יש לך תחושה שמשהו תוקע אותך בחיים?

הדרכים להתמודד עם שינאת חינם

הדרכים להתמודד עם שינאת חינם

למאמר המלא שפורסם ב YNET ליחצו כאן

מתי אנחנו שונאים?

שנאה בהגדרתה המילונית היא רגש חזק של דחייה, כלפי אדם, קבוצה או אפילו חפץ, או רעיון. השנאה קשורה לרוב לתחושות של כעס, סלידה ועוינות.

ישנם שלושה סוגים של שינאה

1.    שנאה בגלל פגיעה– אם תשאלו אדם מדוע הוא שונא אדם אחר, סביר להניח שיגיד כי האחר פגע, העליב או נפרד ממנו והשאיר אצלו פצע נפשי.

2.    שינאה מקינאה– אנו שונאים הרבה פעמים אנשים אשר יש להם משהו שלנו אין. האנשים שאני מקנא בהם יכולים להוות השראה עבורי להשיג ולהגשים מטרות וחלומות.

3.    שינאת חינם –  שנאת חינם היא שינאה שבה אדם שונא אדם אחר או קבוצה ללא כל סיבה ממשית וללא הצדקה. זה יכול להיות בגלל צבע עור, עדה, תרבות, עמדה פוליטית וכד'. 
שינאת חינם היא שינאה שמלאה באגו, היא שחצנית, אטומה ומיותרת. שינאת חינם אינה מאפשרת שיח פתוח תוך קבלת דיעת האחר. יש בה רצון לשנות בכל מחיר ואם לא , האחר ייתפס בעיניי "כאוייב". שנאת חינם מובילה לחורבן כי היא מפצלת שמוציאה רוע, בוז, זלזול ואי שקט מסחרר.

נשאלת השאלה, האם כשאדם נפגע, או כשנאמר לו שמישהו אמר עליו דברים לא טובים ויכול להיות שהוא הוטעה, דמיין ,אבל בטוח שחברו פגע בו ,האם זו שינאת חינם?

"אדם אחד פגע ברכבו של אדם אחר בטעות וגרם לשריטה במכוניתו. האדם שמכוניתו נפגעה שרף את ביתו של הפוגע. הפוגע לא הבין איך האחרים שופטים את התנהגותו הקיצונית, שאינה עומדת ביחס לנזק שנגרם לרכב שנשרט. אך נוצרה באדם הנפגע שינאה בעוצמה גדולה מידי?
יש כאלו שיגידו שזו שינאת חינם כי לא הייתה הצדקה לשריפת הבית מעבר לעובדה ששריטת הרכב נעשתה בטעות."

אז מה הגבול בשינאת חינם?
האם יש עוצמות למידת השינאה שלנו לאחרים?

שינאה ונקמה

כשאנחנו שונאים מישהו לרוב נרצה להחזיר לו. שינאה יכולה להוביל לנקמה, מתוך מטרה לעשות צדק. הנקמה גורמת לאדם להרגיש טוב, מאפשרת לו לבטא רגשות, להקל את תחושת הכעס על מה שקרה, אך הנקמה גם נוקמת באדם עצמו. האדם מתעסק בנקמה שגורמת להרגשה רעה, ולכדור שלג שלא ניתן לדעת מתי יעצור.

למה אנחנו בחברה הישראלית ממשיכים "לשנוא חינם"?

אחרי אלפי שנים, בהן העם היהודי היה מפוזר בגולה שבה שנאו, השמיצו, פגעו והאשימו אותו, דווקא אחרי שהתאחדנו, אנו ממשיכים לעשות את אותו הדבר אחד לשני.

אנו שונאים זה את זה בגלל מוצא, גזע, תרבות, דת או השתייכות למפלגה אחרת.

זו סוג של מחלה ה"שנאת חינם", כי היא פוגעת בנו ובחברה כולה. אנו מחקים ומתנהגים באותו האופן שבו עמים אחרים התנהגו אלינו, לעם היהודי, וחשוב שנבין שבמקום לחיות בשלום ובאחווה אנו מחפשים כל הזמן איך לפגוע, להשפיל ולפגוע באחרים ששונים מאיתנו . הגיע הזמן לעצור את המחלה המתפשטת והתרופה לכך היא אהבת חינם!

להפוך שינאת חינם לאהבת חינם

ההפך משינאת חינם היא אהבת חינם. זו אהבה ללא סיבה, אינטרס, או רווח.

זו אהבה שעוקרת את השינאה מהשורש. אנחנו נולדים באופן אוטומטי עם אהבה עצמית. לא צריך לפתח אהבה כזו , אך חשוב לשמור עלייה.

איך למנוע שינאת חינם?

1. אל תאמינו לכל דבר שנאמר לכם. בידקו את אמיתות המידע שמגיע אליכם ועליכם. לפעמים צינור הקשר מתעוות והמידע שמגיע אליכם אינו מדוייק. אל תסיקו מסקנות לפני שווידאתם מה קרה.

2.    היכנסו לנעלי האחר ותנסו להבין את הסיבה להתנהגותו -בצורה כזו ישנה אפשרות להפחית  במידה משמעותית את עוצמת השינאה

3.    היפכו את הקינאה להשראה- אם אותו אדם הצליח, גם אתם יכולים

4.    הקשיבו וצרו שיח פתוח תוך כדי קבלת דיעות האחרים – הקשיבו וצרו שיח פתוח תוך כדי קבלת דיעות האחרים
אנחנו חיים במשטר דמוקרטי שבו אחת הזכויות הוא זכות הביטוי החופשי להגיד לדבר להביע עמדה. אנו לא חייבים לחשוב כמו האחרים, אך עצם היותנו גם חיים במשטר דמוקרטי בו לכל אחד זכות להביע את עמדתו, חשוב שנלמד לקבל ולחיות גם עם האנשים שאנחנו לא מסכימים עם הדיעות וההתנהגויות שלהם.
יש נקודה קריטית בויכוח וזה נכון דרך אגב לכל מערכת יחסים גם בזוגיות שיש בה את המשפא " אנחנו מסכימים שלא להסכים"- זה רגע קריטי שאם לא נעצור אותו פה זה יחמיר פה זה יכול להדרדר ולהוביל לשינאת חינם.

5. סילחו לעצמכם ולאחרים

" אדם קרוב פגע והכאיב לי מאוד
קשה לי להודות אבל אני מרגישה שאני… שונאת אותו. 
לא נוח לי עם ההרגשה הזו, כי אף פעם לא הרגשתי ככה"

קשה לסלוח  לאדם ששונאים בגלל אגו, כבוד וייצר הנקמה שמחפש צדק . ישנה הרגשה שכל עוד אנחנו שונאים או כועסים יש בידינו "נשק סודי", שבעזרתו אנחנו יכולים להגיב על הפגיעה ולא נשאר פריאריים. כל מי שהרגיש פעם כעס, שינאה וטינה לאורך זמן כלפי אדם אחר, יודע שהיכולת להשתחרר מהרגשות האלה זו הקלה עצומה. 

נכון קל לומר, אבל קשה מאוד לעשות
אז מה עושים?

כדי לסלוח בצורה שתשחרר אותנו מהפגיעה
אנחנו צריכים לחשוב על סליחה בדרך אחרת

איך לסלוח לאדם ששונאים?

  1. לסלוח זה לא אומר שאני מצדיק את התנהגות האחר- לסלוח אין זה אומר שאני נותן לגיטימציה למעשה או שמסיר אחריות מהפוגע. פירוש הסליחה היא לשחרר את עצמי. להפסיק להתעסק בכאב השינאה שמכרסם בתוכי. לדבר על זה אם אפשר בפני הפוגע או עם עצמי בצורה כנה (אפשרי גם לכתוב) ולפרט את הכאב, העוול שנגרם. המטרה של הסליחה היא להניח בצד ולהמשיך הלאה בחיינו.

2.    זה לא נגדי זה בעדו– אנשים הם לא רעים מטיבעם. וחשוב להבין שאנשים מתנהגים ופוגעים לא מתוך רצון ישיר לפגוע בנו, אלא, כי זו הדרך שלהם להתמודד עם המציאות שהתרחשה. הם מגינים על עצמם והחוכמה היא להניח לזה ולהעביר את זה הלאה. 

3.    סליחה אינה מחייבת לשמור על קשר עם הפוגע – העובדה שסלחתם אינה אומרת שאותו אדם יחזור לחייכם וגם אם הוא חזר לחייכם דברים עלולים להישתנות ולהיראות אחרת. יש הרבה כוח ביכולת שלנו להודות בפני עצמנו שאנחנו בוחרים לסלוח לאדם על פגיעה בנו כדי לשחרר כאב, ויחד עם זאת, הוא סיים את תפקידו בחיינו. 
אפשרות כזאת יכולה לספק לכם הקלה כפולה.

4.    השינאה פוגעת בבריאותנו- כאשר אדם עושה לך משהו רע, המעשה שלו נגמר, אך הכאב נשאר אצלך, אתה סובל ממנו. והכאב הזה עושה אותך כאדם פחות שמח, אולי יותר ביקורתי, מתעצבן בקלות, עייף, קצר רוח ועם פחות מוטיבצייה ואהבה בעולם. הסליחה היא יכולת לשינוי, ואם תוכל לסלוח אתה יכול גם לקבל את חייך במתנה.


5.    לא ניתן לחזור אחורה בזמן ולשנות את מה שקרה– פגיעה שאתם מרגישים היום נובעת מההווה ולא מהעבר. לא ניתן לשנות את העבר כפי שאמר הנזיר הבודהיסטי, תיך נאט האן, סליחה היא הויתור על תקווה לעבר טוב יותר.

6.    הנקמה המתוקה ביותר שלכם היא לסלוח לשחרר ולהמשיך הלאה לחיות חיים שלווים ורגועים יותר – הסליחה מאפשרת לכם לפנות מקום בחיים שלכם למה שבאמת חשוב ויקדם אתכם: עבודה, משפחתיות, זוגיות, או ילדים.  כשלא סולחים מרגישים תקועים בחיים. זה מעכב אותנו , כי אנחנו לא יכולים להתקדם הלאה עד שלא נקבל כביכול את הפיצוי על הכאב שנגרם לנו. אבל הפיצוי יגיע, רק שנפסיק להתעסק בו.

7.    סליחה מאפשרת לסגור פרק בחיים ולהתחיל פרק חדש– סליחה היא אחת הדרכים לסמן לעצמנו שנגמרה תקופה אחת ומתחילה אחרת

8.    מה למדתי מהמקרה הזה- מכל דבר לומדים. גם מכאב. ובכל זמן נתון יש לנו אפשרות לבחור מה אנחנו עושים עם הדברים הרעים והכואבים כביכול שקרו לנו . אנחנו יכולים לחשוב שהדברים הרעים קרו לנו ,או שהם קרו בשבילנו .ברגע שאנחנו מבינים שהכל קורה ורה בשבילנו ולא לנו ,דברים מסתדרים אחרת. במקום להאשים אנו לוקחים אחריות. 
ניתן לערוך רשימה של דברים שלמדתם מאותו אירוע ולכתוב אותם בצורה חיובית לדוגמא: אל תכתבו "למדתי לא לערב אנשים קרובים בעסקים", כיתבו "אעדיף לערב מישהו מחוץ למשפחה בעסקים שלי."

9.  הבשורה החשובה ביותר לגבי סליחה היא שאתם לא צריכים את האדם השני כדי לסלוח– ברגע שתבינו ותפנימו שהסליחה היא לא עבור אותו אדם, אלא עבורכם ובשביל זה אתם לא צריכים אותו , יהיה קל לכם לסלוח ולשחרר. זו הסיבה שניתן לעבור תהליכי סליחה מול אדם שאינו בחיים,  כי אנחנו בוחרים ומחליטים להפסיק ולהתעסק בפגיעה שאחר עשה לי, כדי להמשיך הלאה בחיי.

תשעה באב- הזדמנות לשינוי

תשעה באב הוא עירוב של כמה נושאים והתנהגויות.

מצד אחד זה יום אבל וצום (אפילו החנויות סגורות בערב), ומצד שני זה רחוק מאוד מיום כיפור. 

לרוב אנחנו יודעים שבתשעה באב חרב בית המקדש וחלקנו גם זוכרים שזה קשור לשנאת חינם, ומעבר לכך לא זוכרים יותר.

בהזדמנות זו של תשעה באב, יש לנו אפשרות גם לעשות סוג של חשבון נפש קטן. 

אין הכוונה לעשות חורבן של אבנים, אלא חורבן שבלב, עם התייחסות ליחסים שבין אדם לחברו המבוססים על התחשבות, קבלה ואהבה , כי אלו הם השורשים שלנו כפרט וכעם להתפתח ולחיות טוב יותר זה לצד זה.

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

איך לסלוח למישהו ששונאים?

איך לסלוח למישהו ששונאים?

תשעה באב ו"שנאת חינם"  
מצריכים מבט מעמיק לאיך סולחים למישהו ששונאים?

אומרים שבית המקדש השני נחרב בגלל שנאת "חינם", 
אבל איך ניתן בכלל לשנוא "לחינם"? 
ומה זה אומר שמישהו שונא ממש בחינם?

מתוך ראיון ברדיו קול רגע 9/8/19 בתוכנית הבוקר השישי עם עמי כברי ואביטל גונן מדברים על שינאת חינם וכעסים

מתוך ראיון בתוכניתה של דנה ורון "דנה בסוגיה" ברדיו הבמה 6.8.19

[ POTBEAN SPOTIFY iTunes

מתי אנחנו שונאים?

שנאה בהגדרתה המילונית היא רגש חזק של דחייה, כלפי אדם, קבוצה או אפילו חפץ, או רעיון. השנאה קשורה לרוב לתחושות של כעס, סלידה ועוינות.

ישנם שלושה סוגים של שינאה:

1.    שנאה בגלל פגיעה– אם תשאלו אדם מדוע הוא שונא אדם אחר, סביר להניח שיגיד כי האחר פגע, העליב או נפרד ממנו והשאיר אצלו פצע נפשי.

2.    שינאה מקינאה– אנו שונאים הרבה פעמים אנשים אשר יש להם משהו שלנו אין. האנשים שאני מקנא בהם יכולים להוות השראה עבורי להשיג ולהגשים מטרות וחלומות.

3.    שינאת חינם –  שנאת חינם היא שינאה שבה אדם שונא אדם אחר או קבוצה ללא כל סיבה ממשית וללא הצדקה. זה יכול להיות בגלל צבע עור, עדה, תרבות, עמדה פוליטית וכד'. 
שינאת חינם היא שינאה שמלאה באגו, היא שחצנית, אטומה ומיותרת. שינאת חינם אינה מאפשרת שיח פתוח תוך קבלת דיעת האחר. יש בה רצון לשנות בכל מחיר ואם לא , האחר ייתפס בעיניי "כאוייב". שנאת חינם מובילה לחורבן כי היא מפצלת שמוציאה רוע, בוז, זלזול ואי שקט מסחרר.

אז למה אנחנו בחברה הישראלית ממשיכים "לשנוא חינם"?

איך למנוע שינאת חינם?

איך להפוך שינאת חינם לאהבת חינם

איך לסלוח לאדם ששונאים?

כל זה ועוד בראיון המצורף

ראיון אישי על כוח הריפוי של הסליחה

ראיון אישי על כוח הריפוי של הסליחה

"סליחה, היא מילה פשוטה לכאורה- אך אם נקדיש לה רגע ויותר נגלה עולמות גדולים
סליחה אומרת הרבה וגם לא אומרת דבר, אפשר לברוח ממנה ואפשר להתעמת,
להתמודד ולהתנהל איתה או בלעדייה.
לכל אחד יש את הסליחה שלו והיא מאפשרת לנו להתפתח, ללמוד, לחלום ולהגשים"

מתוך התוכנית של סימה כהן עמיאל,
שיחות נפש
המשודרת בהרדיו החברתי הראשון


סליחה היא תרופה, חיסון ומרפא את הנפש והגוף

ברמה הבריאותית: סליחה יכולה להוריד לחץ דם, להשפיע על  רמת כולסטרול וקצב לב, איכות שינה משופרת

מבחינה חברתית: הסליחה מאפשרת לנו לקיים יחסים טובים יותר

מבחינה רגשית: הסליחה מורידה את רמת הדכאון,חרדה וכעס, ומעלה את תחושת האושר והאופטימיות.

שחרור משקולות

סליחה עוזרת לנו באופן פרקטי לשחרר את כבלי העבר ומשקולות מיותרות., כי לפעמים אנו נתקלים במכשולים שעוצרים אותנו בחיים, עומדים במקום, חווים כאב, כי מישהו העליב, הקטין אותנו או נפרד מאיתנו. במצבים כאלו אנו מרגישים שיש משהו שמעכב אותנו. זו הנקודה בה "הסליחה האחרת" נכנסת לתמונה:
הרגע שבו אנחנו מבינים שסליחה לא צריכה לבוא מהאדם האחר אלא מעצמנו!

לסליחה כוח עצום. הסליחה היא השיעור החשוב ביותר שנלמד בחיים הללו- לסלוח לעצמנו

למה קשה לסלוח

האגו, הכבוד והאמון יוצרים קושי בלשחרר ומחפשים את הצדק.

נקמה

טינה ונקמה מאפשרים לאנשים להרגיש ואפילו לכמה רגעים שהם החזירו והלחץ והכעס ייפסק.. אך זה לא קורה.

נושא הסליחה הוא נושא הקרוב לכל אדם ואדם במיוחד שזה מגיע מהאנשים הכי קרובים אלינו חברים קרובים ובני משפחה. שם, קשה לנו לסלוח. כולנו נפגענו בחיינו או פגענו במישהו אחר, ואפילו פגענו, או זלזלנו בעצמנו. לפעמים אנו חיים עם הכעס, שמירת טינה ותחושת העלבון (וקוראים לזה סליחה) ולפעמים מתעורר הצורך להחזיר ולנקום במי שפגע בנו. אבל למעשה הפגיעה היא בנו. אנו מעכבים את חיינו בגלל כעס, אשמה, חרטה על מעשים ואפילו חלום שלא התממש. אנו נותנים לרגשות מסויימים לעכב אותנו ולנהל אותנו בהתמודדות מול הילדים, הורים, אחים ובני/בנות הזוג. אנו לא סולחים לעצמנו על כל הפגיעה הזו ומסתובבים לעיתים שנים רבות עם "אבנים" כבדות בגוף.

נקמה יוצרת מעין "כדור אש" , אשר לא ייגמר לעולם. אנו חושבים שהנקמה תשרת אותנו ואת הכאב ואולי זה לעיתים נותן כזו תחושה, אך ההרגשה נעלמת תוך זמן קצר ומוצפת ברגשות רבים , שרק עלולים לעכב את חיינו.

נקמה היא לא עין תחת עין אלא גם "זהו אני לא מספרת לה יותר", "אני לא חברה שלהיותר…"
אבל שימו לב כמה זה פוגע בכם גם.

מילים הם כמו נוצה ברוח

אז נכון שכל דבר משנה ומעצב אותנו ולכן הכלל הראשון שימו לב למילים שאתם מוציאים מהפה הם כמו נוצות ברוח לאניתן להחזיר אותם ואם כבר אמרתם אל תתנו לדברים לשקוע קבלו אחריות ותקנו.

"כשאתה נוטר טינה לאחר, אתה כבול לאותו אדם או מותנה לקשר רגשי חזק יותר מפלדה
סליחה היא הדרך היחידה למוסס את הקשר הזה ולהשתחרר"  
קתרין פונדר

3 הנחות יסוד בגישת הסליחה

1. להפסיק ולהתווכח עם המציאות
2. לספור עד 10 לפני שמגיבים
3. להיכנס לנעלי האחר ולהבין שאחרים הם לא נגדי הם בעדם


להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

למה אני תקוע בחיים?

למה אני תקוע בחיים?

איפה אנחנו תקועים בחיים שלנו

אפשר להיות תקועים בכל מיני מקומות במהלך החיים: בזוגיות,  בעבודה, עם עצמי, בחוסר הגשמה, לא מצליחים לחלום, תקיעות בעיניני כסף וגם בסיטואציות שונות כמו רצון להיות עצמאי ולהגשים את עצמי, לעזוב עבודה, שיהיה לי קשר טוב יותר עם הבן בת זוג עם הילדים שלי עם אמא שלי ועוד ועוד.

איך התקיעות משפיעה על החיים שלי?

מכירים מקרים שבו אדם עובד שנים בעבודה מסויימת , מאוד רוצה לעזוב ובכל זאת נשאר שם. ויותר מזה כמה שהוא מרגיש אומלל כי הוא לא מסוגל, לא יכול לא באמת רוצה?

כמה תסכול כעס, קינאה, האשמה רוגז דיכאון דרמה, חוסר שקט, נדודי שינה, ועצבנות זה יוצר בחיים- כמה שאנחנו פוגעים בבריאותנו.

במצב כזה אנו שוקעים עמוק עמוק בתסכול ,במרירות ,בביקורתיות , בשיפוטיות בהאשמה, בכעס בקורבנות במסכנות וברחמים עצמיים על מר גורלי: איך הבאתי זאת על עצמי ? איך זה הגיע אלי? למה אני?

מראה מול הפרצוף

התקיעות היא שיקוף למצבים פנימיים בתוכנו .אם נבין נקודה חשובה ומשמעותית זו ניקח את מושכות גורלנו בידינו , נהיה מחויבים ליצור לעצמינו מציאות חדשה

כי המושכות האחריות היא רק בידיים שלנו.

הכל מתחיל בנו. תסתכלו תתבוננו במחשבות הטורדניות שמתרוצצות בראש , בדימויים שאנו רואים לנגד עינינו, במילים שיוצאים מפינו , ברגשות שאנו מרגישים פשוט תתחילו להסתכל בדברים האלו שמפריעים לנו, רועשים לנו, מעכבים ותוקעים אותנו.

זה מעניין כי אנחנו עושים כאילו דווקא לעצמינו ,הורסים ומתעללים בחיים שלנו

חשוב שנזכור ,כי מצב של תקיעות פוגע בכל המעגלים בכל הסובב אותנו : פרנסה, זוגיות, חברות, חלומות, משפחה

כאשר אנו תקועים אנו מרגישים חסרי מוטיבציה ואנרגיה , חסרי תשוקה , התלהבות וחיות ומצב זה אומר שחיינו לא מאוזנים

אז למה אני תקוע?

1.אני מאשים אחרים במצבי

זה בגלל אשתי, החבר, אמא שלי, חמותי או הבוס שלי. אני חולה בגלל, אני עצבני בגלל אני כועס כי הוא עשה לי אנחנו אלופים בלהאשים אחרים

אשמה = תקיעות
אשמה גורמת לנו לעמד במקום

להתמודד זה קשה ולכן אצל רוב האנשים שתקועים מתפתחת נטייה להאשים בעיקר את הסביבה וזה כבר לא משנה על מה. הפתיל קצר והוא מתעורר כל פעם מחדש בכעס, עצבים חוסר נוחות   ויש לנו נטייה לחכות שיקרה משהו חיצוני או נטייה לצפות לדברים שיקרו שיגאלו אותם מהמצב הזה.

2.אני מספר לעצמי סרטים

"לא יעזור" "אני עצלן"
"אני לא מבין בשיווק"
"אם אתחיל עבודה וגם לימודים במקביל יהיה לי פחות זמן איכות עם הילדים"
"אם אצליח בטוח משהו ישתבש בדרך"


היה אצלי בחור שכל הזמן כעס ואחר כך קילל במיוחד את המשפחה שלו. והוא אמר לי זה מי שאני וזה מצב שקורה לי כשאני לא מקבל מה שאני מצפה זה פשוט מתפרץ.
כששאלתי אותו אם גם מול לקוח שיושב מולו ושלא מסכים לדבריו הוא גם ככה מתפרץ הוא ענה שברור שלא כי הוא עלול להיות מפוטר.

אנחנו מתנהגים אחרת כשאנחנו בתפקיד אבא, שכיר, בן זוג, חבר, ולכל זהות יש סט התנהגויות.אם רק תבינו באיזה תפקיד אתם עכשיו, תוכלו להחליף תפקידים והתנהגויות אתם הרי מכירים אותם – תחליפו סרט ותפקיד לשחקן הראשי שהוא אתם.

3.מה הרווח שיש לי

ובשביל לשנות זאת חייבים להבין שאדם שכל יום קם בבוקר ושונא את עצמו – מרוויח מזה משהו. מה הרווח שלי בלהיות מתוסכל ואומלל בחיים

הרבה פעמים זה יושב על הצורך לקבל תשומת לב.תשומת לב חיובית או שלילית זה הרווח שלי מכירים את הרווחים האלו כמו:

אם תכין שיעורים תקבל שוקולד
 אם תהיה ילד רע תהיה בחדר לבד
אם תעבוד כל יום עד שמונה בערב תקבל עוד אלף ש"ח
אם תהיה שקט יחשבו שאתה ילד טוב
אם תהיה מוכשר תקבל מתנות ותשומת לב

השבוע פגשתי בחור שתקוע בעבודה. הוא עצמאי שיודע שיש לו מה להציע לעולם אבל העולם לא בא אליו. הוא לא מגיע אליו והוא בלופ מטורף של כעס עצמי וגם האשמות.
אולי הוא גם לא שמע עליו

כשדיברנו על מה עושים כדי שאנשים ישמעו עלי
הדבר הראשון הוא להתקשר ולספר להם

שיחות מכירה
מזה הוא בורח. יודע מה צריך לעשות מתעורר כל בוקר  ובכל זאת זה לא קורה.

מכירים את ממחר דיאטה ומגיע המחר ואנחנו יודעים מה לעשות אבל זה לא מצליח. יש תקיעות. או מישהו שיש לו רעיון להקמת אתר ממש סטרט אפ ובכל פעם שיושב לכתוב יש לו בלייק אאוט והוא הולך לאכול לפייסבוק ומעביר עוד יום.

ואז במצבים כאלה כמה שאנחנו שונאים את עצמינו כמה דיכאון מביאה התקיעות הזו כמה שאני מעכב את עצמי ולא חי את החיים של עצמי.

מה הרווח?

לפעמים הבריחה הזו נותנת תחושה של שקט ייאוש מתוק- כן זה הרווח. ולפעמים כשאנחנו נעלבים ממישהו הולכים הצידה עושים קצת דרמה ומחכים שיבואו לבקש סליחה, לתת תחושה טובה, תשומת לב כזאת.

כשנבין מה התחושה שאני מקבל כשאני מתנהג כך נוכל גם למצוא במה אפשר להחליף אותה?

4.מרתון של החיים

מהרגע שפוקחים עיניים עד כשעוצמים אנחנו בסוג של מרתון להספיק ולהספיק.

בחיים צריך לעצור, לעשות הפסקת מים קפה תה, לשבת ולהתבונן בתוך עצמך ולהבין מה אתה רוצה ומי אתה באמת. אם יש לנו הרי כל כך הרבה דברים לרוץ אליהם, מדוע בסופו של יום אנחנו מוצאים את עצמנו כל כך ריקים וחסרי אנרגיה?

העולם של היום מעייף. פעם, גם רצנו ממקום למקום אבל הבטנו גם בדרך נהננו יותר מהרגע. היום אנחנו עסוקים בלתעד את הרגע במקום לחיות אותו. מצלמים הופעה במקום להסתכל ולהינות ממנה, קונים חולצה ומעלים לפייסבוק או לאינסטגרם, מספרים איפה היינו, מה אכלנו, שתינו, קראנו ואת מי פגשנו וכל זה בלייב. ואז מגיעים לסופשבוע עם הלשון בחוץ וגם אז צריך להספיק, צריך לסיים, צריך לסדר, צריך צריך…

כמה הסחות דעת, עד כמה הדברים האלו הזוללי זמן הרעשים האלו גורמים לנו להיות תקועים בחיים שלי בתחושת “מירוץ אחרי הזנב של עצמי"

כי אנחנו כל כך עסוקים במרדף הזה אחרי המטלות והמשימות, שלא מתפנים לעשות את הפעולות החשובות ביותר, לקידום המטרה שלי.

המרץ והאנרגיה מתבזבזים על הריצה האינסופית ולא נשאר במאגרים, זמן וכוחות להפנות, לפעולות מקדמות, שאמורות לייצר עבורי את האפשרות להצליח, ולייצר חיים שקטים

מתי ישבתם כמה דקות בבוקר ושתיתם את הקפה שלכם עד הסוף?

איך לעצור את  מירוץ החיים שגורם לתקיעות

לצערי, מניסיוני, אני יודעת שבחיים שלנו, אנחנו מספרים לעצמנו שאין לנו את ה”פריבילגיה” לעצור, לצאת, להתבונן ולהיערך מחדש

מתי אנחנו כן פתאום יכולים כאשר החיים עוצרים אותנו! חלילה מחלות, התמוטטויות, משברים, אובדנים, גירושין כשמקבלים סטירת לחי ואז חייבים כשהאוטו מתקלקל כשחלילה הגוף מאותת לנו שקרה משהו לנו או לאדם קרוב שלנו אז כאילו אין לנו ברירה ועוצרים! אז איך בכל זאת אפשר לעצור את מירוץ החיים שגורם לנו לא פעם לתקיעות

כשיש עומס שנותן הרגשה של תקיעות צעדים לשחרר עומס ולצאת ממשהו שתקוע לי בחיים:

1.תרשמו את כל הבעיות שיש לכם על דף

2.תמספרו את "העומס" בסדר עדיפות

3.תבחרו דבר אחד שעכשיו כדאי להתעסק איתו:
דיאטה, עבודה, או זוגיות

4.תשאלו למה אני רוצה לשנות ולשפר ?מה הסיבה?

הלמה הזה חשוב כי הוא חייב להיכנס טוב טוב לראש. ברגעי משבר שלא בא בלי להתאמץ שוכחים את הלמה הזה.תכתבו אותו בכל מקום אפשרי. כי הלמה הזה זה מה שמניע אותך בהתחלה לפחות עד שזה מחלחל. הלמה הזה לא רק בונה לך דרך אלא מחזיק אותך על המסלול. גם אם נפלת הוא מאפשר לך גם לראות לאן תגיע, לאן אתה רץ מה המטרה לאן תרצה להגיע

כי אם אני רצה אחרי הזנב של עצמי, אני לא מגיעה לשום מקום!
כשרצים עם למה עם מטרה ובאמת חושבים לאן רוצים להגיע ל עשר קילומטר עד שנראה את הים את החוף יש יעד מה אני רוצה
הלמה הזה מחזיק אותי לעשות תנועה זרימה שינוי ולהתחיל לצאת מהלופ הזה.

תרימו את העיניים תתבוננו בדרך כי רק אז תראו אם זו הדרך הנכונה
כי רק מבחוץ אני יכולה להתבונן, להיות אובייקטיבית, לבדוק לאן כדאי לי להמשיך, ובכלל אם כדאי. תעלו לגג

5.הכנה ותכנון של הדרך

איזה פעולות אני צריך לעשות כדי להגיע למטרה. זו דרך שאני כבר בונה בתחילת התהליך בתחילת הדרך.
זה כמו מפה שאני רואה מה כל יום אני עושה והכי חשוב יש אור בקצה המנהרה.

עומס יוצר תקיעות כי מרוב דובים לא רואים את היער

לסיכום

האפשרות לצאת מתקיעות קיימת בתוכנו

תזכרו את הלמה אני רוצה לצאת מהתסבוכת הזו מהדבר הזה שתקוע לכם בחיים- זה הצעד הראשון

אני מאמינה שכל אחד יכול לעבור מחיי תגובה האוטומט לחיי בחירה. כי תמיד יש ברירה גם אם נראה שהכל אבוד.

כי אתם יודעים כדי לצאת ממה שתקוע לנו בחיים חשוב לעבור  דרך אזור הנוחות לשנות, לשפר אותו. לעשות פעולות חדשות וליצור מציאות חדשה

אבל רק אם ניקח סיכונים ונעשה שינויים רק אז נוכל לחיות חיים שמחים בריאים ומאושרים , חיים של מימוש הגשמה ,התפתחות וצמיחה .

הדרך לא תמיד חלקה אך חשוב מאוד לקבל הכל באהבה ,גם כשיש לפעמים נפילה , הנפילה היא לצורך עליה .להינות וללמוד תוך כדי תנועה ועשיה זו הדרך הנכונה.

אז לא תמיד צריך לחכות לאירוע שידפוק בדלת או לעוד אחד כזה שייכנס לחיינו אתם יכולים להקדים אותו ולראות  כמה כוח יש לנו וכמה החיים מלאים בהזדמנויות רק שאיש לא לימד אותנו איך לחיות אותם צרו אתם הזדמנויות

תקיעות היא ההפך מזרימה ותנועה

וברגע שנפתח את הדלת של התקיעות אפילו בקצת את הפפקק הזה

כל מה שנראה הוא השתקפות של העולם הפנימי שלנו העולם הקסום שיצרנו בעצמנו כשהתחלנו לקחת אחריות על חיינו.

אז נבין שאנחנו לא חלק מהעולם, אלא העולם הוא חלק מאיתנו. אנחנו יוצרים אותו – איזו תחושה עצומה זו כי דלתות נוספות ייפתחו.

אז אתם  לא צריכים לראות את כל התמונה מספיק לעשות צעד אחד קטן שיקדם אותנו, נתחיל משהו. אל תשאירו את הדברים האלו בראש

כי, מה שנשאר בראש כידע ולא יורד ללב לא מגיע לחיים לעשייה
ולא מאפשר לנו את ההתפתחות

איך יוצאים מתקיעות?

יום כיפור הוא מותג ישראלי!

יום כיפור הוא מותג ישראלי!

"יום כיפור" הוא מותג, חי, קיים ושורד שנים רבות. זהו יום מיוחד שמאחד אותנו, היהודים. ניתן למצוא אנשים דתיים וחילונים, ממגוון העדות והזרמים מתפללים בבתי הכנסת צמים ואינם נוסעים ביום זה ברכבים. אפילו קבוצות כדורגל בעולם מתחשבות בשחקנים הישראלים ומוותרים על משחקים ביום כיפור.

יום כיפור הוא מותג בעל מאפיינים מובילים, מספיק לומר "יום כיפור" וישר נדע את המשמעויות העיקריות ותכונותיו של יום זה:

הסליחה

"הסליחה"- היא המסר וההבטחה הברורה של המותג "יום כיפור". לא כולם עושים זאת במהלך השנה ויום כיפור מאפשר לכולנו לערוך חשבון נפש לקראת השנה החדשה, לבקש סליחה ולסלוח. . הסליחה מקבלת משמעות עוצמתית ועמוקה: סליחה בין אדם למקום, סליחה בין אדם לחברו, סליחה לעצמי וחשבון נפש גדול שבו אנו מנתחים את השנה שחלפה.

חשבון נפש

חשבון נפש- ביהדות חודש אלול זהו חודש של חשבון נפש על השנה שעברה והכנה לקראת השנה החדשה, לכן נהוג לומר בו סליחות. בחודש הסליחות יש הזדמנות לפקוח עיניים להקשיב ולהסתכל. לבדוק מה טוב לנו ומה פחות- מה תוקע ומעכב אותנו בחיים, למצוא זוגיות, להתקדם בעבודה, להיות יותר עם הילדים, להגשים חלומות, לפרוץ, להיפרד, לשחרר ולסלוח לעצמנו. תהליך חשבון הנפש מסתיים ביום כיפור ביום היחיד בשנה המיועד כולו לבקשת סליחה.

אחדות

אחדות- ישנו תאריך קבוע בלוח שנה המשותף לכולנו שהמועד שלו ידוע: כולנו יודעים מתי יום כיפור (בין ראש השנה לסוכות) וכולנו יודעים מתי מתחיל חודש אלול, חודש הסליחות. תקופה זו מאפשרת לנו להבטיח לעצמנו ולאלוהים להשתפר, להשתנות, להיות אנשים טובים יותר בשנה הבאה.

ייחודיות

ייחודיות- אין עוד יום כזה, כמו יום כיפור, בעולם שהכבישים ריקים ממכוניות, כמעט הכל נעצר ל 24 שעות.

השקט

השקט- שגרת החיים שלנו לעיתים מלווה ברעשים ולחצים רבים. יום כיפור מאפשר לנו להרגיש שקט אמיתי בחוץ ובפנים. זו הרגשה מיוחדת לקום בבוקר לפתוח את החלון ולשמוע את השקט.

זהות

זהות- ביום כיפור יש זהות משותפת, כולנו מרגישים יהודים- כל אחד ואחת בדרכו.

זהו יום שבו אני לעצמי, כי יום כיפור מאפשר לנו פעם בשנה להיות עם עצמנו, לחקור, להתבונן, להקשיב ולסלוח. כולם יודעים את זה: אלו שמעבירים את היום כולו בתפילות בבית הכנסת, אלו שצמים בבית עם ערימת עיתונים וגם אלו שלא צמים. הידיעה הבסיסית הזו נמצאת אצלנו וברור לנו שזהו יום לסליחה.

יום כיפור יכול להיות גם יום של שמחה



יום כיפור יכול להיות גם יום של שמחה. על פי המקרא וחז"ל, משה רבנו שיצא בראש חודש אלול להר סיני וחזר לאחר 40 יום נמחל ונסלח לישראל על חטא העגל וחזר עם לוחות הברית. זה הרגע בו למד עם ישראל "על בשרו" את משמעותה של הסליחה. על הכוח שיש לסליחה כמשחררת, מעצימה, מגשרת ומאחדת. ועל סיבה זו שווה בהחלט לשמוח. זהו  יום מיוחד ועוצמתי, יום שאחריו מרגישים "נקיים" יותר לקראת השנה החדשה.

סליחה כבר ביקשתם?

סליחה כבר ביקשתם?

מתוך כתבה שהתפרסמה בעשר פלוס


לרובנו קשה לבקש סליחה ובמיוחד בפני האנשים הקרובים לנו והאהובים עלינו ביותר. למה בכל זאת כדאי לנו לוותר על האגו ולהגיד את המילה שהכי קשה לנו לבטא?

היא הייתה בגיל ההתבגרות. נערה יפה, מחוייכת שאהבה לרקוד, לשיר ולבלות. היא חיכתה למסיבה המיוחדת באחד מהמועדונים המוכרים בתל אביב הרבה זמן. והיום הגיע. רגע לפני שיצאו מהבית, אביה אחז בידה ואמר לה “עם החולצה הזו את לא יכולה לצאת, היא חושפנית וצמודה מידי”. היא החלה להתווכח איתו ולהסביר לו שכך בנות בגילה מתלבשות, אך הוא סירב להקשיב. בכעס רב התעלמה מבקשתו להחליף חולצה ויצאה מהבית בטריקת דלת חזקה. הוא התחיל לרעוד מחוזק הפגיעה ולא ידע מה לעשות. לאחר דקות ארוכות מאוד החליט לרדוף אחריה להחזירה הביתה. הוא נסע למועדון בתל אביב, פגש את בתו שם והחזירה הביתה. מאז, 10 שנים אחורה, היא לא דיברה איתו. שתיקתה הלכה וצרבה בליבו מיום ליום. הוא ביקש סליחה, כתב לה מכתב, אך היא סירבה להביט בעיניו ולהקשיב. הוא הפך להיות אדם מריר, מתוסכל ואיבד את שמחת חייו. בעבודה פיטרו אותו וגם עם אישתו המצב התחיל להתדרדר. הוא היה מלא ברגשות חרטה עצומות.

כך פגשתי את ר’ לראשונה. הוא הגיע אלי לסדנה עם בקשה ורצון לסלוח. ר’ הבין שראשית הוא צריך לסלוח לעצמו. לקבל, להשלים, לשחרר לסלוח. אבל איך משחררים תסכול ורגשות אשמה אחרי כל כך הרבה שנים? הוא ידע שהוא חייב לשחרר את עצמו, זה כבר פגע בו מספיק. הוא הבין שזו הדרך היחידה להמשיך הלאה. והוא סלח. זה כאב. הוא הוציא הכל החוצה “את כל הכביסה, גם המלוכלכת” ובחר מה להשאיר, מה לכבס ומה לזרוק. היו רגעים שהוא כמעט נשבר, אך הוא היה נחוש בדעתו לעשות משהו אחר. הוא הבין שזה תהליך ארוך, אבל הוא היה חייב את זה לעצמו – לסלוח על מה שעשה, להבין שזה לא מצדיק, אך זו הדרך להמשיך הלאה בחיים.

ופתאום, באחד מימי שישי בעת שהוא הכין עוגיות לשבת, בתו הגיעה הביתה ,התיישבה מולו במטבח ולקחה מהמגש עוגייה ואכלה. מאותו רגע משהו השתנה. הם חזרו לקשר, אבל קשר אחר שנבנה מתוך פרק חדש עבורם. היא ראתה שמשהו השתנה אצלו. הוא היה משוחרר יותר, סלח ומשהו בו הצליח לפתוח את ליבה ולסלול דרך חדשה. היא הבינה שלסלוח לאבא לא יצדיק את התנהגותו או ייתן למה שעשה לגיטימציה, גם היא רוצה להמשיך הלאה. ובאותו הרגע היא גם הבינה מה גרם לו לעשות ולהתנהג באופן שהתנהג- האהבה והדאגה האינסופית שיש לאב לביתו וליבה התמלא בסליחה ובחמלה.

סליחה ונקמה

נושא הסליחה הוא נושא הקרוב לכל אדם ואדם, במיוחד כשזה מגיע מהאנשים הכי קרובים אלינו – חברים קרובים ובני משפחה. שם, הכי קשה לנו לסלוח. כולנו נפגענו בחיינו או פגענו במישהו אחר, ואפילו פגענו או זלזלנו בעצמנו. לפעמים אנו חיים עם הכעס, שמירת טינה ותחושת העלבון ולפעמים מתעורר הצורך להחזיר ולנקום במי שפגע בנו. אבל למעשה הפגיעה היא בנו. אנו מעכבים את חיינו בגלל כעס, אשמה, חרטה על מעשים ואפילו חלום שלא התממש. אנו נותנים לרגשות מסויימים לעכב אותנו ולנהל אותנו בהתמודדות מול הילדים, הורים, אחים ובני/בנות הזוג. אנו לא סולחים לעצמנו על כל הפגיעה הזו, ומסתובבים לעיתים שנים רבות עם “אבנים” כבדות בגוף.

נקמה יוצרת מעין “כדור אש” אשר לא ייגמר לעולם. אנו חושבים שהנקמה תשרת אותנו ואת הכאב ואולי זה לעיתים מעניק כזו תחושה, אך ההרגשה נעלמת תוך זמן קצר ומוצפת ברגשות רבים, שרק עלולים לעכב את חיינו.

מה היא הדרך לסליחה?

  • זיכרו שלסלוח לאדם אחר לא אומר שאתם מקבלים את מה שהאחר עשה לכם. אתם בוודאי שלא נותנים לו לגיטימציה למעשיו. אתם, למעשה, סולחים לעצמכם כדי להמשיך הלאה. לפתוח דף חדש ולצמוח.
  • התחילו בסליחה שלכם עם עצמכם. תניחו את האגו בצד ותיווכחו לדעת שלא תמיד תצטרכו לעשות סגירת מעגל או לשמוע את הסליחה של הצד השני.
  • תפתחו דף חדש והניחו לעבר לשקוע. הרווח יהיה עצום, כי אם נשחרר ונסלח נרוויח את חיינו וחיי הסובבים אותנו במתנה.

יום הכיפורים הוא זמן טוב לבחון גם את היחסים עם הילדים שלנו. זו הזדמנות טובה לבקש מהם סליחה על מעשים שנעשו, על מילים שאמרנו שלא היו במקום ולאט לאט הם ייראו אתכם, יחקו ישחררו ויסלחו. אולי ככה נעזור להם לגדול להיות אנשים מלאי חמלה – כלפי אחרים וכלפי עצמם.

הכותבת היא חוקרת את עולם הסליחה, ומנחת תהליכי סליחה. מנהלת אתר חברתי, אתר סליחה, המעודד אנשים לבקש סליחה ולסלוח במשך כל השנה ומאפשר לאנשים לשלוח מכתבים לכותל המערבי. בנוסף היא משדרת תכנית רדיו שבועית “סליחה יומיומית” ברדיו החברתי הראשון. 

לא רק ביום כיפור: האישה שתגרום לכם להתגבר על האגו ולבקש סליחה

לא רק ביום כיפור: האישה שתגרום לכם להתגבר על האגו ולבקש סליחה

מתוך כתבה שהתפרסמה באתר onlife
16.9.2018

שני אירועים מכוננים בחייה של חדי חזן גרמו לה להקים אתר אינטרנט שידחוף אנשים להתגבר על האגו ולהתנצל בפני אחרים. בריאיון מיוחד מתארת 'חוקרת הסליחה' כיצד ניתן להשתמשבה ככלי פרקטי בחיים, ומסבירה לגאוותנים שבינינו איך לקחת נשימה ולהתקדם.

בעקבות שני אירועים מכוננים שקרו לה, החליטה חדי חזן, אז מנהלת שיווק ופיתוח עסקי שעבדה בחברות מובילות במשק, לעזוב את הכל ולחקור סליחה. המקרה הראשון קרה לפני 12 שנה. "חבר מאד קרוב של בעלי שכח את יום ההולדת של אשתו היקרה", היא מספרת. "אשתו היא מסוג האנשים שמאד חשוב להם שיחגגו ויתכננו מראש, היא הכינה לו רשימה בה היא תיארה בדיוק איך היא רוצה לחגוג את יום ההולדת והוא פשוט שכח והלך לעבודה. בערב הוא הגיע הביתה וקיבל פרצוף מאד כועס. היא אמרה לו: 'חיכיתי כל היום, ואפילו לא הרמת לי טלפון'. היא הלכה לחדר, הוציאה תיק עם בגדים שלו ופקדה עליו לעוף מהבית".

"מדובר בחבר ילדות של בעלי, בן בית אצלנו, שיתפה חזן, "הוא בא אלינו מתייסר ולא ידע איך לבקש סליחה. גם אני וגם בן זוגי מתעסקים בשיווק ופרסום, שנינו מאד אוהבים להתעסק באינטרנט, אז ישבנו וחשבנו  איך הוא יבקש סליחה בצורה יצירתית? ואז עלה לנו רעיון – בוא נקים אתר אינטרנט שכולו מוקדש לבקשות סליחה. תוך לילה אחד הקמנו את – סליחה לחיים רגועים יותר, אתר חברתי ללא מטרות רווח, שהמטרה שלו היא לעודד אנשים לבקש סליחה ולסלוח לאורך כל השנה, ולא רק ביום כיפור. האתר מאפשר לשלוח את מכתב הסליחה ישירות למייל של הנמען".

"המיזם המקורי הצליח לשמחתי, האישה התרגשה לקבל את מכתב הסליחה מבעלה, והם כמובן חיים באושר ובעושר. מה שהדהים אותי יותר מהכל זאת החשיפה שנוצרה לאתר ואיך הכל התגלגל. למרות שאני באה מתחום הפרסום והשיווק, לא עשיתי שום פעולה אינטרנטית, רק נתתי במה לאנשים", משחזרת חזן, "ראיתי שאנשים כותבים, משתפים ויש כאלה שאפילו דורשים מאחרים שיבקשו מהם סליחה – למשל מישהו שכותב לחבר שפגע בו כשלמדו בבית ספר".

בינתיים האתר התמלא, אנשים החלו לכתוב ולבקש סליחה. אלה היו סליחות מאד מגוונות, למשל, בקשת סליחה של פקח חניה שמתנצל על כל הדוחות שהוא מחלק לאנשים או בקשת סליחה של אימא קרייריסטית שכל היום חושבת רק על עצמה ושוכחת לאסוף את הילד שלה לחוג.

מה קשה יותר – לבקש סליחה או לסלוח?

חזן החליטה לחקור את נושא הסליחה ובמשך שעות ארוכות בספריות ציבוריות, בכריית מידע ברשת, גילתה שסליחה היא מילה עוצמתית ופופולרית בכל העולם. באפריקה, למשל, בכל שבט ושבט לוקחים את הסליחה למקום אחר. אם למשל אדם פוגע באחר, אז הנפגע נלקח למסע בכפר, וכולם מתאספים סביבו ואומרים רק את התכונות הטובות שלו. בתאילנד מפריחים בלונים ויש יום סליחה בינלאומי. בנצרות יש וידויים וביהדות יש את יום כיפור שמאפשר פעם בשנה לעשות "ניקיון". "אני אומרת – אל תחכו לכיפור, חשבו איך אפשר לסלוח או לבקש סליחה, כי ברור שזה קשה, זה אגו וזה כבוד עצמי וזה מאד קשה לשני הצדדים – גם המבקש וגם הסולח".

"העניין הוא שכשמישהו פוגע בנו, אנחנו מגיבים מאד קשה. אנחנו לוקחים את זה איתנו לכל מקום, מוציאים את התסכול על האנשים היקרים לנו, אנחנו פוגעים בהם גם וכך זה מתגלגל", ממשיכה חזן. "באתר חילקתי את הסליחה לקטגוריות: סליחה במשפחה, סליחה בעבודה, סליחה בין ילדים, סליחה באוניברסיטה ואז כל אחד יכול לצלול לשם, להזדהות עם הסליחות של אחרים ולמצוא בתוכו את הנכונות לבקש סליחה או לדרוש שיבקשו סליחה ממנו".


קודם כל – לבקש סליחה מעצמך


האירוע המכונן השני שדחף את חזן היה המוות של אמה: "לפני 3 שנים גילו אצל אמא שלי יום אחד את מחלת הסרטן, הוא היה כבר בשלב סופני אחרי אבחנות שגויות. לא ידעתי איך מתמודדים. נכנסתי למצב הישרדות והתמודדות כדי להציל אותה. עשיתי כל מה שיכולתי, אבל אימא נפטרה. אחרי שהיא נפטרה מצאתי את עצמי מלאה ברגשות אשמה. כאן הבנתי כמה אנחנו הרבה פעמים פוגעים בעצמנו. אם נתקלים במצבים שמוציאים אותנו מאיזון – מישהו בעבודה אמר לנו מילה לא במקום, או מישהו חתך אותנו בכביש, אנחנו מרגישים מפסידנים, כועסים על עצמנו ועל חוסר היכולת שלנו, על הפקשוש ומאשימים את עצמנו. הבנתי שהאשמה הזאת מאד מנהלת אותי והבנתי שאני צריכה לבקש סליחה בעיקר מעצמי. היום אני מעבירה הרצאות וסדנאות בנושא. אני רוצה לצעוק לעולם – יש לכם מתנה, לא צריך לקנות אותה באינטרנט או בסופר, אפשר רק לפתוח את הדלת ולקחת את הסליחה ככלי עבודה לחיים, כלי פרקטי".

אחד האתגרים האישיים של חזן היה לקחת את הסליחה שנחשבת למאד רוחנית ו"יום-כיפורית" כזאת, ולהפוך אותה לכלי עבודה יום-יומי. בתור אשת שיווק שרגילה לראות דברים במבט פרקטי, פתאום היא נאלצה להתמודד עם משהו רוחני, כמו הסליחה. היא הבינה שהיא חייבת לשנות את דרך החשיבה אם היא רוצה להמשיך לחקור את הסליחה. "אי אפשר לעבור תהליכים שכלתניים בלי לעבור דרך רגש", היא אומרת. "ברגע שאנחנו לומדים להסתכל על עצמנו בעיניים סולחות, אנחנו מצליחים להשתחרר מכל העכבות".

"כמה פעמים אנחנו לא מבינים האחד את השני, ובגלל חוסר הבנה כזה צועקים אחד על השני, וזה גם משהו שבעיניי מתקשר מאד לסליחה. אנחנו מתבצרים בעמדה שלנו ולא מאפשרים שום גמישות מחשבתית. עבודה על הכלי של הסליחה מאפשרת לנו את זה. כאשר אנחנו מגיבים על אוטומט בכל הכעס, זה פוגע קודם כל בנו".

אבל זה לא משהו כזה שמאפשר לך לפגוע ולבקש סליחה? זה לא נותן פתח לפתרון הקל – אני פגעתי ועכשיו אני מבקש סליחה והכל שוב בסדר?

"אני לא מאמינה שאפשר לשכוח דברים, כל דבר שקורה לנו משאיר צלקת. אם זורקים סליחה באוויר, אין לזה משמעות. בעיניי סליחה זה תהליך. צריך להבין: מה עשיתי? איך פגעתי במישהו אחר? איך פגעתי בעצמי? יש משפט מאד חכם: "טעות אינה טעות, אלא אם לומדים ממנה לקח". אנחנו צריכים לקחת אחריות על מה שעשינו כדי שנוכל לקחת את זה למקום אחר. זה לא רק לצאת מדי חובה, אבל השלב הראשון בסליחה זה לשחרר.

"כמה פעמים קרה לנו שכעסנו על מישהו כל כך שהחלטנו שלא נלך עכשיו יותר למקומות אליהם הוא הולך? בכל פעם כשאנחנו רואים אותו בפייסבוק או ברשת אנחנו מתכווצים מכעס? כמה זה אפקטיבי וכמה אנחנו פוגעים בעצמנו. אם מישהו פגע בנו, צריך לדעת – אי אפשר לתקן את העבר. אי אפשר לשכוח דברים – אפשר ללמוד לחיות איתם. כך תהליכי סליחה כפי שאני רואה אותם זה להפסיק להתווכח עם המציאות ולעשות שינוי. זה אפילו לא להחליט, פשוט לרצות. כמה אנחנו רוצים להישאר באזור הנוחות, באזור הכאב? אנחנו לפעמים אוהבים כשמרחמים עלינו. צריך כוח כדי לצאת ממקום פגוע. צריך אומץ כדי לעשות שינוי".

אז איך בעצם משתמשים בסליחה ככלי?

"השיטה היא כלי פרקטי לחיים. אין כאן משהו חדש, הכל נמצא בתוככם. תתחילו בקטן. קחו תובנה אחת, תחליטו לאן אתם רוצים להגיע. צריך אומץ לעשות גם צעדי אחד קטן. יש גם עניין הטיימינג. אם נבקש סליחה, לא בטוח שיסלחו לנו. אולי הצד השני עוד לא מוכן לסלוח? מה עושים במקרה כזה? זה בדיוק המקום שבו צריך לעשות תהליך סליחה עם עצמנו, להבין איפה טעינו ולקחת אחריות. לא רק להגיד סליחה ולטאטא מתחת לשולחן. צריך להבין מה קרה פה. למה אותו בן אדם כל כך נעלב. להבין את הרגש שלו. כדי ללמד כמה שיותר אנשים את השיטה, אני מעבירה היום סדנאות והרצאות בנושא הסליחה בארגונים ברחבי הארץ וכמובן מפעילה את האתר".

חזן מאמינה שבתהליך הסליחה יש שלושה שלבים:

שלב ראשון: להבין מה אנחנו רוצים להרגיש אחרי שנסלח קודם כל לעצמנו. להבין שאנחנו לא מושלמים.

שלב שני: להבין מה מעכב אותנו – נסיבות החיים, זמן, שלפעמים צריך לעבור, הסביבה שלנו. אנחנו מאד רוצים לרצות את האנשים שחשובים לנו. במיוחד אצלנו, הנשים, שכל כך רוצות להשמיע את הקול שלנו, שלפעמים פוגעות באחרים וקודם כל בעצמן.

שלב שלישי: איך משחררים? איך מנהלים רגשות? איך מאפשרים לכעס ולאשמה לא להשתלט עלינו. האגו הוא דבר נפלא ואמור להגן עלינו, אבל לפעמים הוא משבש את הראיה שלנו.

שרשרת סליחה

אירוע חברתי שהתקיים בספטמבר 2018

אם אתם מרגישים שאתם רוצים לבקש סליחה או להבין איך תוכלו לסלוח למישהו, ב-13.09 מתקיים אירוע "שרשרת הסליחות" השנתי. מדובר בטקס ייחודי שבו תוכלו לסלוח לעצמכם, להיפרד ממשקעים ופחדים ולסגור מעגלים באוויר המיוחדת. שעת ההתחלה 18:30. לפרטים נוספים והרשמה –

ניתן לבקר בעמוד הפייסבוק של האירוע.

איך לשחרר את הכעס ולמה זה קריטי לבריאות שלנו?

איך לשחרר את הכעס ולמה זה קריטי לבריאות שלנו?

מתוך כתבה שהתפרסמה ב YNET 17.9.18

יש יום אחד בשנה, הוא יום כיפור, שבו אנחנו מכוונים כל כולנו לתהליך של סליחה וניקוי מכעסים. אבל למה לא לעשות את זה כל הזמן? חדי חזן, מומחית בסליחות, מסבירה על האופן שבו הכעס מרעיל אותנו מבפנים ועל שלוש פרקטיקות פשוטות שיעזרו לכם לשחרר ולסלוח – כל השנה

מחקרים רבים תומכים בקשר הישיר בין הסליחה לבריאות. תחשבו לרגע: כמה כואבים לנו הכעס, הטינה, האשמה? איך הרגשות הללו משתלטים עלינו ומנהלים אותנו? מחקר שהתקיים באוניברסיטת פלורידה ופורסם ביולי 2014 בכתב העת American Journal of Cardiology, בדק 308 נשים צעירות ומצא כי לגישה סלחנית לחיים יש השפעה טובה על בריאות הלב, וכי אנשים שנוטים לסלוח מגינים יותר על בריאות ליבם מאשר כאלה שנוקטים בגישה של עוינות, תוקפנות וכעס.

מחקר אמריקאי נוסף, שנערך באוניברסיטת מיזורי בקרב נשים נוצריות ופורסם בפברואר 2014 בכתב העת Journal of Religion and Health, מצא כי סלחנות קשורה בקשר סטטיסטי הפוך לתסמיני דיכאון, וככל שהנטייה לסלחנות עולה – כך הנטייה לדיכאון יורדת.

איך משחררים כעס? 3 צעדים פרקטיים לסלוח, לשחרר ולהמשיך הלאה

את העצות הבאות גיבשתי כתוצאה מעבודה ארוכת שנים בתחום חקר הסליחות, והן מבוססות הן על ניסיון אישי שלי והן על מפגשים רבים ומגוונים עם אנשים שעברו תהליכים פנימיים וחיצוניים שמערבים סליחות.

1. להפסיק להתווכח עם המציאות. ראשית, עלינו להבין עד כמה הכעס הוא שלנו ופוגע בעיקר בנו. לשם כך עלינו להסתכל לאמת בפנים ובגוף ולהודות שמשהו לא עובד פה. מדובר על תהליך רגשי לא פשוט, שבו על האדם לוותר על תחושות הפגיעה והעלבון, להרוס את המחיצה שנוצרה מול מי שפגע בו ולהתחיל לפתוח את הלב.

סליחה היא פתיחה של דף חדש, מעין אתחול מחדש של  המערכת, ובכל זאת בקשת סליחה כרוכה בקושי רב. הנטייה הטבעית שלנו כבני אדם היא לרצות להרגיש טוב ולהיות צודקים. אנחנו נוטים לעשות רציונליזציה, לנתח את המצב ולהסביר לעצמנו למה דווקא אנחנו הצודקים ואין שום צורך שנבקש סליחה, כי בקשת סליחה היא למעשה הכרה בכך שעשינו משהו לא בסדר, שפגענו באדם השני, הכרה שלא תמיד נעימה לנו.

זכרו, הצעד הראשון הוא להפסיק להתווכח עם המציאות ולהבין שאנחנו לא יכולים לשנות את העבר.

2. להחליט לעשות שינוי. כדי להתחיל לתרגל תובנה אחת עד שתהפוך להפנמה בחיי היום יום, עלינו לתכנן מטרה מדויקת ולהתחייב, כי בשביל לדעת איך לעשות שינוי, לא מספיק לדעת שרוצים אותו, צריך גם אומץ והעזה לצאת אל מחוץ לאזור הנוחות.

במקרה הזה חשוב גם לזכור שיש עניין של טיימינג: גם אם נבקש סליחה, לא בטוח שיסלחו לנו. לפעמים אנחנו מבקשים סליחה והצד שני עדיין לא מוכן לכך. הזכירו לעצמכם למה ביקשתם סליחה מלכתחילה. אתם עושים את זה קודם כל עבור עצמכם.

הזמן לא עושה את שלו, מה שאנחנו עושים עם הזמן משפיע עלינו. כל מי שעבר משבר, אסון, כאב עז או חוויה שלילית מתמשכת יודע שלפעמים גם 20 שנה לאחר החוויה נדמה לנו שרק אתמול היא התרחשה.

עוצמת הצער והכעס אולי פחתה, עיסוקי היום יום דחקו אותם הצידה והם אינם מסכנים חיים יותר, אלא הפכו למעין הפרעה כרונית קבועה שרק אנחנו מודעים לקיומה, מדחיקים אותה ומצפים שהיא תעבור מעצמה.

בנקודה כלשהי, עליכם לקבל החלטה לשינוי. השאלות שכדאי לשאול את עצמכם הן איזו איכות חיים אני מבקש/ת לעצמי? האם אני רוצה לחיות טוב? טוב יותר? ומה זה בכלל לחיות טוב בשבילי? האם הכוונה היא להיות חופשי/יה מכל מה שמעכב אותי ומסב לי סבל, כעס וכאב ממשבר, פרידה, אכזבה מהחיים, מהסביבה ומעצמי? קבלו החלטה לנקות את הכתם שנוצר, לאוורר, לצחצח ולהגיע למקום בו אתם רוצים להיות.

3. לפעול ולעשות. סליחה צריכה להיות מגובה במעשים. כדאי להתחיל בשינוי אחד שישפיע על שינויים רבים נוספים כדי שנוכל לנקות פצעים, לאוורר את מה שמפריע לנו, להזיז משקולות מיותרות ולפנות מקום לדברים חדשים שיאפשרו לנו לנהל את הכעס ולהשפיע על העוצמות שלו.

הפעולה האקטיבית היא לוותר על הזכות להיות צודק/ת. זכרו, בהתאם למעשה, כך גודל הסיכון – אם עקפנו מישהו בתור אין לכך משקל דומה למקרה שבו בגדנו באמונו של אדם קרוב. כל מה שקרה לנו עד היום הכין אותנו למי שאנחנו הולכים להיות. לא חשוב מה עשינו, איפה טעינו, לאן התגלגלנו, עם כל מה שקרה לנו וסביבנו, זה לעולם לא מאוחר בשבילי להיות כל מה שאני יכולה להיות. לכן, חשוב לעשות כל יום דבר אחד שלא עשיתי יום קודם, לתכנן ולבצע.

לעיתים קרובות אנחנו חושבים שלסלוח לאנשים זו "מתנה" שאנו נותנים להם,אך זו "מתנה" שאנו מעניקים לעצמנו. כאשר אדם אינו סולח הוא בעצם נפגע פעמיים: פעם אחת על ידי האחר ובפעם השנייה על ידי עצמו. לכן חשוב לזכור שסליחה היא כלי פרקטי ושאם נתרגל את הטכניקה נוכל לאמץ גישה בריאה לחיים רגועים יותר עבור עצמנו בכל ימות השנה.

מסורת

מסורת

מסורת נותנת יציבות וביטחון בחיים.

לא משנה מה קורה ולאן דרכינו מתגלגלות המסורת לעיתים מחזירה אותנו לשפיות לשמחות הקטנות לנוסטלגיה , למשפחתיות וליציבות.

יש ימים כאלו, ימים מיוחדים, ימים שמכניסים אותנו לפתע לפרופורציה.

ימים אשר מחזירים אותנו בבת אחת לנקודת איזון שבה אנחנו פותחים את העיניים ורואים את מה שחשבנו עד כה שהיה מובן מאיליו.

ימים כאלו שאנו מעריכים את מה שיש לנו ומבטיחים לעצמנו שמרגע זה… "הכל ייכנס בחיינו לפרופורציה"

ימים שמרגישים נאהבים, מחבקים אותנו, מתעניינים ומרגישים שאנו לא לבד.

מילדות, יום אחרי חגיגת ליל הסדר בפסח מתכנסת המשפחה המורחבת לפיקניק מסורתי ביערות הכרמל במקום קבוע שתמיד נשמר עבורנו. ויש טקס לפני… יש טקס אחרי… וביום הפקניק מתגבשת המשפחה לכל דורותייה ומנציחה את הרגע בכל שנה בתמונה משפחתית.

הזכרונות מגבשים ומחזקים גם כשיש אנשים יקרים שכבר לא איתנו, אך מרגישים שהם איתנו. …

ובימים ובאירועים האלו מעריכים את המסורת.

וכן… מפלס ההתרגשות עולה.

חנוכה וסליחה- למה כולם רוצים רק לגרש את החושך?

חנוכה וסליחה- למה כולם רוצים רק לגרש את החושך?

כמה כבר אפשר לשמוע: "באנו חושך לגרש" ואולי לא באמת צריך, או אפשר לגרש חושך!?

לאחרונה, שומעים לא מעט את המשפט "באנו חושך לגרש" איך לגרש, איך להאיר ועוד ועוד. אבל למה צריך לגרש את החושך? האם באמת אפשר לגרש חושך, הרי זה חלק מתופעת טבע וקסם הייקום שלנו: אור-חושך, יום- לילה, לבן ושחור!? ומי קבע, אמר והגדיר שחושך זה משהו רע שצריך לגרש? השיר? המכבים, התרבות, האנשים או ההיסטורייה?

מהו חושך?

חושך הוא מצב שמתקיים כשאין אור. אך, האם חושך הוא גם מצב שיש בו תאורה נמוכה או מטושטשת? ואולי אפשר להאיר את החושך בפנס, עששית, לשים משקפיים מיוחדות, או פשוט לעזוב "את החושך במנוחה ולתת לו את המקום שלו, להכיל, להתמודד ולהחליט מה נכון "עבורו". ואז גם יהיה אפשר למצוא את המקומות שהחושך גם עושה לנו טוב.

כשקורה משהו לא צפוי או מצב שלא רצינו שיקרה "והשמיים נופלים", כגון מחלה, כעס, כאב, אכזבה, פרידה, משבר, או כישלון, החושך  יוצר אפלה, דממה ותקיעות בחיינו ומשפיע על מעגלים נוספים בחיינו. תחשבו על זה רגע: כשאתם לא סולחים,  עד כמה כאב של כעס, פרידה, אכזבה מאדם או מקום, יכול להשפיע למצוא זוגיות חדשה להתקדם בעבודה , להמעיט כעסים יומיומיים ולמצוא בהירות ויותר שלווה בחיים.

כמה "חושך מעכב" אנחנו מכניסים לחייינו. חושך כזה שמשתלט על כל פיסה של יום גוזל וזולל את כל האנרגיה והמעגלים האחרים ויוצר גם תקיעות במקום אחר.
לעומתו יש "חושך מקדם" שטוב עבורנו מאפשר לנו להתקדם בקצב הנכון ולהאיר את הדרך.
המפתח ל"חושך הנכון" עבורי תלוי במינון המתאים ובנקודת איזון בין הפנים והחוץ בין הצל/חושך לאור, כי בכל אחד ואחת יש רגעי חושך ואור בתקופות שונות.

חנוכה גם מזכיר 3 סוגי אנשים שקיימים בכל אחד ואחת מאתנו:

  1. אנשים שחיים בחושך ובצל – אנשים פסימיסטים שחיים על אוטומט ובשגרה בלתי פוסקת של החיים
  2. אנשים שחיים באור – אופטימיים שמחים, מודעים, נינוחים ורגועים
  3. אנשים שחיים "בצל של אור" אנשים שחיים בצל של כאב שמשתלט עלינו ומשפיע על דרכנו. זהו צל הכולל שאריות של אגו , חוסר סליחה , כעס, אכזבה, אשמה, כישלון או פרידה "שתקועה" בנו ומנהלת אותנו, כתוצאה מהדברים שעדיין לא סלחנו ושחררנו.

לפעמים,הצל הזה שאנו חושבים שהוא מגן עלינו ואולי אפילו נוח לנו איתו, למעשה הוא גורם לנו לעמוד במקום ולא לראות את ההזדמנויות השונות שיש לנו בדרך. העיניים כאילו עצומות, הצל מכסה את טווח הראייה ואנו לא רואים את התמונה בשלמותה. לעיתים קרני האור מצליחות לחדור ולסנוור ולעיתים אנו חיים באור שלא אנחנו בחרנו. אחרים בחרו עבורנו. שכנעו אותנו שזו הדרך ואנו המשכנו בשביל זה. לעיתים, נכנעתי, הרמתי ידיים והמשכתי את דרכם ואולי זה כבר לא ממש אור, אלא צל שמכסה ומלווה אותי יום יום וגורם לי לפספס משהו אחר, גדול יותר.

אז מה עושים עם החושך, איך מאירים את "החושך המקדם" בחיינו?

3 צעדים להתנהל עם חושך:

  1. מודעות והבנה– מה קרה פה. להסתכל לחושך בעיניים עם כל הפחד. להכיל להרגיש לתת לו מקום. זה כמו סיר רותח שהמכסה שלו סגור לחלוטין וברגע אחד שלא ידוע מראש הוא עשוי להתפוצף. להבין איך ובמה החושך מעכב אותנו בחיים.
  2. אחריות– לקבל החלטה ולהשלים עם החושך, כי אי אפשר להתווכח עם המציאות. ומתוך החושך הזה, להחליט לנהל ולהשפיע עליו בתכנון הצעדים הבאים ובהכנסת "גופי תאורה" שיאירו את הדרך (חברים, לימודים, עבודה, התחייבות, בילויים)
  3. לעשות שינוי 1 בצעדים קטנים ולשחק עם העוצמות.
  4. אישה יקרה לי מאוד אמרה לי פעם ברגע של משבר גדול בחיי שבו ראיתי רק שחור מסביבי ונכנסתי לאפלה מוחלטת, לפתוח חזק חזק את העיניים, להתאמץ ולהשאיר אותן פקוחות. כי רק אז, אצליח לראות שאין רק שחור ולבן בשמיים יש גם אפור אדום ירוק ועוד הרבה צבעים. נתן אלתרמן אמר פעם ש"צבע הדברים תלוי בצבע המשקפיים" ואכן הכל תלוי בעיני המתבונן. אנו בוחרים כיצד להסתכל על העולם ותחשבו לרגע על כמה אנשים הסתכלתם במהלך החיים ולא ראיתם אותם מעולם?הסליחה מאפשרת לנו לנשום להכיל להבין ולקבל את זרימת החיים בכל הקיצוניות שיש בהם ולהצליח להיות שמחים גם כשאנו עצובים. לחיות בשלום עם כל מה שמרגישים להכיל את החושך ולהינות מהאור ולטבל אותם יחדיוחג החנוכה הגיע וזו הזדמנות לכל אחד ואחת לבחון מה נקודות החושך והאור , הכעס, העצב, הכאב החוסר ,הסליחה, השמחה וההנאה בחיים.אומרים ש"באנו חושך לגרש"אך לא תמיד צריך לגרש אותו אפשר גם להאיר אותו ולהגיע דרכו למקומות מופלאים.
    חנוכה שמח ומלא באור גדול, תקוות ,חלומות, סליחה ונתינה.

1 2