יש לך תחושה שמשהו תוקע אותך בחיים?

הכל לטובה? האמנם?!

הכל לטובה? האמנם?!

הכל לטובה?

מכירים את המשפט 'יום אחד תבין שמה שקרה לך הוא מתנה' – המשפטים המעצבנים האלו שבאותו הרגע אחרי פרידה, כישלון, משבר או אבדן שקורע את ליבנו מישהו בא ואומר לך משטים כאלה? ובאותו הרגע חוץ משחור בעיניים אתה לא באמת יכול לראות עוד משהו חיובי בגכל התמונה הזו.

כשאנו חווים משבר, פרידה, אבדן או כישלון באותו הרגע יש מסך שחור שמכסה את העיניים שלנו.

חשוב לזכור שבמצבים אלו ישנם 5 שלבים לתהליכי פרידה ואובדן. אלו הם תהליכים שברגע שאנו יוצאים משיווי משקל כל אחד ואחת עוברים אותם. בסוף התהליך בשלה החמישי אפשר לפעמים להבין מה למדתי על עצמי ואפילו להבין שכל מה שקרה לי… היה לטובה.

5 שלבים להתמודדות עם אבדן ופרידה

הכחשה והדחקה

הגנה הטובה לאבל היא הכחשה. הכחשה עוזרת להתמודד עם גודש של רגשות קשים כמו: כעס, עצב, צער, אשמה ובושה שבאים בעקבות האבל.

אל תתכחשו למה שאתם חשים. זה נורמלי לחוש עליות ומורדות. חשוב לזהות ולהכיר את הרגשות הללו גם אם הם כואבים עד בלתי אפשריים.

וכדי שתוכלו לצאת מההלם, עליכם לדבר ולשתף את סביבתכם במה שאתם חשים, גם אם זה קשה. הידיעה שיש אנשים נוספים שמודעים לחוויה שלכם, תתרום להפחתת תחושת הבדידות.

זכרו תמיד שיש עתיד לפניכם. נכון שהוא לא יראה כמו שתכננתם, אבל לא בהכרח גרוע מאיך שהוא היה יכול להראות אלמלא נפרדתם.

כעס

כעס הוא חלק חשוב בתהליך האבל. המתאבל עשוי לחוש זעם רב כלפי האחר בשל הכאב שנגרם על ידו/ה. לעיתים יעלה אף רצון לנקמה על הקושי שנגרם לו, גם במקרים של התאלמנות. יש להבין כי פרידה כואבת, פוגעת ומכעיסה גם כאשר מערכת היחסים לא היתה טובה. פרידה מכאיבה מאחר והיא מתקשרת לאובדן, ולא רק של מערכת היחסים אלא גם של חלומות משותפים ומחויבות. מערכות יחסים תמיד מתחילות מתוך רגש, ריגוש ותכניות משותפות לעתיד, וכאשר מערכת יחסים כזו נכשלת – החוויה מלווה באכזבה, סטרס, צער וזעם על הצורך להתחיל מהתחלה.

מאבק

במקרים מסוימים ניתן לראות מאבק פנימי של הגיון מול רגש המבקש לנסות לחזור לאחר/ה או לנסות להשתנות לטובת המשך הקשר והצלתו.

בשלב ההתמקחות אנחנו חושבים מחשבות לא רציונאליות של אם…אז…. "אם לא הייתי נותנת לה לנסוע הפעם אז היא הייתה בחיים" "אם היינו מבקשים חוות דעת שנייה הוא היה עדיין חי" יש משהו מתסכל וגם מנחם בשלב הזה. הוא נותן איזה שהיא אשליה של שליטה.

דיכאון ועצבות

הדיכאון מגיע. בדרך כלל מספר שבועות אחרי האובדן והמשבר. כאשר החלל שנפער מורגש, עולים וצפים הגעגועים, התמונות בראש, הכאב, הרחמים העצמיים. שלב זה מלווה בבכי, הסתגרות, ירידה בדחף החיים, אין חשק לחיות. כאילו מי שנשאר חי מתחבר דרך הדיכאון הזה אל האדם החסר. שלב זה ארוך יחסית ומאופיין בהדרגתיות. לאט לאט הדיכאון חולף, לאט לאט רואים את האור בקצה המנהרה.

העצב הוא הרגש שילווה את כל הפרידה, כולל שלב ההכחשה והמאבק. יתכנו מצבים בהם תרגישו שהכאב העמוק הזה הולך להפוך לחלק משגרת החיים, וגם זה נורמלי. לעיתים הרגשות שיציפו אתכם יהיו מפחידים וחזקים מכל מה שהכרתם עד היום, אך זכרו שההתאבלות קריטית לתהליך ההתאוששות וההחלמה. כאב האבל הוא זה שיעזור לכם להשתחרר ממערכת היחסים ולהתקדם הלאה. בסופו של דבר, לא משנה מה עוצמת הרגשות שאתם חווים, האבל בסופו של דבר יסתיים

התחלה חדשה – סליחה פרידה קבלה השלמה ושחרור

בשלב זה מתרחש ויתור על המאבק נגד שינוי העבר ועם הסביבה. בשלב זה האדם יכול להרגיש תשוש וזקוק למנוחה רבה, ויעדיף שלא להטריד את עצמו בענייני העולם. קבלה של המצב על ידי האדם עצמו וסביבתו הקרובה תאפשר פרידה של ממש.

השלב האחרון בהתמודדות עם אובדן הינו שלב ההשלמה וההתארגנות מחדש. בשלב זה אנחנו מבינים גם מחשבתית וגם רגשית שהאדם שכה חסר לנו לא יחזור. ומתחילים לפתח דף חדש.


דברים מגיעים בזמן הנכון ולטבע חוקים משלו. פעמים רבות, הדבר שנראה הכי גרוע מבחינתנו, עשוי להיות קרש הקפיצה החשוב ביותר בחיינו. לפעמים קושי זה הוא פשוט האימון שמחזק את שרירי הכנפיים שלנו, רגע לפני שאנו מצליחים להמריא מעלה, אל חיים טובים יותר


סיפור

סיפור שמזכיר לנו שדברים קורים בקצב הנכון ולפעמים אין לנו "כפתור קיצורי דרך" ולכן מה שחשוב שכן יהיה זה סבלנות והתמדה כי דברים מגיעים בזמן הנכון.

יום אחד שאל הנכד את סבו: "סבא מה יש לך ביד?""גולם", ענה הסבא, "ובתוך הגולם יש פרפר. בקרוב הגולם יבקע וייצא ממנו הפרפר".התלהב הילד עד מאד ושאל "אתה יכול לתת לי אותו?"

"כן", אמר הסבא, "אבל תבטיח לי, שכשיבקע הגולם והפרפר ינסה לקפוץ ולהכות עם כנפיו על דפנות הגולם, אתה לא תעזור לו לצאת. תן לו לצאת בכוחות עצמו".

הילד הבטיח ולקח את הגולם הביתה. בבית הוא ישב והביט על הגולם. לפתע ראה הילד שהגולם מתחיל לזוז ולהתנועע עד שלבסוף נוצר פתח קטן והוא נבקע. בתוך הגולם היה פרפר לח ויפה, אשר הכה בכל כוחו על דפנות הגולם בנסותו לצאת ממנו, אך ללא הצלחה.רחמיו של הילד נכמרו על היצור האומלל והוא רצה לעזור לפרפר לצאת, אך זכר את דברי סבו ונמנע מלעזור לו.

לאחר זמן מה, הילד לא יכול היה להתאפק יותר. לבו לא עמד לו ורחמיו גברו על הבטחתו לסבו. הוא פתח את שני חצאי הגולם לרווחה, כדי לאפשר לפרפר לצאת.היצור המשוחרר הכה מעט בכנפיו ועף החוצה. אך חיוכו של הילד לא הספיק להימתח על פניו והפרפר נפל ומת.הילד הרים את הפרפר המת, ופרץ בבכי. בעוד הפרפר בידו, הלך הילד אל סבו והראה לו אותו בלי לומר מילה.

הסבא הביט בילד ואמר: "נכון שעזרת לו לצאת?""נכון", ענה הילד."אתה מבין, ילדי?", אמר הסבא,

"כאשר הפרפר מתחיל לצאת מהגולם, הדרך היחידה שבה הוא יכול לחזק את כנפיו היא בכך שהוא מכה בהם שוב ושוב לעבר הקליפה. רק אז הוא מצמיח ומחזק את שרירי הכנפיים שלו. כאשר אתה עזרת לו בכך שעשית זאת במקומו,זרזת ומנעת ממנו לגדול ולפתח שרירי כנפיים ולכן לא שרד" (מקור לא ידוע)

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

איך להאמין שוב בעצמי ובאחרים?

איך להאמין שוב בעצמי ובאחרים?

כשאנחנו לא מאמינים לאחרים, משהו באמון שלנו נסדק
וזה אומר שגם אנחנו עלולים לאבד את האמון בעצמנו

מהו אמון

אמון היא נטייה שלנו לסמוך על אנשים אחרים, על הכוונות והרצונות שלהם,

תחושה של אמון זו תחושה שנותנת לנו ביטחון ויציבות .

ומהצד השני יש לנו את החשדנות

חשדנות היא ההפך מאמון .זה בעצם חוסר היכולת שלנו לסמוך על אחרים. יש בחשדנות אמונה כזו שהאדם אינו טוב במהות שלו שיש לו כוונות נסתרות הוא לא מכוון לטוב .

האמון הזה הוא אבן דרך בהצלחה ובהגשמה שלנו. הוא מתחיל בנו ומשפיע גם על האחרים בסביבה שלנו.

חוסר אמון זה בלבול, זה מסך שחור חוסם מסתיר מעכב ותוקע.

צעד ראשון לחזק אמון להבין במה אני טוב

כשאדם רוצה להחזיר את האמון בעצמו ובאחרים הצעד הראשון הוא לעשות משהו שאתם טובים בו, כדי שהביטחון שלכם יגדל ויתחזק ויתן תקווה ראשונית להמשך המסע הזה.

אם תתנו לילד שלא טוב בלימודים להיות קפטן במגרש הכדורגל, האמון בעצמו ובאחרים יתפתח ויגדל.

מיצאו את הכישרון שלכם וטפחו אותו. יותר מזה, תראו אותו לעולם כדי שגם הוא העולם יהנה ממנו ויאמין בנו!

משבר אמון

זו תופעה יחסית נפוצה כבר היום, שבה אנשים איבדו אמון באחרים, אבל האמון הזה נסדק יותר עמוק, כי לפעמים הם כבר לא מאמינים בעצמם.

אנחנו נוטים להגיד שאחרים פגעו, עשו והם לא בסדר. אבל רגע מה איתנו?

גם אנחנו צריכים ללמוד לקחת אחריות על המעשים שלנו לחקור לבדוק ולהבין מכיוון קצת אחר, איפה אנחנו לא בסדר עם אנשים, במקום לחפש איפה אנשים לא בסדר איתנו ותראו שדברים ייראו אחרת. בכל מקרה שווה לנסות.

כי העובדה שנפגעתם מאנשים בעבר לא אומר שתיפגעו מכל האנשים שתפגשו עכשיו. כולנו נפגענו בעבר מכמה וכמה אנשים. הדבר החכם לעשות הוא למצוא אנשים שאתם מתחברים לתחביבים לאמונות שלהם ושאפשר לסמוך עליהם ולנסות ליצור לכם מעגל חברים של אנשים שאתם יכולים לסמוך עליהם.

כולנו נפגענו ופגענו

אני מאמינה שכל האנשים פוגעים מתישהו בחיים- אפילו מבלי להתכוון. הרי אף פעם אי אפשר להתחשב בכולם ולגרום לכך שכולם יהיו מרוצים כל הזמן, אז מישהו מתישהו ייפגע.
אבל תזכרו שבעולם קיימים 7 מיליארד איש ורק קומץ מהם הוא החלק הרע והפוגעני. הרי אם כל האנושות כולה היתה אכזרית, היינו נעלמים מן העולם.

חשדנות

כן גם אני חושדת באנשים, במניעים שלהם, כן גם  בגלל כל מיני אכזבות שנגרמו. הרי אנחנו לא ממש חסינים ובטח שלא רובוטים.

אבל החשדנות הזו לא מנהלת אותי. היא לא תגרום לי לא להתקרב לא לבדוק היא תישמור עלי תגן עליי במידה הנכונה.
אבל אי אפשר לחשוד כל הזמן בכולם, הרי לא כולם רעים ולא כולם מחפשים כל הזמן לרעתך. זה ממש לחיות בפחדים ולחשוב כל הזמן רגע, מה הוא מנסה לעשות לי? וזה ממש לא בריא לאף אחד.
תחשבו מה האלטרנטיבות שלכם: מה אתם רוצים יותר

להישאר לבד כי מפחדים להיפגע, או להסתכן ולהכיר אנשים חדשים.

אם אנחנו משדרים כלפי האחר חשדנות זה מה שהוא יחווה ויתנהג בהתאם.

לפעמים אנשים מפרשים צורת התנהגות של אנשים אחרים בצורה מסויימת ולכן זה מביא אותם להתנהג בצורה מסויימת . גם הרקע שאדם מגיע ממנו עשוי להשפיע על התנהגותו ועל הכישורים החברתיים שלו .

מה לעשות כדי להתחבר יותר עם אנשים, לחזק אמון וביטחון?

  1. תשתמשו יותר במילות נימוס: בבקשה, תודה, שלום להתראות, זו התעניינות בסיסית תנו גם עזרה הראו אכפתיות
  2. תהיו אמיתיים בלי לשחק מישהו אחר או להרשים. תזכרו משחק תמיד נשבר בשלב מסויים. 
  3. תכתבו במה אתם טובים מה החוזקות שלכם והראו אותם לאחרים. יכול להיות שיש לכם מבט כזה טוב או ייכולת להקשיב, או להצחיק כמובן הכל במידה מבלי להשוויץ
  4. תזכרו שיש בעולם הזה גם אנשים שאפשר לסמוך עליהם ואתם תמצאו כאלה. ויש אנשים שאתם לא חייבים לסמוך עליהם אלא רק להסתדר איתם.

מה לעשות כשאיבדנו את האמון באחרים:

הנושא של משבר אמון בבני אדם שונה בין אנשים. בכל מקרה עיצות ראשונות

  1. תשאלו את עצמכם  איך זה קרה? מה הסיטואצה, אירוע שגרם. האם היו כמה כאלה? מתי זה התחיל, איפה זה היה, במשפחה, בין חברים?
  2. מה זה גרם לכם להרגיש. איזו חוויה זו בשבילכם כדי להבין את עוצמת האמון שנפגע. האם נפגעתי, כעסתי, נעלבץי, ניצלו אותי, רימו או שלא הבינו מה אמרתי
  3. כנסו לנעלי האחר- צריך שניים לטנגו – האם זה בא בעקבות איזשהו מאמץ שהוא השקיע מצידו, חשיפה אישית צפייה לא הגיונית. זיכרו, זו בחירה שלנו להיעלב.נאנשים הם לא נגדנו הם בעדם- זו נקודה מאוד חשובה. אני מאמינה וזו אחת מהנחות היסוד שלי בחיים שאנשים עושים דברים לא דווקא כדי לפגוע.

להאזנה לתוכנית בנושא איך להחזיר את האמון בעצמי ובאחרים ליחצו כאן



להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

ראיון אישי על כוח הריפוי של הסליחה

ראיון אישי על כוח הריפוי של הסליחה

"סליחה, היא מילה פשוטה לכאורה- אך אם נקדיש לה רגע ויותר נגלה עולמות גדולים
סליחה אומרת הרבה וגם לא אומרת דבר, אפשר לברוח ממנה ואפשר להתעמת,
להתמודד ולהתנהל איתה או בלעדייה.
לכל אחד יש את הסליחה שלו והיא מאפשרת לנו להתפתח, ללמוד, לחלום ולהגשים"

מתוך התוכנית של סימה כהן עמיאל,
שיחות נפש
המשודרת בהרדיו החברתי הראשון


סליחה היא תרופה, חיסון ומרפא את הנפש והגוף

ברמה הבריאותית: סליחה יכולה להוריד לחץ דם, להשפיע על  רמת כולסטרול וקצב לב, איכות שינה משופרת

מבחינה חברתית: הסליחה מאפשרת לנו לקיים יחסים טובים יותר

מבחינה רגשית: הסליחה מורידה את רמת הדכאון,חרדה וכעס, ומעלה את תחושת האושר והאופטימיות.

שחרור משקולות

סליחה עוזרת לנו באופן פרקטי לשחרר את כבלי העבר ומשקולות מיותרות., כי לפעמים אנו נתקלים במכשולים שעוצרים אותנו בחיים, עומדים במקום, חווים כאב, כי מישהו העליב, הקטין אותנו או נפרד מאיתנו. במצבים כאלו אנו מרגישים שיש משהו שמעכב אותנו. זו הנקודה בה "הסליחה האחרת" נכנסת לתמונה:
הרגע שבו אנחנו מבינים שסליחה לא צריכה לבוא מהאדם האחר אלא מעצמנו!

לסליחה כוח עצום. הסליחה היא השיעור החשוב ביותר שנלמד בחיים הללו- לסלוח לעצמנו

למה קשה לסלוח

האגו, הכבוד והאמון יוצרים קושי בלשחרר ומחפשים את הצדק.

נקמה

טינה ונקמה מאפשרים לאנשים להרגיש ואפילו לכמה רגעים שהם החזירו והלחץ והכעס ייפסק.. אך זה לא קורה.

נושא הסליחה הוא נושא הקרוב לכל אדם ואדם במיוחד שזה מגיע מהאנשים הכי קרובים אלינו חברים קרובים ובני משפחה. שם, קשה לנו לסלוח. כולנו נפגענו בחיינו או פגענו במישהו אחר, ואפילו פגענו, או זלזלנו בעצמנו. לפעמים אנו חיים עם הכעס, שמירת טינה ותחושת העלבון (וקוראים לזה סליחה) ולפעמים מתעורר הצורך להחזיר ולנקום במי שפגע בנו. אבל למעשה הפגיעה היא בנו. אנו מעכבים את חיינו בגלל כעס, אשמה, חרטה על מעשים ואפילו חלום שלא התממש. אנו נותנים לרגשות מסויימים לעכב אותנו ולנהל אותנו בהתמודדות מול הילדים, הורים, אחים ובני/בנות הזוג. אנו לא סולחים לעצמנו על כל הפגיעה הזו ומסתובבים לעיתים שנים רבות עם "אבנים" כבדות בגוף.

נקמה יוצרת מעין "כדור אש" , אשר לא ייגמר לעולם. אנו חושבים שהנקמה תשרת אותנו ואת הכאב ואולי זה לעיתים נותן כזו תחושה, אך ההרגשה נעלמת תוך זמן קצר ומוצפת ברגשות רבים , שרק עלולים לעכב את חיינו.

נקמה היא לא עין תחת עין אלא גם "זהו אני לא מספרת לה יותר", "אני לא חברה שלהיותר…"
אבל שימו לב כמה זה פוגע בכם גם.

מילים הם כמו נוצה ברוח

אז נכון שכל דבר משנה ומעצב אותנו ולכן הכלל הראשון שימו לב למילים שאתם מוציאים מהפה הם כמו נוצות ברוח לאניתן להחזיר אותם ואם כבר אמרתם אל תתנו לדברים לשקוע קבלו אחריות ותקנו.

"כשאתה נוטר טינה לאחר, אתה כבול לאותו אדם או מותנה לקשר רגשי חזק יותר מפלדה
סליחה היא הדרך היחידה למוסס את הקשר הזה ולהשתחרר"  
קתרין פונדר

3 הנחות יסוד בגישת הסליחה

1. להפסיק ולהתווכח עם המציאות
2. לספור עד 10 לפני שמגיבים
3. להיכנס לנעלי האחר ולהבין שאחרים הם לא נגדי הם בעדם


להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

למה אני תקוע בחיים?

למה אני תקוע בחיים?

איפה אנחנו תקועים בחיים שלנו

אפשר להיות תקועים בכל מיני מקומות במהלך החיים: בזוגיות,  בעבודה, עם עצמי, בחוסר הגשמה, לא מצליחים לחלום, תקיעות בעיניני כסף וגם בסיטואציות שונות כמו רצון להיות עצמאי ולהגשים את עצמי, לעזוב עבודה, שיהיה לי קשר טוב יותר עם הבן בת זוג עם הילדים שלי עם אמא שלי ועוד ועוד.

איך התקיעות משפיעה על החיים שלי?

מכירים מקרים שבו אדם עובד שנים בעבודה מסויימת , מאוד רוצה לעזוב ובכל זאת נשאר שם. ויותר מזה כמה שהוא מרגיש אומלל כי הוא לא מסוגל, לא יכול לא באמת רוצה?

כמה תסכול כעס, קינאה, האשמה רוגז דיכאון דרמה, חוסר שקט, נדודי שינה, ועצבנות זה יוצר בחיים- כמה שאנחנו פוגעים בבריאותנו.

במצב כזה אנו שוקעים עמוק עמוק בתסכול ,במרירות ,בביקורתיות , בשיפוטיות בהאשמה, בכעס בקורבנות במסכנות וברחמים עצמיים על מר גורלי: איך הבאתי זאת על עצמי ? איך זה הגיע אלי? למה אני?

מראה מול הפרצוף

התקיעות היא שיקוף למצבים פנימיים בתוכנו .אם נבין נקודה חשובה ומשמעותית זו ניקח את מושכות גורלנו בידינו , נהיה מחויבים ליצור לעצמינו מציאות חדשה

כי המושכות האחריות היא רק בידיים שלנו.

הכל מתחיל בנו. תסתכלו תתבוננו במחשבות הטורדניות שמתרוצצות בראש , בדימויים שאנו רואים לנגד עינינו, במילים שיוצאים מפינו , ברגשות שאנו מרגישים פשוט תתחילו להסתכל בדברים האלו שמפריעים לנו, רועשים לנו, מעכבים ותוקעים אותנו.

זה מעניין כי אנחנו עושים כאילו דווקא לעצמינו ,הורסים ומתעללים בחיים שלנו

חשוב שנזכור ,כי מצב של תקיעות פוגע בכל המעגלים בכל הסובב אותנו : פרנסה, זוגיות, חברות, חלומות, משפחה

כאשר אנו תקועים אנו מרגישים חסרי מוטיבציה ואנרגיה , חסרי תשוקה , התלהבות וחיות ומצב זה אומר שחיינו לא מאוזנים

אז למה אני תקוע?

1.אני מאשים אחרים במצבי

זה בגלל אשתי, החבר, אמא שלי, חמותי או הבוס שלי. אני חולה בגלל, אני עצבני בגלל אני כועס כי הוא עשה לי אנחנו אלופים בלהאשים אחרים

אשמה = תקיעות
אשמה גורמת לנו לעמד במקום

להתמודד זה קשה ולכן אצל רוב האנשים שתקועים מתפתחת נטייה להאשים בעיקר את הסביבה וזה כבר לא משנה על מה. הפתיל קצר והוא מתעורר כל פעם מחדש בכעס, עצבים חוסר נוחות   ויש לנו נטייה לחכות שיקרה משהו חיצוני או נטייה לצפות לדברים שיקרו שיגאלו אותם מהמצב הזה.

2.אני מספר לעצמי סרטים

"לא יעזור" "אני עצלן"
"אני לא מבין בשיווק"
"אם אתחיל עבודה וגם לימודים במקביל יהיה לי פחות זמן איכות עם הילדים"
"אם אצליח בטוח משהו ישתבש בדרך"


היה אצלי בחור שכל הזמן כעס ואחר כך קילל במיוחד את המשפחה שלו. והוא אמר לי זה מי שאני וזה מצב שקורה לי כשאני לא מקבל מה שאני מצפה זה פשוט מתפרץ.
כששאלתי אותו אם גם מול לקוח שיושב מולו ושלא מסכים לדבריו הוא גם ככה מתפרץ הוא ענה שברור שלא כי הוא עלול להיות מפוטר.

אנחנו מתנהגים אחרת כשאנחנו בתפקיד אבא, שכיר, בן זוג, חבר, ולכל זהות יש סט התנהגויות.אם רק תבינו באיזה תפקיד אתם עכשיו, תוכלו להחליף תפקידים והתנהגויות אתם הרי מכירים אותם – תחליפו סרט ותפקיד לשחקן הראשי שהוא אתם.

3.מה הרווח שיש לי

ובשביל לשנות זאת חייבים להבין שאדם שכל יום קם בבוקר ושונא את עצמו – מרוויח מזה משהו. מה הרווח שלי בלהיות מתוסכל ואומלל בחיים

הרבה פעמים זה יושב על הצורך לקבל תשומת לב.תשומת לב חיובית או שלילית זה הרווח שלי מכירים את הרווחים האלו כמו:

אם תכין שיעורים תקבל שוקולד
 אם תהיה ילד רע תהיה בחדר לבד
אם תעבוד כל יום עד שמונה בערב תקבל עוד אלף ש"ח
אם תהיה שקט יחשבו שאתה ילד טוב
אם תהיה מוכשר תקבל מתנות ותשומת לב

השבוע פגשתי בחור שתקוע בעבודה. הוא עצמאי שיודע שיש לו מה להציע לעולם אבל העולם לא בא אליו. הוא לא מגיע אליו והוא בלופ מטורף של כעס עצמי וגם האשמות.
אולי הוא גם לא שמע עליו

כשדיברנו על מה עושים כדי שאנשים ישמעו עלי
הדבר הראשון הוא להתקשר ולספר להם

שיחות מכירה
מזה הוא בורח. יודע מה צריך לעשות מתעורר כל בוקר  ובכל זאת זה לא קורה.

מכירים את ממחר דיאטה ומגיע המחר ואנחנו יודעים מה לעשות אבל זה לא מצליח. יש תקיעות. או מישהו שיש לו רעיון להקמת אתר ממש סטרט אפ ובכל פעם שיושב לכתוב יש לו בלייק אאוט והוא הולך לאכול לפייסבוק ומעביר עוד יום.

ואז במצבים כאלה כמה שאנחנו שונאים את עצמינו כמה דיכאון מביאה התקיעות הזו כמה שאני מעכב את עצמי ולא חי את החיים של עצמי.

מה הרווח?

לפעמים הבריחה הזו נותנת תחושה של שקט ייאוש מתוק- כן זה הרווח. ולפעמים כשאנחנו נעלבים ממישהו הולכים הצידה עושים קצת דרמה ומחכים שיבואו לבקש סליחה, לתת תחושה טובה, תשומת לב כזאת.

כשנבין מה התחושה שאני מקבל כשאני מתנהג כך נוכל גם למצוא במה אפשר להחליף אותה?

4.מרתון של החיים

מהרגע שפוקחים עיניים עד כשעוצמים אנחנו בסוג של מרתון להספיק ולהספיק.

בחיים צריך לעצור, לעשות הפסקת מים קפה תה, לשבת ולהתבונן בתוך עצמך ולהבין מה אתה רוצה ומי אתה באמת. אם יש לנו הרי כל כך הרבה דברים לרוץ אליהם, מדוע בסופו של יום אנחנו מוצאים את עצמנו כל כך ריקים וחסרי אנרגיה?

העולם של היום מעייף. פעם, גם רצנו ממקום למקום אבל הבטנו גם בדרך נהננו יותר מהרגע. היום אנחנו עסוקים בלתעד את הרגע במקום לחיות אותו. מצלמים הופעה במקום להסתכל ולהינות ממנה, קונים חולצה ומעלים לפייסבוק או לאינסטגרם, מספרים איפה היינו, מה אכלנו, שתינו, קראנו ואת מי פגשנו וכל זה בלייב. ואז מגיעים לסופשבוע עם הלשון בחוץ וגם אז צריך להספיק, צריך לסיים, צריך לסדר, צריך צריך…

כמה הסחות דעת, עד כמה הדברים האלו הזוללי זמן הרעשים האלו גורמים לנו להיות תקועים בחיים שלי בתחושת “מירוץ אחרי הזנב של עצמי"

כי אנחנו כל כך עסוקים במרדף הזה אחרי המטלות והמשימות, שלא מתפנים לעשות את הפעולות החשובות ביותר, לקידום המטרה שלי.

המרץ והאנרגיה מתבזבזים על הריצה האינסופית ולא נשאר במאגרים, זמן וכוחות להפנות, לפעולות מקדמות, שאמורות לייצר עבורי את האפשרות להצליח, ולייצר חיים שקטים

מתי ישבתם כמה דקות בבוקר ושתיתם את הקפה שלכם עד הסוף?

איך לעצור את  מירוץ החיים שגורם לתקיעות

לצערי, מניסיוני, אני יודעת שבחיים שלנו, אנחנו מספרים לעצמנו שאין לנו את ה”פריבילגיה” לעצור, לצאת, להתבונן ולהיערך מחדש

מתי אנחנו כן פתאום יכולים כאשר החיים עוצרים אותנו! חלילה מחלות, התמוטטויות, משברים, אובדנים, גירושין כשמקבלים סטירת לחי ואז חייבים כשהאוטו מתקלקל כשחלילה הגוף מאותת לנו שקרה משהו לנו או לאדם קרוב שלנו אז כאילו אין לנו ברירה ועוצרים! אז איך בכל זאת אפשר לעצור את מירוץ החיים שגורם לנו לא פעם לתקיעות

כשיש עומס שנותן הרגשה של תקיעות צעדים לשחרר עומס ולצאת ממשהו שתקוע לי בחיים:

1.תרשמו את כל הבעיות שיש לכם על דף

2.תמספרו את "העומס" בסדר עדיפות

3.תבחרו דבר אחד שעכשיו כדאי להתעסק איתו:
דיאטה, עבודה, או זוגיות

4.תשאלו למה אני רוצה לשנות ולשפר ?מה הסיבה?

הלמה הזה חשוב כי הוא חייב להיכנס טוב טוב לראש. ברגעי משבר שלא בא בלי להתאמץ שוכחים את הלמה הזה.תכתבו אותו בכל מקום אפשרי. כי הלמה הזה זה מה שמניע אותך בהתחלה לפחות עד שזה מחלחל. הלמה הזה לא רק בונה לך דרך אלא מחזיק אותך על המסלול. גם אם נפלת הוא מאפשר לך גם לראות לאן תגיע, לאן אתה רץ מה המטרה לאן תרצה להגיע

כי אם אני רצה אחרי הזנב של עצמי, אני לא מגיעה לשום מקום!
כשרצים עם למה עם מטרה ובאמת חושבים לאן רוצים להגיע ל עשר קילומטר עד שנראה את הים את החוף יש יעד מה אני רוצה
הלמה הזה מחזיק אותי לעשות תנועה זרימה שינוי ולהתחיל לצאת מהלופ הזה.

תרימו את העיניים תתבוננו בדרך כי רק אז תראו אם זו הדרך הנכונה
כי רק מבחוץ אני יכולה להתבונן, להיות אובייקטיבית, לבדוק לאן כדאי לי להמשיך, ובכלל אם כדאי. תעלו לגג

5.הכנה ותכנון של הדרך

איזה פעולות אני צריך לעשות כדי להגיע למטרה. זו דרך שאני כבר בונה בתחילת התהליך בתחילת הדרך.
זה כמו מפה שאני רואה מה כל יום אני עושה והכי חשוב יש אור בקצה המנהרה.

עומס יוצר תקיעות כי מרוב דובים לא רואים את היער

לסיכום

האפשרות לצאת מתקיעות קיימת בתוכנו

תזכרו את הלמה אני רוצה לצאת מהתסבוכת הזו מהדבר הזה שתקוע לכם בחיים- זה הצעד הראשון

אני מאמינה שכל אחד יכול לעבור מחיי תגובה האוטומט לחיי בחירה. כי תמיד יש ברירה גם אם נראה שהכל אבוד.

כי אתם יודעים כדי לצאת ממה שתקוע לנו בחיים חשוב לעבור  דרך אזור הנוחות לשנות, לשפר אותו. לעשות פעולות חדשות וליצור מציאות חדשה

אבל רק אם ניקח סיכונים ונעשה שינויים רק אז נוכל לחיות חיים שמחים בריאים ומאושרים , חיים של מימוש הגשמה ,התפתחות וצמיחה .

הדרך לא תמיד חלקה אך חשוב מאוד לקבל הכל באהבה ,גם כשיש לפעמים נפילה , הנפילה היא לצורך עליה .להינות וללמוד תוך כדי תנועה ועשיה זו הדרך הנכונה.

אז לא תמיד צריך לחכות לאירוע שידפוק בדלת או לעוד אחד כזה שייכנס לחיינו אתם יכולים להקדים אותו ולראות  כמה כוח יש לנו וכמה החיים מלאים בהזדמנויות רק שאיש לא לימד אותנו איך לחיות אותם צרו אתם הזדמנויות

תקיעות היא ההפך מזרימה ותנועה

וברגע שנפתח את הדלת של התקיעות אפילו בקצת את הפפקק הזה

כל מה שנראה הוא השתקפות של העולם הפנימי שלנו העולם הקסום שיצרנו בעצמנו כשהתחלנו לקחת אחריות על חיינו.

אז נבין שאנחנו לא חלק מהעולם, אלא העולם הוא חלק מאיתנו. אנחנו יוצרים אותו – איזו תחושה עצומה זו כי דלתות נוספות ייפתחו.

אז אתם  לא צריכים לראות את כל התמונה מספיק לעשות צעד אחד קטן שיקדם אותנו, נתחיל משהו. אל תשאירו את הדברים האלו בראש

כי, מה שנשאר בראש כידע ולא יורד ללב לא מגיע לחיים לעשייה
ולא מאפשר לנו את ההתפתחות

איך יוצאים מתקיעות?

מה עוצר אותי בחיים?

מה עוצר אותי בחיים?

"נמאס לי שאני רב עם כל העולם, לא מוצא זוגיות, לא מרוויח מספיק, לקוחות עוזבים אותי, לא מצליח לעשות דיאטה וההורים שלי פשוט משגעים אותי"

לפעמים חסר לנו משהו בחיים ואנחנו לא יודעים בדיוק להגדיר מהו
אבל המשהו הזה שחסר, תוקע אותנו מלהתקדם בחיים

"אין דבר העומד בפני הרצון" האמנם?

רבים מאתנו התחנכו על הביטוי אין דבר העומד בפני הרצון אני למשל, ובמילים אחרות אם לא השגנו את מה שרצינו זה אולי אומר שאנחנו לא רוצים את זה מספיק אז זהו – שלא!

חוץ מרצון יש עוד כוחות אחרים שמסיתים ומכוונים אותנו אחרת.

אז בכל זאת מה עוצר אותי בחיים?

הכרתי בחורה שעסקה בתחום הטיפולים ולהשלמת הכנסה עבדה גם כמזכירה בחברה מסויימת. היא שנאה את זה. מבחינתה הלכה לעבודה הזו עם הרגשה ממש לא טובה. הרגישה שיש משהו שתקוע אצלה בחיים, כי זה לא באמת מה שרצתה לעשות. זה מנע ממנה להתקדם במה שכן אהבה. התסכול והכעס השתלטו על חייה ולפעמים גם השפיעו על היחסים בבית עם הילדים עם הבעל ההורים וחברים.

עד כמה מתסכל זה לחזור הבייתה עם הרגשה של פספוס, לראות בית מבולגן ולהתחיל לצעוק על הילדים שהשאירו את התיק בכניסה לבית ולא בחדר שלהם?

למה אני כועס?

כעס מתעורר כאשר אנו מבחינים כי משהו השתבש בסביבה שלנו. אבל הכעס הזה גם יושב על משהו כי הכעס הוא גם הסיבה לפחד לחוסר אמונה שלנו בעצמינו ועוד כאלה.

אנחנו כועסים כי אנחנו לא מקבלים את מה שאנחנו רוצים מתי שאנחנו רוצים ואיך שאנחנו רוצים. בקרוב אני העשה גם תוכנית על כעס.

לפעמים חסר לנו משהו בחיים ואנחנו לא יודעים בדיוק להגדיר מהו. אבל המשהו הזה שחסר, תוקע אותנו מלהתקדם בחיים. זה מכעיס אותנו גם בלי קשר לדבר האמיתי.

כשאנחנו לא יודעים איך להתמודד ממצוקה אנחנו מגיבים בכעס וכעס יוצר תקיעות

זה לא אומר שצריך לעזוב עבודה באותו רגע. זה כן אומר שצריך להסתכל על הסיטואצייה אחרת ולשחרר את התסכול והכעס הזה. ולהבין על מה הוא יושב.

לשחרר את הכעס לשחרר את התסכול

כי כשהבחורה הזו שיחררה את התסכול, את הפחד שלה מעצמה את החוסר אמונה שהיא יכולה ליותר והבינה על מה זה יושב

רק אז היא הייתה מסוגלת למצוא את ההזדמנויות שנקראו לה בדרך. וזה מדהים כי פתאום העיניים נפקחו והיא קיבלה הצעה לעבוד במרכז טיפולים בעיר אחרת, לקוחות הגיעו אליה דרך אחרים, היא נזכרה באיזה שיתוף פעולה שפעם הציעו לה כן. היה מקום להזדמנויות האלו להגיע. לראות אותם. ועל חלקם היא זינקה ולקחה בשתי ידיים, כי דברים התחילו להתגלגל כמו שהיא רצתה.

רק אז היא עזבה אבל היא גרמה לדברים לקרות.

היום היא רק עוסקת בטיפולים שלה. עזבה את מישרת המזכירות. היא שחררה את הפחד והאמונה שהיא לא מסוגלת להצליח והיא מתקדמת לאט לאט ודברים קורים. כן, היא יצאה מהתקיעות הזו. כי גם הבינה על מה זה יושב ומה עושים עם זה.

ההזדמנויות תמיד פה רק שאנחנו לא תמיד רואים אותם. כי כשמשהו תקוע לנו אנחנו מסתובבים כאילו העיניים שלנו מכוסות.

איך נראית תקיעות?

תקיעות היא מצב בו אנחנו דורכים במקום ולא מצליחים להתקדם לשום מקום
זה ממש להסתובב סביב הזנב של עצמי כמו מבוך ללא פתח יציאה. אנחנו כלואים בתוך עצמינו


תקיעות בחיים היא מצב דיי נפוץ בחברה שלנו. הרבה אנשים מרגישים תקיעות בשלבים ובמצבים שונים בחיים. יש כאלה שמרגישים לתקופה קצרה, אך יש כאלה שמרגישים כך כמעט חיים שלמים. תקיעות היא כשמשהו לא מתקדם, מתעכב ונמצא במצב לא נעים שקשה לצאת ממנו.

תקיעות היא חוויה, תחושה של עצירה 

פגשתי בחורה

שעבדה באותה העבודה 6 וחצי שנים. בזמן הזה למדה תואר שני תכננה למצוא עבודה חדשה מיד אחרי התואר אבל זה לא קרה. כל עבודה אחרת נראיתה לה לא מספיק שווה את הסיכון לעזוב את העבודה הנוכחית, שהיא סך הכל טובה. פשוט לא מספיק טובה. היא גם לא הייתה סגורה על זה שהיא רוצה לעזוב, שקלה התלבטה אולי זה בכלל רענון היא חשבה. ועוד שנה חלפה.

בשורה עצובה ובשורה משמחת

אז הבשורה העצובה היא השאלה אם ייתכן שהנרי דיוויד תורו, פילוסוף אמריקאי צדק שטען שחיים בעולם לא מעט אנשים שחיים בחיי דיכאון שקט עומדים במקום תקועים וחיים עם זה

הבשורה המשמחת שיש מה לעשות!

יש תקופות בחיים שהכל נראה תקוע. שדברים לא זזים, או לא זזים בקצב שאנחנו רוצים. זה נורא מתסכל, אבל זה סוג של שלב בדרך החוצה משם. כי התשובה לתקיעות משתנה ממצב למצב, אבל בלי להרגיש תקועים לא נשנה משהו ולא נצמח כך שזה לא רק שלילי, אבל בכל זאת לא קל.

כשמשהו תקוע לנו בחיים בהתחלה לא עושים כלום. ממשיכים רגיל ואומרים לעצמנו שזו תקופה. צריך להיזהר שזה לא יהיה בור ללא תחתית ונשקע למטה.

אחר כך מגיע שלב של כעס מן הבנה כזו שמשהו לא עובד פה.

השלב הבא זה כבר חיפוש ולמידה לעשות משהו אחר. ללמוד מאחרים שהצליחו, לנסות בעצמינו, להעזר במישהו חיצוני שיוכל לעזור לנו ולפתוח לנו עוד דלתות

איך להתמודד עם מה שתקוע לך בחיים?

מה חושבים עלי? 4 פעולות ל'דיאטה' מרעשי הסביבה

מה חושבים עלי? 4 פעולות ל'דיאטה' מרעשי הסביבה

אני בדיאטה… דיאטה מרעשי הסביבה!

מכירים את זה שאתם עושים מעלים פוסט לפייסבוק תמונה לאינסטגרם, סרטון ,מתלבשים אחרת, מנסים למשהו לגרום בכוח, כדי שמישהו ייראה את מה שעשיתם? כמה יפה התקדמתם, איזה תבשיל שווה הכנתם, ועוד ועוד? בכל פעם שיש צורך כזה באישור, ואנחנו עושים את הפעולה, מיד אחרי כן האגו מתעורר לחיים ואומר כמה שהיא (הפעולה שעשיתם),אולי לא טובה. למה לא הגיבו, או למה הוא ענה תשובה כזו מעצבנת, ולמה יש רק שלוש תגובות או לייקים מפרגנים?

אז מתי בפעם האחרונה עשית משהו… רק בשבילך,
מבלי להסתכל הצידה ולחשוב "מה יגידו עלי?

אז מה אחרים חושבים עלי?

עם היד על הלב, האם גם אתם אומרים לא פעם לעצמכם את המשפטים: מה יגידו עלי, מה הם יחשבו אם…

עד כמה גם אתם עוצרים ונמנעים מלהגשים את מה שאתם חולמים או רוצים לעשות, כי אבא יכעס, כי אמא תתאכזב, כי החברה שלי תעשה לי פרצופים, הבוס בעבודה יתעצבן, כי החברים לא יראו זאת בעין יפה?

אתם יודעים מחשבות כאלה שמנהלו לנו את החיים. שמסיטות אותנו מהעיקר של החיים שלנו. כל מיני שיחות פנימיות כאלה שאנחנו עושיםביננו לבין עצמינו.

השאלה "מה אחרים יגידו עלי?" או "מה אחרים יחשבו?" נובעת מהפחדים שלנו, מההערכה העצמית שנבנתה פחד מכישלון, פחד מהצלחה, פחד מגדילה, פחד מאכזבה, פחד שלא יאהבו אותך,פחד מביקורת וסיפורי אלף לילה ולילה אחרים…

מה חושבים עליי – מרגיש שמרכלים עליי

תחשבו כמה זמן ומשאבים היית מפנה לעיסוקים מהנים ומקדמים אם היית מצליח להתעלם ממה "שאחרים" כאילו יחשבו עליך בעתיד או חושבים עליך בהווה.לאיזה הישגים היית מגיע אילו מה שיחשבו עליך לא היה גורם במשוואה?

ולמעשה אנחנו לא נדע לעולם באמת מה אחרים חושבים עלינו. אנחנו יכולים לשאול לברר אבל אין לנו כרטיס כניסה למוח של האחרים.

כמו שלאף אחד אין קוד או כרטיס כניסה למוח שלכם, אף אחד לא יכול לפטפט איתכם שם בפנים, מי שעושה את זה הוא רק אתם, כי האמת… אין שם אחרים "שחושבים", מי שחושב באמת זה בעצם את/ אתה, אתם.

מה שאחרים אומרים עליך זה מה שאתה אומר לעצמך

אמונה מגשימה את עצמה

מחקרים שונים מוכיחים, למשל, שהדעה שלנו על עצמנו היא בדרך כלל פחות טובה ממה שחושבים עלינו. כלומר, הביקורת שאנחנו מדביקים לעצמנו היא שלנו, היא באה מתוכנו.  את הסיפורים על מה שהם חושבים עלינו, אנחנו מספרים לעצמנו, אנחנו המצאנו אותם, במקרה שלא שמתם לב.

כשאני מאמין במשהו אצלי אני אפתח התנהגויות מסויימות וכך גם אחרים עלולים להאמין

סיפור על בחורה…

סיפור על בחורה שלא האמינה שהיא מספיק חכמה ולכן כשהייתה שיחה בין 3 אנשים ומעלה היא פחות השמיעה את קולה כי חששה שתגיד משהו טיפשי. הפחד שלה היה מעצמה שהיא לא מספיק חכמה והפחד הזה השפיע על מה יגידו עלי.

קיימות אצלנו כל מיני תבניות כאלה קבועות שאנחנו בטוחים שאנחנו יודעים שבסיטואציות מסויימות אחרים יגיבו בהתאם. אנחנו מקשיבים לקולות האלו באופן מוחלט ומרוב שזה נראה אמיתי אנחנו מעבירים את זה לעולם האמיתי. תחשבו כמה זה משפיע על ההתנהגות שלנו לפעול, לעשות, להתקדם ולהגשים. זה יכול לעכב אותנו ולגרום לנו לפספס המון הזדמנויות. וכשזה הופך למציאות, אני מאמין בזה וזה לא רק בדמיון שלי.

הערה

תמיד יש איזון אין פה משהו מוחלט. יש התנהגויות מסוכנות כמו לחצות כביש באדום ואנחנו יודעים שאנו עלולים לקבל קנס, לסכן חיים ואפילו אצל ילדים שחוצים גבולות. אני לא מדברת על הנושאים והמצבים האלו. פה יש חוקים וכללים של החברה. נורמות חברתיות ערכים מוסריות שאני כפרט בחברה מקיים

נקודות השוואה לאחרים

בכל תחום בו אנחנו עובדים עם אנשים ויש מספיק נקודות השוואה חיצוניות לגבי מה ״צריך״ להיות ואיך זה ״אמור, לעבוד – קל ממש ליפול לתחושת הזייפנות, ההשוואות האלו או הפעולות שאנחנו עלולים לעשות כדי לרצות אחרים. ובטח שבטח התחושות שאני לא מספיק מקצועית או שאין לי מספיק מה לתת, ובגדול אני די מזייפת את זה עד שיתפסו אותי… או פשוט לא שייכת לתחום הזה שאני מנסה לדבר עליו.

אותה בחורה היום כבר עם ביטחון עצמי אחרי שהבינה שיש לה הרבה מה להגיד. חיפשה ומצאה במה היא כן טובה ופתאום התגלה לה עולם מלא.

מה היא עשתה? בדיוק מה שאתם יכולים לעשות: היא חשבה ההפך. דמיינה שכן יש לה מה להגיד. אפילו רשמה לעצמה נושאים וניסחה תשובות ואם לא ידעה פנתה לד"ר גוגל. בנוסף, בכל יום קיבלה החלטה לראות סרטון בנושא מסויים לקרוא כתבה כדי להעשיר את עולמה או ליתר דיוק לחזק את הביטחון העצמי.

אלברט איינשטיין  אמר "שהסוד להצלחה הוא לדעת איך לחפש אחר הידע הדרוש לך"

4 פעולות איך להפסיק לחשוב מה חושבים עלי- דיאטה מרעשי הסביבה

להוריד את התריס- אם יש אנשים שמורידים אתכם. התרחקו .פחות תשתפו. קחו הפסקה מהפייסבוק ממקומות שכרגע רועשים לכם. הקציבו זמן לזה. תחזירו את הפוקוס לעצמכם פחות תהיו חשופים להשוואות.

תשאלו מה יוצא לי מי זה מה המטרה שלי– הדבר שלי הכי הרבה עזר כשזה היה קורה כשמעלים פוסט סרטון ואין הרבה תגובות, זה לעצור, ולשאול את עצמי: מה רצית להשיג בפעולה הזאת? בשיא הכנות, תגידו לעצמכם בלי לברוח. ממש להסתכל במראה הפנימית שלנו עמוק פנימה ולא לוותר. להודות בזה בינינו לבין עצמינו, כבר משחרר אותנו מהדרמה ומהפחד מכך שלא נקבל את האישור שרצינו.

תתקשרו לאדם אוהב- אנחנו בני אדם זוכרים? לא נמצאים פה בעולם לבד. כשאני מעלה פוסט כמו למשל על מה תהיה התוכנית יש לי כמה אנשים שאיתם מתייעצת. להם שולחת והפרגון מהם הוא הדבר הכי טוב שיכול לקרוא לי באותו הרגע. גם אם יש להם ביקורת אני מקשיבה בוחנת כי עלייהם הכ סומכת.

להגיד לא
כל כך קשה לנו פשוט להגיד "לא" – כדי לא לאכזב, שלא יכעסו עלינו, ובעיקר כי "לא נעים". אבל לפעמים חייבים לעמוד על שלנו ולהפסיק לומר "כן". אז חברים, תספרו עד 10 ובזמן הזה תחשבו על המחיר שאתם.  כן כן אתם משלמים. תתמקדו במה שעושה לכם טוב ולא רק באחרים.
אתם יכולים לשאול את עצמכם כמה פעמים ביום "מה יעשה לכם טוב עכשיו?" האם זה מקדם או מעכב אותכם. אם תתמקדו בזה ותפעלו מתוך השאלה הזאת אחרים פחות יהיו רלוונטיים.

איך להגיד לא זה כבר נושא אחר שקשור למילים לניסוח

שינוי גישה

גם בדיאטה של אוכל או כשרוצים לטפל בהתמכרויות כלשהי צריך לשנות גישה

אנחנו חיים בסרט של עצמינו

אנחנו חיים בסרט של עצמינו אנחנו הבמאים והשחקנים הראשיים. ואנחנו גם מפעילים שחקנים אחרים, בובות כאלה שנקראות "האחרים" . ויותר מזה מדובבים אותם מכניסים להם מילים מחשבות תגובות לסיטואציות. ממש תאטרון בובות אחד גדול.

אנחנו כותבים תסריט, משתתפים בו קונים כרטיס יקר מאוד- כמה מיותר ומתיש.

אתם לא חייבים לצפות בתוכניות שלא בא לך לצפות בהם, יש לכם את השלט בידיים, השלט הוא היכולת לכוון את המחשבה שלכם לאן שאתם רוצה. לשחק עם הדמויות לנהל אותם במקום שישחקו איתך.

צרציל אמר פעם – כשאני מביט לאחור על כל הדאגות האלה, אני נזכר בסיפור על הזקן שאמר בהיותו על ערש דווי שהיו לו הרבה צרות בחיים. רק שרובן לא קרו מעולם

אז אותם האנשים שאתם חושבים שחושבים עליכם, חושבים גם הם שאתם או מישהו אחר חושבים עליהם.

החיים כל כך גדולים והחשיבות של מה חושבים עלייכם היא כל כך קטנה, אבל בכל זאת… לכולם אכפת מה חושבים עליהם אבל הכל במינון הנכון

מצד אחד

בואו נחשוב, לשם שינוי, על עצמנו. בואו נחיה את חיינו בדרך שבה אנחנו רוצים. זה החיים שלנו. בואו ניהנה מהם, נשמח בהם. בואו נפרגן לעצמנו, נתפעל מעצמנו, נקדם את עצמנו, נפתח, נצמח, נגדל, נגשים ונהיה מאושרים. והם? הם כבר יסתדרו.

ומצד שני

בסופו של דבר כולנו מחוברים אחד לשני ואי אפשר להתחמק לגמרי ממה שחושבים עליינו, כי בעצם אם לא היה אכפת לנו לגמרי מה חושבים אחרים, זאת אומרת שהיינו חיים לבד עם עצמינו ואז גם מרגישים בדידות.

העולם מורכב מאנשים ורוב האנשים רוצים לרצות אחרים, בשביל שיאהבו אותם . אבל פרופורציה . צריך לדעת לאזן בין מה חושבים עליינו אחרים לבין מה אנחנו חושבים על עצמינו. אנחנו צריכים איזון בין השניים, כי בסופו של דבר אנחנו חיים עם אנשים ונמצאים בחיי חברה ותקשורת עם אחרים

לסיום

בחורה אחת הרגישה שהיא לא מיוחדת ואינה מושכת תשומת לב. היא הייתה מתוסכלת וחסרת מוטיבצייה בחייה. כשהיא התהלכה ברחוב אף אחד לא שם לב אליה- כמו אוויר. כשהיא נפגשה עם אנשים – לא התעניינו בה וקולה גם כשהוא נשמע… הוא לא באמת נשמע. יום אחד מישהי ממשפחתה העניקה לה כובע. הבחורה שמחה מאוד הניחה את הכובע על ראשה, חייכה וראתה כי הכובע מחמיא לה. הכובע עשה אותה יפה יותר, הרגישה ביטחון ונתן לה משקל של מישהי עם נוכחות. היא התהלכה ברחוב ופתאום שמה לב איך כל המבטים מופנים אליה. היא נפגשה עם אנשים שפתאום מקשיבים לה, היא מדברת וקולה נשמע, אנשים מקיפים אותה, מתעניינים והיא פתאום סוגרת עיסקאות, מחייכת וצוחקת. היום שלה עמוס, היא מלאה במוטיבציה ומעוררת תשומת לב. וככה לאורך כל היום היא מרגישה בעננים, מושכת מבטים מימין ומשמאל. כשהיא מגיעה הבייתה היא מוצאת פתאום ש…הכובע בכלל לא על ראשה. כנראה, היא בכלל שכחה לשים אותו והמבטים וההתעניינות בכל זאת היו סביבה! (סיפור ממקור לא ידוע)

נקודה למחשבה

איך שאתם מרגישים לגבי עצמכם- באותו אופן הסובבים ייראו אתכם. תאמינו בעצמכם – אחרים יאמינו בכם, תאהבו, תקבלו תסלחו ותנו כבוד ראשית לעצמכם וכך זה גם יחזור אליכם- זה מדבק!

לצפייה בתוכנית על מה חושבים עלי ודחאטה מרעשי הסביבה ליחצו כאן

איך מתמודדים עם קנאה?

איך מתמודדים עם קנאה?

מהי קנאה?

קנאה היא רגש אוניברסלי. הוא קיים אצל כולנו בעוצמות שונות. חלקנו יודעים לנהל את הקנאה וחלקנו מנוהלים על ידייה. כמובן שהקנאה מופיעה בסיטואציות שונות ומול אנשים שונים. אז איך מפסיקים לקנא לאחרים? חמש שאלות שיעזרו לכם לשחרר את הקנאה.

מהם הנזקים של הקנאה?

  1.  הקנאה גורמת לחוסר סיפוק מהחיים ולאומללות  
  2. הקנאה פוגעת במערכת יחסים, כי קשה לנהל מערכות יחסים עם האדם שאנו מקנאים בו/בה
  3. הקנאה מרחיקה אותנו ממה שאנחנו באמת רוצים

אז למה אנחנו ממשיכים לקנא?

אנחנו מבינים שהקנאה לא עוזרת לנו יותר מידי בחיים ובכל זאת אנו נותנים לה לרוב לנהל אותנו, כי אנחנו לא אוהבים להפסיד. ותיאורטית לפחות ככה מרגישים.

זה כל כך מפריע לנו כשלמישהו אחר הולך כל כך טוב- הלב שלנו נצבט כמישהו אחר זכה בכרטיס הגרלה, קנה רכב חדש עם מושבי עור, עבר למשרד ובכלל הגריל קלפי משחק טובים יותר ממני.

קנאה כואבת ומטישה כי היא גורמת לנו לספר לעצמינו סיפורים. וסיפורים לא על החיים שלנו, אלא על החיים של אחרים וכמה שיותר לתקוע לעצמינו את הסכין בלב ולהכאיב. להתעלם מפרטים מסויימים ולהאדיר אחרים.

5 השאלות שתשאלו את עצמכם כאשר אתם מזהים קנאה

מה הקנאה גילתה לכם על עצמכם? במה אנחנו לא מעריכים את עצמכם ? למשל האם שאני סוחב כעס הרבה זמן בגלל הקנאה זו הסיבה שלא מצאתי זוגיות?

במה אנחנו כן מעריכים? תחשבו הפוך על הפוך

במה אנחנו מוותרים לעצמנו? מה חסר לכם?במה אנחנו מאמינים שאנחנו לא מספיק חשובים, שאין לנו מה להציע?

איך אנחנו מגיבים לקנאה? באגרסיביות , אדישות עם עם שינוי?

מה אנחנו מפחדים לאבד או את מי?

השאלות האלו סופר חשובות כי הן מראה לעצמינו, לתגובות, למעשים למילים ולפעולות. כך נוכל לחזק או להפחית התנהגות רצוייה מקדמת למטרה או שמרחיקה

דרכים שפחות מגינות עלינו מקנאה

התעלמות– לא לדבר על זה.

ביקורת– אנחנו מגנים על עצמינו מהקנאה כמו הוא עשיר אבל לי יש משפחה טובה. הכסף עלה לו בבריאות זו קנאה שמטאטא מתחת לשטיח . זו ביקורת שלא מניעה לפעולה ולא תקדם אותי.

הצדקה לקנאה. הוא עשיר כי קיבל ירושה. אמנם זה מרכך את האגו אבל שוב זה לא מקדם.

אנחנו משתמשים בסיבות ובשכנועים האלו כביקורות כדי להוריד את האנשים שאנחנו מקנאים בהם לרמה שלנו וזה פספוס גדול אנחנו עלולים בדרכים אלו להפסיד גם הזדמנות פז לצמוח ולגדול

איך נזהה שאנחנו מקנאים?

אם אתם אומרים את המשפט מה פתאום אני לא מקנא לה… שווה לבדוק שוב. אם אנחנו מרגישים מתוסכלים כשאותו אדם בסביבה שלנו ויותר מזה אנחנו הופכים לעצבניים ומתייחסים בזלזול יש מצב שהקנאה הגיעה לביקור.

איך משחררים קנאה והופכים אותה להשראה

להודות בקנאה

ראשית בואו נודה שאנחנו מקנאים. נזהה אותה כשאנחנו מתיחסים באופן שלילי לאחרים, פוגעים, כועסים עלייהם ויותר מזה נמצאים בעצבות ואפילו דיכאון כשיש אינטראקציה מולם. או שאומרים… מה פתאום אני לא מקנא. זה לא בושה- אנחנו אנושיים. זו בגרות ומידת מודעות גדולה וגם אם לא שווה לבדוק כי זה יכול לתת לכם נקודת פריצה גדולה בחיים.

לסלוח לעצמכם

לשחרר את הכעס – לקבל את עובדת קיומה של הקנאה מבלי לכעוס על עצמכם. גם אם לדעתכם אתם היחידים בעולם שמתמודדים עם קנאה, להפסיק להתווכח עם המציאות כדי להתחיל בכלל ליצור שינוי של המצב.

הדשא של השכן לא תמיד ירוק

הבנה שלכל אחד יש את השק שלו  וכשאנו מתמקדים במה שיש לאחר במקום במה שיש לנו, אנחנו למעשה מצמצמים את מרחב הראייה שלנו ובטוחים כי הדשא של השכן ירוק יותר, והירוקת שפושטת בו היא הירוקת היחידה שנכונה ורצויה. אנחנו מנסים להידמות לאותו אדם ולבטל את הייחודיות של כל אחד מאיתנו.

אנחנו לא באמת יודעים מה קורה מאחורי הקלעים. כמה באמת אותו אדם מרוויח. כמה באמת העוגה שנראת סוף הדרך היא גם טעימה.  כמה הוא מאושר? ואז מה קורה לנו . הקנאה מכרסמת אנחנו. לכל אחד לכל אחד יש את החבילה שלו".

אנחנו לא יודעים מה אדם אחר עובר ואנחנו לא יודעים במה או למי הם מקנאים בעצמם. אם אתם ממש לא מצליחים להפסיק להשוות את עצמכם לאחרים, נסו לכוון את הנטייה הזו להשוואה לעצמכם – השוו את עצמכם – עם עצמכם. איך החיים שלכם השתפרו בחמש שנים האחרונות? מה אתם עושים היום שלא חשבתי שאתם יכולים לעשות אז?

שנו את כיוון המצלמה פנימה אליכם במקום החוצה

כשאנו מקנאים, אני עסוק באחרים במקום להיות עסוקה בעצמי . הניסיון להידמות לאחר מבטלת את הייחודיות שלי. אני גם יכולה להיכנס למצב של התקרבנות, ורחמים עצמיים. מישהו אחר מנהל אותי. אנו מנסים לשנות אחרים מנסים למעשה להסתכל על העבר ולשנות אותו, להשפיע וזה לא עובד. אנחנו נמצאים בלופ או ניוטרל על החיים. מוציאים המון אנרגיה בלמה זה קרה לי איך הוא הצליח יותר ממני במקום לקחת אחריות.

הפכו את הקנאה להשראה

האנשים שאני מקנא בהם יכולים להוות השראה עבורי, אם אני מוכן לשנות את נקודת המבט שלי. זה אינו קל, משום שחוסר האמונה הנמצא בבסיס הקנאה מקשה עלינו לעשות זאת. אך אם צולחים את חוסר האמונה ומוכנים לתת לעצמנו צ'אנס, אז האנשים בהם אנו רגילים לקנא יכולים להפוך להשראה.

מהי המטרה שלי?

לאן אני רוצה להגיע – תמונת ההצלחה שלכם יכולה לדייק את הדרך ולהזכיר מה אני רוצה והאם הקנאה הזו בכלל מאפשרת לי להתקדם או להתעכב

תהפכו את הקנאה לפרגון

פרגון הוא פעולה שתעשה טוב, מילה טובה כמו משפטים:

הלוואי שכמה שיותר יצליחו

ככל שיותר אנשים מסביבי מצליחים כך גם אני אצליח

יש מספיק לכולם יש שפע לכולם

בוודאי אם לי היה את זה הייתי שמחה לחלוק עם העולם. כייף לראות שאחרים גם נהנים

תוכנית עבודה

להכין תוכנית ולעשות צעד ראשון- לפעול.

לסיכום

האנשים האלו שתופסים את תשומת ליבך הם סה"כ ההשתקפות של משהו שאתם רוצים.  קבלו את הסיפורים האלו כהשראה . ככל שאנחנו שלמים ואוהבים את עצמינו, כך הקנאה פוחתת. ככל שהאהבה לעצמי מתחזקת כך הבטחון שלי גדל ואיתו פוחתת הקנאה.

למאמר במי אתם מקנאים ליחצו כאן

כוחו של חיוך

כוחו של חיוך

מתי לאחרונה עברתם יום ממש רע, עד שבמפתיע עבר אדם שחייך אליכם?
איך זה גרם לכם להרגיש?
האם הרגשתם תחושת חמימות בלתי מוסברת?
אז כמה פעמים חייכתם היום לאנשים אחרים?

מהו חיוך?

פעם… היו הרבה יותר חיוכים בעולם…

חיוך זו פעולה אשר משנה את הבעת הפנים שלנו כמו צחוק

"בעבר כשהטכנולוגיה הייתה פחות מפותחת נראו הרבה יותר חיוכים בעולם",
כך אומרת רונלי ריכטר צופיוף, מעצבת גרפית מתוך ראיון בתוכנית סליחה יומיומית המשודרת בהרדיו החברתי הראשון.

כשהטכנולוגיה הייתה פחות מפותחת בעולם אנשים הרימו יותר את הענים, היו אדיבים ונימוסים והייתה יותר סבלנות.
היום כל אחד מרוכז בעצמו ויש עומס מכל מקום. אנשים בסטרס ובלחץ יומיומי להספיק ולעשות ושוכחים לחייך יותר.

ובל נשכח שתינוקות כבר בגיל של כמה חודשים מחייכים ואולי אפילו ברחם ניתן לפעמים למצוא תמונות אולטרסאונד של עוברים מחייכים?

חיוך מדבק

כשאנו מחייכים לאדם שעומד מולנו אנו נותנים לו הרגשה טובה והוא מחייך בחזרה אלינו ולאחרים. זהו גלגל שמטרתו להעביר את  החיוך הלאה ללא קו סיום. חלק גדול מהחיוכים שאתם מחייכים נעשים כתגובה לחיוך של מישהו אחר. כשאנחנו רואים אדם אחר שהשפתיים שלו מתוחות מאוזן לאוזן, קשה מאוד לעמוד מולו בפנים קפואות.

למה לחייך?

נזיר הבודהיסטי ופעיל השלום הוויאטנמי, טיך נאט האן, אמר פעם ש "לפעמים השמחה שלך היא הסיבה לחיוך שלך ולפעמים החיוך שלך הוא הסיבה לאושר שלך״.

צורת השפתיים שלנו, העולה מעלה משני הצדדים, הינה אחד הכלים החזקים ביותר של האדם – רבים אף לא יודעים זאת…בכוחו של החיוך ליצור תחושות ואנרגיות עוצמתיות. שימוש תדיר בחיוך יכול לשנות את החיים שלכם ושל הסובבים אתכם, רק למדו איך להשתמש בכלי החשוב.

חיוך מפחית לחץ ומאפשר לנו לנהוג יותר בביטחה בכבישים. פחות כעסים ועצבים על מי שנדחף בפקק יכולים ליצור נהיגה סבלנית יותר

חיוך יכול לאפשר לנו להשיג מטרות טובות יותר בעבודה , לשכנע, כי אתם זוכרים חיוך גם מדבק ויכול ליצור הרגשת נינוחות בין הצדדים.

מייזם חברתי תרים ת׳עיניים – תן חיוך 

רונלי ריכטר צופיוף, היא מעצבת גרפית מבעלי סטודיו רורי, שהחליטה ביום בהיר אחד שיש לה מספיק כלים כדי לנסות ולעשות בעולם משהו טוב ויצאה במיזם חברתי: 'תרים ת׳עיניים – תן חיוך'. זהו מיזם חברתי שמטרתו לעלות את המודעות לחייך לאחרים. להשיב את דרך הארץ והנימוסין לרחוב – לגרום לאנשים לחשוב רגע על מי שמולם, לומר שלום ובוקר טוב כדרך של נימוס ללא חשש שזה יצטייר כהטרדה – לראות את הזולת ולעזור לו . "כשאני מחייך זה גורם לאחר לחייך וזה עושה לי טוב יותר", אומרת רונלי. הרעיון לפרוייקט התחיל "כאשר הייתי יום אחד במעלית, נכנסה שכנה – ברכתי אותה בבוקר טוב והיא הפנתה אליי את גבה בהתעלמות מוחלטת.
כשסיפרתי את זה לחבריי הבנתי שזו תופעה נרחבת שגדלה עם העידן הטכנולוגי – אנשים רואים רק את עצמם. ואני רוצה לעצור את התופעה הזו – לגרום לאנשים לעצור לשניה – להרים את העיניים לומר בוקר טוב – לחייך – כשאני מאמינה באמונה שלימה שזה יעשה לכל אחד מאיתנו טוב יותר – ובסופו של דבר – זה יעשה לנו טוב כעם.

אז מה החלום שלי?

שנהיה אדם לאדם – אדם. ושבבוקר כשנפתח את המקרר ונוציא את החלב לקפה, נראה את הסטיקר "תרימו ת'עיניים תנו חיוך" על הקרטון ולא נשכח לחייך.

לחייך גם כשעצוב לי       

השיר "חיוכים" של חווה אלברשטיין ולאה נאור שכתבה את המילים, הוא שיר אופטימי שבו המילים "כדאי ללמוד מהפרחים" "לא לקמץ בחיוכים. והעולם, תראו, יהיה פתאום כה טוב" משדרות שמחה חיוכים ורק טוב. ואכן העולם אינו ורוד ולא תמיד העולם באמת ייעשה טוב יותר אם רק נחייך, הבעיות ייפתרו והצרות ייעלמו מהעולם. אך, אם נחייך אני מאמינה שנצליח לראות עוד הזדמנויות שלא הצלחנו לראות לפני כן לפתרון המכשולים. מה שכן, שווה לנסות.

אנשים מחוייכים הם יותר סלחנייים?

אנשים מחוייכים נתפסים כאנשים רגועים וכנים יותר. גישה סלחנית מאפשרת לנו להכיל סיטואציות שונות שאנו נתקלים בהם בחיי היום יום. סיטואציות אשר מוציאות אותנו מאיזון ומאפשרות לנו להבין שהאדם האחר פגע, העליב והתנהג בצורה פוגענית אלי כי זו דרכו להתמודד עם האירועים שיש לו בחייו. זה לא נגדי, או בשביל לגרום לי במכוון, זה שלו- הדרך שבה הוא מתבונן על העולם שלו. נראה, כי אנשים מחוייכים הם יותר רגועים ולכן גם מסוגלים לספור עד 10 לפני שעונים ולהיות יותר סלחניים כלפי עצמם וכלפי הסביבה.

חיוך לא עולה כסף

חיוך מצאיך ממכם למתוח את השפתיים ולהזיז כ 26 שרירים. מאמץ קטן ששוה הרבה. אתם לא צריכים לקנות אותו בסופר או להזמין ב EBAY , או לדאוג למלא חוסרים. חיוך הוא שלכם ובשבילכם.

לסיום, תנסו לחייך לפחות פעם אחת ביום לאדם זר שאתם פוגשים ותראו שהעולם אכן יכול להיות יפה יותר.

ותחשבו על זה: לאיזו קבוצה אתם משתייכים: למחייכים כבדים או לקמצני החיוכים?

האם צחוק עוזר לבריאות?

האם צחוק עוזר לבריאות?

"יום ללא צחוק הוא יום מבוזבז "

אמר צארלי צ'אפלין, מגדולי הקומיקאים בהיסטוריה, ובאמת כולנו רוצים לצחוק כמה שיותר אז למה צריך להזכיר לנו שכדאי לנו לצחוק?

מהו צחוק?

צחוק הוא  פעולה אשר משנה את הבעת הפנים שלנו כמו חיוך. הצחוק מתעורר בעקבות רגשות או מצבים מסוימים. לרוב, אנו צוחקים שאנו שמחים או שמישהו הצחיק אותנו, אך צחוק יכול להגיע גם כשאנו במבוכה.

צחוק ורגשות

האהבה לסטנד אפ ולצחוק מגיע מהרגשות אומרת רינה פדווה, קומיקאית, שחקנית, במאית ופעילה חברתית. קומיקאים הם אנשי דרמות:  אם פוחדים אז פוחדים מכל הלב, ואם צוחקים, הצחוק שלהם הוא בקולי קולות. מי שיש לו הומור, מוסיפה פדווה, הוא לא תמיד שמח. אנשים קומיקאים הם גם אנשים עצובים ורצינים, כי אי אפשר רק לשמוח ולצחוק כל הזמן. כשמתכננים מערכון חשוב להבין באיזה שלב הוא הופך להיות מצחיק וזו עבודה ארוכה כדי למצוא את המילה המדוייקת, את הפאנץ' המיוחד שבנקודה הזו… "הקהל מתגלגל על הריצפה" שיצחיק (מתוך התוכנית סליחה יומיומית המשודרת בהרדיו החברתי הראשון)

שחקן לעומת קומיקאי

קומיקאי מטרתו לבדר ולהצחיק אנשים אחרים, לעומת שחקן שמשחק דמויות מגוונות, נכנס לנעלי אדם אחר ומציג סיטואצייה בסרט, הצגה או מופע. בחיים אנו משחקים ולובשים מסיכות רבות בחיי היום יום. ואם רק נצליח להיות פחות שחקנים, ויותר קומיקאים , אך לא סתם קומיקאים, אלא כאלה שמצחיקים את עצמינו , אני סבורה שחיינו יהיו אולי קלילים ומצחיקים יותר. בכל מקרה שווה לנסות… כי רק אז באמת נוכל לגעת בסיטואציות גם כואבות ולצחוק על עצמינו.

צחוק ובריאות

אז איך אתם מרגישים אחרי שצחקתם מכל הלב?
ישנה הרגשת הקלה ושחרור אחרי צחוק. זו תחושה כאילו לקחנו תרופה שהחלה להשפיע ושחררה משהו מהמתח הנפשי.

צחוק הוא למעשה התעמלות פשוטה לגוף. כשאנחנו צוחקים, שרירי הפנים נמתחים, קצב הנשימה גובר ומרגישים את הדופק שעולה. במצב כזה נכנס יותר חמצן ואנחנו אפילו שורפים קלוריות. אך צחוק אינו תחליף להתעמלות או למכון כושר, אבל זו בהחלט תוספת טובה לגוף, למצב רוח ולחיים שלכם שרק יכולים לשפר את הבריאות ולהפחית מתח, עצב ודיכאון.

בוודאי חשתם בחייכם ויותר מפעם אחת תחושה שאתם מוכרחים לצחוק אחרת תבכו. ואחרי שצחקנו ישנה הרגשת שחרור וניקיון, הרגשה טובה. צחוק עוזר בהקלה על כאב, מגביר שמחה, ואף מחזק את החסינות כנגד מחלות.

מה שחשוב לזכור שצחוק יכול לעשות לנו דברים טובים ולכן השתדלו למצוא את ההומור והצחוק בחייכם. יש לכם בחירה להתלונן ולראות את חצי הכוס הריקה , או לבחור לצחוק ולראות את חצי הכוס המלאה. תנסו ותיווכחו למצוא שבדרך הצחוק החיים נראים פחות מאיימים וקודרים ויותר מכך, הצחוק יאפשר לנו להתמודד עם סיטואציות מורכבות בחיינו. אז במקום להתלונן או לראות רק את השלילי והמתסכל, צחקו על הדברים שגורמים לכם להרגיש כך.

בחרו בדרך זו ותראו כי בעקבות כך הדברים נראים פחות נוראיים ומאיימים, וכי קל לכם יותר להתמודד עם סיטואציות קשות ובעיתיות בחייכם, כי גישה חיובית וחיוך יכולים לעשות פלאים כשאתם במצב רוח רע.

אנשים מצחיקים, אנשים שחקנים, הם אנשים יותר סלחניים

אנשים מצחיקים/שחקנים, הם אנשים יותר סלחניים כי הם יכולים יותר בקלות להיכנס לנעלי האחר ולהסתכל על הסיטואציה מבחוץ! אלו הם אנשים שתירגלו את ייכולת המשחק, עמידה מול במה וייכולת להסתכל על סיטואציות במשקפיים אחרות. זה לא אומר שאלו הם אנשים שאינם נפגעים, או נעלבים. ברור שכן. כולנו בני אדם, רגישים ואנושיים. אך אם נתרגל את הייכולת להתבנון מזווית אחרת על התגובות והפעולות שאנשים עושים , לאט לאט נסגל גישה סלחנית יותר.

אנשים אינם פועלים, מגיבים מתוך כוונה לפגוע בנו ולגרום לנו להרגיש רע. אנשים כועסים, מעליבים, צועקים או מתווכחים, כי זו הדרך שלהם, הדרך שהם מכירים להגיב על הסיטואציה.

זיכרו זה לא נגדי זה בעדו!

הקשר בין סטנד אפ וצחוק למתמטיקה

סטנדאפ הוא סוג של מתמטיקה המורכב מנוסחא אומרת רינה פדווה,. בהתחלה זה נראה מורכב ולא רואים ישר את הפתרון. יש פה דרך שבה מתחילים עם הצגת הנושא של הסטנד אפ, מקשרים עוד תחומים הנושקים ומתאימים לנושא. באמצע יש נקודת מפנה "הפאנץ" שזה הרגע שבו הקהל צריך לצחוק. ואחריו הוא שזה מצליח או שלא. או שהקהל צחק וממשיכים במערכון, או שצריך לנסות דרך אחרת להצחיק אותו.

סוגי צחוק

ישנם סוגים שונים של צחוק ומסתבר שרובינו משתמשים בכולם במידה זו או אחרת בחיי היום יום.

צחוק של הומור– כשאנו שומעים בדיחה , היא יכולה לעורר צחוק.

צחוק מסיטואציה מצחיקה– אנו צוחקים כשאנו נזכרים  במקרה מצחיק שקרה לנו, או בחוויה שמעוררת חיוך וצחוק.

צחוק ממבוכה הוא צחוק גיכוך שמאפשר לנו להסתיר באמת את מה שמרגישים.

צחוק מזוייף מגיע כשלא נעים לנו מהאחרים- אנו צוחקים כדי להראות לאנשים שסביבנו שאנו מבינים אותם, מסכימים איתם, מחבבים ואפילו אוהבים אותם. 

צחוק ציני שבו אנו צוחקים על אדם אחר. צחוק זה יכול להוביל להיעלבות של הצד השני.

צחוק מדבק

לרוב צחוק מתגלגל או צחוק עם צליל מסויים של אדם אחר, יכול לגרום לנו גם לצחוק ולהידבק, במיוחד אם זה אדם שאנו מכירים. ניתן גם להיכנס "להתקפת צחוק" שבה כל דבר ואפילו הפחות מצחק, יצחיק אותנו.

בסרט מרי פופינס ישנה דמות , דוד אלברט, שכל פעם שהוא צוחק, דוד אלברט מרחף באוויר בגלל צחוקו הבלתי נשלט ואינו יכול לרדת עד אשר יפסיק לצחוק. לסצינה זו נדבקים בצחוק הילדים ג'יין ומייקל, ברט ומרי פופינס שמספרים אחד לשני בדיחות ואף עורכים מסיבת תה בתיקרה.

לסיכום,

אין ספק שצחוק יכול רק לעשות לנו ולסובבים אותנו אושר. זו מתנה שלנו שלא צריך לקנות או לרכוש אותה. היא קיימת בכל אחד ואחת מאיתנו גורמת לנו להרגיש טוב יותר, שמחים, קלילים ואפילו בריאים. ולנו רק לפתח מודעות לצחוק שלנו ולגלות שהחיים מלאים באושר מטבעם.

איך לריב ולסלוח לבן/בת זוג שמצביע בבחירות הפוך ממני?

איך לריב ולסלוח לבן/בת זוג  שמצביע בבחירות הפוך ממני?

אז מה עושים כשבן/בת הזוג חושב ההפך ממני?
איך רבים מול מישהו שאתם חיים איתו ובטוחים שהוא עומד לעשות את שגיאת חייו בבחירות?
איך מנהלים את הכעס מול האדם הכי יקר לנו ועדין שומרים על שפיות?
והאם בכלל שווה להתאמץ לשכנע אותו/ה להצביע אחרת ?

תקופת הבחירות היא תקופה סוערת, במיוחד בבתים שבהם בני הזוג חושבים אחרת ומצביעים למועמד מהקצה השני. ויכוחים , צעקות, אשמה, משחקי אגו, קללות ומריבות יכולים בימים אלו לאפיין בתים רבים עם דיעות מנוגדות.

מתוך ראיון ברדיו צפון בתוכנית חמישי שמח עם רינה בן עיון ואייל בוחבוט

דמוקרטיה

אז נכון סיסמת הדמוקרטיה וזכות הבחירה החופשית מתנוססת ונאמרת בכל מקום אפשרי, כמו "זכותי לומר את דעתי" וכד'. אבל לעיתים יש גם מחיר שאנו משלמים באיך שאנו מתנהלים מול היקרים לנו.

רובינו, האזרחים, ביום יום אינם פעילים בחיים הפוליטיים. אנו צופים פסיביים בהתרחשויות הפוליטיות: קוראים חדשות בעיתונים, משוחחים עם חברים ובני משפחה על המתרחש וצופים במהדורות החדשות בטלוויזיה. הבחירות הופכות אותנו למשתתפים פעילים בחיים הפוליטיים ומעוררות ויכוחים.

כמובן שלא כולנו פעילים במערכת הבחירות כמו בתעמולות, עושים חוגי בית, חברים ומארגנים פגישות עם פוליטיקאים. אבל עצם העובדה שמזמינים אותנו לומר את דעתינו ביום הבחירות – מגביר את תחושת השייכות ושקולי חשוב- ולכן כדאי שאשמיע אותו.

ריב לעומת ויכוח

ריבים וויכוחים מעכירים את האווירה בבית ולכן חשוב במיוחד בתקופה זו לדעת לסלוח, לריב ולהתווכח באופן מבוקר כדי להפחית את האווירה ולשמר את היחסים.

לעיתים, כוחה של מילה אחת עשוי להשפיע, להפחית כעסים ולשפר את האווירה. לכן, שימו לב להשתמש במונח 'ויכוח' שנתפס כחוסר הסכמה , כמשהו שלא מסלים, מכבד ויש לו התחלה, אמצע וסוף, לעומת 'ריב'.

ריב ,לעומת ויכוח, מתחיל מחוסר הסכמה ומסלים במהירות. ריב לרוב מלווה בהרמת קול וצעקות. הריב מבטל כבוד הדדי, ואין בו הקשבה. לעיתים הריב מתחיל בנושא מסויים וממשיך לנושא אחר בכלל. בריב אנחנו נחפש את הנקודות הרגישות של הצד השני ונלחץ עלייהם כדי לפגוע.

ויכוח גם יכול להיות דבר טוב, כי הוא מאפשר לכל אחד מהצדדים להגיד , לדבר, לשתף, להביע רגשות, דעות ועמדות וגם לקטר.

אפשר לומר שויכוחים בזוגיות הם אפילו עניין מהותי כי הוא מאפשר להוציא כעס ו"לשחרר קיטור". ויכוחים מאוורים רגשות ומשפרים יחסים, אך חשוב לדעת איך להתווכח.

לדעת גם לריב ולהתווכח

  1. בריבים ובויכוחים שימו לב באיזה עמדה אתם : עמדת הצודק כל הזמן או עמדת המתגונן. החליפו תפקידים במהלך הויכוח במידי פעם.
  2. אחת הסיבות שעלולות להסלים ריב או ויכוח הוא התעלמות. כשאחד מהצדדים מפנה את גבו, משתיק או מתעלם, הדבר יוצר סוג של השפלה ופגיעות יתר, אשר עלולה גם לעוות את תפיסת המציאות.
  3. שימו לב למילים שאתם מוציאים מהפה. למילים יש כוח להרוס ולמילים יש כוח לבנות ולהעצים. קללות, מילים מבישות ומשפילות עלולות להעצים ויכוחים וריבים.
  4. הימנעו מהתחשבנויות שאינן קשורות לויכוח ולריב. ואם כבר הגעתם למצב כזה עצרו אותו
  5. ואם כבר אמרתם מילה שהיא לא במקום , בקשו סליחה

קבלו את העובדה שאחרים הם לא אתם

יש לכם אפשרות, לנסות להשפיע, להגיד, לשכנע ולבקש, אך ב 9 לאפריל הוא/היא יקבע איזה פתק ייכנס לקלפי. אם נתבונן על המערכות יחסים שלנו ממקום גבוה, נגלה שאנחנו שונים זה מזה. לכל אחד ואחת מהצדדים ישנה תפיסת חיים שלעיתים שונה ואחרת משלי, עובדה היוצרת התנגדויות וויכוחים וכל שנותר לנו הוא ללמוד להתמודד איתם נכון.

הוא לא נגדי, הוא בעדו

סילחו לאחרים והבינו שכל מה שאחרים אומרים בדעתם הוא לא נגדכם, או דווקא בשביל לעשות לכם משהו רע, הם חושבים אחרת, כי זו המציאות שבה הם מאמינים.

להפסיק להתווכח עם המציאות ולנהל את הכעס

הכילו, סילחו וקבלו את העובדה שאף אחד מאיתנו אינו מושלם, שחררו את הכעסים ותנהלו עוצמות ויש דרכים רבות לעשות זאת  כמו ספורט, מדיטציה, מוסיקה ובוודאי שלא מול הבן/בת זוג שלכם.

הימנעו מאזורי הויכוח

אם הנכם מסוגלים להכיל את הדיעות המנוגדות לכם – אל תיכנסו לאזורי הויכוח. קיבעו כלל , לדוגמא כשיוצאים עם חברים או כשיושבים בערב שישי סביב שולחן האוכל לא מדברים על הבחירות.

הקציבו זמן לוויכוחים

ואם אתם לא מסוגלים "לשתוק" הקציבו זמן לוויכוחים. שימו סטופר ודאגו לעמוד בו.

הפכו את הויכוח למשחק

עצה חביבה- שחקו משחק בין הסובבים אתכם: אילו כולכם הייתם חברי מפלגה אחת איזה תיקים הייתם מחלקים בינכם כדי להרכיב ממשלה. משחק זה יסיח את הדיון והויכוחים למקומות נעימים יותר

לסיכום

זיכרו לנהל ויכוח, תוך כדי שמירה על כבוד הדדי והקשבה. ריב אינו נעים , אך הוא בלתי נמנע במערכות יחסים. לפני שאתם נכנסים "לקו האש", היזכרו במי שעומד מולכם. אתם מכירים אותו/ה ויודעים גם מהם הנקודות הרגישות שבהם "הר הגעש" מתפרץ. לימדו להכיל, להקשיב, לסלוח לעצמכם ולאחרים ולעבור בשלום גם את התקופה הזו.

אז תנשמו עמוק וחכו ליום שאחרי ה9.4.2019

בהצלחה

מתוך מאמר שפרסמתי ב YNET

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן


1 2 3