יש לך תחושה שמשהו תוקע אותך בחיים?

איך מתמודדים עם קנאה?

איך מתמודדים עם קנאה?

מהי קנאה?

קנאה היא רגש אוניברסלי. הוא קיים אצל כולנו בעוצמות שונות. חלקנו יודעים לנהל את הקנאה וחלקנו מנוהלים על ידייה. כמובן שהקנאה מופיעה בסיטואציות שונות ומול אנשים שונים. אז איך מפסיקים לקנא לאחרים? חמש שאלות שיעזרו לכם לשחרר את הקנאה.

מהם הנזקים של הקנאה?

  1.  הקנאה גורמת לחוסר סיפוק מהחיים ולאומללות  
  2. הקנאה פוגעת במערכת יחסים, כי קשה לנהל מערכות יחסים עם האדם שאנו מקנאים בו/בה
  3. הקנאה מרחיקה אותנו ממה שאנחנו באמת רוצים

אז למה אנחנו ממשיכים לקנא?

אנחנו מבינים שהקנאה לא עוזרת לנו יותר מידי בחיים ובכל זאת אנו נותנים לה לרוב לנהל אותנו, כי אנחנו לא אוהבים להפסיד. ותיאורטית לפחות ככה מרגישים.

זה כל כך מפריע לנו כשלמישהו אחר הולך כל כך טוב- הלב שלנו נצבט כמישהו אחר זכה בכרטיס הגרלה, קנה רכב חדש עם מושבי עור, עבר למשרד ובכלל הגריל קלפי משחק טובים יותר ממני.

קנאה כואבת ומטישה כי היא גורמת לנו לספר לעצמינו סיפורים. וסיפורים לא על החיים שלנו, אלא על החיים של אחרים וכמה שיותר לתקוע לעצמינו את הסכין בלב ולהכאיב. להתעלם מפרטים מסויימים ולהאדיר אחרים.

5 השאלות שתשאלו את עצמכם כאשר אתם מזהים קנאה

מה הקנאה גילתה לכם על עצמכם? במה אנחנו לא מעריכים את עצמכם ? למשל האם שאני סוחב כעס הרבה זמן בגלל הקנאה זו הסיבה שלא מצאתי זוגיות?

במה אנחנו כן מעריכים? תחשבו הפוך על הפוך

במה אנחנו מוותרים לעצמנו? מה חסר לכם?במה אנחנו מאמינים שאנחנו לא מספיק חשובים, שאין לנו מה להציע?

איך אנחנו מגיבים לקנאה? באגרסיביות , אדישות עם עם שינוי?

מה אנחנו מפחדים לאבד או את מי?

השאלות האלו סופר חשובות כי הן מראה לעצמינו, לתגובות, למעשים למילים ולפעולות. כך נוכל לחזק או להפחית התנהגות רצוייה מקדמת למטרה או שמרחיקה

דרכים שפחות מגינות עלינו מקנאה

התעלמות– לא לדבר על זה.

ביקורת– אנחנו מגנים על עצמינו מהקנאה כמו הוא עשיר אבל לי יש משפחה טובה. הכסף עלה לו בבריאות זו קנאה שמטאטא מתחת לשטיח . זו ביקורת שלא מניעה לפעולה ולא תקדם אותי.

הצדקה לקנאה. הוא עשיר כי קיבל ירושה. אמנם זה מרכך את האגו אבל שוב זה לא מקדם.

אנחנו משתמשים בסיבות ובשכנועים האלו כביקורות כדי להוריד את האנשים שאנחנו מקנאים בהם לרמה שלנו וזה פספוס גדול אנחנו עלולים בדרכים אלו להפסיד גם הזדמנות פז לצמוח ולגדול

איך נזהה שאנחנו מקנאים?

אם אתם אומרים את המשפט מה פתאום אני לא מקנא לה… שווה לבדוק שוב. אם אנחנו מרגישים מתוסכלים כשאותו אדם בסביבה שלנו ויותר מזה אנחנו הופכים לעצבניים ומתייחסים בזלזול יש מצב שהקנאה הגיעה לביקור.

איך משחררים קנאה והופכים אותה להשראה

להודות בקנאה

ראשית בואו נודה שאנחנו מקנאים. נזהה אותה כשאנחנו מתיחסים באופן שלילי לאחרים, פוגעים, כועסים עלייהם ויותר מזה נמצאים בעצבות ואפילו דיכאון כשיש אינטראקציה מולם. או שאומרים… מה פתאום אני לא מקנא. זה לא בושה- אנחנו אנושיים. זו בגרות ומידת מודעות גדולה וגם אם לא שווה לבדוק כי זה יכול לתת לכם נקודת פריצה גדולה בחיים.

לסלוח לעצמכם

לשחרר את הכעס – לקבל את עובדת קיומה של הקנאה מבלי לכעוס על עצמכם. גם אם לדעתכם אתם היחידים בעולם שמתמודדים עם קנאה, להפסיק להתווכח עם המציאות כדי להתחיל בכלל ליצור שינוי של המצב.

הדשא של השכן לא תמיד ירוק

הבנה שלכל אחד יש את השק שלו  וכשאנו מתמקדים במה שיש לאחר במקום במה שיש לנו, אנחנו למעשה מצמצמים את מרחב הראייה שלנו ובטוחים כי הדשא של השכן ירוק יותר, והירוקת שפושטת בו היא הירוקת היחידה שנכונה ורצויה. אנחנו מנסים להידמות לאותו אדם ולבטל את הייחודיות של כל אחד מאיתנו.

אנחנו לא באמת יודעים מה קורה מאחורי הקלעים. כמה באמת אותו אדם מרוויח. כמה באמת העוגה שנראת סוף הדרך היא גם טעימה.  כמה הוא מאושר? ואז מה קורה לנו . הקנאה מכרסמת אנחנו. לכל אחד לכל אחד יש את החבילה שלו".

אנחנו לא יודעים מה אדם אחר עובר ואנחנו לא יודעים במה או למי הם מקנאים בעצמם. אם אתם ממש לא מצליחים להפסיק להשוות את עצמכם לאחרים, נסו לכוון את הנטייה הזו להשוואה לעצמכם – השוו את עצמכם – עם עצמכם. איך החיים שלכם השתפרו בחמש שנים האחרונות? מה אתם עושים היום שלא חשבתי שאתם יכולים לעשות אז?

שנו את כיוון המצלמה פנימה אליכם במקום החוצה

כשאנו מקנאים, אני עסוק באחרים במקום להיות עסוקה בעצמי . הניסיון להידמות לאחר מבטלת את הייחודיות שלי. אני גם יכולה להיכנס למצב של התקרבנות, ורחמים עצמיים. מישהו אחר מנהל אותי. אנו מנסים לשנות אחרים מנסים למעשה להסתכל על העבר ולשנות אותו, להשפיע וזה לא עובד. אנחנו נמצאים בלופ או ניוטרל על החיים. מוציאים המון אנרגיה בלמה זה קרה לי איך הוא הצליח יותר ממני במקום לקחת אחריות.

הפכו את הקנאה להשראה

האנשים שאני מקנא בהם יכולים להוות השראה עבורי, אם אני מוכן לשנות את נקודת המבט שלי. זה אינו קל, משום שחוסר האמונה הנמצא בבסיס הקנאה מקשה עלינו לעשות זאת. אך אם צולחים את חוסר האמונה ומוכנים לתת לעצמנו צ'אנס, אז האנשים בהם אנו רגילים לקנא יכולים להפוך להשראה.

מהי המטרה שלי?

לאן אני רוצה להגיע – תמונת ההצלחה שלכם יכולה לדייק את הדרך ולהזכיר מה אני רוצה והאם הקנאה הזו בכלל מאפשרת לי להתקדם או להתעכב

תהפכו את הקנאה לפרגון

פרגון הוא פעולה שתעשה טוב, מילה טובה כמו משפטים:

הלוואי שכמה שיותר יצליחו

ככל שיותר אנשים מסביבי מצליחים כך גם אני אצליח

יש מספיק לכולם יש שפע לכולם

בוודאי אם לי היה את זה הייתי שמחה לחלוק עם העולם. כייף לראות שאחרים גם נהנים

תוכנית עבודה

להכין תוכנית ולעשות צעד ראשון- לפעול.

לסיכום

האנשים האלו שתופסים את תשומת ליבך הם סה"כ ההשתקפות של משהו שאתם רוצים.  קבלו את הסיפורים האלו כהשראה . ככל שאנחנו שלמים ואוהבים את עצמינו, כך הקנאה פוחתת. ככל שהאהבה לעצמי מתחזקת כך הבטחון שלי גדל ואיתו פוחתת הקנאה.

למאמר במי אתם מקנאים ליחצו כאן

איך מקבלים החלטה נכונה?

איך מקבלים החלטה נכונה?

קרה לכם פעם שהייתם צריכים להחליט בין כמה אפשרויות?
דילמה או צומת כזו- קטנה או גדולה , שבה מתלבטים מה כדאי לי לעשות ,
במה לבחור ומרגישים קצת מבולבלים?
ולפעמים גם 2 האפשרויות לא משהו…
אז איך מקבלים החלטה נכונה?

לכל אחד יש דרך משלו לקבל החלטה

לכל אחד ואחת יש קצב שונה בחיים. אחד ממהר השני לוקח את הזמן, אחד חברותי והאחר פחות. גם קצב התהליכים שאנו עוברים שונה. וזה לא במקרה. כי גם הדרך בה אנחנו מקבלים החלטות בחיים היא מראה לעצמינו לחיים שלנו.

בכל יום אנו נתקלים בעשרות בחירות כגון:

האם לנסוע באוטו או ברכבת? האם לתת לנהג שבכביש להיכנס לפניי בפקק? מה לבשל היום בערב? מה ללבוש? וכמובן וגם ענינים קצת יותר מורכבים שמשפיעים לטווח ארוך בענייני בזוגיות, מול הילדים, בעבודה וביני לבין עצמי. זה יכול להיות אם לבן יחיד שרוצה להתגייס לקרבי והיא לא יודעת אם לחתום ולאשר לו, או לשכנע אותו לא ללכת לקרבי כי הוא בן יחיד. התלבטות בין 2 הזדמנויות עיסקיות , האם להישאר כעצמאי או לחזור להיות שכיר, האם לתת עוד צ'אנס למערכת היחסים שבה אני נמצאת ועוד ועוד.

אז מה ההבדל בין בחירה להחלטה?

החלטה בשפה האנגלית היא decide שפירושה להחליט להכריע. כלומר, לחתוך מ… להתנתק מ … החלטה היא אחת ובבחירה יש לפחות 2 אופציות ואפילו יותר: כלומר אופציה א' ואופציה ב'.

אם בחרנו באופציה א' ולא החלטנו זה אומר שלא חתכנו את אופציה ב' ולכן היא עדיין תישאר ברקע . דוגמא כזו, ניתן לראות במקומות עבודה. כשעומד בפנינו אתגר לא פשוט לפיצוח יש אנשים שיבחרו לפרוש לפני שייתנו צ'אנס. האם אתם מכירים את התחושה כשקצת קשה – מוותרים. לדוגמא, פתחתי עסק חדש ואני לא מצליח להמריא. עובדה זו אינה מעידה על כישלון שלי או על מה זה אומר עלי ולא תמיד צריך להיכנע ולהרים ידיים.

לסלוח או לא לסלוח?

בחרתי לסלוח למישהו שפגע בי. בחרתי ולא החלטתי. לא חתכתי או התנתקתי מהאופציה הנוספת שמלאה בכאב וטינה ולכן זה לא מוחלט ואני חשופה הכוונה שזה יכול להמשיך להשפיע על החיים שלי לעכב אותי בכל מיני מעגלים כי לא ממש עשיתי עקירת שורש אלא רק סתימה. וכן, זה תהליך שאינו תמיד נעשה ברגע אחד, אבל זהו שלב מהותי בשביל להתקדם בחיים ולהתחיל בהחלטה ובהבנה לסלוח לעצמינו כי מנקודה זו מתחילים.

אז איך להפסיק לפגוע בעצמי לקבל החלטה ולצאת מהבלבול?

ראשית חשוב לזכור שלא בכל דבר בחיים יש טוב או רע

מרבית האנשים נוטים לחשוב במונחים צרים של "כן" או "לא" בעוד שבפועל הם יכולים להציב בפני עצמם מגוון רחב של אפשרויות שונות וטובות יותר.לפעמים עומדות גם בפנינו 2 אפשרויות ששתיהן לא משהו וצריך לבחור בין רע לרע יותר או לטוב או טוב יותר.

אדם שנקלע לקשיים כלכליים צריך להחליט אם לחזור לגור עם ההורים או לקחת הלוואה גדולה מהבנק, מהמשפחה וכד'. 2 אפשרויות ששתיהן לא משהו ובכל מקרה העוצמות שלהן שונות זו מזו.

איך מחליטים בין כמה אפשרויות?

ראשית, רישמו לפניכם את האפשרויות שעומדות בפניכן. כן גם כאלה שאתם יודעים שהן לא מתאימות לכם כמו לא לעשות כלום ולראות מה קורה. גם זו אפשרות.אם אתם מרגישים בלבול תקיעות שנו את האווירה וצאו מהחדר, או שתחליטו לדחות ביום או בזמן שתגדירו מראש לקבלת ההחלטה. תנו לעצמכם רגע לנשום ולהכיל את הבלבול, אך שימו יעד עד מתי.

הקשיבו לאינטואיציה מה אני מרגיש שנכון לי לעשות. מה תחושת הבטן מראה לי. אך, שימו לב להבדל בין אינטואיציה לאינסטינקט. כשעולה בנו החלטה, כדאי לשאול את עצמנו אם היא מגיעה מתוך הרגל, פחד, או אם זו תחושת בטן נקייה שאכן מגיעה מהאינטואיציה.

אם גדלנו בסביבה בטוחה סביר להניח שהנטייה הטבעית שלנו תהיה לבטוח באנשים. אם נפגענו הרבה בחיים אנו נהיה זהירים יותר ויהיה קצת פחד שיכול לעוות גם את הראציונל. כי במצב זה, הרגשות שלנו עלולות להשתלט על האפשרות להחליט. המעורבות הרגשית הזו היא גבוהה ויוצרת אוירה של אי-וודאות . מן חשש להיכשל וזה סוג של 'מילכוד".

להחליט תוך 3 שניות- לקבל החלטה במהירות מבלי לחשוש לסמוך על עצמינו

להפסיק לשאול למה ולעשות טבלה בעד ונגד? להפסיק להתווכח עם המציאות שנו את צורת הדיבור לאיך. כלומר, מהם האפשרויות שעומדות לפניי. אבל לפני שאתם מתחילים לעשות טבלה עם יתרונות וחסרונות, תעשו מחקר ולמידה, כדי שיהיה לכם את כל המידע שצריך למה כדאי ולמה לא כדאי. במידת הצורך תתיעצו עם אדם מקצועי, מאמן, או אנשים שאתם סומכים עלייהם. שימו לב שזה לא קשור לאורך השיקולים של הבעד או הנגד שנמצאים בטבלה, אלא לאיכות, למשקל ולהשפעה על חייכם.לפעמים על הנייר יש את כל הסיבות בעולם לא לעשות משהו כמו לא לעזוב מקום עבודה שמכירים אותי, כי יש לי משכורת טובה, תנאים וביטחון, אבל אין לי מימוש עצמי ואני מתעוררת בכל בוקר מתוסכלת. או שהבעד היחיד שנמצא בטבלה הוא שיש לי ילד בכיתה ב' שזקוק לי כל יום בבית ואז הסיבה הזו למעשה בולעת הכל.

היכנסו לנעלי האחר- היכנסו לנעלי האחר ותחשבו שאתם מייעצים לחבר. רישמו על דף מה אתם הייתם אומרים לו?

קיבלתם כנפים – תדמיינו שיש לכם כנפיים ואתם ציפור שעפה למעלה ואתם רואים בדיוק את הצומת שאתם נמצאים בה. היתרון שאתם יכולים לראות גם כמה מטרים קדימה לאן זה מסתעף. כשנמצאים בתוך סייטואציה לא מצליחים לראות מעבר לכמה מטרים. הייכולת להתבונן מלמעלה מאפשרת לנו לראות את הדרכים של הבחירות שעומדות בפנינו , מה המטרה לדמיין איך זה ייראה בסוף ומהו קו הסיום.

4 שאלות לחיזוק ההחלטה

מהם 4 השאלות שתשאלו את עצמכם שתרגישו יותר שלמים עם ההחלטה?

עד כמה אתם רוצים את ההחלטה הזו? מ 1-10 איך זה מרגיש לכם?

האם ההחלטה תקדם אותי למטרה שלי? מה המטרה שלי בכלל? זו הנקודה הסופית שאני רוצה להגיע בעניין מסויים. למשל אם יש לי התלבטות על הזוגיות אני רוצה להגיע בסוף של תהליך להרגשה של שקט, שלווה, אהבה, שמחה.

מה המחיר – לכל החלטה יש מחיר? כי ההחלטות שאנו מקבלים לא רק משפיעות על החיים ברמה הפרקטית, הן גם בונות את הזהות שלנו.  למשל אם נחליט לפרק משפחה נהיה בסטטוס של גרושה/פרודה, אם נשנה מקום עבודה נהפוך את הסטטוס לשכיר או עצמאי . ותזכרו אם לא נחליט, החיים יחליטו. זה בשביל הדחיינים שביננו. אשר מעדיפים שלא להתמודד עם קבלת החלטות בחיים או לדחות אותן עד למועד האחרון. דחיה לרגע האחרון מביאה להחלטות המתקבלות מתוך לחץ ולא בצורה הגיונית, לעיתים בלי זמן מספיק לבחון עוד אופציות.

מה התועלת– מה נרוויח ואיך ההחלטה שאקבל תשפיע על חיי.

לסיכום

לעיתים, אנו מתכננים תוכניות ולחיים יש תוכניות משלהם. אך כל עוד נפעל מהביטחון נדע מה לעשות ברגע האמת ואיך להתמודד. אנו נדע לצאת מצמתים יותר במהירות וביעילות, לא נלקה את עצמינו על מה שהיה, נסלח, נבין שיש מה לעשות – לקחת אחריות ולעשות.

זו גישה סלחנית – הייכולת לא לעמוד במקום, להסתכל קדימה ופחות להתווכח עם מה שהיה, עם המציאות.

ותזכרו, תמיד יש מוקש בדרך: חוויות מהעבר, טראומות, אמונות שכבר לא רלבנטיות לנו. אל תדלגו מעלייהם, תוציאו את המוקש. אל תעשו 'סתימה' כי לרוב היא זמנית תעשו 'עקירת שורש' כדי להוציא את המשקולת, לתקן את מה שצריך, לסלוח על מה שהיה, לסלוח לעצמכם, להתחזק ולראות שכל מה שעברנו עד עכשיו הוא מתנה שמקדמת אותנו ומאפשרת לנו לקבל החלטות טובות יותר.

הצלחה היא החלטה. ולכן כשרוצים להצליח לעשות שינוי חשוב להחליט ולהתחייב. כי אם נרצה שהתוצאה תהיה מושלמת, עלינו פשוט להתחיל לעשות. כאשר אנחנו עושים והתוצאה נמצאת מול עינינו, יהיה לנו קל יותר להתאים את מעשינו, כדי להגיע אליה

אז מה ההחלטה שלך?

למאמר למה קשה לנו להחליט ליחצו כאן

למה קשה לנו להחליט?

למה קשה לנו להחליט?

בכל דבר – יתרונות וחסרונות

וזאת בעצם הסיבה שבגללה קשה לאדם לקבל החלטה. כשאני מקבל החלטה זה אומר שאני בוחר לוותר על משהו אחד, למען משהו אחר. כי הבחירה שלנו, היא תמיד בחירה ביתרון כלשהו, אבל גם ויתור על חיסרון כלשהו. ואתם זוכרים אחרי שהחלטתנו זה אומר שאנחנו צריכים לוותר ולהיפרד מהאפשרויות האחרות.

הקושי הוא בבחירת הדרך בה נלך וקושי זה יוצר בלבול, לעיתים הוא עוצר מאתנו להתקדם, מביא עימו תחושות לא נעימות ואינו מוביל אותנו לשום כיוון. הבלבול יוצר פחד ותקיעות- זה מצב שבו אני פוגע בעצמי .

כולנו מכירים את התחושה הכבדה והלא נעימה הזו, שכלום לא זז, שלא מצליחים לראות כלום מין מסך שחור כזה ושכל מה שאני עושה לא מקדם אותי או שגורם לי ללכת אחורה? והמצב הזה גורם לנו ללחץ, חוסר אנרגיה ותחושה כבדה כזו.

לרוב במצבים כאלו רוב האנשים לא באמת יודעים מה הם כן רוצים (יודעים מה לא) ורוב האנשים לא מגדירים לעצמם מטרות ברורות (ואם כן מגדירים אז עושים זאת בכלליות) ולכן הם מתקשים לצאת לדרך.

יש פה משהו  שמפחיד אותנו לעשות שינו ואז מעדיפים להישאר במקום. במקום המוכר גם אם לא משהו…

כמה מכם חוו או שמעו על אנשים שנשארו שנים במקום עבודה ולא עוזבים רק מתוך הפחד והחוסר וודאות מה יהיה? למרות שממש לא טוב להם והם קמים בכל בוקר עם תחושת תסכול פספוס והחמצה אבל בכל זאת הנוחות, המעמד מרככים הרגשה זו?

וזה בעצם מה שקורה לרובנו בהחלטות משמעותיות. אנחנו שונאים לצאת פראיירים ולהפסיד, אנחנו מעדיפים את המצב הקיים, אבל יכולים במצב כזה גם לפספס את החיים.


האם יש דבר כזה החלטה נכונה?

"באיזה דרך עליי לבחור ?" שאלה עליסה בארץ הפלאות את החתול בצומת הדרכים ביער "זה תלוי מאוד לאן את רוצה להגיע" ענה החתול "לא כל כך אכפת לי לאן" ענתה עליסה "אם כך, אין זה משנה באיזה דרך תלכי" ענה החתול

זוהי למעשה התמצית של קבלת ההחלטות. מהי המטרה שלנו ולאן אנחנו רוצים להגיע בסוף? חשוב שלא נגיב באוטומט. אלא נעצור , נספור עד 10 ונבין מה אנו רוצים, מרגישים כדי שנוכל לתכנן את הצעדים לעבר המטרה לעבר נקודת הסיום. זו כמו תוכנית. קיבלנו החלטה השלב הבא איך מתקדמים ממנה. מה הפעולה הראשונה שאני צריכה לעשות, מה הפעולה השנייה וכך הלאה…

כך נוכל לברור את האפשרויות ולהחליט על הדרך שתביא אותנו למחוז חפצנו ולהצלחה במהירות, ביעילות ובנוחות.

ואתם יודעים, לעולם לא נדע לעולם אם בחרנו נכון. כי למעשה אנחנו לא יכולים להתנסות ב 2 בחירות בו זמנית. אדם בוחר את הבחירה המתאימה ביותר עבורו. 

השפעת הסביבה על ההחלטות שלנו

כולנו במהלך חיינו מגיעים לצומת בהן עלינו לבחור לאיזה דרך נפנה. לעיתים, אנו בוחרים בדרך שהתוו לנו אחרים, או דרך שאנחנו יודעים שאחרים מצפים מאיתנו לבחור בה ולפעמים אלו הם דרכים שאינן מתאימות לנו אך נראות קצרות יותר או בטוחות יותר. שימו לב עד כמה את מחליטים החלטות ביום יום, כי לא נעים לנו מאחרים?

במהלך היומיום, אנו נתקלים במצבים רבים בהם אנשים מנסים להשפיע על החלטותינו. למרות שלפעמים הם מעוניינים בטובתנו האישית, והם לוחצים מבלי לשים לב. וזה יוצר מתח ולחץ. ואז בכלל קשה לנו להחליט.

שימו לב אם מופעל עליכם לחץ חיצוני ונתקו את עצמכם מרעשי רקע, התרחקו ואפילו לכמה דקות. לכו לאזור אחר, צאו לשירותים, להפסקה ואם יש אפשרות תשמעו מוסיקה תצאו להליכה או לריצה קלה ותאווררו את עצמכם.

ולגבי החלטה נכונה…

בזמן שבחרנו, היה בידינו מידע מסויים. בהתאם למידע הזה, קיבלנו את ההחלטה. אחרי שקיבלנו את ההחלטה, עשוי להתגלות מידע נוסף. אנחנו יודעים גם מה קרה לאחר הביצוע ומה היתה התוצאה. לכן, חלקנו נוטים להתחרט ולעתים גם להטיל ספק ביכולת שלנו לבחור.

ברגע שביצענו את הבחירה הנכונה ביותר שיכולנו לבצע באותו הרגע. אל תלקו את עצמכם על מה שבחרתם סילחו לעצמכם, קחו אחריות וזיכרו:

"טעות היא לא טעות, אלא אם כן למדתם ממנה לקח"

למאמר איך מקבלים החלטה נכונה ליחצו כאן

על אימהות, קריירה ורגשות אשמה

על אימהות, קריירה ורגשות אשמה

מתוך מאמר שהתפרסם באתר סלונהhttp://saloona.co.il/hedy/?p=150&utm_source=facebook_now&utm_medium=social&utm_campaign=ongoing&fbclid=IwAR2qj9rxx2VNMf2wLXynQtevkMdjev68ZOUBLK7PuTi-jFhE9PPeklUKkGI

מוצפת ברגשות אשמה וצורך בבקשת סליחה מהילדים?

השילוב בין אימהות לקריירה הפך כמעט לשם נרדף לרגשות אשמה. אין אמא שלא חוותה את המצבים הבאים: "לא הספקתי להוציא את הילד מהגן ושוב המטפלת מגיעה"," כבר שבוע הם אוכלים אוכל מוכן", "פספסתי שהבת שלי יצאה לתחרות וזכתה", "האם לוותר על משרה נחשקת כדי לבלות יותר שעות עם הילדים?" והרשימה עוד ארוכה. כנשות קריירה ואימהות אנו מסתובבות עם רגשות אשמה, אך אם בעבר נשים הכחישו את הקושי, כיום אנחנו מודעות הרבה יותר למצב ולא מסתירות את רגשות האשמה שלנו כלפי הילדים.

יום ללא רגשות אשמה

מגזין הנשים האמריקני redbook החליט להתמודד עם התופעה והציע יום ללא רגשות אשמה במהלכו הזמין אימהות להעלות לטוויטר משפטי אשמה בעזרת התגית  don’tjudgemebecause# (אל תשפטו אותי על כך ש…) מתוך מטרה לדבר על התופעה, להוציא החוצה את תחושת האשמה, לשחרר ולהרגיש ש"אנחנו לא לבד". אלפי אימהות מכל העולם, חשפו את אשר על ליבן בהצהרות כגון: אל תשפטו אותי על כך ש….

  • אני נותנת לפעוט את האייפון במסעדה כדי שיהיה בשקט    
  • הבית תמיד מבולגן   
  • אין לי כח להכין להם ארוחה מזינה
  • שהילדים שלי ממש קשים אני עוצמת עיניים ומדמיינת שאני על החוף לבד
  • בפתק למורה של בני קראתי לו בשמו של אחיו הקטן. הם די דומים
  • אני שולחת את בתי לחוג ריקוד רק כדי שאוכל קצת לנוח

הקונפליקט שאנו חוות בשל מגוון התפקידים שלנו יוצר לא פעם מתח, כעס, אשמה, חרטה והרבה מאוד תסכול שמשפיע על כל המעגלים בחיינו. לכן, חשוב שנעצור את המערבולת הזו עכשיו, נפתח גישה סלחנית לעצמנו ונבחר לחיות טוב יותר, ללא רגשות אשמה.

מאמר אקדמי שפורסם בכתב העת Journal of Psychology ב 30.10.18 בחן את תפקיד החמלה העצמית במונחים של שיפור רווחת ההורים. המחברים בחנו האם החמלה העצמית עשויה להפחית את תחושת האשמה והבושה של ההורים. מסקנתם היתה שחמלה וסליחה עצמית ניתנות להכשרה ותרגול ויכולות להקל על רגשות האשמה. כשאנו סולחים לעצמינו ומפתחים גישה של חמלה עצמית, אנו מפחיתים את עוצמות הכעס והאשמה.

איך מפתחים גישה סלחנית וחמלה עצמית? 5 תרגילים ליישום מהיר

סליחה לעצמינו היא כלי בחיים שפוגש אותנו בסיטואציות מאתגרות שמוציאות אותנו מאיזון. כדי לסלוח לעצמינו, לשחרר משקולות מיותרות וליצור מוטיבציה, מיקוד, הגשמת יעדים ותוצאות טובות יותר פעלו לפי  5 הנחות היסוד הבאות:

  1. בחירה אישית – ראשית חשוב לזכור שהכול נתון לבחירה שלנו ושלכל בחירה יש רווח ומחיר.  שילוב של קריירה ומשפחה מצריך תכנון ,תאום ציפיות והבנה מה זה דורש ממני. גם אם לא נצליח להגיע לתחרות, או לחוג של הילדים שלנו לדוגמא, חשוב להגיד להם את זה ולא להתעלם מהמצב.
  2. סדר עדיפות – כנשות קריירה חשוב שנקבע לנו סדרי עדיפויות ונשים גבולות בעבודה, עם הילדים, במשפחה, אבל בעיקר לעצמינו.
  3. להפסיק להתווכח עם המציאות- אם קרה משהו, זו המציאות ולא ניתן לשנות אותה. מנקודה זו לבחון מה אנחנו יכולות לעשות אחרת.
  4. לא להגיב על אוטומט- גם כלפי עצמינו. לספור עד 10 לפני שנותנים פרשנות לסיטואציה ומתחילים לפתח רגשות כעס או אשמה.
  5. אף אחד לא עושה שום דבר בעולם הזה דווקא במטרה לגרום לי להרגיש רע או לפגוע בי- לעיתים אנשים, ילדים, בעבודה, ההורים , בן הזוג, אומרים משפטים מעליבים ופוגעים. אך, זכרו, הדברים שנאמרים קשורים לעניין שלהם ולהתמודדות שלהם. זה לא קשור אליכן ובטח שלא מכוון דווקא בשביל להרע לכן. נסו להיכנס לנעלי האחר ולהסתכל על הדברים בעיניים שלהם.

חשוב לזכור, כי שינוי אמיתי יכול להיעשות רק כשנבין שההפסד שלנו במצבים של כעס ואשמה גדול יותר מההפסד בלבקש סליחה ולסלוח לעצמינו. רק אז אנו יכולים לשנות גישה, לתרגל ולהפנים. כי הדרך לשחרר אשמה היא לסלוח לעצמינו.

איך לריב ולסלוח לבן/בת זוג שמצביע בבחירות הפוך ממני?

איך לריב ולסלוח לבן/בת זוג  שמצביע בבחירות הפוך ממני?

אז מה עושים כשבן/בת הזוג חושב ההפך ממני?
איך רבים מול מישהו שאתם חיים איתו ובטוחים שהוא עומד לעשות את שגיאת חייו בבחירות?
איך מנהלים את הכעס מול האדם הכי יקר לנו ועדין שומרים על שפיות?
והאם בכלל שווה להתאמץ לשכנע אותו/ה להצביע אחרת ?

תקופת הבחירות היא תקופה סוערת, במיוחד בבתים שבהם בני הזוג חושבים אחרת ומצביעים למועמד מהקצה השני. ויכוחים , צעקות, אשמה, משחקי אגו, קללות ומריבות יכולים בימים אלו לאפיין בתים רבים עם דיעות מנוגדות.

מתוך ראיון ברדיו צפון בתוכנית חמישי שמח עם רינה בן עיון ואייל בוחבוט

דמוקרטיה

אז נכון סיסמת הדמוקרטיה וזכות הבחירה החופשית מתנוססת ונאמרת בכל מקום אפשרי, כמו "זכותי לומר את דעתי" וכד'. אבל לעיתים יש גם מחיר שאנו משלמים באיך שאנו מתנהלים מול היקרים לנו.

רובינו, האזרחים, ביום יום אינם פעילים בחיים הפוליטיים. אנו צופים פסיביים בהתרחשויות הפוליטיות: קוראים חדשות בעיתונים, משוחחים עם חברים ובני משפחה על המתרחש וצופים במהדורות החדשות בטלוויזיה. הבחירות הופכות אותנו למשתתפים פעילים בחיים הפוליטיים ומעוררות ויכוחים.

כמובן שלא כולנו פעילים במערכת הבחירות כמו בתעמולות, עושים חוגי בית, חברים ומארגנים פגישות עם פוליטיקאים. אבל עצם העובדה שמזמינים אותנו לומר את דעתינו ביום הבחירות – מגביר את תחושת השייכות ושקולי חשוב- ולכן כדאי שאשמיע אותו.

ריב לעומת ויכוח

ריבים וויכוחים מעכירים את האווירה בבית ולכן חשוב במיוחד בתקופה זו לדעת לסלוח, לריב ולהתווכח באופן מבוקר כדי להפחית את האווירה ולשמר את היחסים.

לעיתים, כוחה של מילה אחת עשוי להשפיע, להפחית כעסים ולשפר את האווירה. לכן, שימו לב להשתמש במונח 'ויכוח' שנתפס כחוסר הסכמה , כמשהו שלא מסלים, מכבד ויש לו התחלה, אמצע וסוף, לעומת 'ריב'.

ריב ,לעומת ויכוח, מתחיל מחוסר הסכמה ומסלים במהירות. ריב לרוב מלווה בהרמת קול וצעקות. הריב מבטל כבוד הדדי, ואין בו הקשבה. לעיתים הריב מתחיל בנושא מסויים וממשיך לנושא אחר בכלל. בריב אנחנו נחפש את הנקודות הרגישות של הצד השני ונלחץ עלייהם כדי לפגוע.

ויכוח גם יכול להיות דבר טוב, כי הוא מאפשר לכל אחד מהצדדים להגיד , לדבר, לשתף, להביע רגשות, דעות ועמדות וגם לקטר.

אפשר לומר שויכוחים בזוגיות הם אפילו עניין מהותי כי הוא מאפשר להוציא כעס ו"לשחרר קיטור". ויכוחים מאוורים רגשות ומשפרים יחסים, אך חשוב לדעת איך להתווכח.

לדעת גם לריב ולהתווכח

  1. בריבים ובויכוחים שימו לב באיזה עמדה אתם : עמדת הצודק כל הזמן או עמדת המתגונן. החליפו תפקידים במהלך הויכוח במידי פעם.
  2. אחת הסיבות שעלולות להסלים ריב או ויכוח הוא התעלמות. כשאחד מהצדדים מפנה את גבו, משתיק או מתעלם, הדבר יוצר סוג של השפלה ופגיעות יתר, אשר עלולה גם לעוות את תפיסת המציאות.
  3. שימו לב למילים שאתם מוציאים מהפה. למילים יש כוח להרוס ולמילים יש כוח לבנות ולהעצים. קללות, מילים מבישות ומשפילות עלולות להעצים ויכוחים וריבים.
  4. הימנעו מהתחשבנויות שאינן קשורות לויכוח ולריב. ואם כבר הגעתם למצב כזה עצרו אותו
  5. ואם כבר אמרתם מילה שהיא לא במקום , בקשו סליחה

קבלו את העובדה שאחרים הם לא אתם

יש לכם אפשרות, לנסות להשפיע, להגיד, לשכנע ולבקש, אך ב 9 לאפריל הוא/היא יקבע איזה פתק ייכנס לקלפי. אם נתבונן על המערכות יחסים שלנו ממקום גבוה, נגלה שאנחנו שונים זה מזה. לכל אחד ואחת מהצדדים ישנה תפיסת חיים שלעיתים שונה ואחרת משלי, עובדה היוצרת התנגדויות וויכוחים וכל שנותר לנו הוא ללמוד להתמודד איתם נכון.

הוא לא נגדי, הוא בעדו

סילחו לאחרים והבינו שכל מה שאחרים אומרים בדעתם הוא לא נגדכם, או דווקא בשביל לעשות לכם משהו רע, הם חושבים אחרת, כי זו המציאות שבה הם מאמינים.

להפסיק להתווכח עם המציאות ולנהל את הכעס

הכילו, סילחו וקבלו את העובדה שאף אחד מאיתנו אינו מושלם, שחררו את הכעסים ותנהלו עוצמות ויש דרכים רבות לעשות זאת  כמו ספורט, מדיטציה, מוסיקה ובוודאי שלא מול הבן/בת זוג שלכם.

הימנעו מאזורי הויכוח

אם הנכם מסוגלים להכיל את הדיעות המנוגדות לכם – אל תיכנסו לאזורי הויכוח. קיבעו כלל , לדוגמא כשיוצאים עם חברים או כשיושבים בערב שישי סביב שולחן האוכל לא מדברים על הבחירות.

הקציבו זמן לוויכוחים

ואם אתם לא מסוגלים "לשתוק" הקציבו זמן לוויכוחים. שימו סטופר ודאגו לעמוד בו.

הפכו את הויכוח למשחק

עצה חביבה- שחקו משחק בין הסובבים אתכם: אילו כולכם הייתם חברי מפלגה אחת איזה תיקים הייתם מחלקים בינכם כדי להרכיב ממשלה. משחק זה יסיח את הדיון והויכוחים למקומות נעימים יותר

לסיכום

זיכרו לנהל ויכוח, תוך כדי שמירה על כבוד הדדי והקשבה. ריב אינו נעים , אך הוא בלתי נמנע במערכות יחסים. לפני שאתם נכנסים "לקו האש", היזכרו במי שעומד מולכם. אתם מכירים אותו/ה ויודעים גם מהם הנקודות הרגישות שבהם "הר הגעש" מתפרץ. לימדו להכיל, להקשיב, לסלוח לעצמכם ולאחרים ולעבור בשלום גם את התקופה הזו.

אז תנשמו עמוק וחכו ליום שאחרי ה9.4.2019

בהצלחה

מתוך מאמר שפרסמתי ב YNET

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

יום כיפור הוא מותג ישראלי!

יום כיפור הוא מותג ישראלי!

"יום כיפור" הוא מותג, חי, קיים ושורד שנים רבות. זהו יום מיוחד שמאחד אותנו, היהודים. ניתן למצוא אנשים דתיים וחילונים, ממגוון העדות והזרמים מתפללים בבתי הכנסת צמים ואינם נוסעים ביום זה ברכבים. אפילו קבוצות כדורגל בעולם מתחשבות בשחקנים הישראלים ומוותרים על משחקים ביום כיפור.

יום כיפור הוא מותג בעל מאפיינים מובילים, מספיק לומר "יום כיפור" וישר נדע את המשמעויות העיקריות ותכונותיו של יום זה:

הסליחה

"הסליחה"- היא המסר וההבטחה הברורה של המותג "יום כיפור". לא כולם עושים זאת במהלך השנה ויום כיפור מאפשר לכולנו לערוך חשבון נפש לקראת השנה החדשה, לבקש סליחה ולסלוח. . הסליחה מקבלת משמעות עוצמתית ועמוקה: סליחה בין אדם למקום, סליחה בין אדם לחברו, סליחה לעצמי וחשבון נפש גדול שבו אנו מנתחים את השנה שחלפה.

חשבון נפש

חשבון נפש- ביהדות חודש אלול זהו חודש של חשבון נפש על השנה שעברה והכנה לקראת השנה החדשה, לכן נהוג לומר בו סליחות. בחודש הסליחות יש הזדמנות לפקוח עיניים להקשיב ולהסתכל. לבדוק מה טוב לנו ומה פחות- מה תוקע ומעכב אותנו בחיים, למצוא זוגיות, להתקדם בעבודה, להיות יותר עם הילדים, להגשים חלומות, לפרוץ, להיפרד, לשחרר ולסלוח לעצמנו. תהליך חשבון הנפש מסתיים ביום כיפור ביום היחיד בשנה המיועד כולו לבקשת סליחה.

אחדות

אחדות- ישנו תאריך קבוע בלוח שנה המשותף לכולנו שהמועד שלו ידוע: כולנו יודעים מתי יום כיפור (בין ראש השנה לסוכות) וכולנו יודעים מתי מתחיל חודש אלול, חודש הסליחות. תקופה זו מאפשרת לנו להבטיח לעצמנו ולאלוהים להשתפר, להשתנות, להיות אנשים טובים יותר בשנה הבאה.

ייחודיות

ייחודיות- אין עוד יום כזה, כמו יום כיפור, בעולם שהכבישים ריקים ממכוניות, כמעט הכל נעצר ל 24 שעות.

השקט

השקט- שגרת החיים שלנו לעיתים מלווה ברעשים ולחצים רבים. יום כיפור מאפשר לנו להרגיש שקט אמיתי בחוץ ובפנים. זו הרגשה מיוחדת לקום בבוקר לפתוח את החלון ולשמוע את השקט.

זהות

זהות- ביום כיפור יש זהות משותפת, כולנו מרגישים יהודים- כל אחד ואחת בדרכו.

זהו יום שבו אני לעצמי, כי יום כיפור מאפשר לנו פעם בשנה להיות עם עצמנו, לחקור, להתבונן, להקשיב ולסלוח. כולם יודעים את זה: אלו שמעבירים את היום כולו בתפילות בבית הכנסת, אלו שצמים בבית עם ערימת עיתונים וגם אלו שלא צמים. הידיעה הבסיסית הזו נמצאת אצלנו וברור לנו שזהו יום לסליחה.

יום כיפור יכול להיות גם יום של שמחה



יום כיפור יכול להיות גם יום של שמחה. על פי המקרא וחז"ל, משה רבנו שיצא בראש חודש אלול להר סיני וחזר לאחר 40 יום נמחל ונסלח לישראל על חטא העגל וחזר עם לוחות הברית. זה הרגע בו למד עם ישראל "על בשרו" את משמעותה של הסליחה. על הכוח שיש לסליחה כמשחררת, מעצימה, מגשרת ומאחדת. ועל סיבה זו שווה בהחלט לשמוח. זהו  יום מיוחד ועוצמתי, יום שאחריו מרגישים "נקיים" יותר לקראת השנה החדשה.

סליחה כבר ביקשתם?

סליחה כבר ביקשתם?

מתוך כתבה שהתפרסמה בעשר פלוס


לרובנו קשה לבקש סליחה ובמיוחד בפני האנשים הקרובים לנו והאהובים עלינו ביותר. למה בכל זאת כדאי לנו לוותר על האגו ולהגיד את המילה שהכי קשה לנו לבטא?

היא הייתה בגיל ההתבגרות. נערה יפה, מחוייכת שאהבה לרקוד, לשיר ולבלות. היא חיכתה למסיבה המיוחדת באחד מהמועדונים המוכרים בתל אביב הרבה זמן. והיום הגיע. רגע לפני שיצאו מהבית, אביה אחז בידה ואמר לה “עם החולצה הזו את לא יכולה לצאת, היא חושפנית וצמודה מידי”. היא החלה להתווכח איתו ולהסביר לו שכך בנות בגילה מתלבשות, אך הוא סירב להקשיב. בכעס רב התעלמה מבקשתו להחליף חולצה ויצאה מהבית בטריקת דלת חזקה. הוא התחיל לרעוד מחוזק הפגיעה ולא ידע מה לעשות. לאחר דקות ארוכות מאוד החליט לרדוף אחריה להחזירה הביתה. הוא נסע למועדון בתל אביב, פגש את בתו שם והחזירה הביתה. מאז, 10 שנים אחורה, היא לא דיברה איתו. שתיקתה הלכה וצרבה בליבו מיום ליום. הוא ביקש סליחה, כתב לה מכתב, אך היא סירבה להביט בעיניו ולהקשיב. הוא הפך להיות אדם מריר, מתוסכל ואיבד את שמחת חייו. בעבודה פיטרו אותו וגם עם אישתו המצב התחיל להתדרדר. הוא היה מלא ברגשות חרטה עצומות.

כך פגשתי את ר’ לראשונה. הוא הגיע אלי לסדנה עם בקשה ורצון לסלוח. ר’ הבין שראשית הוא צריך לסלוח לעצמו. לקבל, להשלים, לשחרר לסלוח. אבל איך משחררים תסכול ורגשות אשמה אחרי כל כך הרבה שנים? הוא ידע שהוא חייב לשחרר את עצמו, זה כבר פגע בו מספיק. הוא הבין שזו הדרך היחידה להמשיך הלאה. והוא סלח. זה כאב. הוא הוציא הכל החוצה “את כל הכביסה, גם המלוכלכת” ובחר מה להשאיר, מה לכבס ומה לזרוק. היו רגעים שהוא כמעט נשבר, אך הוא היה נחוש בדעתו לעשות משהו אחר. הוא הבין שזה תהליך ארוך, אבל הוא היה חייב את זה לעצמו – לסלוח על מה שעשה, להבין שזה לא מצדיק, אך זו הדרך להמשיך הלאה בחיים.

ופתאום, באחד מימי שישי בעת שהוא הכין עוגיות לשבת, בתו הגיעה הביתה ,התיישבה מולו במטבח ולקחה מהמגש עוגייה ואכלה. מאותו רגע משהו השתנה. הם חזרו לקשר, אבל קשר אחר שנבנה מתוך פרק חדש עבורם. היא ראתה שמשהו השתנה אצלו. הוא היה משוחרר יותר, סלח ומשהו בו הצליח לפתוח את ליבה ולסלול דרך חדשה. היא הבינה שלסלוח לאבא לא יצדיק את התנהגותו או ייתן למה שעשה לגיטימציה, גם היא רוצה להמשיך הלאה. ובאותו הרגע היא גם הבינה מה גרם לו לעשות ולהתנהג באופן שהתנהג- האהבה והדאגה האינסופית שיש לאב לביתו וליבה התמלא בסליחה ובחמלה.

סליחה ונקמה

נושא הסליחה הוא נושא הקרוב לכל אדם ואדם, במיוחד כשזה מגיע מהאנשים הכי קרובים אלינו – חברים קרובים ובני משפחה. שם, הכי קשה לנו לסלוח. כולנו נפגענו בחיינו או פגענו במישהו אחר, ואפילו פגענו או זלזלנו בעצמנו. לפעמים אנו חיים עם הכעס, שמירת טינה ותחושת העלבון ולפעמים מתעורר הצורך להחזיר ולנקום במי שפגע בנו. אבל למעשה הפגיעה היא בנו. אנו מעכבים את חיינו בגלל כעס, אשמה, חרטה על מעשים ואפילו חלום שלא התממש. אנו נותנים לרגשות מסויימים לעכב אותנו ולנהל אותנו בהתמודדות מול הילדים, הורים, אחים ובני/בנות הזוג. אנו לא סולחים לעצמנו על כל הפגיעה הזו, ומסתובבים לעיתים שנים רבות עם “אבנים” כבדות בגוף.

נקמה יוצרת מעין “כדור אש” אשר לא ייגמר לעולם. אנו חושבים שהנקמה תשרת אותנו ואת הכאב ואולי זה לעיתים מעניק כזו תחושה, אך ההרגשה נעלמת תוך זמן קצר ומוצפת ברגשות רבים, שרק עלולים לעכב את חיינו.

מה היא הדרך לסליחה?

  • זיכרו שלסלוח לאדם אחר לא אומר שאתם מקבלים את מה שהאחר עשה לכם. אתם בוודאי שלא נותנים לו לגיטימציה למעשיו. אתם, למעשה, סולחים לעצמכם כדי להמשיך הלאה. לפתוח דף חדש ולצמוח.
  • התחילו בסליחה שלכם עם עצמכם. תניחו את האגו בצד ותיווכחו לדעת שלא תמיד תצטרכו לעשות סגירת מעגל או לשמוע את הסליחה של הצד השני.
  • תפתחו דף חדש והניחו לעבר לשקוע. הרווח יהיה עצום, כי אם נשחרר ונסלח נרוויח את חיינו וחיי הסובבים אותנו במתנה.

יום הכיפורים הוא זמן טוב לבחון גם את היחסים עם הילדים שלנו. זו הזדמנות טובה לבקש מהם סליחה על מעשים שנעשו, על מילים שאמרנו שלא היו במקום ולאט לאט הם ייראו אתכם, יחקו ישחררו ויסלחו. אולי ככה נעזור להם לגדול להיות אנשים מלאי חמלה – כלפי אחרים וכלפי עצמם.

הכותבת היא חוקרת את עולם הסליחה, ומנחת תהליכי סליחה. מנהלת אתר חברתי, אתר סליחה, המעודד אנשים לבקש סליחה ולסלוח במשך כל השנה ומאפשר לאנשים לשלוח מכתבים לכותל המערבי. בנוסף היא משדרת תכנית רדיו שבועית “סליחה יומיומית” ברדיו החברתי הראשון. 

לא רק ביום כיפור: האישה שתגרום לכם להתגבר על האגו ולבקש סליחה

לא רק ביום כיפור: האישה שתגרום לכם להתגבר על האגו ולבקש סליחה

מתוך כתבה שהתפרסמה באתר onlife
16.9.2018

שני אירועים מכוננים בחייה של חדי חזן גרמו לה להקים אתר אינטרנט שידחוף אנשים להתגבר על האגו ולהתנצל בפני אחרים. בריאיון מיוחד מתארת 'חוקרת הסליחה' כיצד ניתן להשתמשבה ככלי פרקטי בחיים, ומסבירה לגאוותנים שבינינו איך לקחת נשימה ולהתקדם.

בעקבות שני אירועים מכוננים שקרו לה, החליטה חדי חזן, אז מנהלת שיווק ופיתוח עסקי שעבדה בחברות מובילות במשק, לעזוב את הכל ולחקור סליחה. המקרה הראשון קרה לפני 12 שנה. "חבר מאד קרוב של בעלי שכח את יום ההולדת של אשתו היקרה", היא מספרת. "אשתו היא מסוג האנשים שמאד חשוב להם שיחגגו ויתכננו מראש, היא הכינה לו רשימה בה היא תיארה בדיוק איך היא רוצה לחגוג את יום ההולדת והוא פשוט שכח והלך לעבודה. בערב הוא הגיע הביתה וקיבל פרצוף מאד כועס. היא אמרה לו: 'חיכיתי כל היום, ואפילו לא הרמת לי טלפון'. היא הלכה לחדר, הוציאה תיק עם בגדים שלו ופקדה עליו לעוף מהבית".

"מדובר בחבר ילדות של בעלי, בן בית אצלנו, שיתפה חזן, "הוא בא אלינו מתייסר ולא ידע איך לבקש סליחה. גם אני וגם בן זוגי מתעסקים בשיווק ופרסום, שנינו מאד אוהבים להתעסק באינטרנט, אז ישבנו וחשבנו  איך הוא יבקש סליחה בצורה יצירתית? ואז עלה לנו רעיון – בוא נקים אתר אינטרנט שכולו מוקדש לבקשות סליחה. תוך לילה אחד הקמנו את – סליחה לחיים רגועים יותר, אתר חברתי ללא מטרות רווח, שהמטרה שלו היא לעודד אנשים לבקש סליחה ולסלוח לאורך כל השנה, ולא רק ביום כיפור. האתר מאפשר לשלוח את מכתב הסליחה ישירות למייל של הנמען".

"המיזם המקורי הצליח לשמחתי, האישה התרגשה לקבל את מכתב הסליחה מבעלה, והם כמובן חיים באושר ובעושר. מה שהדהים אותי יותר מהכל זאת החשיפה שנוצרה לאתר ואיך הכל התגלגל. למרות שאני באה מתחום הפרסום והשיווק, לא עשיתי שום פעולה אינטרנטית, רק נתתי במה לאנשים", משחזרת חזן, "ראיתי שאנשים כותבים, משתפים ויש כאלה שאפילו דורשים מאחרים שיבקשו מהם סליחה – למשל מישהו שכותב לחבר שפגע בו כשלמדו בבית ספר".

בינתיים האתר התמלא, אנשים החלו לכתוב ולבקש סליחה. אלה היו סליחות מאד מגוונות, למשל, בקשת סליחה של פקח חניה שמתנצל על כל הדוחות שהוא מחלק לאנשים או בקשת סליחה של אימא קרייריסטית שכל היום חושבת רק על עצמה ושוכחת לאסוף את הילד שלה לחוג.

מה קשה יותר – לבקש סליחה או לסלוח?

חזן החליטה לחקור את נושא הסליחה ובמשך שעות ארוכות בספריות ציבוריות, בכריית מידע ברשת, גילתה שסליחה היא מילה עוצמתית ופופולרית בכל העולם. באפריקה, למשל, בכל שבט ושבט לוקחים את הסליחה למקום אחר. אם למשל אדם פוגע באחר, אז הנפגע נלקח למסע בכפר, וכולם מתאספים סביבו ואומרים רק את התכונות הטובות שלו. בתאילנד מפריחים בלונים ויש יום סליחה בינלאומי. בנצרות יש וידויים וביהדות יש את יום כיפור שמאפשר פעם בשנה לעשות "ניקיון". "אני אומרת – אל תחכו לכיפור, חשבו איך אפשר לסלוח או לבקש סליחה, כי ברור שזה קשה, זה אגו וזה כבוד עצמי וזה מאד קשה לשני הצדדים – גם המבקש וגם הסולח".

"העניין הוא שכשמישהו פוגע בנו, אנחנו מגיבים מאד קשה. אנחנו לוקחים את זה איתנו לכל מקום, מוציאים את התסכול על האנשים היקרים לנו, אנחנו פוגעים בהם גם וכך זה מתגלגל", ממשיכה חזן. "באתר חילקתי את הסליחה לקטגוריות: סליחה במשפחה, סליחה בעבודה, סליחה בין ילדים, סליחה באוניברסיטה ואז כל אחד יכול לצלול לשם, להזדהות עם הסליחות של אחרים ולמצוא בתוכו את הנכונות לבקש סליחה או לדרוש שיבקשו סליחה ממנו".


קודם כל – לבקש סליחה מעצמך


האירוע המכונן השני שדחף את חזן היה המוות של אמה: "לפני 3 שנים גילו אצל אמא שלי יום אחד את מחלת הסרטן, הוא היה כבר בשלב סופני אחרי אבחנות שגויות. לא ידעתי איך מתמודדים. נכנסתי למצב הישרדות והתמודדות כדי להציל אותה. עשיתי כל מה שיכולתי, אבל אימא נפטרה. אחרי שהיא נפטרה מצאתי את עצמי מלאה ברגשות אשמה. כאן הבנתי כמה אנחנו הרבה פעמים פוגעים בעצמנו. אם נתקלים במצבים שמוציאים אותנו מאיזון – מישהו בעבודה אמר לנו מילה לא במקום, או מישהו חתך אותנו בכביש, אנחנו מרגישים מפסידנים, כועסים על עצמנו ועל חוסר היכולת שלנו, על הפקשוש ומאשימים את עצמנו. הבנתי שהאשמה הזאת מאד מנהלת אותי והבנתי שאני צריכה לבקש סליחה בעיקר מעצמי. היום אני מעבירה הרצאות וסדנאות בנושא. אני רוצה לצעוק לעולם – יש לכם מתנה, לא צריך לקנות אותה באינטרנט או בסופר, אפשר רק לפתוח את הדלת ולקחת את הסליחה ככלי עבודה לחיים, כלי פרקטי".

אחד האתגרים האישיים של חזן היה לקחת את הסליחה שנחשבת למאד רוחנית ו"יום-כיפורית" כזאת, ולהפוך אותה לכלי עבודה יום-יומי. בתור אשת שיווק שרגילה לראות דברים במבט פרקטי, פתאום היא נאלצה להתמודד עם משהו רוחני, כמו הסליחה. היא הבינה שהיא חייבת לשנות את דרך החשיבה אם היא רוצה להמשיך לחקור את הסליחה. "אי אפשר לעבור תהליכים שכלתניים בלי לעבור דרך רגש", היא אומרת. "ברגע שאנחנו לומדים להסתכל על עצמנו בעיניים סולחות, אנחנו מצליחים להשתחרר מכל העכבות".

"כמה פעמים אנחנו לא מבינים האחד את השני, ובגלל חוסר הבנה כזה צועקים אחד על השני, וזה גם משהו שבעיניי מתקשר מאד לסליחה. אנחנו מתבצרים בעמדה שלנו ולא מאפשרים שום גמישות מחשבתית. עבודה על הכלי של הסליחה מאפשרת לנו את זה. כאשר אנחנו מגיבים על אוטומט בכל הכעס, זה פוגע קודם כל בנו".

אבל זה לא משהו כזה שמאפשר לך לפגוע ולבקש סליחה? זה לא נותן פתח לפתרון הקל – אני פגעתי ועכשיו אני מבקש סליחה והכל שוב בסדר?

"אני לא מאמינה שאפשר לשכוח דברים, כל דבר שקורה לנו משאיר צלקת. אם זורקים סליחה באוויר, אין לזה משמעות. בעיניי סליחה זה תהליך. צריך להבין: מה עשיתי? איך פגעתי במישהו אחר? איך פגעתי בעצמי? יש משפט מאד חכם: "טעות אינה טעות, אלא אם לומדים ממנה לקח". אנחנו צריכים לקחת אחריות על מה שעשינו כדי שנוכל לקחת את זה למקום אחר. זה לא רק לצאת מדי חובה, אבל השלב הראשון בסליחה זה לשחרר.

"כמה פעמים קרה לנו שכעסנו על מישהו כל כך שהחלטנו שלא נלך עכשיו יותר למקומות אליהם הוא הולך? בכל פעם כשאנחנו רואים אותו בפייסבוק או ברשת אנחנו מתכווצים מכעס? כמה זה אפקטיבי וכמה אנחנו פוגעים בעצמנו. אם מישהו פגע בנו, צריך לדעת – אי אפשר לתקן את העבר. אי אפשר לשכוח דברים – אפשר ללמוד לחיות איתם. כך תהליכי סליחה כפי שאני רואה אותם זה להפסיק להתווכח עם המציאות ולעשות שינוי. זה אפילו לא להחליט, פשוט לרצות. כמה אנחנו רוצים להישאר באזור הנוחות, באזור הכאב? אנחנו לפעמים אוהבים כשמרחמים עלינו. צריך כוח כדי לצאת ממקום פגוע. צריך אומץ כדי לעשות שינוי".

אז איך בעצם משתמשים בסליחה ככלי?

"השיטה היא כלי פרקטי לחיים. אין כאן משהו חדש, הכל נמצא בתוככם. תתחילו בקטן. קחו תובנה אחת, תחליטו לאן אתם רוצים להגיע. צריך אומץ לעשות גם צעדי אחד קטן. יש גם עניין הטיימינג. אם נבקש סליחה, לא בטוח שיסלחו לנו. אולי הצד השני עוד לא מוכן לסלוח? מה עושים במקרה כזה? זה בדיוק המקום שבו צריך לעשות תהליך סליחה עם עצמנו, להבין איפה טעינו ולקחת אחריות. לא רק להגיד סליחה ולטאטא מתחת לשולחן. צריך להבין מה קרה פה. למה אותו בן אדם כל כך נעלב. להבין את הרגש שלו. כדי ללמד כמה שיותר אנשים את השיטה, אני מעבירה היום סדנאות והרצאות בנושא הסליחה בארגונים ברחבי הארץ וכמובן מפעילה את האתר".

חזן מאמינה שבתהליך הסליחה יש שלושה שלבים:

שלב ראשון: להבין מה אנחנו רוצים להרגיש אחרי שנסלח קודם כל לעצמנו. להבין שאנחנו לא מושלמים.

שלב שני: להבין מה מעכב אותנו – נסיבות החיים, זמן, שלפעמים צריך לעבור, הסביבה שלנו. אנחנו מאד רוצים לרצות את האנשים שחשובים לנו. במיוחד אצלנו, הנשים, שכל כך רוצות להשמיע את הקול שלנו, שלפעמים פוגעות באחרים וקודם כל בעצמן.

שלב שלישי: איך משחררים? איך מנהלים רגשות? איך מאפשרים לכעס ולאשמה לא להשתלט עלינו. האגו הוא דבר נפלא ואמור להגן עלינו, אבל לפעמים הוא משבש את הראיה שלנו.

שרשרת סליחה

אירוע חברתי שהתקיים בספטמבר 2018

אם אתם מרגישים שאתם רוצים לבקש סליחה או להבין איך תוכלו לסלוח למישהו, ב-13.09 מתקיים אירוע "שרשרת הסליחות" השנתי. מדובר בטקס ייחודי שבו תוכלו לסלוח לעצמכם, להיפרד ממשקעים ופחדים ולסגור מעגלים באוויר המיוחדת. שעת ההתחלה 18:30. לפרטים נוספים והרשמה –

ניתן לבקר בעמוד הפייסבוק של האירוע.

איך לשחרר את הכעס ולמה זה קריטי לבריאות שלנו?

איך לשחרר את הכעס ולמה זה קריטי לבריאות שלנו?

מתוך כתבה שהתפרסמה ב YNET 17.9.18

יש יום אחד בשנה, הוא יום כיפור, שבו אנחנו מכוונים כל כולנו לתהליך של סליחה וניקוי מכעסים. אבל למה לא לעשות את זה כל הזמן? חדי חזן, מומחית בסליחות, מסבירה על האופן שבו הכעס מרעיל אותנו מבפנים ועל שלוש פרקטיקות פשוטות שיעזרו לכם לשחרר ולסלוח – כל השנה

מחקרים רבים תומכים בקשר הישיר בין הסליחה לבריאות. תחשבו לרגע: כמה כואבים לנו הכעס, הטינה, האשמה? איך הרגשות הללו משתלטים עלינו ומנהלים אותנו? מחקר שהתקיים באוניברסיטת פלורידה ופורסם ביולי 2014 בכתב העת American Journal of Cardiology, בדק 308 נשים צעירות ומצא כי לגישה סלחנית לחיים יש השפעה טובה על בריאות הלב, וכי אנשים שנוטים לסלוח מגינים יותר על בריאות ליבם מאשר כאלה שנוקטים בגישה של עוינות, תוקפנות וכעס.

מחקר אמריקאי נוסף, שנערך באוניברסיטת מיזורי בקרב נשים נוצריות ופורסם בפברואר 2014 בכתב העת Journal of Religion and Health, מצא כי סלחנות קשורה בקשר סטטיסטי הפוך לתסמיני דיכאון, וככל שהנטייה לסלחנות עולה – כך הנטייה לדיכאון יורדת.

איך משחררים כעס? 3 צעדים פרקטיים לסלוח, לשחרר ולהמשיך הלאה

את העצות הבאות גיבשתי כתוצאה מעבודה ארוכת שנים בתחום חקר הסליחות, והן מבוססות הן על ניסיון אישי שלי והן על מפגשים רבים ומגוונים עם אנשים שעברו תהליכים פנימיים וחיצוניים שמערבים סליחות.

1. להפסיק להתווכח עם המציאות. ראשית, עלינו להבין עד כמה הכעס הוא שלנו ופוגע בעיקר בנו. לשם כך עלינו להסתכל לאמת בפנים ובגוף ולהודות שמשהו לא עובד פה. מדובר על תהליך רגשי לא פשוט, שבו על האדם לוותר על תחושות הפגיעה והעלבון, להרוס את המחיצה שנוצרה מול מי שפגע בו ולהתחיל לפתוח את הלב.

סליחה היא פתיחה של דף חדש, מעין אתחול מחדש של  המערכת, ובכל זאת בקשת סליחה כרוכה בקושי רב. הנטייה הטבעית שלנו כבני אדם היא לרצות להרגיש טוב ולהיות צודקים. אנחנו נוטים לעשות רציונליזציה, לנתח את המצב ולהסביר לעצמנו למה דווקא אנחנו הצודקים ואין שום צורך שנבקש סליחה, כי בקשת סליחה היא למעשה הכרה בכך שעשינו משהו לא בסדר, שפגענו באדם השני, הכרה שלא תמיד נעימה לנו.

זכרו, הצעד הראשון הוא להפסיק להתווכח עם המציאות ולהבין שאנחנו לא יכולים לשנות את העבר.

2. להחליט לעשות שינוי. כדי להתחיל לתרגל תובנה אחת עד שתהפוך להפנמה בחיי היום יום, עלינו לתכנן מטרה מדויקת ולהתחייב, כי בשביל לדעת איך לעשות שינוי, לא מספיק לדעת שרוצים אותו, צריך גם אומץ והעזה לצאת אל מחוץ לאזור הנוחות.

במקרה הזה חשוב גם לזכור שיש עניין של טיימינג: גם אם נבקש סליחה, לא בטוח שיסלחו לנו. לפעמים אנחנו מבקשים סליחה והצד שני עדיין לא מוכן לכך. הזכירו לעצמכם למה ביקשתם סליחה מלכתחילה. אתם עושים את זה קודם כל עבור עצמכם.

הזמן לא עושה את שלו, מה שאנחנו עושים עם הזמן משפיע עלינו. כל מי שעבר משבר, אסון, כאב עז או חוויה שלילית מתמשכת יודע שלפעמים גם 20 שנה לאחר החוויה נדמה לנו שרק אתמול היא התרחשה.

עוצמת הצער והכעס אולי פחתה, עיסוקי היום יום דחקו אותם הצידה והם אינם מסכנים חיים יותר, אלא הפכו למעין הפרעה כרונית קבועה שרק אנחנו מודעים לקיומה, מדחיקים אותה ומצפים שהיא תעבור מעצמה.

בנקודה כלשהי, עליכם לקבל החלטה לשינוי. השאלות שכדאי לשאול את עצמכם הן איזו איכות חיים אני מבקש/ת לעצמי? האם אני רוצה לחיות טוב? טוב יותר? ומה זה בכלל לחיות טוב בשבילי? האם הכוונה היא להיות חופשי/יה מכל מה שמעכב אותי ומסב לי סבל, כעס וכאב ממשבר, פרידה, אכזבה מהחיים, מהסביבה ומעצמי? קבלו החלטה לנקות את הכתם שנוצר, לאוורר, לצחצח ולהגיע למקום בו אתם רוצים להיות.

3. לפעול ולעשות. סליחה צריכה להיות מגובה במעשים. כדאי להתחיל בשינוי אחד שישפיע על שינויים רבים נוספים כדי שנוכל לנקות פצעים, לאוורר את מה שמפריע לנו, להזיז משקולות מיותרות ולפנות מקום לדברים חדשים שיאפשרו לנו לנהל את הכעס ולהשפיע על העוצמות שלו.

הפעולה האקטיבית היא לוותר על הזכות להיות צודק/ת. זכרו, בהתאם למעשה, כך גודל הסיכון – אם עקפנו מישהו בתור אין לכך משקל דומה למקרה שבו בגדנו באמונו של אדם קרוב. כל מה שקרה לנו עד היום הכין אותנו למי שאנחנו הולכים להיות. לא חשוב מה עשינו, איפה טעינו, לאן התגלגלנו, עם כל מה שקרה לנו וסביבנו, זה לעולם לא מאוחר בשבילי להיות כל מה שאני יכולה להיות. לכן, חשוב לעשות כל יום דבר אחד שלא עשיתי יום קודם, לתכנן ולבצע.

לעיתים קרובות אנחנו חושבים שלסלוח לאנשים זו "מתנה" שאנו נותנים להם,אך זו "מתנה" שאנו מעניקים לעצמנו. כאשר אדם אינו סולח הוא בעצם נפגע פעמיים: פעם אחת על ידי האחר ובפעם השנייה על ידי עצמו. לכן חשוב לזכור שסליחה היא כלי פרקטי ושאם נתרגל את הטכניקה נוכל לאמץ גישה בריאה לחיים רגועים יותר עבור עצמנו בכל ימות השנה.

סליחה במשפחה

סליחה במשפחה

לרובנו קשה לבקש סליחה, דווקא בפני האנשים הקרובים לנו והאהובים עלינו ביותר. ככה זה כשהאגו מתערבב ביחסים. האם זה משהו בצליל של "הסליחה", שקשה לנו לבטא? כמה עולה לנו לבקש סליחה ולסלוח ועוד לאנשים היקרים והקרובים ביותר?

נושא הסליחה הוא נושא הקרוב לכל אדם ואדם. אנו נפגענו בחיינו או פגענו במישהו אחר, ואפילו פגענו, או זלזלנו בעצמנו. לפעמים אנו חיים עם הכעס, שמירת טינה ותחושת העלבון (וקוראים לזה סליחה) ולפעמים מתעורר הצורך להחזיר ולנקום במי שפגע בנו. אבל למעשה הפגיעה היא בנו. אנו מעכבים את חיינו בגלל כעס, אשמה, חרטה על מעשים ואפילו חלום שלא התממש. אנו נותנים לרגשות מסויימים לעכב אותנו ולנהל אותנו בהתמודדות גם מול פרידות. לא סולחים לעצמנו על כל הפגיעה הזו ומסתובבים לעיתים שנים רבות עם "אבנים" כבדות בגוף.

מהי סליחה?סליחה, היא מילה המורכבת מ 5 אותיות המכילות צירופים שונים, דומים ומגוונים: סלח, חלס (עם המחשבות הרעות, המטרידות שמעכבות אותנו), חסל (נחסל מה שמפריע לנו), לי (סליחה לעצמי), סל (נזרוק לסל וחסל). סליחה זו מילה שיכולה ליצור מציאות חדשה- לבנות, לחזק, לעודד, לקדם וגם להרוס ולהחריב מערכת יחסים.

סליחה היא דרך חיים לשימוש יומיומי בכל השנה ובכל זאת אנחנו נמנעים ובורחים מהמילה העוצמתית הזו במיוחד כשמדובר באנשים הקרובים אלינו ביותר.

אם תשאלו את עצמכם בכנות מלאה: מתי בפעם האחרונה ביקשתם סליחה מהילדים שלכם מבני/בנות זוג, הורים ,אחים, אחיות, דודים, דודות, גיסים וגיסות?
אנו נוהגים לעבור הלאה. להתחמק, לברוח לאזורי נוחות אחרים מאשר לבקש סליחה וגם לסלוח.

לרובנו קשה לבקש סליחה, דווקא בפני האנשים הקרובים לנו והאהובים עלינו ביותר. ככה זה כשהאגו מתערבב ביחסים והרגישות עולה למימדים עצומים. הצפייה גובלת באכזבה גדולה והדרך לשחרר ולסלוח לעיתים ארוכה ואינה נראית באופק.

איך מבקשים סליחה במשפחה?

  1. הסבירו לילדכם את ההבדל בין סליחה שהיא מילת נימוס (סליחה, מה השעה, סליחה מה יש לאכול היום וכד') לסליחה הכנה והאמיתית.
  2. הסבירו לילדכם מהי סליחה אמיתית לעומת סליחה שאומרים סתם מבלי להתכוון, סליחה של "לצאת מידי חובה".
  3. ביקשו סליחה בצורה אמיתית וכנה בפני היקרים לכם, על טעויות שאתם עושים. כן, זה לא הופך אתכם חלשים, אלא לאנושיים. הסבירו מדוע אתם מבקשים סליחה, ומה הלקח שלכם להתנהלות לפעם הבאה.
  4. קבלו את סליחת הילדים שלכם והקרובים לכם- לפעמים אנו לא מצליחים להירגע ולסלוח באותו הרגע שביקשו סליחה. לכן, קחו את הזמן וחיזרו אליהם כשאתם נינוחים יותר ומוכנים לקבל את סליחתם.
  5. חשוב שבני הזוג יבקשו סליחה זה מזה בנוכחות הילדים. זו דוגמא אישית ומודל לחיקוי.
  6. לימדו את ילדכם שגם אם פגעו ללא כוונה והצד השני נפגע, חשוב לבקש את סליחתו.
  7. למדו את ילדכם להגיד ולהקשיב לצלילי המילה סליחה. קחו נשימה עמוקה והשמיעו להם את הצליל, תרגלו איתם ביחד את הצליל של מילה עם המשמעות עמוקה ותנו להם להרגיש מה זה עושה.
  8.  הניחו את ה"אגו" בצד. משחקי כוחות אינם מקדמים רק יוצרים מריבות וכעסים

סליחה במשפחה היא אחת הסליחות המאתגרת והמורכבת ביותר

זיכרו, כי כאשר אנו נפגעים מהקרובים לנו ביותר או צריכים לבקש סליחה, האגו מתערבב ביחסים ולסלוח הופך לתהליך מורכב. אך אם נלמד לתרגל לשחרר ולסלוח לעצמנו ביום יום, נרוויח את חיינו וחיי משפחתנו במתנה: נדע להכיל יותר, להיות סבלניים, פחות להגיב באופן אוטומטי ולהינות מעצמי ומהמשפחה.


1 2 3