגשת לכם כעת בחודש הקרוב ותאמצו גישה לחיים שבה הייכולת לחמלה תגדל מיום ליום ותאפשר לכם לסלוח, לבקש סליחה ולחיות טוב יותר.

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

האם יום כיפור הוא מותג ישראלי?

האם יום כיפור הוא מותג ישראלי?

מהו מותג?

מותג הוא הבטחה, רעיון גדול, "משהו" שמבדל ומייחד. כשקיים מותג, מספיק שנגיד את שמו וישר נדע עליו תכונות נוספות מבלי להוסיף מילה. כי מותג הוא ציפייה והוא מייצג ערכים, תכונות, תועלות, תרבות, אישיות והרגלים. מותג הוא תהליך שלרוב לא נולד ביום אחד. הוא יוצר מודעות, התנסות, מקובלות העדפה ונאמנות. המותג משדר עקביות ואמינות, שיוך והזדהות. וכך גם יום כיפור.

יום כיפור הוא יום מיוחד, שיוצר תחושות מעורבות . רבים, חשים רגשות מעורבים שבאים לידי ביטוי בחשש מהצום, חוסר נוחות להתעמת מול "הסליחה", ציפייה לשנה החדשה ולהרגשת הניקיון, תפילות, חלומות, חרטות ובדיקה אישית שלעיתים אף יוצרת ובונה "תכנון מסלול מחדש".

יום כיפור הוא מותג בעל מאפיינים מובילים, כי יש משהו שונה ביום כיפור שמאחד את עם ישראל.

מספיק לומר "יום כיפור" וישר נדע את המשמעויות העיקריות ותכונותיו של יום זה.


ראשית נושא "הסליחה"- לבקש סליחה ולסלוח. לא כולם עושים זאת במהלך השנה ויום כיפור מאפשר לכולנו לערוך חשבון נפש לקראת השנה החדשה. סליחה– היא המסר וההבטחה הברורה של המותג "יום כיפור". סליחה מקבלת משמעות עוצמתית ועמוקה: סליחה בין אדם למקום, סליחה בין אדם לחברו, סליחה מעצמי וחשבון נפש גדול שבו אנו מנתחים את השנה שחלפה. חודש אלול פותח את חודש הסליחות והסליחה מקבלת מקום של כבוד בחודש זה..


חשבון נפש– ביהדות זהו חודש של חשבון נפש, על השנה שעברה והכנה לקראת השנה החדשה, לכן נהוג לומר בו סליחות. בחודש הסליחות יש הזדמנות לפקוח עיניים להקשיב ולהסתכל. לבדוק מה טוב לנו ומה פחות. מה תוקע ומעכב אותנו בחיים, למצוא זוגיות, להתקדם בעבודה, להיות יותר עם הילדים, להגשים חלומות, לפרוץ להיפרד, לשחרר ולסלוח לעצמנו. לא לפגוע בעצמנו ולהתעסק עם מה שמעכב אותנו ולהמשיך הלאה.


אחדות– ישנו תאריך קבוע בלוח שנה המשותף לכולנו המועד שלו ידוע: כולנו יודעים מתי יוצא יום כיפור (בין ראש השנה לסוכות) וכולנו יודעים מתי מתחיל חודש אלול, חודש הסליחות. חודש אלול כבר כאן. "חודש הסליחות" ובפועל זה אומר שאנו, היהודים קוראים את הסליחות מדי לילה בחצות (או מדי יום לפני בוקר), ובעיקר מבטיחים לעצמם ולאלוהים להשתפר, להשתנות, להיות אנשים טובים יותר בשנה הבאה.


זהו יום שבו אני לעצמי, כי יום כיפור מאפשר לנו פעם בשנה להיות עם עצמנו, לחקור, להתבונן, להקשיב ולסלוח. כולם יודעים את זה: אלו שמעבירים את היום כולו בתפילות בבית הכנסת, ואלו שצמים בבית עם ערימת עיתונים וגם אלו שלא צמים. הידיעה הבסיסית הזו נמצאת אצלנו וברור לנו שזהו יום תפילה וצום שבו אנו זוכים לסליחה על חטאינו.


ייחודיות– אין יום כזה בעולם שהכבישים ריקים.


השקט– שגרת החיים שלנו לעיתים מלווה ברעשים ולחצים רבים. יום כיפור מאפשר לנו להרגיש שקט אמיתי בחוץ ובפנים. זו הרגשה מיוחדת לקום בבוקר לפתוח את החלון לשמוע את השקט.


זהות– ביום כיפור יש זהות משותפת, כולנו מרגישים יהודים- כל אחד ואחת בדרכו


המותג "יום כיפור", חי, קיים ושורד שנים רבות. בנוסף, ככל שעוברות השנים, ההתעניינות בו הולכת וגוברת. זהו יום שמאחד אותנו ,היהודים, וניתן למצוא אנשים דתיים, חילונים וחרדים ממגוון העדות והזרמים מתפללים בבתי הכנסת, עורכים סיורי הסליחות ולמרות שאין חוק האוסר על נסיעה ברכבים, ביום כיפור אחוז גבוה מהישראלים אינם נוסעים. אפילו קבוצות כדורגל בעולם מתחשבות בשחקנים הישראלים ומוותרים על משחקים ביום כיפור.



יום כיפור יכול להיות גם יום של שמחה. יום כיפור נתפס ליום של צום ותענית אך, למעשה הוא גם יכול להיות יום שמחה. על פי המקרא וחז"ל, משה רבנו שיצא בראש חודש אלול להר סיני וחזר לאחר 40 יום נמחל ונסלח לישראל על חטא העגל וחזר עם לוחות הברית. זה הרגע הרגע בו למד עם ישראל "על בשרו" את משמעותה של הסליחה. על הכוח שיש לסליחה כמשחררת, מעצימה, מגשרת ומאחדת. ועל סיבה זו שווה בהחלט לשמוח. זהו  יום מיוחד ועוצמתי, יום שאחריו מרגישים "נקיים" יותר לקראת השנה החדשה.

סליחה

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

הכל לטובה? האמנם?!

הכל לטובה? האמנם?!

הכל לטובה?

מכירים את המשפט 'יום אחד תבין שמה שקרה לך הוא מתנה' – המשפטים המעצבנים האלו שבאותו הרגע אחרי פרידה, כישלון, משבר או אבדן שקורע את ליבנו מישהו בא ואומר לך משטים כאלה? ובאותו הרגע חוץ משחור בעיניים אתה לא באמת יכול לראות עוד משהו חיובי בגכל התמונה הזו.

כשאנו חווים משבר, פרידה, אבדן או כישלון באותו הרגע יש מסך שחור שמכסה את העיניים שלנו.

חשוב לזכור שבמצבים אלו ישנם 5 שלבים לתהליכי פרידה ואובדן. אלו הם תהליכים שברגע שאנו יוצאים משיווי משקל כל אחד ואחת עוברים אותם. בסוף התהליך בשלה החמישי אפשר לפעמים להבין מה למדתי על עצמי ואפילו להבין שכל מה שקרה לי… היה לטובה.

5 שלבים להתמודדות עם אבדן ופרידה

הכחשה והדחקה

הגנה הטובה לאבל היא הכחשה. הכחשה עוזרת להתמודד עם גודש של רגשות קשים כמו: כעס, עצב, צער, אשמה ובושה שבאים בעקבות האבל.

אל תתכחשו למה שאתם חשים. זה נורמלי לחוש עליות ומורדות. חשוב לזהות ולהכיר את הרגשות הללו גם אם הם כואבים עד בלתי אפשריים.

וכדי שתוכלו לצאת מההלם, עליכם לדבר ולשתף את סביבתכם במה שאתם חשים, גם אם זה קשה. הידיעה שיש אנשים נוספים שמודעים לחוויה שלכם, תתרום להפחתת תחושת הבדידות.

זכרו תמיד שיש עתיד לפניכם. נכון שהוא לא יראה כמו שתכננתם, אבל לא בהכרח גרוע מאיך שהוא היה יכול להראות אלמלא נפרדתם.

כעס

כעס הוא חלק חשוב בתהליך האבל. המתאבל עשוי לחוש זעם רב כלפי האחר בשל הכאב שנגרם על ידו/ה. לעיתים יעלה אף רצון לנקמה על הקושי שנגרם לו, גם במקרים של התאלמנות. יש להבין כי פרידה כואבת, פוגעת ומכעיסה גם כאשר מערכת היחסים לא היתה טובה. פרידה מכאיבה מאחר והיא מתקשרת לאובדן, ולא רק של מערכת היחסים אלא גם של חלומות משותפים ומחויבות. מערכות יחסים תמיד מתחילות מתוך רגש, ריגוש ותכניות משותפות לעתיד, וכאשר מערכת יחסים כזו נכשלת – החוויה מלווה באכזבה, סטרס, צער וזעם על הצורך להתחיל מהתחלה.

מאבק

במקרים מסוימים ניתן לראות מאבק פנימי של הגיון מול רגש המבקש לנסות לחזור לאחר/ה או לנסות להשתנות לטובת המשך הקשר והצלתו.

בשלב ההתמקחות אנחנו חושבים מחשבות לא רציונאליות של אם…אז…. "אם לא הייתי נותנת לה לנסוע הפעם אז היא הייתה בחיים" "אם היינו מבקשים חוות דעת שנייה הוא היה עדיין חי" יש משהו מתסכל וגם מנחם בשלב הזה. הוא נותן איזה שהיא אשליה של שליטה.

דיכאון ועצבות

הדיכאון מגיע. בדרך כלל מספר שבועות אחרי האובדן והמשבר. כאשר החלל שנפער מורגש, עולים וצפים הגעגועים, התמונות בראש, הכאב, הרחמים העצמיים. שלב זה מלווה בבכי, הסתגרות, ירידה בדחף החיים, אין חשק לחיות. כאילו מי שנשאר חי מתחבר דרך הדיכאון הזה אל האדם החסר. שלב זה ארוך יחסית ומאופיין בהדרגתיות. לאט לאט הדיכאון חולף, לאט לאט רואים את האור בקצה המנהרה.

העצב הוא הרגש שילווה את כל הפרידה, כולל שלב ההכחשה והמאבק. יתכנו מצבים בהם תרגישו שהכאב העמוק הזה הולך להפוך לחלק משגרת החיים, וגם זה נורמלי. לעיתים הרגשות שיציפו אתכם יהיו מפחידים וחזקים מכל מה שהכרתם עד היום, אך זכרו שההתאבלות קריטית לתהליך ההתאוששות וההחלמה. כאב האבל הוא זה שיעזור לכם להשתחרר ממערכת היחסים ולהתקדם הלאה. בסופו של דבר, לא משנה מה עוצמת הרגשות שאתם חווים, האבל בסופו של דבר יסתיים

התחלה חדשה – סליחה פרידה קבלה השלמה ושחרור

בשלב זה מתרחש ויתור על המאבק נגד שינוי העבר ועם הסביבה. בשלב זה האדם יכול להרגיש תשוש וזקוק למנוחה רבה, ויעדיף שלא להטריד את עצמו בענייני העולם. קבלה של המצב על ידי האדם עצמו וסביבתו הקרובה תאפשר פרידה של ממש.

השלב האחרון בהתמודדות עם אובדן הינו שלב ההשלמה וההתארגנות מחדש. בשלב זה אנחנו מבינים גם מחשבתית וגם רגשית שהאדם שכה חסר לנו לא יחזור. ומתחילים לפתח דף חדש.


דברים מגיעים בזמן הנכון ולטבע חוקים משלו. פעמים רבות, הדבר שנראה הכי גרוע מבחינתנו, עשוי להיות קרש הקפיצה החשוב ביותר בחיינו. לפעמים קושי זה הוא פשוט האימון שמחזק את שרירי הכנפיים שלנו, רגע לפני שאנו מצליחים להמריא מעלה, אל חיים טובים יותר


סיפור

סיפור שמזכיר לנו שדברים קורים בקצב הנכון ולפעמים אין לנו "כפתור קיצורי דרך" ולכן מה שחשוב שכן יהיה זה סבלנות והתמדה כי דברים מגיעים בזמן הנכון.

יום אחד שאל הנכד את סבו: "סבא מה יש לך ביד?""גולם", ענה הסבא, "ובתוך הגולם יש פרפר. בקרוב הגולם יבקע וייצא ממנו הפרפר".התלהב הילד עד מאד ושאל "אתה יכול לתת לי אותו?"

"כן", אמר הסבא, "אבל תבטיח לי, שכשיבקע הגולם והפרפר ינסה לקפוץ ולהכות עם כנפיו על דפנות הגולם, אתה לא תעזור לו לצאת. תן לו לצאת בכוחות עצמו".

הילד הבטיח ולקח את הגולם הביתה. בבית הוא ישב והביט על הגולם. לפתע ראה הילד שהגולם מתחיל לזוז ולהתנועע עד שלבסוף נוצר פתח קטן והוא נבקע. בתוך הגולם היה פרפר לח ויפה, אשר הכה בכל כוחו על דפנות הגולם בנסותו לצאת ממנו, אך ללא הצלחה.רחמיו של הילד נכמרו על היצור האומלל והוא רצה לעזור לפרפר לצאת, אך זכר את דברי סבו ונמנע מלעזור לו.

לאחר זמן מה, הילד לא יכול היה להתאפק יותר. לבו לא עמד לו ורחמיו גברו על הבטחתו לסבו. הוא פתח את שני חצאי הגולם לרווחה, כדי לאפשר לפרפר לצאת.היצור המשוחרר הכה מעט בכנפיו ועף החוצה. אך חיוכו של הילד לא הספיק להימתח על פניו והפרפר נפל ומת.הילד הרים את הפרפר המת, ופרץ בבכי. בעוד הפרפר בידו, הלך הילד אל סבו והראה לו אותו בלי לומר מילה.

הסבא הביט בילד ואמר: "נכון שעזרת לו לצאת?""נכון", ענה הילד."אתה מבין, ילדי?", אמר הסבא,

"כאשר הפרפר מתחיל לצאת מהגולם, הדרך היחידה שבה הוא יכול לחזק את כנפיו היא בכך שהוא מכה בהם שוב ושוב לעבר הקליפה. רק אז הוא מצמיח ומחזק את שרירי הכנפיים שלו. כאשר אתה עזרת לו בכך שעשית זאת במקומו,זרזת ומנעת ממנו לגדול ולפתח שרירי כנפיים ולכן לא שרד" (מקור לא ידוע)

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

איך להאמין שוב בעצמי ובאחרים?

איך להאמין שוב בעצמי ובאחרים?

כשאנחנו לא מאמינים לאחרים, משהו באמון שלנו נסדק
וזה אומר שגם אנחנו עלולים לאבד את האמון בעצמנו

מהו אמון

אמון היא נטייה שלנו לסמוך על אנשים אחרים, על הכוונות והרצונות שלהם,

תחושה של אמון זו תחושה שנותנת לנו ביטחון ויציבות .

ומהצד השני יש לנו את החשדנות

חשדנות היא ההפך מאמון .זה בעצם חוסר היכולת שלנו לסמוך על אחרים. יש בחשדנות אמונה כזו שהאדם אינו טוב במהות שלו שיש לו כוונות נסתרות הוא לא מכוון לטוב .

האמון הזה הוא אבן דרך בהצלחה ובהגשמה שלנו. הוא מתחיל בנו ומשפיע גם על האחרים בסביבה שלנו.

חוסר אמון זה בלבול, זה מסך שחור חוסם מסתיר מעכב ותוקע.

צעד ראשון לחזק אמון להבין במה אני טוב

כשאדם רוצה להחזיר את האמון בעצמו ובאחרים הצעד הראשון הוא לעשות משהו שאתם טובים בו, כדי שהביטחון שלכם יגדל ויתחזק ויתן תקווה ראשונית להמשך המסע הזה.

אם תתנו לילד שלא טוב בלימודים להיות קפטן במגרש הכדורגל, האמון בעצמו ובאחרים יתפתח ויגדל.

מיצאו את הכישרון שלכם וטפחו אותו. יותר מזה, תראו אותו לעולם כדי שגם הוא העולם יהנה ממנו ויאמין בנו!

משבר אמון

זו תופעה יחסית נפוצה כבר היום, שבה אנשים איבדו אמון באחרים, אבל האמון הזה נסדק יותר עמוק, כי לפעמים הם כבר לא מאמינים בעצמם.

אנחנו נוטים להגיד שאחרים פגעו, עשו והם לא בסדר. אבל רגע מה איתנו?

גם אנחנו צריכים ללמוד לקחת אחריות על המעשים שלנו לחקור לבדוק ולהבין מכיוון קצת אחר, איפה אנחנו לא בסדר עם אנשים, במקום לחפש איפה אנשים לא בסדר איתנו ותראו שדברים ייראו אחרת. בכל מקרה שווה לנסות.

כי העובדה שנפגעתם מאנשים בעבר לא אומר שתיפגעו מכל האנשים שתפגשו עכשיו. כולנו נפגענו בעבר מכמה וכמה אנשים. הדבר החכם לעשות הוא למצוא אנשים שאתם מתחברים לתחביבים לאמונות שלהם ושאפשר לסמוך עליהם ולנסות ליצור לכם מעגל חברים של אנשים שאתם יכולים לסמוך עליהם.

כולנו נפגענו ופגענו

אני מאמינה שכל האנשים פוגעים מתישהו בחיים- אפילו מבלי להתכוון. הרי אף פעם אי אפשר להתחשב בכולם ולגרום לכך שכולם יהיו מרוצים כל הזמן, אז מישהו מתישהו ייפגע.
אבל תזכרו שבעולם קיימים 7 מיליארד איש ורק קומץ מהם הוא החלק הרע והפוגעני. הרי אם כל האנושות כולה היתה אכזרית, היינו נעלמים מן העולם.

חשדנות

כן גם אני חושדת באנשים, במניעים שלהם, כן גם  בגלל כל מיני אכזבות שנגרמו. הרי אנחנו לא ממש חסינים ובטח שלא רובוטים.

אבל החשדנות הזו לא מנהלת אותי. היא לא תגרום לי לא להתקרב לא לבדוק היא תישמור עלי תגן עליי במידה הנכונה.
אבל אי אפשר לחשוד כל הזמן בכולם, הרי לא כולם רעים ולא כולם מחפשים כל הזמן לרעתך. זה ממש לחיות בפחדים ולחשוב כל הזמן רגע, מה הוא מנסה לעשות לי? וזה ממש לא בריא לאף אחד.
תחשבו מה האלטרנטיבות שלכם: מה אתם רוצים יותר

להישאר לבד כי מפחדים להיפגע, או להסתכן ולהכיר אנשים חדשים.

אם אנחנו משדרים כלפי האחר חשדנות זה מה שהוא יחווה ויתנהג בהתאם.

לפעמים אנשים מפרשים צורת התנהגות של אנשים אחרים בצורה מסויימת ולכן זה מביא אותם להתנהג בצורה מסויימת . גם הרקע שאדם מגיע ממנו עשוי להשפיע על התנהגותו ועל הכישורים החברתיים שלו .

מה לעשות כדי להתחבר יותר עם אנשים, לחזק אמון וביטחון?

  1. תשתמשו יותר במילות נימוס: בבקשה, תודה, שלום להתראות, זו התעניינות בסיסית תנו גם עזרה הראו אכפתיות
  2. תהיו אמיתיים בלי לשחק מישהו אחר או להרשים. תזכרו משחק תמיד נשבר בשלב מסויים. 
  3. תכתבו במה אתם טובים מה החוזקות שלכם והראו אותם לאחרים. יכול להיות שיש לכם מבט כזה טוב או ייכולת להקשיב, או להצחיק כמובן הכל במידה מבלי להשוויץ
  4. תזכרו שיש בעולם הזה גם אנשים שאפשר לסמוך עליהם ואתם תמצאו כאלה. ויש אנשים שאתם לא חייבים לסמוך עליהם אלא רק להסתדר איתם.

מה לעשות כשאיבדנו את האמון באחרים:

הנושא של משבר אמון בבני אדם שונה בין אנשים. בכל מקרה עיצות ראשונות

  1. תשאלו את עצמכם  איך זה קרה? מה הסיטואצה, אירוע שגרם. האם היו כמה כאלה? מתי זה התחיל, איפה זה היה, במשפחה, בין חברים?
  2. מה זה גרם לכם להרגיש. איזו חוויה זו בשבילכם כדי להבין את עוצמת האמון שנפגע. האם נפגעתי, כעסתי, נעלבץי, ניצלו אותי, רימו או שלא הבינו מה אמרתי
  3. כנסו לנעלי האחר- צריך שניים לטנגו – האם זה בא בעקבות איזשהו מאמץ שהוא השקיע מצידו, חשיפה אישית צפייה לא הגיונית. זיכרו, זו בחירה שלנו להיעלב.נאנשים הם לא נגדנו הם בעדם- זו נקודה מאוד חשובה. אני מאמינה וזו אחת מהנחות היסוד שלי בחיים שאנשים עושים דברים לא דווקא כדי לפגוע.

להאזנה לתוכנית בנושא איך להחזיר את האמון בעצמי ובאחרים ליחצו כאן



להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן


1 2 3