יש לך תחושה שמשהו תוקע אותך בחיים?

עוד סיפור אחד של אהבה

עוד סיפור אחד של אהבה

סיפור על אהבה קסומה, כי זה לא תמיד מצליח ,פשוט , או ברור מאילו…
אבל חשוב לזכור שאהבה מתחילה בלתת כבוד,לסלוח, לקבל ולאהוב את עצמכם.

לצפייה בסיפור

סיפור לשבת מתוך התוכנית סליחה יומיומית המשודרת בהרדיו החברתי הראשון

להאזנה לסיפור דרך הפודקאסט:


POTBEAN SPOTIFY iTunes

היה זה בוקר עמוס מאד במרפאה המקומית.

בשעה שמונה וחצי בערך איש זקן, בשנות השמונים לחייו, נכנס למרפאה על מנת להוציא את התפרים מפצע באצבע בידו שחבשו יום קודם לכן.

האיש אמר לאחות כי הוא ממהר מאד בגלל שיש לו פגישה דחופה בשעה תשע.

האחות ביקשה ממנו להמתין , התבוננה בו וראתה כי האיש מסתכל כל הזמן בשעונו היה קצת לחוץ ולכן הכניסה אותו.

תוך כדי שבדקה לו את הפצע וחבשה מחדש שאלה אותו , לאן הוא ממהר, האם יש לו פגישה חשובה מאד עם איזה רופא? האיש ענה לי לא, איני הולך לפגוש רופא. אני צריך ללכת לאכול ארוחת בוקר עם את אשתי הנמצאת במחלקה סעודית בבית החולים .האחות שאלה את האיש מה מחלת אשתו? והוא ענה כי היא מאושפזת בבית החולים כבר מספר שנים מאחר והיא חולה במחלת האלצהיימר. בתום הטיפול שאלה האחות את האיש, האם אשתו תדאג אם הוא יאחר קצת?

והוא ענה לה לא, היא לא תדאג, היא אינה יודעת מה קורה איתה, היא לא מזהה איש וגם לא אותי, זה כחמש שנים.  

התפלאה האחות ושאלה ואתה הולך אליה כל בוקר למרות שאינה יודעת מה קורה איתה והיא גם לא יודעת מי אתה?

האיש חייך, ואמר:

היא לא יודעת מי אני, אבל אני יודע מי היא ומה היא הייתה בשבילי

והוא יצא מהמרפאה לדרכו.

נקודה למחשבה

אתם יודעים, חיינו מורכבים מעליות, ירידות, מכשולים והזדמנויות רבות. אנו נמצאים בצמתים ובחירות שונות ומחליטים ללכת במסלול אחד או באחר מה ומי שצועד איתנו בדרכינו שנבחר הם האנשים וסל הערכים שאספנו בחיינו. לעיתים האור מסנוור אותנו בתהילה, הצלחה או הגשמה ואנו עלולים להפיל את 'סל הערכים' ולפגוע בעצמינו ובאחרים.

תיהנו ממה שיש בכל רגע, תוקירו תודה , סילחו לעצמכם, לימדו מטעויות ותישארו נאמנים לעצמכם. שימו לב עד כמה הפיתויים עלולים להסית אתכם מהערכים שלכם.

תהיו חברים, אוהבים איכפתיים וקשובים זה לזה. זה לא תמיד מצליח או פשוט, זיכרו כי אהבה מתחילה בלתת כבוד,לסלוח, לקבל ולאהוב את עצמכם וכך נוכל גם ללמוד להכיל , פחות לשפוט ולאהוב אחרים: במה שהיה בהם, במה שהם כיום ובמה שיהיו בעתיד. אושרם של אנשים אינו בהכרח בדברים  הטובים שיש להם מכל דבר, אלא בלעשות את הטוב בכל דבר המגיע אליהם.

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

סיפור על בית עם 1000 מראות

סיפור על בית עם 1000 מראות

סיפור על החיים שהם המראה של עצמנו
כי כל מה שאנחנו אומרים ועושים החיים מחזירים לנו בחזרה
אז אם אתם רוצים שיאהבו אתכם, תאהבו קודם אתם את עצמכם
* והפעם סיפור שצילמתי עם בני הצעיר שובל

לצפייה בסיפור

להאזנה לסיפור בפודקאסט

POTBEAN SPOTIFY iTunes

לפני שנים רבות, בכפר קטן ורחוק היה מקום מיוחד שקראו לו הבית עם אלף המראות

היה בכפר כלב קטן ושמח ששמע על המקום הזה והחליט לבקר בו.

כשהגיע אל הבית, קיפץ בשמחה במדרגות ונכנס אל הבית

הוא הביט מבעד לדלת עם חיוך גדול וזנב מתלהב.

פתאום הוא מצא את עצמו מביט באלף כלבים קטנים מחוייכים ושמחים גם עם זנב מלא בהתלהבות

הוא חייך חיוך עוד יותר גדול ואלף פרצופים שמחים החזירו לו חיוכים גם גדולים.

כשעזב את הבית חשב לעצמו וואו איזה מקום מדהים. אני אבוא לבקר פה הרבה

באותו הכפר היה כלב קטן נוסף. הוא לא היה שמח במיוחד. יום אחד גם הוא החליט ללכת לבדוק את הבית. הוא הגיע אליו, טיפס בכבדות במדרגות והציץ מבעד לדלת. פתאום הוא ראה אלף כלבים עם פרצופים מאוד לא נחמדים, מסתכלים עליו. הוא חשף להם שיניים כועסות ואלף פרצופים חשפו לו שיניים כועסות בחזרה

הוא עזב את הבית ואמר לעצמו איזה מקום נורא. אני בחיים לא חוזר לשם יותר

נקודה למחשבה:

החיים הם המראה שלנו. של כל מה שאנחנו אומרים ועושים החיים מחזירים לנו בחזרה.

החיים הם המראה של עצמנו

אם אתה רוצה שיאהבו אותך תאהב אתה קודם כל את עצמך

אם אתה רוצה שייחיכו אליך חייך אתה אל עצמך

רוצה שאנשים יבינו אותך ויתנו לך כבוד תן אתה עוד הבנה וכבוד לעצמך

רוצה שאנשים יהיו מבינים וסבלנים אליך

תהיה אתה מבין וסלחן עם עצמך

זה חוק טבע והוא קשור לכל מקום בחיים שלנו.

החיים מעניקים לנו חזרה את מה שאנחנו מעניקים להם.

אז תביטו במראה אל עצמכם. כן, תכוונו יותר את עדשת המצלמה פנימה במקום החוצה.

תסתכלו על עצמכם, תסלחו יותר ותשחררו את מה שמיותר ומעכב אתכם בחיים.

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

ללמוד לתת את הביקורת הנכונה- סיפור לשבת

ללמוד לתת את הביקורת הנכונה- סיפור לשבת

להגיד מה לא בסדר – כולם יודעים!
אבל לתקן ולשפר- מעטים יכולים!


להאזנה:

POTBEAN SPOTIFY iTunes

לצפייה בסיפור

בחור צעיר סיים לימודי ציור והחליט לבחון את יכולותיו בתחום בדרך מקורית משלו.  הוא צייר ציור מושקע מאוד והניח אותו על כן באחד ממרכזי הקניות.   ליד הכן הניח עט שחור וכך כתב על שלט קטן: 

"אני צייר מתחיל, ואשמח לקבל ביקורת. על הציור שלי.
כל מי שרואה כאן: בעיה, טעות בפרופורציה או במשחק הצבעים או כל פגם אחר
שייקח בבקשה את העט השחור שהשארתי ליד הכן
ויסמן איקס שחור על המקום הבעייתי לטעמו"  

למחרת הגיע הצייר המתלמד למרכז הקניות וחשכו עיניו. הציור שהניח אמש היה מלא איקסים, כמעט עד אפס מקום.  הוא הביט במבוכה לצדדים ובבושת פנים. הוא הוריד את ציורו ומחשבה חלפה בראשו   'כנראה שאין לי עתיד גדול כצייר'.   הוא לקח את הציור למורה שלו וסיפר לו על הניסיון הכושל. המורה שאל אותו אם יוכל  לצייר ציור זהה לציור שצייר?" כן ענה הצייר המתלמד.  כעבור שלושה ימים הוא הניח על שולחנו של המורה עותק מושלם של ציורו הקודם.  הצייר והמורה לקחו את הציור החדש, הניחו אותו על כן ציור במרכז קניות אחר. את נוסח השלט הציע המורה לתקן מעט.  הפתיח היה אותו פתיח

'אני צייר מתחיל ואשמח לקבל ביקורת על הציור שלי'
הסיומת הייתה מעט שונה:
'מי שרואה פה בעיה כלשהי, ירגיש בבקשה חופשי לתקן ולשפר. השארתי סט של צבעים ומכחולים לשימושכם

למחרת הגיע הצייר למרכז הקניות ונוכח לראות שאף אחד לא נגע בציור. גם שבוע לאחר מכן אף אחד לא תיקן כלום. חודש חלף ושום תיקון לא בוצע. כשסיפר זאת למורה, אמר לו זה בחיוך: 'וזה בדיוק ההבדל. להגיד מה לא בסדר – כולם יודעים. אבל לתקן ולשפר, מעטים יכולים'

נקודה למחשבה

אנחנו אלופים בלתת ביקורת לאחרים ולהגיד להם מה הם עשו לא טוב . זה יכול לבוא לידי ביטוי מול הילדים שלנו, מול בן/בת זוג אמא אבא , חברים בעבודה ובעיקר מול עצמינו? אבל חשבתם איך אתם יכולים לשפר את ההתנהלות מולם? לעיתים אנו נוטים לראות את הרע בסיטואציות שונות. גישה אופטימית וחשיבה חיובית רק יכולים לבנות מציאות טובה יותר. אז בכל סיטואציה בחיים תשאלו את עצמכם:

מה אני יכול ללמוד מזה?
מה זה אומר לי במקום מה זה אומר עלי?
איך זה מקדם אותי?
מה אני יכול לעשות מחר כדי שהדברים ייראו טוב יותר?

והתוצאה, יכולה להפתיע לטובה!


להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

למה אנחנו שוכחים שהתשובות לשאלות נמצאות אצלנו בפנים? סיפור לשבת

סיפור לשבת על כישרונות, מחשבות וחלומות
שמוחבאים אצלנו וכל שנותר לנו הוא להעיז להביט פנימה


להאזנה לסיפור לשבת בפודקאסט

ניתן להאזין גם דרך אפליקציות הפודקאסט:

POTBEAN SPOTIFY iTunes

לצפייה בסיפור


במקדש גדול, בבירתה הקדומה של תאילנד, עמד פעם פסל בודהה ענקי ועתיק, עשוי חמר. למרות שלא היה יצירת האמנות המרשימה והיפה ביותר של הבודוהיזם התאילנדי, אנשים טיפלו בו במשך חמש מאות שנים, והוא זכה לפרסום רב בזכות שנות קיומו הארוכות.

יום אחד הבחינו הנזירים שטיפלו במקדש שהפסל מתחיל להיסדק.

נזיר סקרן לקח פנס ובדק סדק רחב במיוחד והציץ פנימה. בעיניו הבזיק ברק של זהב טהור!

בתוך פסל החמר הישן גילו הנזירים את אחד מפסלי הבודהה המוזהבים  הגדולים, המוארים והמפוארים ביותר בדרום מזרח אסיה. לאחר שנחשף החלו המונים לעלות אליו לרגל מכל רחבי תאילנד״.

 מתוך הספר ״ הלב הנבון״ מאת ג׳ק קורניפלד

נקודה למחשבה

כמו תושבי העיר, ששכחו שפסל הבודהה שלהם עשוי זהב טהור

רבים מאיתנו שכחו מה באמת קיים אצלנו בפנים . אנחנו רוב הזמן פועלים באופן אוטומטי, מגיבים, עושים וחיים במירוץ אחרי עצמנו –  מתוך שכבת המגן שלנו.

אז חברים, עיצרו לפעמים כדי להציץ לאן אנחנו רצים, אם זו הדרך שאנחנו רוצים להיות בה לאן נגיע בדרך כדי שנהנה מכל הזהב שיש בתוכנו!

לסיפורים נוספים

לרישום באימייל לקבלת עדכונים על כל סיפור

סיפור לשבת על חוט החיים

"חוט החיים" הוא סיפור שנותן לנו תזכורת לעצור מידי פעם, להינות, לצחוק וגם לא לפחד להתמודד עם המכשולים והקושי, כי רק בדרך הזו נלמד להעריך להבין ללמוד ולצמוח והכי … לחוות את המתנה המופלאה שנקראת החיים שלנו

לצפייה בסרטון סיפור על חוט החיים


להאזנה לפודקאסט: סיפור לשבת על חוט החיים

ניתן להאזין גם דרך אפליקציות הפודקאסט:


POTBEAN SPOTIFY iTunes

פעם היה פעם ילד בן 6 שאהב לחלום.
יום אחד שכב בשדה שיבולים, לפתע הופיעה מולו פיה ובידה משהו מנצנץ. היא אמרה לו:

"זה חוט החיים שלך, אני אתן לך אותו ,אך עליך לשמור עליו היטב, אם תיתקל בקשיים בחייך תוכל למשוך בו מעט, אך היזהר לא למשוך יותר מדי"

הילד קיבל את המתנה בשמחה ובדיוק נכנס לבית הספר. היה לו שם קשה עם השיעורים אז הוא משך קצת בחוט והנה היה ברגע אחד לנער.

אבל פצעי הבגרות הציקו ובנות לא נענו לחיזוריו, אז הוא משך רק קצת בחוט.

והנה היה לעלם צעיר.אבא שלו רצה שיעבוד איתו בסנדלרייה ויום אחד העבודה הייתה כל כך קשה והוא היה עייף וערמת נעליים גדולה חיכתה לו לתיקון אז הוא משך קצת בחוט  והנה היה לגבר צעיר והיה מאוהב בנערה, ורצה להתחתן, אך הביישנות הייתה חזקה ממנו, אז  הוא משך קצת בחוט והנה הוא בליל הכלולות, והזמן עובר ואשתו לא מצליחה להיכנס להריון, אז הוא משך קצת בחוט והנה הוא אבא לתינוק והלילות קשים, כאבי שיניים והחיתולים, הוא משך קצת בחוט והיה לאב לשניים, וזה לא קל לפרנס ובעיות התחילו,

אז הוא משך קצת בחוט, והנה הוא כבר סבא והוא מאושר אך לאשתו החלו בעיות בריאות וזה היה קשה אז הוא משך קצת בחוט, והנה היה לבדו, והתבונן בחייו.

והזמן עבר לאט כל כך והבדידות העיקה…

אז הוא משך קצת בחוט.

ויום אחד הגיע לקצה החוט.

הביט בו בתדהמה ברגע ארוך ואמר :

"איך זה יתכן הרי אני רק ילד בן 6"

נקודה למחשבה

אל תזרזו תהליכים ובטח שלא מכשולים. לכל קושי ומכשול יש מחיר והדרך גם לצאת ממנו ומכאב היא לצלול דרכו לחוות, להרגיש ולשחרר

בכל רגע אנחנו נפרדים ממשהו והרבה פעמים מתגעגעים אליו אז תתגעגעו תחוו תרגישו אל תילחמו.

כל אירוע וחוויה שעברנו משפיעה ומעצבת את אשיותינו.

ולכן תנו לדברים את הקצב והזמן שלהם.

תפקחו עיניים לראות שאתם לא התרגלתם ונתקעתם, אבל אל תלחמו או תזרזו את מה שלא הבשיל לצמוח ולהתפתח.

החיים שלנו מלאים בעליות ובירידות כמו משחק הילדות סולמות וחבלים וזו הדרך להגיע לנקודת הסיום ליעד ולמטרה שנרצה להשיג ולנצח!

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

סיפור לשבת – לשבת על מסמר

לצאת מאזור הנוחות שלך

חשבת פעם מה יקרה לכם אם תעיזו לצאת מאזור הנוחות שלכם? לעשות שינוי ולגלות שהרחבתם את אזור הנוחות הזה ומשם קיבלתם הזדמנויות נוספות ומיוחדות.

שווה לנסות!

להאזנה לפודקאסט: סיפור לשבת על  אזור הנוחות שלך

ניתן להאזין גם דרך אפליקציות הפודקאסט:

POTBEAN SPOTIFY iTunes

לצפייה בסרטון סיפור לשבת- לשבת על מסמר

איש אחד הלך לעבודתו בדרכו הוא הבחין בזווית העין במחזה מאוד מוזר. 
במרפסת קדמית של בית, יושב איש זקן וקורא עיתון ולידו יושבת אישה מבוגרת וסורגת וביניהם יושב כלב מיילל ובוכה בקול רם.

האיש התפלא מאוד והמשיך לעבודתו. למחרת האיש הלך שוב באותה הדרך, וראה את אותו מחזה:
איש זקן קורא עיתון, אישה זקנה סורגת ובאמצע כלב נאנח בקול רם.

כך עבר האיש יום אחר יום עד אשר ביום הרביעי כבר לא התאפק ושאל את בני הזוג מדוע הכלב סובל, מיילל ובוכה כל הזמן?

האישה ענתה:
הוא מיילל ובוכה כי הוא שוכב על מסמר. האיש נדהם, נבוך מתשובתה והמשיך לשאול: אז למה הוא לא קם למה לא העברתם אותו למקום אחר?

הזקנה ענתה: העברנו אותו למקום אחר אבל הוא חזר לשבת על המסמר, כי לכלב כואב מספיק כדי ליבב לקטר ולבכות- זה מקום מוכר "נוח", אבל לא מספיק כואב לו , כדי לזוז מהמקום למקום חדש.

נקודה למחשבה

ישנם אנשים שיתלוננו עד אינסוף, אבל הם יישארו באותו מקום במקום המוכר, ”הנוח" שלהם ויפחדו לעשות את השינוי ואפילו הקטן ביותר.

כן גם אנחנו לפעמים כאלה, אני, את ואתה! אנחנו יושבים הרבה על מסמרים, נאנחים, ומתקשים לקום.

עם יד על הלב: כמה פעמים יצא לך לקחת חלק בשיחת קיטורים?

כמה פעמים סיפרנו לעצמנו תירוצים, אבל בעצם לא עשינו שום דבר כדי לשפר את המצב?

כמה פעמים קיללנו את מקום העבודה, המדינה, הבוס, המצבשלנו,  קופת חולים, חברות כבלים, או כל גורם אחר, אבל לא היינו מוכנים לשלם מחיר אמיתי כדי לקום מהמסמר?

בשביל לצאת מאזור הנוחות צריך מאמץ  ומי אוהב להתאמץ?

אבל כשנגיע ונעשה משהו עם הפחד הזה אנחנו נגלה עולם שלם עם הרבה מתנות והזדמנויות. ובמקום הזה אנחנו נתעמת מול הפחד ונראה שהוא לא היה כזה כזה מפחיד… ואתם יודעים גם אם לא הצלחנו לפחות ניסינו!

המסמר כואב, אבל הרבה יותר כואב לשבת עליו שנים והמסמרים נמצאים בכל מקום- ורק לך יש את ההזדמנות לקום מהמסמר שלך!

להצטרפות לניוזלטר ולקבלת הסיפור לשבת ליחצו כאן


סיפור לשבת על הזדמנויות

בכל פעם שאני מסיימת סיפור אני אומרת לעצמי וואוווו זה סיפור שכל כך חשוב שאנשים ייקראו.
אז גם הפעם זה סיפור כזה שאני בטוחה שיכול לדבר אליך בכל מיני מצבים בחיים.

קחו לכם פיסה קטנה של אופטימיות לקראת שבת ותזכרו
אמנם זה רק סיפור, אבל אולי זה הסיפור שלכם?

חשבתם פעם כמה הזדמנויות נקראות בדרכיינו בכל יום ועלינו רק לפקוח את העיניים להושיט ידיים ולתפוס אותם. כן. הגיע הזמן לקחת את המושכות לידיים שלנו!
על זה הסיפור

פעם היה אדם שנמאס לו מחייו. שום דבר לא עבד או הצליח לו. הוא הרגיש שלא משנה מה הוא עושה… הוא עומד במקום.

הוא החליט ללכת לאלוהים ולבקש את עזרתו לחיים קצת אחרים. בדרך לאלוהים הוא פגש עץ נבול שיילל ובכה על מר גורלו שהמיים לא מגיעים אליו והוא התייבש. האיש הבטיח לבקש עזרה גם בשביל העץ.

המשיך האיש בדרכו ופגש בחורה עצובה יושבת ליד בית  גדול. שאל אותה האיש "איך החיים" והאישה השיבה שהחיים מאכזבים. "אני יושבת כאן לבד ושום בחור לא מגיע". אני בדרך לאלוהים ואדבר איתו גם בשבילך. הבטיח לה.

לקראת סוף הדרך פגש האיש שועל כחוש שהתלונן שאין מה לאכול. גם לו הבטיח האיש שידבר עם אלוהים בעניינו.

הגיע האיש  לאלוהים ושטח בפניו את בקשותיו וטענותיו אמר לו אלוהים "אני משנה לך את המזל, אבל תהיה מספיק חכם לתפוס אותו". אלוהים גם צייד אותו במכתב לכל אחד משלושת האומללים שפגש בדרך.

האיש מגיע לעץ היבש מגיש לו את המכתב מאלוהים.העץ מעיין במכתב ואומר לו" כתוב פה שלא מגיעים אלי מיים כי יש שקית מלאה ביהלומים שתקועה בין השורשים לבין המעיין. אולי אתה מוכן לי לחלץ את השקית שאל העץ את האיש. "אני מצטער" אמר האיש "אין לי זמן, אלוהים אמר לי שהוא שולח לי את המזל ואני חייב לתפוס אותו"

בהמשך דרכו פוגש האיש את הבחורה שאומרת לו  "אלוהים כתב לי שהגבר הראשון שיסכים להתחתן איתי הוא ואני נזכה לחיות חיים מאושרים ועשירים.אולי אתה מוכן להיות בן זוגי?" אמר האיש "אני מצטער, אלוהים אמר לי שהוא שולח לי את המזל ואני חייב לתפוס אותו"

ואז פוגש האיש את השועל ומוסר לו את המכתב שלו. השועל מעיין במכתב ותופס את האיש בגרון. רגע אחד לפני שהאיש מאבד את הכרתו הוא רואה את מכתבו של השועל ובו נכתב "כשיגיע האדיוט תאכל אותו" (סיפור ממקור לא ידוע)

נקודה למחשבה

החיים מלאים בהזדמנויות. כן, לא תמיד אנחנו יודעים לזהות אותן כשהן מגיעות. הסתכלו טוב טוב פיקחו את העיניים כי אולי, אפילו ברגע זה ממש אתם נותנים להזדמנות לחמוק מכם. ואם אתם לא רואים צרו אתם את ההזדמנות!

פעם שמעתי מישהי בשם אילנית בן אקסס, שדיברה בהקשר לשפה העברית שלנו

בהזדמנות מסתתרות שלוש מילים: זמן , תודה , מתנה

אז כשהזדמנות מגיעה אליך תתפוס אותה בשתי ידיים כי:
זה הזמן לומר תודה על המתנה.

וגם אם לא ברור לכם לאן זה יגיע. כמו שאמרה שריל סנדברג:
"אם מציעים לכם מושב בחללית, אל תשאלו איזה מושב. פשוט תעלו"

לסיפור לשבת על כדים שגדאי לשבור בחיים ליחצו כאן

סיפור לשבת על עץ הצרות

איך תגיבו אם היה לכם "עץ דמיוני" ששומר לכם בצד בסוף כל יום את כל הצרות שלכם?

סיפור לשבת

איש אחד הזמין שרברב הביתה , השרברב עשה את מלכתו וכשרצה ללכת הביתה , גילה שיש לו פנצ'ר , השרברב החליף את הגלגל ונכנס לרכב כדאי לנסוע הביתה , וגילה שהאוטו לא מתניע .
הלקוח שראה שהשרברב מתעכב ולא נוסע יצא אליו ושאל מה קורה והציע לו טרמפ לביתו . כאשר הגיעו לבית השרברב הוא הציע ללקוח הנחמד שהסיע אותו לביתו להיכנס לכוס קפה , והלקוח הסכים. 
שניהם יצאו מהאוטו והלכו לכיוון הבית , הלקוח הבחין שהשרברב נגע קלות בעץ שעברו לידו ואז נכנס הביתה.
בבית הבעת פניו של השרברב השתנה , הוא חייך ברוך לאשתו וחיבק בחום את ילדיו.
ונראה ממש כאיש אחר. כשסיים הלקוח לשתות את הקפה ליווה אותו השרברב לרכבו . הלקוח שאל אותו לפשר הנגיעה שלו בעץ . והשרברב הסביר כשאני מגיע הביתה אני תולה את כול הצרות שלי על העץ , אני שוכח אותם ומפקיד אותם בידי הבורא ומבקש ממנו לטפל בצרות שלי . בבוקר כשאני קם אני חוזר ולוקח את הצרות מהעץ , ומתחיל יום חדש , ואני רוצה לספר לך שתמיד כשאני קם בבוקר ולוקח את הצרות הן הרבה יותר קטנות.

נקודה למחשבה

כעבור יום כמות הצרות פוחתת וכמעט לא נשאר…
אחרי שנה כבר צוחקים עליהן, או שאולי באמת יש מלאך או יד האלוהים בדבר שעוזר לנו לשכוח את הצרות.
כל אחד בוחר במה שהוא מאמין וטוב לו
לא לשכוח להשאיר את הצרות מחוץ לדלת שחוזרים הביתה ואולי תשימו לב שחלקן… נעלמות!

לסיפורים על איך להיות השכן של עצמך ליחצו כאן

איזה כדים כדאי לכם לשבור?

להאזנה לפודקאסט – איזה כדים לשבור

לצפייה בסרטון איזה כדים כדאי לשבור

לאחד המלכים בסין היה כד יקר. את הכד קיבל בירושה מאבות אבותיו. איש לא ידע בן כמה הכד ומה ערכו, רק ידעו שהוא יקר מאד למלך. ואכן, המלך הסיני מינה אדם מיוחד לנקות ולשמור על הכד היקר.

יום יום היה עליו להסיר ממנו את האבק ואם נמצא עליו ולו גרגיר אבק אחד- האיש היה יוצא להורג, כי, חילל את כבוד הכד. רבים וטובים מתו בגלל הכד הזה. וכך, כל מי שמונה לשמור על הכד היה נפרד מאשתו וילדיו כי ידע שהוא לא ישוב לראות אותם.

פעם אחת הופיע בארמון המלך איש זקן וביקש להיות שומר הכד. כולם התפלאו על האיש המוזר המבקש את מותו וניסו למנוע ממנו. אך הוא התעקש ולא ויתר.

הוא הוכנס לחדר בו היה הכד מונח על שולחן מיוחד עשוי זהב, ניגש לכד, לקח אותו בידו, הביט בו רגע ארוך ובאחת השליכו על הארץ והכד נשבר לרסיסים.

קמה מהומה בארמון, האיש הובא בפני המלך. שאל המלך את האיש: מדוע עשית זאת? הרי עכשיו תמות. ידעתי שאמות, ענה האיש, ולכן באתי. חשבתי לי: אנשים רבים מתו וימותו בגלל הכד הזה, לפחות אוכל להציל את חיי אלה שעוד לא מתו מאחר ואני אדם זקן ובודד, הקרבתי את חיי.

הצטער המלך על מעשיו ושיחרר את האיש. מאז, כך מספרים, מהלך המלך משוחרר יותר, ולעיתים ניתן לשמוע אותו שורק מנגינות פשוטות ועליזות במסדרונות הארמון.

נקודה למחשבה

האם גם לכם, כמו למלך הזה, יש "כדים" שמעכבים אתכם בחיים. כדים כאלה שאתם משתיקים אנשים אחרים בחיים שלכם ואפילו את עצמכם, או חלקים ממכם?

זה יכול להיות מחשבות, ערכים וכל מיני אמונות שאתם חושבים שהם נכונים לכם ואתם מתנהלים ביום יום בשגרה כזו מבלי לעצור לרגע ולבחון כמה זה רלבנטי לכם.

ואולי "הכד" הזה , זה מה שגורם לכם לעמוד במקום, להיתקע בניוטרל על החיים לכעוס, להיעלב? שווה לבדוק את אותם כדים שיש.

ומה שמיותר, להוציא , לבחון, לשבור אותם .כי אחרי שנעיף מהם… וואו איזה קלילות אולי תרגישו. כמו איזה משקולות מיותרות שרק יאפשרו לכם להיות יותר משוחררים, לסלוח להגשים ולצמוח קדימה

    

איך לשחרר כעס – סיפור לשבת

להאזנה לסיפור לשבת איך לשחרר כעס

ניתן להאזין לסיפור לשבת גם דרך אפליקציות של הפודקאסט:

ITUNES https://apple.co/2KSshYu

SPOTIFY: https://spoti.fi/2RpXmUz


פעם היה אדם שתירגל מדיטציה. פתאום עבר אדם אחר ומשום מקום וזרק עליו אבן קטנה

האדם כעס ולכן לא יכול לחזור למדיטציה . הלך למורה שלו וסיפר לו מה קרה.

והמורה אמר לו שהוא מבין שהוא  כועס.אבל הוא לא מבין למה הוא כועס על האדם?

אבל מדוע אינך כועס על האבן? הרי האבן פגעה בך ולא האדם.

האדם אמר האבן היא רק אובייקט -הכוח שגרם לה לפגוע בי היה האדם. אז אני כועס על האדם.

המורה אמר לו אם נשתמש בהגיון הזה, אינך צריך גם לכעוס על האדם

גם פה האדם הוא רק האובייקט. הכוח שגרם לו לזרוק את האבן היה הכאב שלו.וזה מה שהניע אותו לזרוק את האבן.

נקודה למחשבה

כאב  מוגדר כ"תחושה וחוויה נפשית לא נעימה הקשורה בנזק ממשי או אפשרי לפי ויקיפדיה כלומר זה לא משהו גופני .כאב הוא משהו שנוצר מחוויות מחשבות אמונות ואפילו סיטואציות שחווינו.

ואם נתבונן בצורה כזו באחרים, ניכנס לנעלי האחר ונראה את הכאב שלהם נבין שזה לא מכוון אלי . זה לא נגדי זה בעד אותו אדם שזרק בדוגמה הזו את האבן, כי זו הדרך שלו להתמודד עם הכאב שלו. לכן הכעס הוא לא רלבנטי בכלל כלפיו.

 אז אם נתבונן אל הכאב של האחרים מה הניע אותם להגיב כמו שהגיבו, להרים קול, להגיד מילה לא במקום, להעליב ונסתכל פנימה אל הכאב שלהם הכעס יכול לפחות ואפילו להיעלם. .

 ואם נתרגל את המחשבה הזו זה יעזור לנו לסלוח ולפתח ייכולת חמלה

זה קשה לסלוח, אבל הייכולת שלנו לסלוח דומה לייכולת להרים משקל כבד.

למשל: אולי אתה יכול להרים משקולת כבדה 5 שניות בלבד, אך ככל שתתרגל ותתאמן תוכל להרים את המשקולת 10 שניות ואחרי כמה שבועות או חודשים בכלל לא יהיה כבד ובטח שלא כמו פעם

אותו דבר זה הסליחה- הייכולת לסלוח לעצמי ולאחרים זו טכניקה לתרגול. בהתחלה אולי תצליחו ל 5 שניות, אח"כ 10

ובפעם הבאה שתחשבו על האנשים שפגעו בכם , הכעיסו עיצבנו תוכלו לראות שההתנהגות שלהם הגיעה ונבעה מכאב ומחוסר ידע להתמודד מולו

וככל שתתרגלו תוכלו להחזיק בתחושת הסליחה והחמלה יותר מבעבר ולאט לאט הכעס יפחת בעוצמות שלו והשקט והשלווה יהיו יותר בחיים שלכם.

בכל מקרה שווה לנסות.


אשמח לשמוע מה לקחתם
מחכה לתגובות שלכם
חדי

כי אמונה היא לעשות צעד ראשון גם כשאתה לא רואה את התמונה

אז גם אם אתה מבולבל ומשהו תוקע אותך בחיים תעשה דבר אחד

ואפילו הקטן ביותר… שלא עשית אתמול!

מוזמנים להעביר הלאה ולבקר אותי אם יש משהו שתקוע אצלכם בחיים


1 2 3 4