איך לשחרר כעסים?

איך לנהל עוצמות של כעס ולא להגיב על אוטומט

סיפור על נתינה וקבלה עם הקדשה מיוחדת לאמי ז"ל שנתינה הייתה דרכה!

סיפור על נתינה וקבלה עם הקדשה מיוחדת לאמי ז"ל שנתינה הייתה דרכה!

סיפור עם הקדשה מיוחדת לאמי ז"ל
שנתינה הייתה דרכה!

איש אחד עבד בשדה, שמו היה פלמינג, והוא היה איכר סקוטי עני. יום אחד, בזמן שניסה לקיים את משפחתו בכבוד, הוא שמע זעקה לעזרה מביצה קרובה. הוא עזב את כליו ורץ לביצה. שם, שקוע עד מותניו בבוץ שחור, היה ילד מבועת, צועק ונאבק לשחרר את עצמו. האיכר פלמינג הציל את הנער ממה שיכול היה להיות מוות נוראי ואיטי.

יום לאחר מכן, כרכרה מהודרת עצרה בסביבתו הדלה של הסקוטי. איש אציל ואלגנטי יצא והציג עצמו כאביו של הנער שהאיכר פלמינג הציל. "אני רוצה לתת לך פרס", אמר האציל. "הצלת את חיי בני".

"לא, אני לא יכול לקבל תשלום עבור מה שעשיתי", האיכר הסקוטי ענה, אני דוחה את ההצעה. באותו רגע, בנו של האיכר יצא החוצה מן הצריפון של המשפחה. "האם זה בנך?",  שאל האציל. "כן", האיכר ענה בגאווה.

"אני אעשה איתך עסקה. תן לי לספק לבנך את אותה רמת חינוך שבני ייהנה ממנה. אם הנער הוא כמו אביו, הוא ללא כל ספק יגדל להיות גבר ששנינו נתגאה בו". וכך עשה.

בנו של האיכר פלמינג למד בבית ספר הטוב ביותר באותם זמנים, סיים את בית הספר לרפואה של בית החולים "סיינט מרי" בלונדון, והפך להיות ידוע בעולם כסר אלכסנדר פלמינג, מגלה הפניצילין. שנים לאחר מכן, אותו בן של האיש האציל שהוצל מהביצה, חלה בדלקת ריאות.  מה הציל את חייו? פניצילין.

שמו של האציל? לורד רנדולף צ'רצ'יל. שמו של בנו? סר וינסטון צ'רצ'יל. (הסיפור ממקור לא ידוע )


נקודה למחשבה

נתינה היא דרך חיים ונפלאות הן דרכי הגורל והאופן בו מעשים טובים חוזרים אל אלו שמבצעים אותם. נתינה היא מכל הלב מתוך רצון להשפיע, לעזור ולגרום להרגשה טובה ואפילו לשנות את העולם, שיהפוך להיות מקום טוב יותר.

אך זיכרו, נתינה אינה אינה שלמה אם איננו יודעים גם לקבל בחזרה. כי כאשר אנחנו מונעים מאחר להעניק לנו מתנה אנחנו לוקחים לו את אפשרות הנתינה.

וסוד הנתינה הוא שכל מה שאתם רוצים שיהיה לכם, תתנו לצד השני באהבה גדולה

נפלאות הן דרכי הגורל והאופן בו מעשים טובים חוזרים אל אלו שמבצעים אותם!

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

סיפור לשנה האזרחית חדשה

סיפור לשנה האזרחית חדשה

לא מזמן הגיע אלי הסיפור הנפלא הזה. לצערי, אין לי מושג מי כתב אותו


איש אחד חזר הביתה מהעבודה בשעה מאוחרת, עייף ומרוגז ומצא את בנו בן החמש מחכה לו בפתח הבית:
"אבא, אפשר לשאול אותך שאלה?"
"בטח, מה העניין?" ענה האיש.
"אבא, כמה כסף אתה מרוויח בשעה?"
"זה לא העסק שלך, למה בכלל אתה שואל שאלה כזאת?" השיב האב בכעס.
"אני פשוט רוצה לדעת. בבקשה ענה לי. כמה כסף אתה מרוויח בשעה?" הפציר בו בנו הקטן.
"אם אתה ממש רוצה לדעת, אז אני מרוויח 20 דולר בשעה"
"אהה" אמר הבן הקטן, בראש מורכן ואז הוא הרים את ראשו ואמר:
"אבא, אתה יכול בבקשה להלוות לי 10 דולר?"


האב רתח: "אם הסיבה היחידה בגללה שאלת את השאלה הזאת, היא כדי לקבל קצת כסף, לקנות לעצמך צעצוע מטופש או איזו שטות אחרת, אז תלך עכשיו ישר לחדר שלך, תכנס למיטה ותחשוב בבקשה, למה אתה מתנהג בכזאת אנוכיות. אני עובד כל יום כל כך הרבה שעות קשות ואין לי זמן להתנהגות ילדותית מהסוג הזה."
הילד הקטן הלך בשקט לחדרו וסגר את הדלת.


האיש התיישב, כועס אפילו עוד יותר על השאלה של בנו: איך הוא מעז לשאול שאלות רק בשביל לקבל קצת כסף?
אחרי שעה, האיש נרגע.
הוא התחיל לחשוב שאולי הוא היה קצת קשוח מדי עם בנו.
אולי יש משהו שהוא באמת צריך לקנות עם העשרה דולר האלה? והאמת היא, שהוא לא מבקש כסף לעיתים קרובות.


האיש ניגש אל החדר של בנו ופתח את הדלת:
"אתה ישן בן, הוא שאל?"
"לא אבא, אני ער" ענה בנו
"חשבתי שאולי הייתי קצת קשה אתך קודם" אמר האב "היה לי יום ארוך
והוצאתי את כל הכעס שלי עליך, הנה לך עשרה דולר"
הבן הקטן התיישב במיטה וחייך.


"תודה אבא!" הוא קרא ואז, הוא הושיט את ידו אל מתחת לכרית והוציא משם כמה שטרות מקומטים.
כשהאב ראה שלבנו כבר יש כסף, הוא התחיל להתרגז מחדש.
הילד הקטן ספר במתינות את הכסף שלו והתבונן באביו.


"למה אתה צריך עוד כסף, אם כבר יש לך?" רטן האב
"כי לא היה לי מספיק" ענה הבן "אבל עכשיו יש לי. אבא, יש לי עכשיו עשרים דולר.
האם אני יכול לקנות שעה מזמנך? בבקשה, בוא מחר מוקדם הביתה, אני רוצה לאכול יחד אתך ארוחת ערב."


נקודה למחשבה

חברים, הזמן חולף לו במהירות. שימו לב עד כמה כמה אתם שקועים ושוקעים בעולמות אחרים ולא נשאר לכם זמן לדברים האמיתיים של החיים ולעצמכם.

שנה חדשה אזרחית החלה עשור חדש נפתח לפנינו וזו הזדמנות להביט ולהתבונן אל העולם ולחיים שלנו קצת אחרת.

משתפת אתכם ב 10+1 התובנות שלי שהפכו לקו המנחה בחיים:

1. אף פעם לא מאוחר מידי להיות מי שאתם רוצים להיות

2. כל מה שעברתם עד כה הכין אתכם לרגע זה

3. כמה חשוב לשים לב עד כמה אנחנו מתווכחים עם המציאות, כי כשכועסים… אנחנו למעשה מתווכחים עם מה שקרה- חיים בעבר, מנסים לשנות אותו וכועסים שזה לא מצליח

4. זיכרו: העבר אינו מגדיר את מי שאתם

5. לפני שאתם מגיבים (על אטומט) לימדו לספור עד 10 ובעצירה הזו, זיכרו שלא תמיד הברירות שלנו הם רק שחור ולבן. יש גם שחור ואפור עם גוונים. ולפעמים הברירות שלנו הם : גרוע וגרוע יותר (הרע במיעוטו)

6. אל תשפטו אנשים אחרים. אינכם יודעים מה באמת קורה בצד השני

7. ביקורת כדאי לקחת לראש ומחמאות קחו ללב

8. אם אתם רוצים שיקשיבו לכם וישמעו את קולכם שימו לב: למילים, לטון הדיבור שלכם ולשפת הגוף שאתם משדרים

9. מחשבות חולפות ורגשות אפשר לנהל את העוצמה שלהם. נדרש תרגול ושינוי גישה!

10. כשאתם מטפסים למעלה בדרך למטרה/לחלום/להגשמה /להרגשה שאתם רוצים להגיע אליה, עיצרו בדרך, הביטו אל הנוף ותראו איך הצעדים שלכם בדרך לפסגה הפכו להצלחות קטנות וגדולות (גם אם הם כואבות וקשות) . הניחו דגל אישי שיזכיר לכם מה עברתם עד כה. הפכו את הטיפוס שלכם בכל פעם לפסגה אישית. כי זה מה שמאפשר לקחת אחריות, לשחרר אשמה, ללמוד מטעויות, להתפתח והכי הכי "לחיות את הרגע!

ואחרון חביב- לשנה הבאה: סליחה אם פגעתי, העלבתי ואמרתי משהו שפגע באחד או אחת מכם. אני מכירה לפחות אדם אחד שנפגע ממני ועל כך סליחה!

צאו להתחלה חדשה שתאיר ותעיר אתכם


איך להתמודד עם כעסים

איך להיות פחות עצבני

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

"אפילו מסע בן אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן" (פתגם סיני)

"אפילו מסע בן אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן" (פתגם סיני)

אתם מכירים את התחושה הזו שאתם "צמאים" לעשות שינוי וכבר אין לכם סבלנות לצעוד בדרך, או בתהליך שעליכם לעבור כדי להגיע אליו, כי מה שבאמת מעניין אתכם זו התוצאה? על זה הסיפור היום על העובדה שלא תמיד יש קיצורי דרך בחיים ואם יש כאלו… לרוב, הן פחות יעילות!

בבריכה נולדו שני ראשנים. הם שחו במרץ בבריכה, והשוויצו לאמא שלהם הצפרדע כמה יפה הם שוחים. 
הצפרדע סיפרה לראשנים שלה שבקרוב הזנב שלהם יפול, והם יגדלו רגליים. 
ראשן אחד שמח מאוד, וכל היום שחה במרץ בבריכה, כשהוא בודק כל ערב אם התחילו לצמוח לו רגליים. 
אחיו שקע במחשבות: למה בכלל לטרוח, למה להתאמץ? הרי לא יהיה לי זנב בכלל ולכן אין טעם לאמן אותו. אותו ראשן צף לו בעגמומיות כל היום מבלי לנסות ולעשות דבר.  

אחרי כמה שבועות, נשרו הזנבות של שני הראשנים, ושניהם צימחו רגליים. 

הראשן ששחה והתאמן היה מלא אנרגיה, השתמש ברגליים החדשות שלו כדי לשחות מהר יותר ולהתחזק
והפך לצפרדע בריאה. אחיו שלא ניסה, היה ללא אנרגיה ולא מצא בעצמו את הכוחות לשחות יותר, זה היה ממש קשה לו ולכן שקע בדיכאון ובמחשבות על משמעות החיים. 

נקודה למחשבה

חברים, אין תמיד קיצורי דרך בחיים ואם יש כאלו… אז גם יש להם מחיר.

עשיה ולימוד (ידע ומודעות) מפתחים כישורים שבהם אוכל להשתמש אחר כך, גם אם לא ברור לי איך. 

ראשן צריך לשחות עם הזנב כדי לייצר אנרגיה ושרירים לגדול ככה מפתחים כישורים גם אם לא נדע באותו הרגע לאן זה יוביל אותנו. הרעיון הוא  איך להסתכל על בעיות  למרות שחסר המון מידע- מה אני צריך לברר כדי להמשיך בפתרון. ונכון לפעמים קשה לנו מאוד להתמודד עם צעדים קטנים, כי אנחנו רוצים את התוצאה הסופית עכשיו ומיד. 

אבל אין דרך מהירה יותר לייצר הצלחה, מאשר לבנות יכולת צעד אחרי צעד.

זיכרו, הדרכים האחרות פשוט פחות יעילות. 

איך להתמודד עם כעסים

איך להיות פחות עצבני

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

איזה טיפוס אתם בוחרים להיות?לפי חכמת הביגלה

איזה טיפוס אתם בוחרים להיות?לפי חכמת הביגלה

מי שמכיר אותי מקרוב יודע שיש חטיף אחד ומיוחד שאני לא עומדת בפניו… והוא הביגלה. כן, אני מודה ביגלה בכל צורה: שמיניות, עגול עם מקלות,שטוחים ובקיצור.. ביגלה מכל סוג. דרך אגב, זה אחד המוצרים שלרוב לא תמצאו אצלי בבית, כי הפיתוי גדול מידיי.

ישנן אגדות רבות על מי המציא את הביגלה – הסיפור שאני אוהבת הוא על אופה שהורשע בגניבה. כדי לבטל את גזר הדין הוטלה עליו משימה : אם יצליח ליצור לחם שדרכו ניתן לראות את השמש שלוש פעמים, הוא ישוחרר לחופשי. האופה הפך את הבצק לבייגלה לפני האפייה והצליח ליצור את "כיכר לחם הביגלה".


כמו הביגלה, בחיים יש לנו לא מעט דברים שמתחלקים לשלוש ואף קשורים לביגלה. למשל 3 טיפוסים שחיים בתוכנו: הפסימיסט, האופטימיסט והריאליסט

כשנותנים לפסימיסט ביגלה הוא מביט בו ורואה את החור באמצע הביגלה.

לעומתו כשנותנים ביגלה לאופטימיסט הוא מביט בו ורואה את הביגלה.

אבל כשנותנים ביגלה לריאליסט הוא לא מביט בו אלא פשוט אוכל אותו.

לעיתים, אנו מתנהגים על פי שלושת הטיפוסים הללו בסיטואציות ובפרקי זמן שונים בחיים:
למשל, אחרי משבר, פרידה, או אכזבה, אנחנו מתנהגים כפסימיסטים: רגשות מעכבים רבים מציפים אותנו כמו עצב, כאב, תסכול, אכזבה ועוד ועוד שלעיתים יוצרים כעס ותקיעות רבה.

בדרך הנכונה והאישית עוברים שלבים ומגיעים לאופטימיות, לאור שבקצה המנהרה, האור שנותן תקווה, שאפשר גם לחיות אחרת. ובנקודה הזו לוקחים אחריות ומתחילים להיות ראליסטים.

אז נכון, לעיתים הדרך מאתגרת. אך ככל שנתקדם נקבל "אוצר לחיים", אשר יאפשר לנו לשחרר כעסים, להפחית עוצמות ולנהל את מה שעוצר ומעכב אותנו. להניח "אותו" במקום אשר לא יפריע לחיינו, לסלוח ולחיות טוב יותר.

זיכרו, תמיד יש ברירה, הבחירה וההחלטה נתונה בידינו!

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

איך להתמודד עם כעסים

איך להיות פחות עצבני

סיפור על ביטחון והערכה עצמית

סיפור על ביטחון והערכה עצמית

סיפור קצר עם מסר מאוד חשוב על ביטחון עצמי

איש עסקים היה שקוע בחובות רבים ולא ראה דרך לצאת מהם. הנושים לחצו עליו מאוד והספקים דרשו שישלם להם במהירה.
לאחר עוד עסקה לא מוצלחת, הוא ישב על ספסל בפארק כשידיו על ראשו, מהרהר האם יש משהו שיכול להציל את החברה שלו מפשיטת רגל.


לאחר כעשר דקות, הוא הרגיש צל מעל ראשו. כשהוא הרים את ראשו הוא ראה לפתע איש זקן עומד ממולו.
"אני יכול לראות שמשהו מטריד אותך" אמר האיש הזקן
איש העסקים החל לשוחח עם האיש הזקן ומצא כי הוא איש שיחה מעניין
לאחר שהקשיב לצרותיו של איש העסקים האיש הזקן אמר, "אני מאמין שאני יכול לעזור לך".
הוא שאל לשמו של איש העסקים, רשם לו צ'ק ודחף אותו אל תוך ידיו.
"קח את הכסף הזה. פגוש אותי בדיוק בעוד שנה מעכשיו, אתה יכול להחזיר לי אז"


איש העסקים ראה בידיו צ'ק על סכום של 500,000 חתום ע"י ג'ון רוקפלר, אחד האנשים העשירים בעולם!
כשהרים את ראשו שוב על מנת להגיד תודה לאיש הזקן הוא ראה כי הוא נעלם באותה המהירות שהוא הגיע
"אני יכול למחוק את הדאגות הפיננסיות שלי בשנייה!" הוא הבין. אך במקום להפקיד את הכסף, איש העסקים החליט לשים את הצ'ק בכספת.
"יש לי את הכסף כגיבוי, עכשיו אני יכול לבצע עסקאות בלי לחשוש מהפסדים" הוא חשב.
עם אופטימיות מחודשת, הוא סגר עסקאות טובות יותר והאריך את זמן התשלומים לספקים. תוך מספר חודשים הוא יצא מהחובות והחל להרוויח שוב.


בדיוק שנה לאחר מכן, הוא חזר לפארק עם הצ'ק שהוא לא משך לעולם. בזמן המוסכם, האיש הזקן הופיע.
איש העסקים חייך לעברו ומיד כשהוא הושיט את ידו על מנת להחזיר את הצ'ק ולשתף את סיפור ההצלחה שלו, אחות הגיעה בריצה ותפסה את האיש הזקן.
"אני כל כך שמחה שתפסתי אותו!" היא בכתה. "אני מקווה שהוא לא הפריע לך. הוא כל הזמן בורח מבית האבות ומספר לכולם שהוא ג'ון רוקפלר."


האחות הובילה את האיש הזקן בזרועו ועזרה לו לחזור אל בית האבות
איש העסקים ההמום עמד וקפא. כל השנה הוא סגר עסקאות, מכר וקנה, משוכנע שיש לו חצי מיליון כגיבוי.
לפתע, הוא הבין שזה לא הכסף, אמיתי או דמיוני, ששינה את חייו מקצה לקצה. זה היה הביטחון העצמי המחודש שלו שנתן לו כוח להשיג כל דבר שרצה.

נקודה למחשבה

ביטחון עצמי והערכה עצמית יכולה להיבנותת בכל רגע ורגע וזה נצא בכם.

תעזו, תעשו צעד ראשון , תכננו וצאו לעבר ההגשמה שלכם בחיים

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

סיפור על אור של תקווה

סיפור על אור של תקווה

בשעת לילה מאוחרת חזר איש אחד לביתו. בדרך ראה אור קטן מהבהב מהסנדלרייה.
נכנס האיש אל הסנדלר ומצא אותו יושב ומתקן נעליים לאור הנר. שאל האיש את הסנדלר: "מדוע הנך יושב בשעה כה מאוחרת ומתקן נעליים?"

הסנדלר השיב בפשטות: "כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן"

נקודה למחשבה

זיכרו, אין אף פעם ״מאוחר מדי"!


כל עוד אתם פה בעולם הזה, בחיים האלה, הכל עוד אפשרי.
תחזירו את התקווה לחייכם, תנו לה שם, מטרה, יעד, חלום, משאלה ותכננו את הצעדים כדי להגיע אליה.
תקנו, שפרו, תחלמו ותגשימו.
איך? צעד אחד קטן לעבר האור ומשם דברים יתגלגלו. העיקר שתשמרו על תנועה מתמדת . ושהתנועה… תהיה קדימה!

ושתמיד תראו באור הזה את חצי הכוס המלאה ותדאגו להמשיך ולמלא אותה באור גדול!

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

סיפור על אמונה שמגשימה את עצמה


פעם היה ילד אחד שחזר הביתה, הגיש מכתב לאמו ואמר: "המורה נתנה ואמרה שתקראי."
היא קראה .. עיניה התמלאו דמעות. וכך קראה לבנה:

״הילד שלך גאון ובית הספר שלנו קטן עליו. תצטרכי ללמד אותו בבית."

עברו שנים והאם נפטרה.
יום אחד הילד שכבר היה אדם מבוגר שהפך, למציא גדול של המאה ששמו תומס אדיסון ממציא החשמל .בין המצאותיו החשובות היו נורת החשמל, הטלפון, הטלגרף והפטיפון…
הוא חיפש דבר מה במגירות ומצא שם מכתב. היה כתוב בו:

"הילד שלך טיפש. ממחר לא נכניס אותו לבית ספר!"

אדיסון בכה שעות וכתב בספר הזכרונות שלו:
תומס אדיסון היה ילד טיפש שבזכות אמו הגיבורה נהפך לגאון הדור. (ממקור לא ידוע)

נקודה למחשבה

מילה שלילית זה כמו להגיד לילד שהוא לא מוצלח ולא חברותי, יכולה לגרום לו להאמין בכך, ולפסול כל אפשרות לקשרים חברתיים. אך, אם מישהו מאמין בנו ומעודד ואומר לנו כמה אנחנו חכמים ומוצלחים- אין סיבה שלא נגשים את היעדים להצלחה של עצמנו.
לומר לילד טיפש להוריד לו ביטחון ובסופו של דבר הוא יאמין שאכן הוא טיפש.
האם אנחנו, כהורים, מודעים לכוחה של המילה?


המילה מפתחת ובוראת מחזקת וגם הורסת.

גם אנחנו , המבוגרים, כמו ילדנו נהנים לקבל מחמאות וחיזוקים על דברים שאנו עושים. כך נבנה ונשמרת הזהות והביטחון העצמי שלנו.


חשוב לחזק את הילדים, אך לא לשקר ולהעליב. לא לומר "תפסיק לשיר , כי הקול שלך מכוער. מילים כאלו יכולות לגרום גם לילד להפסיק לדבר או לגמגם מתוך בושה שקולו מכוער.
נכון, אנחנו נתונים ללחצים יומיומיים וחוסר סבלנתנו לעיתים מתפרצת.
אך מילים כמו "תשתוק, תעוף מהבית" יכולות להשאיר צלקות כבדות..
כהורים וכאנשים עובדים אנו נתונים פעמים רבות ללחצים ולתסכולים אשר ילדינו אינם מודעים להם.
פעמים רבות סבלנותנו פוקעת ואנו ממהרים להרים את הקול או לדבר בחוסר סבלנות עם ילדנו. אך כהורים יש לנו את האחריות לשים לב מה יוצא מפינו וכיצד
כדי שהילד יתפתח תוך תחושה שהוא אהוב ומוערך על ידי משפחתו.


ובכלל שימו לב גם אתם לעצמכם, למילים שאתם אומרים עליכם ועל הקרובים לכם וזה בהחלט גם קשור למילים שמפורסמות ברשתות החברתיות השונות.


כן, נבואה, מגשימה את עצמה!

סיפור על אומץ להביט במראה

סיפור על אומץ להביט במראה

"לביאה אחת ילדה גור ונטשה אותו ביער. הגור הגיע לעדר של כבשים שאימצו וגידלו אותו ככבש לכל דבר. הגור גדל ונהיה לאריה, אבל הוא לא הכיר בכך שהוא אריה, כי כולם מסביבו היו כבשים. לא היה לו מושג איך הוא נראה ולמרות שהוא התנהג לפעמים מוזר הוא עדיין היה כבש שאוכל רק עשב ופוחד מחיות טרף בדיוק כמו שאר הכבשים.

יום אחד ראה אריה זקן את האריה הצעיר מתגורר ביחד עם עדר הכבשים. הוא לא האמין למראה עיניו והחליט לרדוף אחריו. הכבשים החלו לברוח וכך גם האריה הצעיר. האריה הזקן השיג את האריה הצעיר ולקח אותו איתו אל הבריכה הסמוכה ואמר לו:

"בני, הסתכל אל תוך הבריכה"

פתאום ברגע אחד השתקפו הדמויות של שניהם. האריה הצעיר הביט לראשונה בשני הפרצופים והביט בעצמו. הוא לא האמין למראה עיניו ופתאום התחולל בו שינוי גדול ושאגה גדולה יצאה מגרונו, שאגה של אריה שנשמעה בכל היער."

"אני סיימתי את עבודתי", אמר האריה הזקן ,
"עכשיו אתה יודע בדיוק מי אתה"!

סיפור ממקור לא ידוע


נקודה למחשבה

מתי בפעם האחרונה הבטתם, אתם, על עצמכם במראה?

מתי פתחתם את הלב בפני עצמכם והסתכלתם פנימה מה באמת קורה שם מבלי להסתכל מה קורה בחוץ אצל האחרים?

מתי בפעם האחרונה הרשתם לעצמכם "להוריד את התריס" ולעשות "בדק בית" מה קורה שם:
עד כמה אתם נאמנים לעצמכם, מאמינים ופועלים בדרך הנכונה לכם?

עד כמה אתם שיפוטיים כלפי עצמכם והאם זה בכלל רלבנטי לחיים שלכם היום?

כי יכול להיות שהיום זה כבר לא מתאים לכם
אבל התרגלתם לחשוב בדרך זו, או שהסביבה השפיעה גם על זה.

תעיזו, תסתכלו ,תתבוננו בעצמכם,
כי יש שם גם דברים נפלאים

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

סיפור על שיתוף פעולה

סיפור על שיתוף פעולה

בכפר החוק בהרי ההימלאיה חיו להם שני אנשים: אחד עיוור והשני משותק. הם לא הכירו אחד את השני וכל אחד חי חיים עלובים ומסכנים. הם היו כל כך מיואשים. עד שיום אחד הם נפגשו וברגע הראשון החלו לדבר. הם כל כך שמחו שמצאו זה את זה ומיד הפכו לחברים טובים.

הם חשבו לעצמם שאם יפעלו ביחד, הם יוכלו להקל אחד על השני. אמר האיש המשותק לחברו: "לי יש עיניים ולך יש רגליים ביחד יש לנו כל מה שצריך"  התרגש העיוור ואמר "אני אשא אותך על גבי, אהיה הרגליים שלך ואילו אתה תשמש לי עיניים ותכוון אותי".

ומאז ועד היום חיים השניים ביחד מאושרים ועם פרנסה טובה (סיפור עם הודי)

נקודה למחשבה

לפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו שקועים בתוך גישות, אמונות וכל מיני מחשבות ושכחנו מה זה לשתף פעולה בצורה פשוטה עם אחרים. אתם יודעים, פעולה קטנה שהיא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו.

לפעמים הפעולה הזו הפכה "למלחמה של אגו", שבו כל אחד חושב רק על עצמו ורק מה יצא לו מזה, או מה מסתתר מאחורי הנתינה של האחר. או שמשתפים פעולה רק בשביל לנצח את האחר.

לפעמים נפגענו בעבר וקשה לנו לשתף פעולה, לתת אמון ולבטוח באחר בעוצמות שונות במערכות יחסים בזוגיות, משפחה, עבודה, חברים וכד'. אנחנו הופכים להיות יותר ויותר חשדנים כדי להגן עלינו מפגיעה עד שלעיתים העינים שלנו נסגרות ואנחנו אפילו לא רואים איך זה פוגע בנו להתקדם, להגשים ולחיות את החיים של עצמנו. כל דבר צריך להגיע במידה ובקצב הנכון עבורנו.

זיכרו: "אנחנו יכולים לחלום ולעצב את המקום היפה ביותר בעולם
אבל בלי אנשים
לא נוכל להפוך את החלום למציאות"
וולט דיסני

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

סיפור על אמונה עצמית

סיפור על אמונה עצמית

פעם היה פילוסוף יווני שאהב מאוד את החרות ואת הטבע. יום אחד בשעה שאכל את ארוחתו פנה אליו פילוסוף מכובד שעבד בארמון המלך ולכן חי גם חיי עושר ומותרות.

אמר פילוסוף שחי חיי פאר אל הפילוסוף הפשוט "אתה רואה אם היית לומד עובדות החיים מדבר בלשון חלקה ומתחנף למלך היית חי חיי מותורות כמוני ולא נאלץ להסתפק במזון הדל שיש לך בצלחת"

ענה לו הפילוסוף הפשוט אם היית מסתפק במזון הדל שלי לא היית צריך כל ימיך לדבר דברי חנופה אל המלך!"
סיפור ממקור לא ידוע

נקודה למחשבה

אל תתפשרו על עצמכם! אתם זה כל מה שיש לכם.

אל תחיו על פי מה שאחרים אומרים , מצפים או מאמינים.

היו נאמנים לעצמכם, כי כשתחיו על פי מה שאתם מאמינים ועל פי הבחירות שלכם כך תגיעו למקום הכי טוב עבורכם.

פאולו קואלו אמר פעם "שמי שלעולם אינו אומר "לא", הוא חושב שהוא נדיב מבין מנומס, כי למילה "לא" יצא שם לא טוב אנוכי כזה… הלוחם אינו נופל למלכודת הזאת- לפעמים כשהוא אומר "כן" לאחרים, יתכן שהוא אומר "לא" לעצמו. לכן לעולם אין הוא אומר "כן" בפיו כאשר ליבו אומר "לא"

כמה נקודות למחשבה:

האם אתם אומרים את מה שיש לכם להגיד?

האם אתם מתכוונים לכל מילה שאתם אומרים?

האם אתם עומדים מאחורי המילים שלכם גם במעשים?

עד כמה , איפה ומתי אתם יודעים לסנן את מה שאחרים אומרים לכם?

והאם אתם יודעים לפעמים להגיד את המילה "לא"

תהיו ישרים עם עצמכם קבלו את עצמכם, סילחו ותנו לעצמכם את הכבוד הראוי, כי השאר כבר יגיע

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן


1 2 3 4 5 6