יש לך תחושה שמשהו תוקע אותך בחיים?

איך להאמין שוב בעצמי ובאחרים?

איך להאמין שוב בעצמי ובאחרים?

כשאנחנו לא מאמינים לאחרים, משהו באמון שלנו נסדק
וזה אומר שגם אנחנו עלולים לאבד את האמון בעצמנו

מהו אמון

אמון היא נטייה שלנו לסמוך על אנשים אחרים, על הכוונות והרצונות שלהם,

תחושה של אמון זו תחושה שנותנת לנו ביטחון ויציבות .

ומהצד השני יש לנו את החשדנות

חשדנות היא ההפך מאמון .זה בעצם חוסר היכולת שלנו לסמוך על אחרים. יש בחשדנות אמונה כזו שהאדם אינו טוב במהות שלו שיש לו כוונות נסתרות הוא לא מכוון לטוב .

האמון הזה הוא אבן דרך בהצלחה ובהגשמה שלנו. הוא מתחיל בנו ומשפיע גם על האחרים בסביבה שלנו.

חוסר אמון זה בלבול, זה מסך שחור חוסם מסתיר מעכב ותוקע.

צעד ראשון לחזק אמון להבין במה אני טוב

כשאדם רוצה להחזיר את האמון בעצמו ובאחרים הצעד הראשון הוא לעשות משהו שאתם טובים בו, כדי שהביטחון שלכם יגדל ויתחזק ויתן תקווה ראשונית להמשך המסע הזה.

אם תתנו לילד שלא טוב בלימודים להיות קפטן במגרש הכדורגל, האמון בעצמו ובאחרים יתפתח ויגדל.

מיצאו את הכישרון שלכם וטפחו אותו. יותר מזה, תראו אותו לעולם כדי שגם הוא העולם יהנה ממנו ויאמין בנו!

משבר אמון

זו תופעה יחסית נפוצה כבר היום, שבה אנשים איבדו אמון באחרים, אבל האמון הזה נסדק יותר עמוק, כי לפעמים הם כבר לא מאמינים בעצמם.

אנחנו נוטים להגיד שאחרים פגעו, עשו והם לא בסדר. אבל רגע מה איתנו?

גם אנחנו צריכים ללמוד לקחת אחריות על המעשים שלנו לחקור לבדוק ולהבין מכיוון קצת אחר, איפה אנחנו לא בסדר עם אנשים, במקום לחפש איפה אנשים לא בסדר איתנו ותראו שדברים ייראו אחרת. בכל מקרה שווה לנסות.

כי העובדה שנפגעתם מאנשים בעבר לא אומר שתיפגעו מכל האנשים שתפגשו עכשיו. כולנו נפגענו בעבר מכמה וכמה אנשים. הדבר החכם לעשות הוא למצוא אנשים שאתם מתחברים לתחביבים לאמונות שלהם ושאפשר לסמוך עליהם ולנסות ליצור לכם מעגל חברים של אנשים שאתם יכולים לסמוך עליהם.

כולנו נפגענו ופגענו

אני מאמינה שכל האנשים פוגעים מתישהו בחיים- אפילו מבלי להתכוון. הרי אף פעם אי אפשר להתחשב בכולם ולגרום לכך שכולם יהיו מרוצים כל הזמן, אז מישהו מתישהו ייפגע.
אבל תזכרו שבעולם קיימים 7 מיליארד איש ורק קומץ מהם הוא החלק הרע והפוגעני. הרי אם כל האנושות כולה היתה אכזרית, היינו נעלמים מן העולם.

חשדנות

כן גם אני חושדת באנשים, במניעים שלהם, כן גם  בגלל כל מיני אכזבות שנגרמו. הרי אנחנו לא ממש חסינים ובטח שלא רובוטים.

אבל החשדנות הזו לא מנהלת אותי. היא לא תגרום לי לא להתקרב לא לבדוק היא תישמור עלי תגן עליי במידה הנכונה.
אבל אי אפשר לחשוד כל הזמן בכולם, הרי לא כולם רעים ולא כולם מחפשים כל הזמן לרעתך. זה ממש לחיות בפחדים ולחשוב כל הזמן רגע, מה הוא מנסה לעשות לי? וזה ממש לא בריא לאף אחד.
תחשבו מה האלטרנטיבות שלכם: מה אתם רוצים יותר

להישאר לבד כי מפחדים להיפגע, או להסתכן ולהכיר אנשים חדשים.

אם אנחנו משדרים כלפי האחר חשדנות זה מה שהוא יחווה ויתנהג בהתאם.

לפעמים אנשים מפרשים צורת התנהגות של אנשים אחרים בצורה מסויימת ולכן זה מביא אותם להתנהג בצורה מסויימת . גם הרקע שאדם מגיע ממנו עשוי להשפיע על התנהגותו ועל הכישורים החברתיים שלו .

מה לעשות כדי להתחבר יותר עם אנשים, לחזק אמון וביטחון?

  1. תשתמשו יותר במילות נימוס: בבקשה, תודה, שלום להתראות, זו התעניינות בסיסית תנו גם עזרה הראו אכפתיות
  2. תהיו אמיתיים בלי לשחק מישהו אחר או להרשים. תזכרו משחק תמיד נשבר בשלב מסויים. 
  3. תכתבו במה אתם טובים מה החוזקות שלכם והראו אותם לאחרים. יכול להיות שיש לכם מבט כזה טוב או ייכולת להקשיב, או להצחיק כמובן הכל במידה מבלי להשוויץ
  4. תזכרו שיש בעולם הזה גם אנשים שאפשר לסמוך עליהם ואתם תמצאו כאלה. ויש אנשים שאתם לא חייבים לסמוך עליהם אלא רק להסתדר איתם.

מה לעשות כשאיבדנו את האמון באחרים:

הנושא של משבר אמון בבני אדם שונה בין אנשים. בכל מקרה עיצות ראשונות

  1. תשאלו את עצמכם  איך זה קרה? מה הסיטואצה, אירוע שגרם. האם היו כמה כאלה? מתי זה התחיל, איפה זה היה, במשפחה, בין חברים?
  2. מה זה גרם לכם להרגיש. איזו חוויה זו בשבילכם כדי להבין את עוצמת האמון שנפגע. האם נפגעתי, כעסתי, נעלבץי, ניצלו אותי, רימו או שלא הבינו מה אמרתי
  3. כנסו לנעלי האחר- צריך שניים לטנגו – האם זה בא בעקבות איזשהו מאמץ שהוא השקיע מצידו, חשיפה אישית צפייה לא הגיונית. זיכרו, זו בחירה שלנו להיעלב.נאנשים הם לא נגדנו הם בעדם- זו נקודה מאוד חשובה. אני מאמינה וזו אחת מהנחות היסוד שלי בחיים שאנשים עושים דברים לא דווקא כדי לפגוע.

להאזנה לתוכנית בנושא איך להחזיר את האמון בעצמי ובאחרים ליחצו כאן



להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

ראיון אישי על כוח הריפוי של הסליחה

ראיון אישי על כוח הריפוי של הסליחה

"סליחה, היא מילה פשוטה לכאורה- אך אם נקדיש לה רגע ויותר נגלה עולמות גדולים
סליחה אומרת הרבה וגם לא אומרת דבר, אפשר לברוח ממנה ואפשר להתעמת,
להתמודד ולהתנהל איתה או בלעדייה.
לכל אחד יש את הסליחה שלו והיא מאפשרת לנו להתפתח, ללמוד, לחלום ולהגשים"

מתוך התוכנית של סימה כהן עמיאל,
שיחות נפש
המשודרת בהרדיו החברתי הראשון


סליחה היא תרופה, חיסון ומרפא את הנפש והגוף

ברמה הבריאותית: סליחה יכולה להוריד לחץ דם, להשפיע על  רמת כולסטרול וקצב לב, איכות שינה משופרת

מבחינה חברתית: הסליחה מאפשרת לנו לקיים יחסים טובים יותר

מבחינה רגשית: הסליחה מורידה את רמת הדכאון,חרדה וכעס, ומעלה את תחושת האושר והאופטימיות.

שחרור משקולות

סליחה עוזרת לנו באופן פרקטי לשחרר את כבלי העבר ומשקולות מיותרות., כי לפעמים אנו נתקלים במכשולים שעוצרים אותנו בחיים, עומדים במקום, חווים כאב, כי מישהו העליב, הקטין אותנו או נפרד מאיתנו. במצבים כאלו אנו מרגישים שיש משהו שמעכב אותנו. זו הנקודה בה "הסליחה האחרת" נכנסת לתמונה:
הרגע שבו אנחנו מבינים שסליחה לא צריכה לבוא מהאדם האחר אלא מעצמנו!

לסליחה כוח עצום. הסליחה היא השיעור החשוב ביותר שנלמד בחיים הללו- לסלוח לעצמנו

למה קשה לסלוח

האגו, הכבוד והאמון יוצרים קושי בלשחרר ומחפשים את הצדק.

נקמה

טינה ונקמה מאפשרים לאנשים להרגיש ואפילו לכמה רגעים שהם החזירו והלחץ והכעס ייפסק.. אך זה לא קורה.

נושא הסליחה הוא נושא הקרוב לכל אדם ואדם במיוחד שזה מגיע מהאנשים הכי קרובים אלינו חברים קרובים ובני משפחה. שם, קשה לנו לסלוח. כולנו נפגענו בחיינו או פגענו במישהו אחר, ואפילו פגענו, או זלזלנו בעצמנו. לפעמים אנו חיים עם הכעס, שמירת טינה ותחושת העלבון (וקוראים לזה סליחה) ולפעמים מתעורר הצורך להחזיר ולנקום במי שפגע בנו. אבל למעשה הפגיעה היא בנו. אנו מעכבים את חיינו בגלל כעס, אשמה, חרטה על מעשים ואפילו חלום שלא התממש. אנו נותנים לרגשות מסויימים לעכב אותנו ולנהל אותנו בהתמודדות מול הילדים, הורים, אחים ובני/בנות הזוג. אנו לא סולחים לעצמנו על כל הפגיעה הזו ומסתובבים לעיתים שנים רבות עם "אבנים" כבדות בגוף.

נקמה יוצרת מעין "כדור אש" , אשר לא ייגמר לעולם. אנו חושבים שהנקמה תשרת אותנו ואת הכאב ואולי זה לעיתים נותן כזו תחושה, אך ההרגשה נעלמת תוך זמן קצר ומוצפת ברגשות רבים , שרק עלולים לעכב את חיינו.

נקמה היא לא עין תחת עין אלא גם "זהו אני לא מספרת לה יותר", "אני לא חברה שלהיותר…"
אבל שימו לב כמה זה פוגע בכם גם.

מילים הם כמו נוצה ברוח

אז נכון שכל דבר משנה ומעצב אותנו ולכן הכלל הראשון שימו לב למילים שאתם מוציאים מהפה הם כמו נוצות ברוח לאניתן להחזיר אותם ואם כבר אמרתם אל תתנו לדברים לשקוע קבלו אחריות ותקנו.

"כשאתה נוטר טינה לאחר, אתה כבול לאותו אדם או מותנה לקשר רגשי חזק יותר מפלדה
סליחה היא הדרך היחידה למוסס את הקשר הזה ולהשתחרר"  
קתרין פונדר

3 הנחות יסוד בגישת הסליחה

1. להפסיק ולהתווכח עם המציאות
2. לספור עד 10 לפני שמגיבים
3. להיכנס לנעלי האחר ולהבין שאחרים הם לא נגדי הם בעדם


להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

למה אני תקוע בחיים?

למה אני תקוע בחיים?

איפה אנחנו תקועים בחיים שלנו

אפשר להיות תקועים בכל מיני מקומות במהלך החיים: בזוגיות,  בעבודה, עם עצמי, בחוסר הגשמה, לא מצליחים לחלום, תקיעות בעיניני כסף וגם בסיטואציות שונות כמו רצון להיות עצמאי ולהגשים את עצמי, לעזוב עבודה, שיהיה לי קשר טוב יותר עם הבן בת זוג עם הילדים שלי עם אמא שלי ועוד ועוד.

איך התקיעות משפיעה על החיים שלי?

מכירים מקרים שבו אדם עובד שנים בעבודה מסויימת , מאוד רוצה לעזוב ובכל זאת נשאר שם. ויותר מזה כמה שהוא מרגיש אומלל כי הוא לא מסוגל, לא יכול לא באמת רוצה?

כמה תסכול כעס, קינאה, האשמה רוגז דיכאון דרמה, חוסר שקט, נדודי שינה, ועצבנות זה יוצר בחיים- כמה שאנחנו פוגעים בבריאותנו.

במצב כזה אנו שוקעים עמוק עמוק בתסכול ,במרירות ,בביקורתיות , בשיפוטיות בהאשמה, בכעס בקורבנות במסכנות וברחמים עצמיים על מר גורלי: איך הבאתי זאת על עצמי ? איך זה הגיע אלי? למה אני?

מראה מול הפרצוף

התקיעות היא שיקוף למצבים פנימיים בתוכנו .אם נבין נקודה חשובה ומשמעותית זו ניקח את מושכות גורלנו בידינו , נהיה מחויבים ליצור לעצמינו מציאות חדשה

כי המושכות האחריות היא רק בידיים שלנו.

הכל מתחיל בנו. תסתכלו תתבוננו במחשבות הטורדניות שמתרוצצות בראש , בדימויים שאנו רואים לנגד עינינו, במילים שיוצאים מפינו , ברגשות שאנו מרגישים פשוט תתחילו להסתכל בדברים האלו שמפריעים לנו, רועשים לנו, מעכבים ותוקעים אותנו.

זה מעניין כי אנחנו עושים כאילו דווקא לעצמינו ,הורסים ומתעללים בחיים שלנו

חשוב שנזכור ,כי מצב של תקיעות פוגע בכל המעגלים בכל הסובב אותנו : פרנסה, זוגיות, חברות, חלומות, משפחה

כאשר אנו תקועים אנו מרגישים חסרי מוטיבציה ואנרגיה , חסרי תשוקה , התלהבות וחיות ומצב זה אומר שחיינו לא מאוזנים

אז למה אני תקוע?

1.אני מאשים אחרים במצבי

זה בגלל אשתי, החבר, אמא שלי, חמותי או הבוס שלי. אני חולה בגלל, אני עצבני בגלל אני כועס כי הוא עשה לי אנחנו אלופים בלהאשים אחרים

אשמה = תקיעות
אשמה גורמת לנו לעמד במקום

להתמודד זה קשה ולכן אצל רוב האנשים שתקועים מתפתחת נטייה להאשים בעיקר את הסביבה וזה כבר לא משנה על מה. הפתיל קצר והוא מתעורר כל פעם מחדש בכעס, עצבים חוסר נוחות   ויש לנו נטייה לחכות שיקרה משהו חיצוני או נטייה לצפות לדברים שיקרו שיגאלו אותם מהמצב הזה.

2.אני מספר לעצמי סרטים

"לא יעזור" "אני עצלן"
"אני לא מבין בשיווק"
"אם אתחיל עבודה וגם לימודים במקביל יהיה לי פחות זמן איכות עם הילדים"
"אם אצליח בטוח משהו ישתבש בדרך"


היה אצלי בחור שכל הזמן כעס ואחר כך קילל במיוחד את המשפחה שלו. והוא אמר לי זה מי שאני וזה מצב שקורה לי כשאני לא מקבל מה שאני מצפה זה פשוט מתפרץ.
כששאלתי אותו אם גם מול לקוח שיושב מולו ושלא מסכים לדבריו הוא גם ככה מתפרץ הוא ענה שברור שלא כי הוא עלול להיות מפוטר.

אנחנו מתנהגים אחרת כשאנחנו בתפקיד אבא, שכיר, בן זוג, חבר, ולכל זהות יש סט התנהגויות.אם רק תבינו באיזה תפקיד אתם עכשיו, תוכלו להחליף תפקידים והתנהגויות אתם הרי מכירים אותם – תחליפו סרט ותפקיד לשחקן הראשי שהוא אתם.

3.מה הרווח שיש לי

ובשביל לשנות זאת חייבים להבין שאדם שכל יום קם בבוקר ושונא את עצמו – מרוויח מזה משהו. מה הרווח שלי בלהיות מתוסכל ואומלל בחיים

הרבה פעמים זה יושב על הצורך לקבל תשומת לב.תשומת לב חיובית או שלילית זה הרווח שלי מכירים את הרווחים האלו כמו:

אם תכין שיעורים תקבל שוקולד
 אם תהיה ילד רע תהיה בחדר לבד
אם תעבוד כל יום עד שמונה בערב תקבל עוד אלף ש"ח
אם תהיה שקט יחשבו שאתה ילד טוב
אם תהיה מוכשר תקבל מתנות ותשומת לב

השבוע פגשתי בחור שתקוע בעבודה. הוא עצמאי שיודע שיש לו מה להציע לעולם אבל העולם לא בא אליו. הוא לא מגיע אליו והוא בלופ מטורף של כעס עצמי וגם האשמות.
אולי הוא גם לא שמע עליו

כשדיברנו על מה עושים כדי שאנשים ישמעו עלי
הדבר הראשון הוא להתקשר ולספר להם

שיחות מכירה
מזה הוא בורח. יודע מה צריך לעשות מתעורר כל בוקר  ובכל זאת זה לא קורה.

מכירים את ממחר דיאטה ומגיע המחר ואנחנו יודעים מה לעשות אבל זה לא מצליח. יש תקיעות. או מישהו שיש לו רעיון להקמת אתר ממש סטרט אפ ובכל פעם שיושב לכתוב יש לו בלייק אאוט והוא הולך לאכול לפייסבוק ומעביר עוד יום.

ואז במצבים כאלה כמה שאנחנו שונאים את עצמינו כמה דיכאון מביאה התקיעות הזו כמה שאני מעכב את עצמי ולא חי את החיים של עצמי.

מה הרווח?

לפעמים הבריחה הזו נותנת תחושה של שקט ייאוש מתוק- כן זה הרווח. ולפעמים כשאנחנו נעלבים ממישהו הולכים הצידה עושים קצת דרמה ומחכים שיבואו לבקש סליחה, לתת תחושה טובה, תשומת לב כזאת.

כשנבין מה התחושה שאני מקבל כשאני מתנהג כך נוכל גם למצוא במה אפשר להחליף אותה?

4.מרתון של החיים

מהרגע שפוקחים עיניים עד כשעוצמים אנחנו בסוג של מרתון להספיק ולהספיק.

בחיים צריך לעצור, לעשות הפסקת מים קפה תה, לשבת ולהתבונן בתוך עצמך ולהבין מה אתה רוצה ומי אתה באמת. אם יש לנו הרי כל כך הרבה דברים לרוץ אליהם, מדוע בסופו של יום אנחנו מוצאים את עצמנו כל כך ריקים וחסרי אנרגיה?

העולם של היום מעייף. פעם, גם רצנו ממקום למקום אבל הבטנו גם בדרך נהננו יותר מהרגע. היום אנחנו עסוקים בלתעד את הרגע במקום לחיות אותו. מצלמים הופעה במקום להסתכל ולהינות ממנה, קונים חולצה ומעלים לפייסבוק או לאינסטגרם, מספרים איפה היינו, מה אכלנו, שתינו, קראנו ואת מי פגשנו וכל זה בלייב. ואז מגיעים לסופשבוע עם הלשון בחוץ וגם אז צריך להספיק, צריך לסיים, צריך לסדר, צריך צריך…

כמה הסחות דעת, עד כמה הדברים האלו הזוללי זמן הרעשים האלו גורמים לנו להיות תקועים בחיים שלי בתחושת “מירוץ אחרי הזנב של עצמי"

כי אנחנו כל כך עסוקים במרדף הזה אחרי המטלות והמשימות, שלא מתפנים לעשות את הפעולות החשובות ביותר, לקידום המטרה שלי.

המרץ והאנרגיה מתבזבזים על הריצה האינסופית ולא נשאר במאגרים, זמן וכוחות להפנות, לפעולות מקדמות, שאמורות לייצר עבורי את האפשרות להצליח, ולייצר חיים שקטים

מתי ישבתם כמה דקות בבוקר ושתיתם את הקפה שלכם עד הסוף?

איך לעצור את  מירוץ החיים שגורם לתקיעות

לצערי, מניסיוני, אני יודעת שבחיים שלנו, אנחנו מספרים לעצמנו שאין לנו את ה”פריבילגיה” לעצור, לצאת, להתבונן ולהיערך מחדש

מתי אנחנו כן פתאום יכולים כאשר החיים עוצרים אותנו! חלילה מחלות, התמוטטויות, משברים, אובדנים, גירושין כשמקבלים סטירת לחי ואז חייבים כשהאוטו מתקלקל כשחלילה הגוף מאותת לנו שקרה משהו לנו או לאדם קרוב שלנו אז כאילו אין לנו ברירה ועוצרים! אז איך בכל זאת אפשר לעצור את מירוץ החיים שגורם לנו לא פעם לתקיעות

כשיש עומס שנותן הרגשה של תקיעות צעדים לשחרר עומס ולצאת ממשהו שתקוע לי בחיים:

1.תרשמו את כל הבעיות שיש לכם על דף

2.תמספרו את "העומס" בסדר עדיפות

3.תבחרו דבר אחד שעכשיו כדאי להתעסק איתו:
דיאטה, עבודה, או זוגיות

4.תשאלו למה אני רוצה לשנות ולשפר ?מה הסיבה?

הלמה הזה חשוב כי הוא חייב להיכנס טוב טוב לראש. ברגעי משבר שלא בא בלי להתאמץ שוכחים את הלמה הזה.תכתבו אותו בכל מקום אפשרי. כי הלמה הזה זה מה שמניע אותך בהתחלה לפחות עד שזה מחלחל. הלמה הזה לא רק בונה לך דרך אלא מחזיק אותך על המסלול. גם אם נפלת הוא מאפשר לך גם לראות לאן תגיע, לאן אתה רץ מה המטרה לאן תרצה להגיע

כי אם אני רצה אחרי הזנב של עצמי, אני לא מגיעה לשום מקום!
כשרצים עם למה עם מטרה ובאמת חושבים לאן רוצים להגיע ל עשר קילומטר עד שנראה את הים את החוף יש יעד מה אני רוצה
הלמה הזה מחזיק אותי לעשות תנועה זרימה שינוי ולהתחיל לצאת מהלופ הזה.

תרימו את העיניים תתבוננו בדרך כי רק אז תראו אם זו הדרך הנכונה
כי רק מבחוץ אני יכולה להתבונן, להיות אובייקטיבית, לבדוק לאן כדאי לי להמשיך, ובכלל אם כדאי. תעלו לגג

5.הכנה ותכנון של הדרך

איזה פעולות אני צריך לעשות כדי להגיע למטרה. זו דרך שאני כבר בונה בתחילת התהליך בתחילת הדרך.
זה כמו מפה שאני רואה מה כל יום אני עושה והכי חשוב יש אור בקצה המנהרה.

עומס יוצר תקיעות כי מרוב דובים לא רואים את היער

לסיכום

האפשרות לצאת מתקיעות קיימת בתוכנו

תזכרו את הלמה אני רוצה לצאת מהתסבוכת הזו מהדבר הזה שתקוע לכם בחיים- זה הצעד הראשון

אני מאמינה שכל אחד יכול לעבור מחיי תגובה האוטומט לחיי בחירה. כי תמיד יש ברירה גם אם נראה שהכל אבוד.

כי אתם יודעים כדי לצאת ממה שתקוע לנו בחיים חשוב לעבור  דרך אזור הנוחות לשנות, לשפר אותו. לעשות פעולות חדשות וליצור מציאות חדשה

אבל רק אם ניקח סיכונים ונעשה שינויים רק אז נוכל לחיות חיים שמחים בריאים ומאושרים , חיים של מימוש הגשמה ,התפתחות וצמיחה .

הדרך לא תמיד חלקה אך חשוב מאוד לקבל הכל באהבה ,גם כשיש לפעמים נפילה , הנפילה היא לצורך עליה .להינות וללמוד תוך כדי תנועה ועשיה זו הדרך הנכונה.

אז לא תמיד צריך לחכות לאירוע שידפוק בדלת או לעוד אחד כזה שייכנס לחיינו אתם יכולים להקדים אותו ולראות  כמה כוח יש לנו וכמה החיים מלאים בהזדמנויות רק שאיש לא לימד אותנו איך לחיות אותם צרו אתם הזדמנויות

תקיעות היא ההפך מזרימה ותנועה

וברגע שנפתח את הדלת של התקיעות אפילו בקצת את הפפקק הזה

כל מה שנראה הוא השתקפות של העולם הפנימי שלנו העולם הקסום שיצרנו בעצמנו כשהתחלנו לקחת אחריות על חיינו.

אז נבין שאנחנו לא חלק מהעולם, אלא העולם הוא חלק מאיתנו. אנחנו יוצרים אותו – איזו תחושה עצומה זו כי דלתות נוספות ייפתחו.

אז אתם  לא צריכים לראות את כל התמונה מספיק לעשות צעד אחד קטן שיקדם אותנו, נתחיל משהו. אל תשאירו את הדברים האלו בראש

כי, מה שנשאר בראש כידע ולא יורד ללב לא מגיע לחיים לעשייה
ולא מאפשר לנו את ההתפתחות

איך יוצאים מתקיעות?

מה עוצר אותי בחיים?

מה עוצר אותי בחיים?

"נמאס לי שאני רב עם כל העולם, לא מוצא זוגיות, לא מרוויח מספיק, לקוחות עוזבים אותי, לא מצליח לעשות דיאטה וההורים שלי פשוט משגעים אותי"

לפעמים חסר לנו משהו בחיים ואנחנו לא יודעים בדיוק להגדיר מהו
אבל המשהו הזה שחסר, תוקע אותנו מלהתקדם בחיים

"אין דבר העומד בפני הרצון" האמנם?

רבים מאתנו התחנכו על הביטוי אין דבר העומד בפני הרצון אני למשל, ובמילים אחרות אם לא השגנו את מה שרצינו זה אולי אומר שאנחנו לא רוצים את זה מספיק אז זהו – שלא!

חוץ מרצון יש עוד כוחות אחרים שמסיתים ומכוונים אותנו אחרת.

אז בכל זאת מה עוצר אותי בחיים?

הכרתי בחורה שעסקה בתחום הטיפולים ולהשלמת הכנסה עבדה גם כמזכירה בחברה מסויימת. היא שנאה את זה. מבחינתה הלכה לעבודה הזו עם הרגשה ממש לא טובה. הרגישה שיש משהו שתקוע אצלה בחיים, כי זה לא באמת מה שרצתה לעשות. זה מנע ממנה להתקדם במה שכן אהבה. התסכול והכעס השתלטו על חייה ולפעמים גם השפיעו על היחסים בבית עם הילדים עם הבעל ההורים וחברים.

עד כמה מתסכל זה לחזור הבייתה עם הרגשה של פספוס, לראות בית מבולגן ולהתחיל לצעוק על הילדים שהשאירו את התיק בכניסה לבית ולא בחדר שלהם?

למה אני כועס?

כעס מתעורר כאשר אנו מבחינים כי משהו השתבש בסביבה שלנו. אבל הכעס הזה גם יושב על משהו כי הכעס הוא גם הסיבה לפחד לחוסר אמונה שלנו בעצמינו ועוד כאלה.

אנחנו כועסים כי אנחנו לא מקבלים את מה שאנחנו רוצים מתי שאנחנו רוצים ואיך שאנחנו רוצים. בקרוב אני העשה גם תוכנית על כעס.

לפעמים חסר לנו משהו בחיים ואנחנו לא יודעים בדיוק להגדיר מהו. אבל המשהו הזה שחסר, תוקע אותנו מלהתקדם בחיים. זה מכעיס אותנו גם בלי קשר לדבר האמיתי.

כשאנחנו לא יודעים איך להתמודד ממצוקה אנחנו מגיבים בכעס וכעס יוצר תקיעות

זה לא אומר שצריך לעזוב עבודה באותו רגע. זה כן אומר שצריך להסתכל על הסיטואצייה אחרת ולשחרר את התסכול והכעס הזה. ולהבין על מה הוא יושב.

לשחרר את הכעס לשחרר את התסכול

כי כשהבחורה הזו שיחררה את התסכול, את הפחד שלה מעצמה את החוסר אמונה שהיא יכולה ליותר והבינה על מה זה יושב

רק אז היא הייתה מסוגלת למצוא את ההזדמנויות שנקראו לה בדרך. וזה מדהים כי פתאום העיניים נפקחו והיא קיבלה הצעה לעבוד במרכז טיפולים בעיר אחרת, לקוחות הגיעו אליה דרך אחרים, היא נזכרה באיזה שיתוף פעולה שפעם הציעו לה כן. היה מקום להזדמנויות האלו להגיע. לראות אותם. ועל חלקם היא זינקה ולקחה בשתי ידיים, כי דברים התחילו להתגלגל כמו שהיא רצתה.

רק אז היא עזבה אבל היא גרמה לדברים לקרות.

היום היא רק עוסקת בטיפולים שלה. עזבה את מישרת המזכירות. היא שחררה את הפחד והאמונה שהיא לא מסוגלת להצליח והיא מתקדמת לאט לאט ודברים קורים. כן, היא יצאה מהתקיעות הזו. כי גם הבינה על מה זה יושב ומה עושים עם זה.

ההזדמנויות תמיד פה רק שאנחנו לא תמיד רואים אותם. כי כשמשהו תקוע לנו אנחנו מסתובבים כאילו העיניים שלנו מכוסות.

איך נראית תקיעות?

תקיעות היא מצב בו אנחנו דורכים במקום ולא מצליחים להתקדם לשום מקום
זה ממש להסתובב סביב הזנב של עצמי כמו מבוך ללא פתח יציאה. אנחנו כלואים בתוך עצמינו


תקיעות בחיים היא מצב דיי נפוץ בחברה שלנו. הרבה אנשים מרגישים תקיעות בשלבים ובמצבים שונים בחיים. יש כאלה שמרגישים לתקופה קצרה, אך יש כאלה שמרגישים כך כמעט חיים שלמים. תקיעות היא כשמשהו לא מתקדם, מתעכב ונמצא במצב לא נעים שקשה לצאת ממנו.

תקיעות היא חוויה, תחושה של עצירה 

פגשתי בחורה

שעבדה באותה העבודה 6 וחצי שנים. בזמן הזה למדה תואר שני תכננה למצוא עבודה חדשה מיד אחרי התואר אבל זה לא קרה. כל עבודה אחרת נראיתה לה לא מספיק שווה את הסיכון לעזוב את העבודה הנוכחית, שהיא סך הכל טובה. פשוט לא מספיק טובה. היא גם לא הייתה סגורה על זה שהיא רוצה לעזוב, שקלה התלבטה אולי זה בכלל רענון היא חשבה. ועוד שנה חלפה.

בשורה עצובה ובשורה משמחת

אז הבשורה העצובה היא השאלה אם ייתכן שהנרי דיוויד תורו, פילוסוף אמריקאי צדק שטען שחיים בעולם לא מעט אנשים שחיים בחיי דיכאון שקט עומדים במקום תקועים וחיים עם זה

הבשורה המשמחת שיש מה לעשות!

יש תקופות בחיים שהכל נראה תקוע. שדברים לא זזים, או לא זזים בקצב שאנחנו רוצים. זה נורא מתסכל, אבל זה סוג של שלב בדרך החוצה משם. כי התשובה לתקיעות משתנה ממצב למצב, אבל בלי להרגיש תקועים לא נשנה משהו ולא נצמח כך שזה לא רק שלילי, אבל בכל זאת לא קל.

כשמשהו תקוע לנו בחיים בהתחלה לא עושים כלום. ממשיכים רגיל ואומרים לעצמנו שזו תקופה. צריך להיזהר שזה לא יהיה בור ללא תחתית ונשקע למטה.

אחר כך מגיע שלב של כעס מן הבנה כזו שמשהו לא עובד פה.

השלב הבא זה כבר חיפוש ולמידה לעשות משהו אחר. ללמוד מאחרים שהצליחו, לנסות בעצמינו, להעזר במישהו חיצוני שיוכל לעזור לנו ולפתוח לנו עוד דלתות

איך להתמודד עם מה שתקוע לך בחיים?

לא רק ביום כיפור: האישה שתגרום לכם להתגבר על האגו ולבקש סליחה

לא רק ביום כיפור: האישה שתגרום לכם להתגבר על האגו ולבקש סליחה

מתוך כתבה שהתפרסמה באתר onlife
16.9.2018

שני אירועים מכוננים בחייה של חדי חזן גרמו לה להקים אתר אינטרנט שידחוף אנשים להתגבר על האגו ולהתנצל בפני אחרים. בריאיון מיוחד מתארת 'חוקרת הסליחה' כיצד ניתן להשתמשבה ככלי פרקטי בחיים, ומסבירה לגאוותנים שבינינו איך לקחת נשימה ולהתקדם.

בעקבות שני אירועים מכוננים שקרו לה, החליטה חדי חזן, אז מנהלת שיווק ופיתוח עסקי שעבדה בחברות מובילות במשק, לעזוב את הכל ולחקור סליחה. המקרה הראשון קרה לפני 12 שנה. "חבר מאד קרוב של בעלי שכח את יום ההולדת של אשתו היקרה", היא מספרת. "אשתו היא מסוג האנשים שמאד חשוב להם שיחגגו ויתכננו מראש, היא הכינה לו רשימה בה היא תיארה בדיוק איך היא רוצה לחגוג את יום ההולדת והוא פשוט שכח והלך לעבודה. בערב הוא הגיע הביתה וקיבל פרצוף מאד כועס. היא אמרה לו: 'חיכיתי כל היום, ואפילו לא הרמת לי טלפון'. היא הלכה לחדר, הוציאה תיק עם בגדים שלו ופקדה עליו לעוף מהבית".

"מדובר בחבר ילדות של בעלי, בן בית אצלנו, שיתפה חזן, "הוא בא אלינו מתייסר ולא ידע איך לבקש סליחה. גם אני וגם בן זוגי מתעסקים בשיווק ופרסום, שנינו מאד אוהבים להתעסק באינטרנט, אז ישבנו וחשבנו  איך הוא יבקש סליחה בצורה יצירתית? ואז עלה לנו רעיון – בוא נקים אתר אינטרנט שכולו מוקדש לבקשות סליחה. תוך לילה אחד הקמנו את – סליחה לחיים רגועים יותר, אתר חברתי ללא מטרות רווח, שהמטרה שלו היא לעודד אנשים לבקש סליחה ולסלוח לאורך כל השנה, ולא רק ביום כיפור. האתר מאפשר לשלוח את מכתב הסליחה ישירות למייל של הנמען".

"המיזם המקורי הצליח לשמחתי, האישה התרגשה לקבל את מכתב הסליחה מבעלה, והם כמובן חיים באושר ובעושר. מה שהדהים אותי יותר מהכל זאת החשיפה שנוצרה לאתר ואיך הכל התגלגל. למרות שאני באה מתחום הפרסום והשיווק, לא עשיתי שום פעולה אינטרנטית, רק נתתי במה לאנשים", משחזרת חזן, "ראיתי שאנשים כותבים, משתפים ויש כאלה שאפילו דורשים מאחרים שיבקשו מהם סליחה – למשל מישהו שכותב לחבר שפגע בו כשלמדו בבית ספר".

בינתיים האתר התמלא, אנשים החלו לכתוב ולבקש סליחה. אלה היו סליחות מאד מגוונות, למשל, בקשת סליחה של פקח חניה שמתנצל על כל הדוחות שהוא מחלק לאנשים או בקשת סליחה של אימא קרייריסטית שכל היום חושבת רק על עצמה ושוכחת לאסוף את הילד שלה לחוג.

מה קשה יותר – לבקש סליחה או לסלוח?

חזן החליטה לחקור את נושא הסליחה ובמשך שעות ארוכות בספריות ציבוריות, בכריית מידע ברשת, גילתה שסליחה היא מילה עוצמתית ופופולרית בכל העולם. באפריקה, למשל, בכל שבט ושבט לוקחים את הסליחה למקום אחר. אם למשל אדם פוגע באחר, אז הנפגע נלקח למסע בכפר, וכולם מתאספים סביבו ואומרים רק את התכונות הטובות שלו. בתאילנד מפריחים בלונים ויש יום סליחה בינלאומי. בנצרות יש וידויים וביהדות יש את יום כיפור שמאפשר פעם בשנה לעשות "ניקיון". "אני אומרת – אל תחכו לכיפור, חשבו איך אפשר לסלוח או לבקש סליחה, כי ברור שזה קשה, זה אגו וזה כבוד עצמי וזה מאד קשה לשני הצדדים – גם המבקש וגם הסולח".

"העניין הוא שכשמישהו פוגע בנו, אנחנו מגיבים מאד קשה. אנחנו לוקחים את זה איתנו לכל מקום, מוציאים את התסכול על האנשים היקרים לנו, אנחנו פוגעים בהם גם וכך זה מתגלגל", ממשיכה חזן. "באתר חילקתי את הסליחה לקטגוריות: סליחה במשפחה, סליחה בעבודה, סליחה בין ילדים, סליחה באוניברסיטה ואז כל אחד יכול לצלול לשם, להזדהות עם הסליחות של אחרים ולמצוא בתוכו את הנכונות לבקש סליחה או לדרוש שיבקשו סליחה ממנו".


קודם כל – לבקש סליחה מעצמך


האירוע המכונן השני שדחף את חזן היה המוות של אמה: "לפני 3 שנים גילו אצל אמא שלי יום אחד את מחלת הסרטן, הוא היה כבר בשלב סופני אחרי אבחנות שגויות. לא ידעתי איך מתמודדים. נכנסתי למצב הישרדות והתמודדות כדי להציל אותה. עשיתי כל מה שיכולתי, אבל אימא נפטרה. אחרי שהיא נפטרה מצאתי את עצמי מלאה ברגשות אשמה. כאן הבנתי כמה אנחנו הרבה פעמים פוגעים בעצמנו. אם נתקלים במצבים שמוציאים אותנו מאיזון – מישהו בעבודה אמר לנו מילה לא במקום, או מישהו חתך אותנו בכביש, אנחנו מרגישים מפסידנים, כועסים על עצמנו ועל חוסר היכולת שלנו, על הפקשוש ומאשימים את עצמנו. הבנתי שהאשמה הזאת מאד מנהלת אותי והבנתי שאני צריכה לבקש סליחה בעיקר מעצמי. היום אני מעבירה הרצאות וסדנאות בנושא. אני רוצה לצעוק לעולם – יש לכם מתנה, לא צריך לקנות אותה באינטרנט או בסופר, אפשר רק לפתוח את הדלת ולקחת את הסליחה ככלי עבודה לחיים, כלי פרקטי".

אחד האתגרים האישיים של חזן היה לקחת את הסליחה שנחשבת למאד רוחנית ו"יום-כיפורית" כזאת, ולהפוך אותה לכלי עבודה יום-יומי. בתור אשת שיווק שרגילה לראות דברים במבט פרקטי, פתאום היא נאלצה להתמודד עם משהו רוחני, כמו הסליחה. היא הבינה שהיא חייבת לשנות את דרך החשיבה אם היא רוצה להמשיך לחקור את הסליחה. "אי אפשר לעבור תהליכים שכלתניים בלי לעבור דרך רגש", היא אומרת. "ברגע שאנחנו לומדים להסתכל על עצמנו בעיניים סולחות, אנחנו מצליחים להשתחרר מכל העכבות".

"כמה פעמים אנחנו לא מבינים האחד את השני, ובגלל חוסר הבנה כזה צועקים אחד על השני, וזה גם משהו שבעיניי מתקשר מאד לסליחה. אנחנו מתבצרים בעמדה שלנו ולא מאפשרים שום גמישות מחשבתית. עבודה על הכלי של הסליחה מאפשרת לנו את זה. כאשר אנחנו מגיבים על אוטומט בכל הכעס, זה פוגע קודם כל בנו".

אבל זה לא משהו כזה שמאפשר לך לפגוע ולבקש סליחה? זה לא נותן פתח לפתרון הקל – אני פגעתי ועכשיו אני מבקש סליחה והכל שוב בסדר?

"אני לא מאמינה שאפשר לשכוח דברים, כל דבר שקורה לנו משאיר צלקת. אם זורקים סליחה באוויר, אין לזה משמעות. בעיניי סליחה זה תהליך. צריך להבין: מה עשיתי? איך פגעתי במישהו אחר? איך פגעתי בעצמי? יש משפט מאד חכם: "טעות אינה טעות, אלא אם לומדים ממנה לקח". אנחנו צריכים לקחת אחריות על מה שעשינו כדי שנוכל לקחת את זה למקום אחר. זה לא רק לצאת מדי חובה, אבל השלב הראשון בסליחה זה לשחרר.

"כמה פעמים קרה לנו שכעסנו על מישהו כל כך שהחלטנו שלא נלך עכשיו יותר למקומות אליהם הוא הולך? בכל פעם כשאנחנו רואים אותו בפייסבוק או ברשת אנחנו מתכווצים מכעס? כמה זה אפקטיבי וכמה אנחנו פוגעים בעצמנו. אם מישהו פגע בנו, צריך לדעת – אי אפשר לתקן את העבר. אי אפשר לשכוח דברים – אפשר ללמוד לחיות איתם. כך תהליכי סליחה כפי שאני רואה אותם זה להפסיק להתווכח עם המציאות ולעשות שינוי. זה אפילו לא להחליט, פשוט לרצות. כמה אנחנו רוצים להישאר באזור הנוחות, באזור הכאב? אנחנו לפעמים אוהבים כשמרחמים עלינו. צריך כוח כדי לצאת ממקום פגוע. צריך אומץ כדי לעשות שינוי".

אז איך בעצם משתמשים בסליחה ככלי?

"השיטה היא כלי פרקטי לחיים. אין כאן משהו חדש, הכל נמצא בתוככם. תתחילו בקטן. קחו תובנה אחת, תחליטו לאן אתם רוצים להגיע. צריך אומץ לעשות גם צעדי אחד קטן. יש גם עניין הטיימינג. אם נבקש סליחה, לא בטוח שיסלחו לנו. אולי הצד השני עוד לא מוכן לסלוח? מה עושים במקרה כזה? זה בדיוק המקום שבו צריך לעשות תהליך סליחה עם עצמנו, להבין איפה טעינו ולקחת אחריות. לא רק להגיד סליחה ולטאטא מתחת לשולחן. צריך להבין מה קרה פה. למה אותו בן אדם כל כך נעלב. להבין את הרגש שלו. כדי ללמד כמה שיותר אנשים את השיטה, אני מעבירה היום סדנאות והרצאות בנושא הסליחה בארגונים ברחבי הארץ וכמובן מפעילה את האתר".

חזן מאמינה שבתהליך הסליחה יש שלושה שלבים:

שלב ראשון: להבין מה אנחנו רוצים להרגיש אחרי שנסלח קודם כל לעצמנו. להבין שאנחנו לא מושלמים.

שלב שני: להבין מה מעכב אותנו – נסיבות החיים, זמן, שלפעמים צריך לעבור, הסביבה שלנו. אנחנו מאד רוצים לרצות את האנשים שחשובים לנו. במיוחד אצלנו, הנשים, שכל כך רוצות להשמיע את הקול שלנו, שלפעמים פוגעות באחרים וקודם כל בעצמן.

שלב שלישי: איך משחררים? איך מנהלים רגשות? איך מאפשרים לכעס ולאשמה לא להשתלט עלינו. האגו הוא דבר נפלא ואמור להגן עלינו, אבל לפעמים הוא משבש את הראיה שלנו.

שרשרת סליחה

אירוע חברתי שהתקיים בספטמבר 2018

אם אתם מרגישים שאתם רוצים לבקש סליחה או להבין איך תוכלו לסלוח למישהו, ב-13.09 מתקיים אירוע "שרשרת הסליחות" השנתי. מדובר בטקס ייחודי שבו תוכלו לסלוח לעצמכם, להיפרד ממשקעים ופחדים ולסגור מעגלים באוויר המיוחדת. שעת ההתחלה 18:30. לפרטים נוספים והרשמה –

ניתן לבקר בעמוד הפייסבוק של האירוע.

פרידה, אכזבה ומשבר

פרידה, אכזבה ומשבר

בתהליך של פרידה, אכזבה ומשבר מצוי עולם ומלואו –מגוון של רגשות שליליים עולים וצפים:  אבל, אובדן, בדידות, בלבול, הלם, תסכול, אכזבה ועוד ועוד.
בחווית של פרידה כואבת,  מתעורר לו לרוב גם הפחד שאוחז ולא מרפה – חרדה וחשש מלהיות לבד. פחד אימתני ומכווץ מאד. תחושת הביטחון מתערערת ויש כל כך הרבה בלבול, חוסר וודאות וחוסר עניין. הכעס גובר ואיתו ההאשמה! והלבד מתעורר ומבין שצריך  להתחיל משהו חדש.
אם היינו יכולים להכניס את כל הרגשות הללו  לבלנדר לטחון ולזרוק היה הרבה יותר קל להתקדם.
במהלך החיים אנו חווים מגוון של פרידות ואכזבות. חלקן עוברות על פנינו ומשפיעות מעט וחלקן כואבות מאד ומשפיעות יותר. אם נפתח את "ספר הפרידות" של חיינו ונתבונן בו מקרוב נמצא לפתע כל כך הרבה פרידות שחווינו במהלך החיים. הפרידה הראשונה מתרחשת כשאנו נולדים- הפרידה מרחם אימנו. בין הפרידות שבהמשך יש את הפרידה כשהולכים בפעם הראשונה לגן ואחר כך לבית הספר. אחרי זה יש את התיכון והצבא, עוזבים את הבית וכמובן איפשהו שם במעלה הדרך מגיעה גם פרידה מהאהבה הראשונה. אהבת הנעורים. פרידות נוספות מחכות לנו במהלך החיים ובינהן כניראה תהיינה הפרידות מבעלי חיים, פרידות ממקומות מגורים, ממקומות עבודה, מחברים , פרידה בזוגיות וגירושין, אבדן אדם קרוב ועוד.

פרידות משפיעות ומשנות את חיינו לעיתים במשהו אחד לפחות ועד לשינוי מקצה לקצה, כי פתאום אנחנו מרגישים לבד ורק עם הצורך לדאוג לעצמנו. אין עם מי לשתף ולא צריך להתחשב. לעיתים זה נחמד ולעיתים זה מתסכל כואב ומכביד מאד. אך, צריך לזכור, כי פרידות, משברים ואכזבות הם חלק ממעגל החיים. הם פוגשים אותנו בנקודות שונות בחיינו באופן צפוי ושאינו צפוי. רוב האנשים צומחים מאתגריםאלו  וגם אם זה לא תמיד עובד, אלו הם חוקי הטבע : דלת אחת נסגרת ודלת אחרת נפתחת.

כל פרידה אכזבה ומשבר משפיעים על העדפות, רצונות וההחלטות שלנו וכדי להתגבר על פרידה, נדרשת בין היתר ייכולת אדירה לסליחה עצמית. פרידה יכולה גם להוות קרקע נהדרת לצמיחה מחודשת בעתיד, כי ניתן להתחזק, להתחשל , ללמוד, להתמודד ולהתנהל ולהבין שבכל מכשול יש גם תועלת.

יש אנשים שמתעמתים עם הפרידה ויש כאלו שחיים אותה כל יום מחדש. הם מרגישים שעומדים במקום וחווים חיים עצובים וכואבים.

להיפרד זה לשחרר מישהו או משהו. לפנות בחיינו מקום חדש ללא תלות, או ציפייה.

להיפרד זה להיות אופטימי להתחיל משהו חדש, עם אנרגיה אחרת. להרגיש גם בגוף שינוי- לעמוד זקוף, לחייך, לצחוק ולהרגיש פחות עייף.

להיפרד זה לחיות את החיים של עצמך ולהתעורר כל בוקר למציאות שמחה.

להיפרד זה לשחרר ולהשתחרר, לנהל את הכאב ואת שאר הרגשות, להשפיע עלייהם ולא להיות מושפע מהם.  לכאוב כשאני מרגישה שצריך וללמוד איך להניח את הכאב בחזרה במקום אחר שלא יפריע לי.

ולהפוך כל צומת בחים (אירוע , משבר, פרידה ואכזבה) להזדמנות.

איך להתגבר על פרידה בזוגיות

הכנה לפרידה, הכנה לאירוע מטלטל

הכנה לפרידה, הכנה לאירוע מטלטל

לפני מספר ימים עברתי חוויה מטלטלת. אירוע מטלטל זו חוויה אשר יכולה לחלק את חיי ללפני ואחרי. למשל, פרידה, אכזבה או משבר הם אירועים מטלטלים. אירוע עוצמתי שמפעיל ומצית ויוצר סערת רגשות.
השוני שלי הפעם היה באופן ההתמודדות עם אותו אירוע. הפעם ידעתי מראש לקראת מה אני עומדת להתמודד. עשיתי הכנה לאירוע עם כלים ותובנות מתאימות והגעתי הרבה יותר מחוזקת ומודעת לקראת מה אני הולכת לעבור.
נכון, אי אפשר לדעת בוודאות מה לעשות ברגע האמת. אנו לא יודעים כיצד נגיב. אך ככל שנתרגל , נפנים ונערוך הכנה נפשית של הידע, של קצוות שנסגרו יהיה לנו לי אחרת הפעם להכיל.

להגיד לכם שזה היה קל… ממש לא. זו הייתה חוויה מאתגרת , אך הפעם השתמשתי בטכניקות, נתתי לרגשות שלי מקום להציף אותי מכל עבר ניהלתי אותם כפי שהיה לי נכון ומתאים באותו הרגע.התמודדתי עם לא מעט רגשות מנוגדים אשר שאבו אנרגיה גדולה. היו שם עצב ושמחה , געגוע ואדישות, בכי וצחוק ועוד ועוד.
אז מה למדתי מהאירוע המטלטל:
1. איך להיות שמחה כשאני עצובה ואיך להיות עצובה כשאני שמחה
2. נתתי מקום גדול לסערת הרגשות שעטפה אותי והרגשתי אותם. הם לא היו רגשות שליליים. מבחינתי הם חלק מהחבילה שלי ובסופו של דבר… התחזקתי מהם. בכיתי, צחקתי, כאבתי, שמחתי, פרגנתי, כעסתי, עטפתי סלחתי, נפרדתי שחררתי והשלמתי.
3. האם געגוע צריך להיות תמיד כואב? לא תמיד . אני החלטתי מתי לתת לו מקום ומתי להחליף אותו בתמונות שמחות יותר.
4. כמה חשובה הייתה ההכנה לאירוע. כמה נכון היה לצלוח אותו הפעם… ולהתחזק ממנו.
אכן, חזרתי הביתה "באפיסת כוחות", אך הרבה יותר שלווה. השקט חזר הסערה התפוגגה והתבהרות מסויימת חזרה לעטוף את חיי.
זו הייתה חוויה מעצימה ומחזקת עם דרך מהכאב אל העוצמה.
ומחר… יום חדש.

איך להתגבר על פרידה בזוגיות

איך להתגבר על פרידה בזוגיות

איך להתמודד עם פרידה מבן זוג

שמעתם שהאקס /הגרוש /הבן/בת זוג המשיך הלאה? הסטטוס בפייסבוק שלו/ה השתנה, ראו אותו או אותה עם מישהו/י אחר? הכאב שלכם צף, הרגשתם איך כמעט הכל חוזר, הזכרונות, הגעגועים והחוויות הטובות שצברתם. אז מה עושים עם כל סערת הרגשות הזו שהשתלטה עליכם, איך ניתן לנהל אותם ולא שהם יינהלו אותי. מה עושים כדי לצאת ממשבר שאחרי פרידה ואיך מכינים את עצמנו טוב יותר לפרידה, משבר, או אכזבה שתגיע בהמשך? "קשה באימונים קל בקרב" בסיוטאציה מסויימת כשמשהו ייקרה, ככל שיש לך הכנה נפשית, של ידע קצוות שנסגרו , מודעות ואימון יהיה לך אחר להכיל.

פרידה מבן זוג אחרי הרבה שנים אינה פשוטה. פרידה מבן זוג אהוב מובילה לפרידות והרגלים נוספים. שלבי הפרידה לא פעם ארוכים ומאתכרים והזמן לא תמיד עושה את שלו. ישנם סיטואציות רבות שבהם כפתורי הכאב נלחצים וסערת רגשות עוטפת ומסחררת אותנו. אז איך ניתן להתגבר על פרידה מחבר, איך מתגברים על לב שבור?

כדי להתגבר עם פרידה בזוגיות נדרשת ייכולת אדירה לסליחה עצמית, להבין, לשחרר , להיפרד ולקבל ולא לחזור על טעויות .פרידה בזוגיות היא פרידה שכיחה. פרידה מבן זוג יכולה להגיע כפרידה בגירושין, פרידה מבן/בת זוג , או אבדן- פרידה מבן או בת זוג שנפטר.

במידה והרגשות השליליים מציפים ואינם עוזבים אותנו , כנראה שאנו נמצאים במעגל סגור, ב"לופ", "בתקיעות", ועומדים במקום. ההתאוששות לאחר פרידה מבן זוג מצריכה סבלנות גדולה והבנה כי "לעולם לא נצליח למצוא פתרון לבעיה, אם אנו נשארים באותה רמת חשיבה" אמר אלברט איינשטיין ולכן, אם אנחנו רוצים לשנות תוצאות אנחנו צריכים להכניס לחיינו משהו חדש אשר יכול לשנות מחשבות, להשפיע על הרגשות ולהוביל לפעולות ותוצאות אחרות.

אחד משלבי הפרידה בזוגיות היא לאפשר לדברים חדשים להיכנס לחיינו, צריך להחליט, לרוקן , להיפרד ולשחרר ממה שאנו כבר מכירים ויודעים, שאולי כבר אינו משרת אותנו ורק עוצר אותנו, ולפנות מקום למשהו חדש – לזווית ראיה חדשה, לתובנות, רעיון, או משימה- באופן זה נתחיל להתמודד עם פרידה.

לעיתים , אנו כבר " רגילים" להרגיש ולחוות את החיים בצורה מסויימת. אנו מקובעים בתוך מערכת של מחשבות אמונות וחוקים שדרכם אנו חיים את החיים, מבלי לבדוק האם זה טוב לנו או לא. חלק מהחוויות, כואבות, והן לא נעלמות. אם לא נתעמת ונתמודד איתן הן יישארו כשריטות וכצלקות

טיפ נוסף – איך להתגבר על האקס ולהתמודד עם פרידה מבן זוג הוא לעשות קלוג'ר- לסיים את פרק א'.
1. עלינו להשלים עם העובדה שפרידה כואבת. התגברות על פרידה מבן זוג דורשת הבנה וקבלה שזהו אבדן שטומן בחובו לא מעט רגשות שליליים שעטפים וכואבים לנו. אבל, אבדן, כעס בדידות ועוד. כדי להתמודד עם פרידה אין צורך לברוח , להכחיש, או להדחיק. חשוב לתת להם מקום, להרגיש וללמוד איך להשפיע ולנהל אותם.

2. פרידה היא תהליך , שלוקח זמן אישי וסוביקטיבי. וכל אחד ואחת בדרך ובקצב המתאים. אין לאן למהר. וגם אם הסביבה התומכת לוחצת עלינו להמשיך הלאה, קחו אוויר ותבחנו מה נכון באותו הרגע עבורכם.

3. שיחת פרידה– אם ניתן, כדאי לעשות שיחת סיכום. שיחה כנה עם סגירה נכונה. שיחת פרידה המאפשרת שיקוף. למידה ממישהו אחר על עצמי עשוייה להשפיע על מערכת היחסים הבאה.
כאשר צד אחד נעזב ואינו יכול לקבל "משוב" הפצעים נשארים פתוחים. רגשות רבים מוצפים ותחושת האשמה, הכעס, חרטה והאשמה עצמית עוטפים אותנו מכל עבר. נותרת לפעמים תקווה שדברים יחזרו להיות כפי שהיו פעם. כשאין קלוז'ר, למעשה חסר לנו הסבר ואנו נמצאים במצב של חוסר וודאות.

4. כשאין שיחת פרידה– לא תמיד יש לנו אפשרות להיפרד , לסיים קשר עם שיחת פרידה, שיקוף מראה של עצמנו ולמידה עצמית . לכן, במקרים אלו העבודה העצמית שלנו גדלה ומאתגרת יותר. כדי שנמשיך לחיות טוב ולהפחית את הרגשת החוסר וודאות, עלינו לעבור דרך ומסע. להיחשף לכלים, תובנות וידע. לתרגל ולהפנים ולהפוך את הידע שצברנו ונצבור למודעות. לאסוף כלים פרקטים לחיים אשר ישמשו אותנו בהתמודדות עם הפרידה הנוכחית ועם פרידות, אכזבות ומשברים שיגיעו בהמשך.

פרידה יכולה להוות קרקע נהדרת לצמיחה מחודשת בעתיד. כל פרידה משפיעה על העדפות,פעולות והזהות שלנו. מכל דבר לומדים וברגע שנצליח להבחין כיצד נוכל לצמוח ולהתחזק מהפרידה, כך נכנס לזוגיות חדשה בביטחון ואהבה עצמית.

איך מתגברים על פרידה איך מתקדמים הלאה

הכאב עשוי להגיע ולהשפיע בנקודות שונות בחיינו ולכן חשוב להתמודד ולהתנהל באופן אחר עם הכאב שלא ינהל אותנו כל פעם כשהוא מגיע.

איך מתגברים על פרידה ? איך מתקדמים הלאה?

איך מתגברים על פרידה ? איך מתקדמים הלאה?

איך אנחנו יכולים לשנות שגרה שהייתה לנו נוחה ובטוחה? או מצב שהיינו בו כל כך הרבה שנים ולא חשבנו לרגע שמשהו ישתנה בו.

אחד הדברים שחשוב להבין שפרידה היא תהליך שלומדים לחיות עם החלל שנוצר.

כל מערכת יחסים יציבה ומתמשכת בין בני אדם מכילה בתוכה גם תהליכים של פרידה. פרידה מתייחסת: לניתוק קשר,אבדן, שינויים בהרגלים, בנוף אליו קשורים ובכל אותם מאפינים שנותנים תחושה בסיסית של ביטחון

בהתגברות על תהליכי פרידה יש משום אופציה להתחזקות ולצמיחה- תחושה שההתמודדות אפשרית, למרות הצער.

פרידה הוא אחד האתגרים שעומדים בפנינו במהלך החיים. לעיתים, אנו נתקלים באירוע , סיטואציה, או משבר ש"הופכים" לנו את החיים. הם גוררים שינוי בכל כך הרבה דברים נוספים.

סוגי פרידות

ישנם סוגים שונים של חוויות פרידה, אובדן, גירושין, עזיבת מקום עבודה, פרידה כשילדינו עוזבים את הבית, או שמשנים תקופה בחיים (גון מעבר לביה"ס, תיכון וצבא), פרידה מבעל חיים ועוד ועוד.

כתוצאה מפרידה מזוגיות, או פרידה מאדם קרוב, אנו מתאבלים שהמערכת היחסים הסתיימה.
מהרגע שאנו פוקחים עיניים בבוקר ומתחילים כל יום מחדש ועד הרגע שעוצמים את העיניים, אנו נתקלים בלא מעט שינויים. הרגלים וזכרונות רבים, שעוטפים אותנו ומזכירים לנו כל פעם כמה זה כואב.

בל סוגי הפרידות יוצרות אצלנו תחושה לא פשוטה שניתן להגדירה כאבל.

להיפרד זה כמו להפיל מכונת משקאות. אי אפשר לעשות את זה בפעם אחת, צריך לטלטל אותה כמה פעמים עד שהיא נופלת"
ג'רי סיינפלד

תחושת הכאב מלווה אותנו ברגעים שונים ומתווספים אליה שלל רגשות ותחושות שמעיקות ומעכבות את חזרתנו לחיים.

אז איך מתגברים על פרידה ? איך מתקדמים הלאה?

ראשית חשוב לקבל את המצב – כי אם נרצה או לא נרצה זו המציאות. חשוב לשים לב שאנו לא צוללים להכחשה- מסרבים להאמין, או להדחקה, כפי שרוב האנשים עושים- מנסים לשכוח וממשיכים הלאה. אך אם לא נתמודד, הכאב עשוי להגיע ולהשפיע בנקודות שונות בחיינו ולכן חשוב להתמודד ולהתנהל באופן אחר עם הכאב שלא ינהל אותנו כל פעם כשהוא מגיע.

שלבים ורגשות קבועים בתהליכי פרידה

ההכחשה וההלם

הצורך להכחיש ולהתעלם מהמציאות שהתרחשה. לרוב נאמרים משפטים כגון " איך זה יכול להיות…?" משפטים אשרים בהם אנו מסרבים להאמין למה שקרה.

שלב הכעס

כעס היא תגובה שבה אנחנו לא מצליחים להכיל את מה שקרה. הכעס הוא כלפי עצמי, אחרים והעולם כולו.

שלב המאבק

מאבק גדול מתרחש בין הרכש וההגיון. כל אחד לוקח אותנו לכיוון אחר. מצד אחד אנחנו יודעים שאלו החיים, אחרים אומרים לנו שהזמן יעבור אך הכטב משתלט ומכרסם בלב ובגוף

שלב העצב והדיכאון

זהו שלב שדברים מתחילים לחלחל ואנו מבינים את המציאות שאין באפשרותנו לשנות. הכאב מכניס אותנו לעצבות גדולה הבאה לידי ביטוי בחוסר מוטיבציה וחוסר עשייה

התחלה חדשה- פרידה וסליחה

זהו השלב האחרון בתהליך פרידה שבו אנו מתמודדים עם הפרידה, מנהלים את מה שמפריע לנו, סולחים לעצמנו ולומדים לחיות לצד הכאב.

אנו מבינים שאנו לא נפרדים מהאדם
אלא נפרדים מהתחושה שנתן לנו
ויש מה לעשות!

אין ביכולתנו להשפיע על התוצאות של אירועים שונים. אנו יכולים להשפיע על הדרך ולעשות כל זה יידרש בשביל להגיע למטרה. אך, לעיתים החיים מזמנים לנו הפתעות כגון פרידה לא צפוייה, או פרידה מזוגיות ארוכה ואנו נותרים עם חור גדול בלב.

לעיתים החיים מכתיבים לנו מציאות לא רצוייה, שאנו מרגישים אחריות עלייה או כישלון אישי. אך, גם אם החיים מכתיבים לנו מציאות אחרת, שאינה תמיד צפוייה ורצוייה, שימו לב שיש גם בדרך הזו דברים טובים ששווה בשבילהם לפקוח חזק את העיניים ולהשאיר אותם פקוחות.

הדרך להמשיך הלאה היא הבנה וסבלנות גדולה. הדרך להתמודד עם פרידות ומשברים היא תהליך , שבו אנו צריכים לשחרר ולהיפרד ממה שמפריע ומעכב אותנו. זו דרך שאינה פשוטה אך אפשרית. הקושי הגדול ביותר שלנו הוא לשנות הרגלים. ככל שעובר יותר זמן שבו אנו מתרגלים לעשות משהו, כך יהיה קשה יותר לעקור את ההרגל הזה. זה כמו עץ הנטוע באדמה שמגדל שורשים רבים ועמוקים כבר תקופה וזה בהחלט לא פשוט לעקור אותו – אך אפשרי.

פרידה שחרור וסליחה:

חשוב גם לדעת לסלוח לעצמי ולאחרים. כשאנו סולחים הגוף שלנו מתנקה. ישנה הרגשת נינוחות. העיפות שהייתה כתוצאה ממחשבות שליליות מפנה מקום לאנרגיה מחודשת. לסלוח זה לא לשכוח, או לתת לגיטימציה למעשה האחר.
כשמישהו פגע בנו, ברגע שלא סלחנו לו פגענו בעצמו. לכן כדאי לסלוח גם כאשר אנו מודעים לכך שהאדם העומד מנגד טעה. סליחה היא משהו שמתרחש בייננו לבין עצמנו. לעיתים לא ניתן לשתף את הצד השני. אך, חשוב לזכור שכדי לסלוח מספיקה החלטה שלי שאני יותר לא מתעסק ברגשות השליליים האלו , כי הם רק גורמים לי תחושות לא נעימות ואינן מקדמות אותי.

להתגבר על פרידות , משברים ואכזבות הוא ללמוד שפה מחדש. לשנת הרגלים ולהיות מודע למה משפיע, מקטין ומוריד אותי.
הדרך להתחזק מפרידות היא לקחת אחריות על החיים שלי , לנהל את הכאב ולהניח אותו במקום שלא יפריע לי בהמשך הדרך שלי בחיים.

לפרטים נוספים הדרך להתגבר על פרידה ליחצו כאן

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

כואב אבל פחות- פרידה כואבת

כואב אבל פחות- פרידה כואבת

כמה פעמים שמעת את המשפט הזמן יעשה את שלו?
אז לא תמיד הזמן אכן עושה את שלו.

כשנפרדים מאדם אהוב, אדם שהיה חלק מהותי בחיים שלנו הזמן לא תמיד מרפא את הכאב. לעיתים הזמן רק ממחיש לנו את גודל החלל שנוצר בחיינו.

כשאנו מתמודדים עם אבדן /פטירה/ מוות של אדם קרוב, או פרידה בזוגיות, פרידה מבן זוג, פרידה מבת זוג תחושת האבל עוטפת אותנו מכל עבר. הזמן לעיתים רק יוצר חלל גדול וגדול יותר.
הזמן האובקיבי לדוגמא אחרי שנה מורה לנו להפסיק להתאבל ולהמשיך הלאה. אך הזמן הסובקטיבי צובר כל יום עוד ועוד זכרונות, חוויות וסיפורים ואינו מקל על היציאה מהמשבר.

אנו ממשיכים בחיינו אבל כמעט הכל השתנה סביבנו. אנו לא תמיד רוצים את השינוי הזה ומרגישים כאילו והמציאות נכפתה עלינו.

הבית הריק, המיטה, השולחן אוכל ואפילו ספת הטלויזיה בסלון. פתאום אנו מוצאים את עצמנו מחפשים מישהו אחר בבית, מדברים אליו ובוכים ללא הפסקה.

להיכנס לזוגיות חדשה לפני ששחררנו משהו במערכת היחסים הקודמת עלול ליצור סחיבה של קצוות שאינם פתורים שעלולים להתפרץ ברגעים מסויימים. לעיתים זו מעין "בריחה" ורצון למלא את החלל במערכת יחסים חדשה לא משנה מה היא טומנת בחובה, אך העיקר שתהיה.

כן, כאב הפרידה כואב וצורב. אין לו תחליף והדרך היחידה לצאת ממשבר שלאחר פרידה ולהמשיך הלאה היא להתמודד. כן, כן, להתעמת עם הכאב, להרגיש אותו, לתת לו מקום ו… לשחרר.

להניח את הכאב במקום שלא יפריע לנו בחיים ואנו נחליט מתי להוציא אותו ולהניח אותו קדימה. וללמוד לנהל את הכאב ולא שהכאב ינהל אותי.

וזה אפשרי. עם הרבה אומץ , תרגול וסבלנות ניתן להמשיך לשמוח ולחייך ואפילו "להיות שמחים גם כשאנו עצובים

איך להתגבר על פרידה בזוגיות