יש לך תחושה שמשהו תוקע אותך בחיים?

תודה – רק מילה אחת!

תודה – רק מילה אחת!

תודה, היא מילה כל כך פשוטה, אבל בתוכה מסתתרת משמעות עצומה.

מהי תודה?

תודה היא הודייה למי שעשה מעשה רצוי, עזר לנו ועשה מעשה טוב. להודות למישהו נותן לו הרגשה טובה ומוערכת.

אין צורך לחכות שמשהו יעשה עבורינו מעשה רצוי בשביל לומר לו תודה. ניתן להשתמש במילה המופלאה והקסומה הזו – תודה מידי יום.

"תודה לעולם הנפלא שמאיר לנו את הבוקר בקרני שמש יפות, תודה שיש לי משפחה אוהבת ותומכת ותודה גם לעצמי."

הכרת תודה – דרך להתמודדות עם מצבי רוח

הכרת תודה מרגיעה את הרגשות. הכרת תודה מכניסה אותך לאיזון ועושה טוב. הכרת תודה פותחת דלתות רבות לאושר, שלווה ובריאות טובה.

לעיתים אנו נמצאים בתחושת דכאון ובמצב רוח לא נעים. הנסיבות שונות ומגוונות, חלקן גם ללא סיבה ממשית ומוסברת. כשנשנה את נקודת המבט ונראה דברים חיוביים ואפילו הקטנים בחיי היום יום, דברים עשויים להיראות ולהרגיש אחרת.

הכול בידיים שלנו

ישנן הרבה 'סיסמאות' מרגיעות כמו: "הכול בידיים שלך", או "אל תתייחס למה שאומרים עליך" "אתה שווה יותר". הדברים הללו נכונים ויפים אך אדם השרוי במצב קשה, אינו מסוגל לשמוע עצות מאחרים, כשהוא מרגיש שהמציאות קשה וסיסמאות אלו לא תמיד מרגיעות. ולכן ככל שנתרגל הכרת תודה מידי יום ובמיוחד בשגרה, או בתקופות טובות יותר שלנו, כך שיהיה קשה יותר ורגשות כמו כעס, שינאה, העלבויות יגיעו, התודה תאפשר לנו באוטומט לצאת הרבה פעמים מהר יותר מהמערבולות הללו.

שלב ראשון- מיצאו זמן קבוע להגיד תודה

עלינו למצוא זמן במהלך היום להכיר תודה על כל אותם הדברים הטובים שקיימים בחיינו ואפילו הדברים הטובים שקרו לנו באותו היום. עיצרו רגע, התבוננו, חייכו ותעריכו את מה שיש לכם כי זה המון.

נוסחת התודה

הכרת התודה והערכה פותחת דלתות רבות. כשאתם מודים לאחרים על עשייה כלשהי, הם מייד מתגייסים לתת לכם עוד.

זו ממש נוסחה. כי ככל שנכיר תודה כך נקבל יותר מהדבר אותו אנו מבקשים. כי נשים לב ותהיה לנו מודעות עצמית לדברים הנפלאים שקורים בחיינו וזה רק יעצים ויגדיל שנקבל עוד ממה שכבר יש לנו.

תודה וסליחה- 2 אחיות תאומות

לסליחה ותודה יש הרבה מהמשותף ושימוש בשתיהן ייתן לנו רוגע, שקט, ביטחון וחיים אחרים.
תודה וסליחה הן כמו 2 אחיות תאומות, דומות שונות ומשלימות.

בקשת הסליחה מתמקדת בדברים שקרו לנו, שפחות נעימים לנו, שהכאיבו לנו ומאפשרת לנו לפתוח דף חדש. הכרת תודה מתמקדת בדברים הטובים שקורים לנו שאותם חשוב שנשמור וניזכר בהם.

ככל שנדע ונתרגל את הייכולת לסלוח, להוקיר תודה לעצמינו ולאחרים מתוך הרגל, כך נשים לב לדברים הקטנים שנמצאים בדרך.

הרבה יותר קל לקחת את הכול כמובן מאליו, לתת למרוץ של החיים להעסיק אותנו, ולשכוח לעצור, לומר תודה, סליחה, לשחרר משקולות וכן, רגע פשוט לעצור ולהתבונן איך אני יכול לחיות טוב יותר , להתקדם ,להגשים ולהינות יותר.

כוחה של המילה הפשוטה

הכרת התודה פועלת כמו קסם, אם היא נאמרת בכוונה מלאה, היא תשחרר אותנו מעצבות, תרגיע כעס.

רק מילה אחת יכולה לעשות את כל ההבדל. גם אם יש אדם לדוגמא שמעליב ופוגע בי, עלי להתאמץ ולמצוא משהו חיובי. תמיד יש. לעיתים המודעות עוזרת להשתפר, או להבין כיוונים חדשים.

תודה, מילה הנראית כל כך פשוטה, אבל בתוכה מסתתרת משמעות עצומה.

כל כך קל לנו להיסחף לשיגרת היום להתמסר אלייה ולא לשים לדברים הקטנים שנמצאים בדרך. כי זה קל לקחת את הכול כמובן מאליו, לתת למרוץ של החיים להעסיק אותנו, ולשכוח לעצור, לומר תודה, להכיר טובה.

השגרה מרגיעה

כשאני נמצא בשגרה ידוע  מראש יש בזה משהו שמאפשר לי להרגיש מוגן ובעל שליטה.

יש סדר קבוע, מתוכנן וצפוי. אך כמו כל דבר בחיים יש פה גם חסרונות. כי השגרה מסנוורת ואפילו גורמת ל"עיוורון" להביט על הדברים הקטנים בחיים, הדברים האלו שאנו לוקחים כמובן מאיליו.

ביקורת יודעים להגיד, אך שדברים מסתדרים לא תמיד מפרגנים לאחרים ולעצמינו.

ישנו סיפור על גבר ש…

ישנו סיפור על גבר שחזר הביתה מהעבודה ובכניסה לבית מצא צעצועים מפוזרים. כאשר התקדם ונכנס לחדרי הבית ראה בלאגן גדול: בגדים, תיקים , משחקים ונעליים זרוקים בכל פינה. הכיור במטבח היה מלא ומלוכלך, פירורים בשולחן אוכל ואפילו בריצפה נותרו כתמים מהשוקו של הבוקר. הכעס החל לחלחל בליבו של הגבר והוא נכנס לחדר השינה. , שם ראה את אשתו מתרווחת על המיטה שהיא קוראת ספר וכוס קפה לידה. "מה קרה כאן?", שאל בקול כועס וביקורתי. האשה מהרה להשיב ואמרה: "אתה כל הזמן אומר לי שאני לא עושה כלום כל היום בבית, אז החלטתי להראות לך איך נראה הבית כאשר אני באמת לא עושה כלום."

אז למה קשה לנו כ"כ להוקיר תודה?

להגיד תודה לאחרים מחייב אותנו לצאת, ואפילו לרגע, מהנוחיות ומהתחושה כי מגיע לנו הכל. הכרת תודה מחייבת אותנו לשים לב לפרטים הקטנים שלרוב נעלמים מעיננו. הכרת תודה דורשת מאיתנו לזכור כי אחרים לא חייבים לנו כלום.

יתרה מזאת, כשאנחנו נגיד תודה לאחרים זה יחייב אותנו לצמצם את האגו, ולשים את עצמנו במקומו של האחר וכן זה לא תמיד פשוט.

לסיכום,

אל תחכו שיגיע הכאב בשביל לעצור . החכמה האמיתית להגיד תודה על הדברים הקטנים שיש לנו ביום יום.

וכל יום הוא הזדמנות להגיד תודה כי לא צריך חג מיוחד, כדי להיות אסירי תודה על כל מה שיש לנו בחיים.

כולנו חווים מגוון רב של רגשות, כולנו נופלים לאותם בורות של כעס, שנאה, תחרותיות, קנאה ופחד.

זיכרו, אחד הכלים החזקים ביותר בשביל לצאת ממערבולות זו ולהרפות מאותן תחושות קשות היא הכרת תודה.

למאמר על כוחו של חיוך ליחצו כאן

במי אתם מקנאים?

במי אתם מקנאים?

אם הייתה לכם הזדמנות להתחלף עם מישהו אחר בחייו האם הייתם עושים את זה?
אז למה בכל זאת… אנחנו מקנאים?

קרה לכם פעם שהסתכלתם על הבחורה שיושבת לה בבית הקפה מטופחת ומחוייכת כאילו היא על גג האולימפוס ורציתם גם להיראות כמוהה, או על חבר קרוב שמצליח להרוויח פי 2 ממני או על מישהו שהוריד 10 קילו ונראה סוף הדרך וגם אתם רוצים, או על בחורה שנראית פחות טוב ממני אבל יש לה זוגיות וגם 3 ילדים ולי עדיין אין, או על ההוא שלא מפסיק למלא אולמות עם ההרצאות שמעביר וגם אני רוצה להצליח כמוהו ועוד ועוד סיפורי ההשוואה שאנו עושים מול אנשים אחרים. אז נעים להכיר, הקנאה הגיעה. או ליתר דיוק, היא תמיד הייתה שם אבל הגיע הזמן גם לדבר עליה. אז מהי הקנאה, מתי מופיעה, למה אנחנו מקנאים באנשים אחרים וגם לא מודים בזה ואיך משחררים קנאה בעזרת 5 שאלות והופכים את הקנאה להשראה.

אז מה זה קנאה?

קנאה היא אחד הרגשות הנפוצים ביותר. קנאה היא רגש שיש לכולם. הוא רגש אוניברסלי שאנחנו מרגישים כשאחרים משיגים את מה שאנחנו היינו רוצים להשיג בעצמנו, או כשלמישהו אחר יש משהו שלנו אין. כמו כל דבר אחר.

סוגי קנאה

שאנחנו חושבים על קנאה אנחנו לפעמים מבלבלים בין שני סוגי קנאה. אנחנו יכולים לקנא במישהו ואנחנו יכולים לקנא למישהו.

קנאה למישהו קנאה לאחר – Jealousy:באה לידי ביטוי כשאנחנו מפחדים לאבד דבר שיקר לנו. למשל שמישהו ייקח ממכם את המקום הראשון בתחרות או יקבל את הקידום במקומכם, או יצליח להשיג יותר ציפיות או שיתופים באיזה פוסט שהעלה.

קנאה במישהו באחר Envy  -זו ההרגשה שאתם מרגישים כשאתם מאוד רוצים משהו שלמישהו אחר יש. זה יכול להיות תכונה,או למשל מישהי שיש לה זוגיות ולי אין או מישהי שהצליחה להיכנס להריון לעומתי.

התחושה שאנחנו מקבלים כשנמצאים ליד אותו אדם היא חוסר נוחות סטרס, חוסר ביטחון ואפילו כעס כלפיו. זה לא פייר שיש לו ולי אין. הקנאה באחר גורמת לנו לרצות את מה שאין לנו.

הקנאה עלולה להיות מסוכנת

לפעמים הקנאה הזו מסוכנת כי היא עלולה לגרום לנו שינאה, כעס, ואפילו טינה או נקמה כלפי אותו אדם. בכל פעם שנהיה באינטראקציה מול אותו אדם. הקנאה תתפרץ ותבוא לידי ביטוי בכעס, מילים פוגעניות והיעלבויות.

הקנאה יוצרת חסך שחסר לנו משהו וכשהקנאה מנהלת אותנו, היא פוגעת במערכות היחסים שלנו מול אותו אדם, אם זה בעבודה, במשפחה ובתחושת שביעות הרצון והאושר הכללית שלנו.

מצב זה פוגע בנו, בחיינו ובחיי הסובבים אותנו -עד כמה אנחנו פוגעים בעצמינו גורמים לחיים שלנו להיתקע בניוטרל במקום לשחרר לסלוח ולצמוח.

קנאה זה לא משהו שקורה לנו פתאום. אנחנו מייצרים אותה ולכן אם נבין איך זה פועל נוכל להשפיע על הקנאה . אז במה ומתי הקנאה מגיעה?

במה אנחנו מקנאים?

נניח יש 2 אנשים שעובדים באותו תפקיד , סביר להניח שתתעורר קנאה אם רק אחד ייקבל בונוס לעומת 2 אנשים שאחד היא איש מכירות והשני עובד בשירות לקוחות פחות תתעורר קנאה. הקנאה לא מתקיימת בכל פעם שלאחר יש יתרון עלינו אלא רק אם יש לו יתרון שאנחנו גם רוצים אותו.

שלאדם אחר יש איזה ייכולת או תכונת אופי שגם אנחנו רוצים שתהיה לנו. שיש לו השג רכוש או מעמד שאנחנו רוצים שם יש פוטנציאל לקנאה. אם נבין את זה נוכל לתעל את זה לטובתינו. מה שלא לעשות זה לא להתכחש לה.

במי אנחנו מקנאים?

ישנם שלושה סוגים של אנשים בעולם: אנשים יותר טובים מאיתנו בתחום מסויים, אנשים שווים לנו ואנשים שפחות טובים מאיתנו. אמנם זו חלוקה גסה ואנחנו אומרים שכולם שווים אבל בפועל וגם בתת מודע ישנה חלוקה כזו.

לרוב נפנה את הקנאה  כלפי אנשים השווים לנו, כאלה שיכולה להיות לנו תחרות מולם. למשל עמית בעבודה לעומת אדם שיש לו מגבלה גופנית או שכלית והוא גאון וזכה בתחרות התנך הארצית. אנחנו נשמח בשמחתו ונפרגן לו, יותר מאשר נקנא לו כי אין לנו צורך במשהו שלו יש.

הקנאה היא כלפי אלו ששוים לנו, כי אנחנו לא רוצים שיפתחו עלינו פער.

ההבנה הזו לגבי האופן שבו אנו מקטלגים אנשים מאפשרת לנו להבין שמקנאים באחרים כשיש תחרות מולם וכשמישהו מצליח יותר ממני. כי אז האגו מתפרץ לו. ובמקום שיגן עלינו וישמור עלינו הוא הרבה פעמים הופך את הקנאה לביקורת שמטרתה להוריד מערכו של האחר כדי לרכך אותנו.

אך, אנחנו לא רק מקנאים במי ששווה לנו אלא גם במי שדומה לנו. כי אנחנו יכולים לדמיין את עצמינו מגיעים למקום שהוא הגיע .

הרבה אנשים כועסים על עצמם שהם מקנאים באנשים הקרובים ביותר אליהם כמו: בני זוג, אחים, חברים, קולגות. במידה והיו לכם תחושות כאלו, אתם לא לבד. זה מאוד טבעי ואין צורך להילחץ או לחוות אשמה. דוגמה כזו ניתן למצוא בבית שבו אחד מבני הזוג נשאר בבית לטפל בילדים ואחד מפתח קריירה.

הוא קנאי…היא קנאית

כינוי שלא נעים לשמוע. זו ממש לא מחמאה כשמישהו אומר לנו שאנחנו קנאיים. וכשזה קורה לנו אנחנו מטשטשים עיקבות, מכחישים ומעדיפים לקבור אותה מאשר להתעמת מולה. במצב זה אנחנו משקיעים הרבה מאוד כוח אנרגיה וזמן במקום להבין איך לצמוח ולפתח את עצמינו.

זה לא בושה לקנא. זה הופך אותנו לאנושיים. אז אם אתם רואים מישהי שאתם גם רוצים להיראות כמוהה או להשיג משהו שלה יש ולכם אין. תודו בזה. אל תתיסרו או תלקו את עצמכם כמה אנשים רעים אתם שאתם מאחלים לכם משהו על חשבון אחרים. זה לא שם. תסלחו לעצמכם, תשחררו את הכעס ותנהלו אתם את הקנאה. כי זיכרו, כמו כל דבר בחיים יש לו מידה ועוצמה וחשוב גם לקנאה לשים גבולות כדי שלא תגרום לנזק ויותר מזה נזק בלתי הפיך.

סיפור לסיום

פעם היה שבט באפריקה, שבו זקני הכפר ביקשו מכל האנשים להתכנס בערב אחד במרכז הכפר ולהביא איתם בשק את כל הצרות שיש להם. כל אחד ואחת מאנשי הכפר היו עסוקים במשך היום להעמיס בשק שלהם את צרותיהם. הערב הגיע ואנשי הכפר התכנסו במרכז הכפר והניחו את שק הצרות במרכז המעגל שבו עמדו. זקן הכפר פנה ואמר להם: "כעת, אני רוצה שתסתכלו על כל השקים שיש פה וכל אחד ואחת מכם שילך למרכז המעגל ויבחר איזה שק צרות שהוא היה רוצה לקבל". נחשו מה קרה?
כל אחד ואחת מהאנשים חזרו ולקחו בדיוק את שק הצרות שלהם. הם אפילו לא התלבטו. הלכו למרכז המעגל והושיטו ידייהם לעבר שק הצרות שהביאו.

אז אם הייתה לכם הזדמנות להתחלף עם מישהו אחר בחייו האם הייתם עושים את זה?

למאמר איך מתמודדים עם קנאה ואיך להפסיק לקנא באחרים? ליחצו כאן

איך מתמודדים עם קנאה?

איך מתמודדים עם קנאה?

מהי קנאה?

קנאה היא רגש אוניברסלי. הוא קיים אצל כולנו בעוצמות שונות. חלקנו יודעים לנהל את הקנאה וחלקנו מנוהלים על ידייה. כמובן שהקנאה מופיעה בסיטואציות שונות ומול אנשים שונים. אז איך מפסיקים לקנא לאחרים? חמש שאלות שיעזרו לכם לשחרר את הקנאה.

מהם הנזקים של הקנאה?

  1.  הקנאה גורמת לחוסר סיפוק מהחיים ולאומללות  
  2. הקנאה פוגעת במערכת יחסים, כי קשה לנהל מערכות יחסים עם האדם שאנו מקנאים בו/בה
  3. הקנאה מרחיקה אותנו ממה שאנחנו באמת רוצים

אז למה אנחנו ממשיכים לקנא?

אנחנו מבינים שהקנאה לא עוזרת לנו יותר מידי בחיים ובכל זאת אנו נותנים לה לרוב לנהל אותנו, כי אנחנו לא אוהבים להפסיד. ותיאורטית לפחות ככה מרגישים.

זה כל כך מפריע לנו כשלמישהו אחר הולך כל כך טוב- הלב שלנו נצבט כמישהו אחר זכה בכרטיס הגרלה, קנה רכב חדש עם מושבי עור, עבר למשרד ובכלל הגריל קלפי משחק טובים יותר ממני.

קנאה כואבת ומטישה כי היא גורמת לנו לספר לעצמינו סיפורים. וסיפורים לא על החיים שלנו, אלא על החיים של אחרים וכמה שיותר לתקוע לעצמינו את הסכין בלב ולהכאיב. להתעלם מפרטים מסויימים ולהאדיר אחרים.

5 השאלות שתשאלו את עצמכם כאשר אתם מזהים קנאה

מה הקנאה גילתה לכם על עצמכם? במה אנחנו לא מעריכים את עצמכם ? למשל האם שאני סוחב כעס הרבה זמן בגלל הקנאה זו הסיבה שלא מצאתי זוגיות?

במה אנחנו כן מעריכים? תחשבו הפוך על הפוך

במה אנחנו מוותרים לעצמנו? מה חסר לכם?במה אנחנו מאמינים שאנחנו לא מספיק חשובים, שאין לנו מה להציע?

איך אנחנו מגיבים לקנאה? באגרסיביות , אדישות עם עם שינוי?

מה אנחנו מפחדים לאבד או את מי?

השאלות האלו סופר חשובות כי הן מראה לעצמינו, לתגובות, למעשים למילים ולפעולות. כך נוכל לחזק או להפחית התנהגות רצוייה מקדמת למטרה או שמרחיקה

דרכים שפחות מגינות עלינו מקנאה

התעלמות– לא לדבר על זה.

ביקורת– אנחנו מגנים על עצמינו מהקנאה כמו הוא עשיר אבל לי יש משפחה טובה. הכסף עלה לו בבריאות זו קנאה שמטאטא מתחת לשטיח . זו ביקורת שלא מניעה לפעולה ולא תקדם אותי.

הצדקה לקנאה. הוא עשיר כי קיבל ירושה. אמנם זה מרכך את האגו אבל שוב זה לא מקדם.

אנחנו משתמשים בסיבות ובשכנועים האלו כביקורות כדי להוריד את האנשים שאנחנו מקנאים בהם לרמה שלנו וזה פספוס גדול אנחנו עלולים בדרכים אלו להפסיד גם הזדמנות פז לצמוח ולגדול

איך נזהה שאנחנו מקנאים?

אם אתם אומרים את המשפט מה פתאום אני לא מקנא לה… שווה לבדוק שוב. אם אנחנו מרגישים מתוסכלים כשאותו אדם בסביבה שלנו ויותר מזה אנחנו הופכים לעצבניים ומתייחסים בזלזול יש מצב שהקנאה הגיעה לביקור.

איך משחררים קנאה והופכים אותה להשראה

להודות בקנאה

ראשית בואו נודה שאנחנו מקנאים. נזהה אותה כשאנחנו מתיחסים באופן שלילי לאחרים, פוגעים, כועסים עלייהם ויותר מזה נמצאים בעצבות ואפילו דיכאון כשיש אינטראקציה מולם. או שאומרים… מה פתאום אני לא מקנא. זה לא בושה- אנחנו אנושיים. זו בגרות ומידת מודעות גדולה וגם אם לא שווה לבדוק כי זה יכול לתת לכם נקודת פריצה גדולה בחיים.

לסלוח לעצמכם

לשחרר את הכעס – לקבל את עובדת קיומה של הקנאה מבלי לכעוס על עצמכם. גם אם לדעתכם אתם היחידים בעולם שמתמודדים עם קנאה, להפסיק להתווכח עם המציאות כדי להתחיל בכלל ליצור שינוי של המצב.

הדשא של השכן לא תמיד ירוק

הבנה שלכל אחד יש את השק שלו  וכשאנו מתמקדים במה שיש לאחר במקום במה שיש לנו, אנחנו למעשה מצמצמים את מרחב הראייה שלנו ובטוחים כי הדשא של השכן ירוק יותר, והירוקת שפושטת בו היא הירוקת היחידה שנכונה ורצויה. אנחנו מנסים להידמות לאותו אדם ולבטל את הייחודיות של כל אחד מאיתנו.

אנחנו לא באמת יודעים מה קורה מאחורי הקלעים. כמה באמת אותו אדם מרוויח. כמה באמת העוגה שנראת סוף הדרך היא גם טעימה.  כמה הוא מאושר? ואז מה קורה לנו . הקנאה מכרסמת אנחנו. לכל אחד לכל אחד יש את החבילה שלו".

אנחנו לא יודעים מה אדם אחר עובר ואנחנו לא יודעים במה או למי הם מקנאים בעצמם. אם אתם ממש לא מצליחים להפסיק להשוות את עצמכם לאחרים, נסו לכוון את הנטייה הזו להשוואה לעצמכם – השוו את עצמכם – עם עצמכם. איך החיים שלכם השתפרו בחמש שנים האחרונות? מה אתם עושים היום שלא חשבתי שאתם יכולים לעשות אז?

שנו את כיוון המצלמה פנימה אליכם במקום החוצה

כשאנו מקנאים, אני עסוק באחרים במקום להיות עסוקה בעצמי . הניסיון להידמות לאחר מבטלת את הייחודיות שלי. אני גם יכולה להיכנס למצב של התקרבנות, ורחמים עצמיים. מישהו אחר מנהל אותי. אנו מנסים לשנות אחרים מנסים למעשה להסתכל על העבר ולשנות אותו, להשפיע וזה לא עובד. אנחנו נמצאים בלופ או ניוטרל על החיים. מוציאים המון אנרגיה בלמה זה קרה לי איך הוא הצליח יותר ממני במקום לקחת אחריות.

הפכו את הקנאה להשראה

האנשים שאני מקנא בהם יכולים להוות השראה עבורי, אם אני מוכן לשנות את נקודת המבט שלי. זה אינו קל, משום שחוסר האמונה הנמצא בבסיס הקנאה מקשה עלינו לעשות זאת. אך אם צולחים את חוסר האמונה ומוכנים לתת לעצמנו צ'אנס, אז האנשים בהם אנו רגילים לקנא יכולים להפוך להשראה.

מהי המטרה שלי?

לאן אני רוצה להגיע – תמונת ההצלחה שלכם יכולה לדייק את הדרך ולהזכיר מה אני רוצה והאם הקנאה הזו בכלל מאפשרת לי להתקדם או להתעכב

תהפכו את הקנאה לפרגון

פרגון הוא פעולה שתעשה טוב, מילה טובה כמו משפטים:

הלוואי שכמה שיותר יצליחו

ככל שיותר אנשים מסביבי מצליחים כך גם אני אצליח

יש מספיק לכולם יש שפע לכולם

בוודאי אם לי היה את זה הייתי שמחה לחלוק עם העולם. כייף לראות שאחרים גם נהנים

תוכנית עבודה

להכין תוכנית ולעשות צעד ראשון- לפעול.

לסיכום

האנשים האלו שתופסים את תשומת ליבך הם סה"כ ההשתקפות של משהו שאתם רוצים.  קבלו את הסיפורים האלו כהשראה . ככל שאנחנו שלמים ואוהבים את עצמינו, כך הקנאה פוחתת. ככל שהאהבה לעצמי מתחזקת כך הבטחון שלי גדל ואיתו פוחתת הקנאה.

למאמר במי אתם מקנאים ליחצו כאן

איך מקבלים החלטה נכונה?

איך מקבלים החלטה נכונה?

קרה לכם פעם שהייתם צריכים להחליט בין כמה אפשרויות?
דילמה או צומת כזו- קטנה או גדולה , שבה מתלבטים מה כדאי לי לעשות ,
במה לבחור ומרגישים קצת מבולבלים?
ולפעמים גם 2 האפשרויות לא משהו…
אז איך מקבלים החלטה נכונה?

לכל אחד יש דרך משלו לקבל החלטה

לכל אחד ואחת יש קצב שונה בחיים. אחד ממהר השני לוקח את הזמן, אחד חברותי והאחר פחות. גם קצב התהליכים שאנו עוברים שונה. וזה לא במקרה. כי גם הדרך בה אנחנו מקבלים החלטות בחיים היא מראה לעצמינו לחיים שלנו.

בכל יום אנו נתקלים בעשרות בחירות כגון:

האם לנסוע באוטו או ברכבת? האם לתת לנהג שבכביש להיכנס לפניי בפקק? מה לבשל היום בערב? מה ללבוש? וכמובן וגם ענינים קצת יותר מורכבים שמשפיעים לטווח ארוך בענייני בזוגיות, מול הילדים, בעבודה וביני לבין עצמי. זה יכול להיות אם לבן יחיד שרוצה להתגייס לקרבי והיא לא יודעת אם לחתום ולאשר לו, או לשכנע אותו לא ללכת לקרבי כי הוא בן יחיד. התלבטות בין 2 הזדמנויות עיסקיות , האם להישאר כעצמאי או לחזור להיות שכיר, האם לתת עוד צ'אנס למערכת היחסים שבה אני נמצאת ועוד ועוד.

אז מה ההבדל בין בחירה להחלטה?

החלטה בשפה האנגלית היא decide שפירושה להחליט להכריע. כלומר, לחתוך מ… להתנתק מ … החלטה היא אחת ובבחירה יש לפחות 2 אופציות ואפילו יותר: כלומר אופציה א' ואופציה ב'.

אם בחרנו באופציה א' ולא החלטנו זה אומר שלא חתכנו את אופציה ב' ולכן היא עדיין תישאר ברקע . דוגמא כזו, ניתן לראות במקומות עבודה. כשעומד בפנינו אתגר לא פשוט לפיצוח יש אנשים שיבחרו לפרוש לפני שייתנו צ'אנס. האם אתם מכירים את התחושה כשקצת קשה – מוותרים. לדוגמא, פתחתי עסק חדש ואני לא מצליח להמריא. עובדה זו אינה מעידה על כישלון שלי או על מה זה אומר עלי ולא תמיד צריך להיכנע ולהרים ידיים.

לסלוח או לא לסלוח?

בחרתי לסלוח למישהו שפגע בי. בחרתי ולא החלטתי. לא חתכתי או התנתקתי מהאופציה הנוספת שמלאה בכאב וטינה ולכן זה לא מוחלט ואני חשופה הכוונה שזה יכול להמשיך להשפיע על החיים שלי לעכב אותי בכל מיני מעגלים כי לא ממש עשיתי עקירת שורש אלא רק סתימה. וכן, זה תהליך שאינו תמיד נעשה ברגע אחד, אבל זהו שלב מהותי בשביל להתקדם בחיים ולהתחיל בהחלטה ובהבנה לסלוח לעצמינו כי מנקודה זו מתחילים.

אז איך להפסיק לפגוע בעצמי לקבל החלטה ולצאת מהבלבול?

ראשית חשוב לזכור שלא בכל דבר בחיים יש טוב או רע

מרבית האנשים נוטים לחשוב במונחים צרים של "כן" או "לא" בעוד שבפועל הם יכולים להציב בפני עצמם מגוון רחב של אפשרויות שונות וטובות יותר.לפעמים עומדות גם בפנינו 2 אפשרויות ששתיהן לא משהו וצריך לבחור בין רע לרע יותר או לטוב או טוב יותר.

אדם שנקלע לקשיים כלכליים צריך להחליט אם לחזור לגור עם ההורים או לקחת הלוואה גדולה מהבנק, מהמשפחה וכד'. 2 אפשרויות ששתיהן לא משהו ובכל מקרה העוצמות שלהן שונות זו מזו.

איך מחליטים בין כמה אפשרויות?

ראשית, רישמו לפניכם את האפשרויות שעומדות בפניכן. כן גם כאלה שאתם יודעים שהן לא מתאימות לכם כמו לא לעשות כלום ולראות מה קורה. גם זו אפשרות.אם אתם מרגישים בלבול תקיעות שנו את האווירה וצאו מהחדר, או שתחליטו לדחות ביום או בזמן שתגדירו מראש לקבלת ההחלטה. תנו לעצמכם רגע לנשום ולהכיל את הבלבול, אך שימו יעד עד מתי.

הקשיבו לאינטואיציה מה אני מרגיש שנכון לי לעשות. מה תחושת הבטן מראה לי. אך, שימו לב להבדל בין אינטואיציה לאינסטינקט. כשעולה בנו החלטה, כדאי לשאול את עצמנו אם היא מגיעה מתוך הרגל, פחד, או אם זו תחושת בטן נקייה שאכן מגיעה מהאינטואיציה.

אם גדלנו בסביבה בטוחה סביר להניח שהנטייה הטבעית שלנו תהיה לבטוח באנשים. אם נפגענו הרבה בחיים אנו נהיה זהירים יותר ויהיה קצת פחד שיכול לעוות גם את הראציונל. כי במצב זה, הרגשות שלנו עלולות להשתלט על האפשרות להחליט. המעורבות הרגשית הזו היא גבוהה ויוצרת אוירה של אי-וודאות . מן חשש להיכשל וזה סוג של 'מילכוד".

להחליט תוך 3 שניות- לקבל החלטה במהירות מבלי לחשוש לסמוך על עצמינו

להפסיק לשאול למה ולעשות טבלה בעד ונגד? להפסיק להתווכח עם המציאות שנו את צורת הדיבור לאיך. כלומר, מהם האפשרויות שעומדות לפניי. אבל לפני שאתם מתחילים לעשות טבלה עם יתרונות וחסרונות, תעשו מחקר ולמידה, כדי שיהיה לכם את כל המידע שצריך למה כדאי ולמה לא כדאי. במידת הצורך תתיעצו עם אדם מקצועי, מאמן, או אנשים שאתם סומכים עלייהם. שימו לב שזה לא קשור לאורך השיקולים של הבעד או הנגד שנמצאים בטבלה, אלא לאיכות, למשקל ולהשפעה על חייכם.לפעמים על הנייר יש את כל הסיבות בעולם לא לעשות משהו כמו לא לעזוב מקום עבודה שמכירים אותי, כי יש לי משכורת טובה, תנאים וביטחון, אבל אין לי מימוש עצמי ואני מתעוררת בכל בוקר מתוסכלת. או שהבעד היחיד שנמצא בטבלה הוא שיש לי ילד בכיתה ב' שזקוק לי כל יום בבית ואז הסיבה הזו למעשה בולעת הכל.

היכנסו לנעלי האחר- היכנסו לנעלי האחר ותחשבו שאתם מייעצים לחבר. רישמו על דף מה אתם הייתם אומרים לו?

קיבלתם כנפים – תדמיינו שיש לכם כנפיים ואתם ציפור שעפה למעלה ואתם רואים בדיוק את הצומת שאתם נמצאים בה. היתרון שאתם יכולים לראות גם כמה מטרים קדימה לאן זה מסתעף. כשנמצאים בתוך סייטואציה לא מצליחים לראות מעבר לכמה מטרים. הייכולת להתבונן מלמעלה מאפשרת לנו לראות את הדרכים של הבחירות שעומדות בפנינו , מה המטרה לדמיין איך זה ייראה בסוף ומהו קו הסיום.

4 שאלות לחיזוק ההחלטה

מהם 4 השאלות שתשאלו את עצמכם שתרגישו יותר שלמים עם ההחלטה?

עד כמה אתם רוצים את ההחלטה הזו? מ 1-10 איך זה מרגיש לכם?

האם ההחלטה תקדם אותי למטרה שלי? מה המטרה שלי בכלל? זו הנקודה הסופית שאני רוצה להגיע בעניין מסויים. למשל אם יש לי התלבטות על הזוגיות אני רוצה להגיע בסוף של תהליך להרגשה של שקט, שלווה, אהבה, שמחה.

מה המחיר – לכל החלטה יש מחיר? כי ההחלטות שאנו מקבלים לא רק משפיעות על החיים ברמה הפרקטית, הן גם בונות את הזהות שלנו.  למשל אם נחליט לפרק משפחה נהיה בסטטוס של גרושה/פרודה, אם נשנה מקום עבודה נהפוך את הסטטוס לשכיר או עצמאי . ותזכרו אם לא נחליט, החיים יחליטו. זה בשביל הדחיינים שביננו. אשר מעדיפים שלא להתמודד עם קבלת החלטות בחיים או לדחות אותן עד למועד האחרון. דחיה לרגע האחרון מביאה להחלטות המתקבלות מתוך לחץ ולא בצורה הגיונית, לעיתים בלי זמן מספיק לבחון עוד אופציות.

מה התועלת– מה נרוויח ואיך ההחלטה שאקבל תשפיע על חיי.

לסיכום

לעיתים, אנו מתכננים תוכניות ולחיים יש תוכניות משלהם. אך כל עוד נפעל מהביטחון נדע מה לעשות ברגע האמת ואיך להתמודד. אנו נדע לצאת מצמתים יותר במהירות וביעילות, לא נלקה את עצמינו על מה שהיה, נסלח, נבין שיש מה לעשות – לקחת אחריות ולעשות.

זו גישה סלחנית – הייכולת לא לעמוד במקום, להסתכל קדימה ופחות להתווכח עם מה שהיה, עם המציאות.

ותזכרו, תמיד יש מוקש בדרך: חוויות מהעבר, טראומות, אמונות שכבר לא רלבנטיות לנו. אל תדלגו מעלייהם, תוציאו את המוקש. אל תעשו 'סתימה' כי לרוב היא זמנית תעשו 'עקירת שורש' כדי להוציא את המשקולת, לתקן את מה שצריך, לסלוח על מה שהיה, לסלוח לעצמכם, להתחזק ולראות שכל מה שעברנו עד עכשיו הוא מתנה שמקדמת אותנו ומאפשרת לנו לקבל החלטות טובות יותר.

הצלחה היא החלטה. ולכן כשרוצים להצליח לעשות שינוי חשוב להחליט ולהתחייב. כי אם נרצה שהתוצאה תהיה מושלמת, עלינו פשוט להתחיל לעשות. כאשר אנחנו עושים והתוצאה נמצאת מול עינינו, יהיה לנו קל יותר להתאים את מעשינו, כדי להגיע אליה

אז מה ההחלטה שלך?

למאמר למה קשה לנו להחליט ליחצו כאן

על אימהות, קריירה ורגשות אשמה

על אימהות, קריירה ורגשות אשמה

מתוך מאמר שהתפרסם באתר סלונהhttp://saloona.co.il/hedy/?p=150&utm_source=facebook_now&utm_medium=social&utm_campaign=ongoing&fbclid=IwAR2qj9rxx2VNMf2wLXynQtevkMdjev68ZOUBLK7PuTi-jFhE9PPeklUKkGI

מוצפת ברגשות אשמה וצורך בבקשת סליחה מהילדים?

השילוב בין אימהות לקריירה הפך כמעט לשם נרדף לרגשות אשמה. אין אמא שלא חוותה את המצבים הבאים: "לא הספקתי להוציא את הילד מהגן ושוב המטפלת מגיעה"," כבר שבוע הם אוכלים אוכל מוכן", "פספסתי שהבת שלי יצאה לתחרות וזכתה", "האם לוותר על משרה נחשקת כדי לבלות יותר שעות עם הילדים?" והרשימה עוד ארוכה. כנשות קריירה ואימהות אנו מסתובבות עם רגשות אשמה, אך אם בעבר נשים הכחישו את הקושי, כיום אנחנו מודעות הרבה יותר למצב ולא מסתירות את רגשות האשמה שלנו כלפי הילדים.

יום ללא רגשות אשמה

מגזין הנשים האמריקני redbook החליט להתמודד עם התופעה והציע יום ללא רגשות אשמה במהלכו הזמין אימהות להעלות לטוויטר משפטי אשמה בעזרת התגית  don’tjudgemebecause# (אל תשפטו אותי על כך ש…) מתוך מטרה לדבר על התופעה, להוציא החוצה את תחושת האשמה, לשחרר ולהרגיש ש"אנחנו לא לבד". אלפי אימהות מכל העולם, חשפו את אשר על ליבן בהצהרות כגון: אל תשפטו אותי על כך ש….

  • אני נותנת לפעוט את האייפון במסעדה כדי שיהיה בשקט    
  • הבית תמיד מבולגן   
  • אין לי כח להכין להם ארוחה מזינה
  • שהילדים שלי ממש קשים אני עוצמת עיניים ומדמיינת שאני על החוף לבד
  • בפתק למורה של בני קראתי לו בשמו של אחיו הקטן. הם די דומים
  • אני שולחת את בתי לחוג ריקוד רק כדי שאוכל קצת לנוח

הקונפליקט שאנו חוות בשל מגוון התפקידים שלנו יוצר לא פעם מתח, כעס, אשמה, חרטה והרבה מאוד תסכול שמשפיע על כל המעגלים בחיינו. לכן, חשוב שנעצור את המערבולת הזו עכשיו, נפתח גישה סלחנית לעצמנו ונבחר לחיות טוב יותר, ללא רגשות אשמה.

מאמר אקדמי שפורסם בכתב העת Journal of Psychology ב 30.10.18 בחן את תפקיד החמלה העצמית במונחים של שיפור רווחת ההורים. המחברים בחנו האם החמלה העצמית עשויה להפחית את תחושת האשמה והבושה של ההורים. מסקנתם היתה שחמלה וסליחה עצמית ניתנות להכשרה ותרגול ויכולות להקל על רגשות האשמה. כשאנו סולחים לעצמינו ומפתחים גישה של חמלה עצמית, אנו מפחיתים את עוצמות הכעס והאשמה.

איך מפתחים גישה סלחנית וחמלה עצמית? 5 תרגילים ליישום מהיר

סליחה לעצמינו היא כלי בחיים שפוגש אותנו בסיטואציות מאתגרות שמוציאות אותנו מאיזון. כדי לסלוח לעצמינו, לשחרר משקולות מיותרות וליצור מוטיבציה, מיקוד, הגשמת יעדים ותוצאות טובות יותר פעלו לפי  5 הנחות היסוד הבאות:

  1. בחירה אישית – ראשית חשוב לזכור שהכול נתון לבחירה שלנו ושלכל בחירה יש רווח ומחיר.  שילוב של קריירה ומשפחה מצריך תכנון ,תאום ציפיות והבנה מה זה דורש ממני. גם אם לא נצליח להגיע לתחרות, או לחוג של הילדים שלנו לדוגמא, חשוב להגיד להם את זה ולא להתעלם מהמצב.
  2. סדר עדיפות – כנשות קריירה חשוב שנקבע לנו סדרי עדיפויות ונשים גבולות בעבודה, עם הילדים, במשפחה, אבל בעיקר לעצמינו.
  3. להפסיק להתווכח עם המציאות- אם קרה משהו, זו המציאות ולא ניתן לשנות אותה. מנקודה זו לבחון מה אנחנו יכולות לעשות אחרת.
  4. לא להגיב על אוטומט- גם כלפי עצמינו. לספור עד 10 לפני שנותנים פרשנות לסיטואציה ומתחילים לפתח רגשות כעס או אשמה.
  5. אף אחד לא עושה שום דבר בעולם הזה דווקא במטרה לגרום לי להרגיש רע או לפגוע בי- לעיתים אנשים, ילדים, בעבודה, ההורים , בן הזוג, אומרים משפטים מעליבים ופוגעים. אך, זכרו, הדברים שנאמרים קשורים לעניין שלהם ולהתמודדות שלהם. זה לא קשור אליכן ובטח שלא מכוון דווקא בשביל להרע לכן. נסו להיכנס לנעלי האחר ולהסתכל על הדברים בעיניים שלהם.

חשוב לזכור, כי שינוי אמיתי יכול להיעשות רק כשנבין שההפסד שלנו במצבים של כעס ואשמה גדול יותר מההפסד בלבקש סליחה ולסלוח לעצמינו. רק אז אנו יכולים לשנות גישה, לתרגל ולהפנים. כי הדרך לשחרר אשמה היא לסלוח לעצמינו.

איך לריב ולסלוח לבן/בת זוג שמצביע בבחירות הפוך ממני?

איך לריב ולסלוח לבן/בת זוג  שמצביע בבחירות הפוך ממני?

אז מה עושים כשבן/בת הזוג חושב ההפך ממני?
איך רבים מול מישהו שאתם חיים איתו ובטוחים שהוא עומד לעשות את שגיאת חייו בבחירות?
איך מנהלים את הכעס מול האדם הכי יקר לנו ועדין שומרים על שפיות?
והאם בכלל שווה להתאמץ לשכנע אותו/ה להצביע אחרת ?

תקופת הבחירות היא תקופה סוערת, במיוחד בבתים שבהם בני הזוג חושבים אחרת ומצביעים למועמד מהקצה השני. ויכוחים , צעקות, אשמה, משחקי אגו, קללות ומריבות יכולים בימים אלו לאפיין בתים רבים עם דיעות מנוגדות.

מתוך ראיון ברדיו צפון בתוכנית חמישי שמח עם רינה בן עיון ואייל בוחבוט

דמוקרטיה

אז נכון סיסמת הדמוקרטיה וזכות הבחירה החופשית מתנוססת ונאמרת בכל מקום אפשרי, כמו "זכותי לומר את דעתי" וכד'. אבל לעיתים יש גם מחיר שאנו משלמים באיך שאנו מתנהלים מול היקרים לנו.

רובינו, האזרחים, ביום יום אינם פעילים בחיים הפוליטיים. אנו צופים פסיביים בהתרחשויות הפוליטיות: קוראים חדשות בעיתונים, משוחחים עם חברים ובני משפחה על המתרחש וצופים במהדורות החדשות בטלוויזיה. הבחירות הופכות אותנו למשתתפים פעילים בחיים הפוליטיים ומעוררות ויכוחים.

כמובן שלא כולנו פעילים במערכת הבחירות כמו בתעמולות, עושים חוגי בית, חברים ומארגנים פגישות עם פוליטיקאים. אבל עצם העובדה שמזמינים אותנו לומר את דעתינו ביום הבחירות – מגביר את תחושת השייכות ושקולי חשוב- ולכן כדאי שאשמיע אותו.

ריב לעומת ויכוח

ריבים וויכוחים מעכירים את האווירה בבית ולכן חשוב במיוחד בתקופה זו לדעת לסלוח, לריב ולהתווכח באופן מבוקר כדי להפחית את האווירה ולשמר את היחסים.

לעיתים, כוחה של מילה אחת עשוי להשפיע, להפחית כעסים ולשפר את האווירה. לכן, שימו לב להשתמש במונח 'ויכוח' שנתפס כחוסר הסכמה , כמשהו שלא מסלים, מכבד ויש לו התחלה, אמצע וסוף, לעומת 'ריב'.

ריב ,לעומת ויכוח, מתחיל מחוסר הסכמה ומסלים במהירות. ריב לרוב מלווה בהרמת קול וצעקות. הריב מבטל כבוד הדדי, ואין בו הקשבה. לעיתים הריב מתחיל בנושא מסויים וממשיך לנושא אחר בכלל. בריב אנחנו נחפש את הנקודות הרגישות של הצד השני ונלחץ עלייהם כדי לפגוע.

ויכוח גם יכול להיות דבר טוב, כי הוא מאפשר לכל אחד מהצדדים להגיד , לדבר, לשתף, להביע רגשות, דעות ועמדות וגם לקטר.

אפשר לומר שויכוחים בזוגיות הם אפילו עניין מהותי כי הוא מאפשר להוציא כעס ו"לשחרר קיטור". ויכוחים מאוורים רגשות ומשפרים יחסים, אך חשוב לדעת איך להתווכח.

לדעת גם לריב ולהתווכח

  1. בריבים ובויכוחים שימו לב באיזה עמדה אתם : עמדת הצודק כל הזמן או עמדת המתגונן. החליפו תפקידים במהלך הויכוח במידי פעם.
  2. אחת הסיבות שעלולות להסלים ריב או ויכוח הוא התעלמות. כשאחד מהצדדים מפנה את גבו, משתיק או מתעלם, הדבר יוצר סוג של השפלה ופגיעות יתר, אשר עלולה גם לעוות את תפיסת המציאות.
  3. שימו לב למילים שאתם מוציאים מהפה. למילים יש כוח להרוס ולמילים יש כוח לבנות ולהעצים. קללות, מילים מבישות ומשפילות עלולות להעצים ויכוחים וריבים.
  4. הימנעו מהתחשבנויות שאינן קשורות לויכוח ולריב. ואם כבר הגעתם למצב כזה עצרו אותו
  5. ואם כבר אמרתם מילה שהיא לא במקום , בקשו סליחה

קבלו את העובדה שאחרים הם לא אתם

יש לכם אפשרות, לנסות להשפיע, להגיד, לשכנע ולבקש, אך ב 9 לאפריל הוא/היא יקבע איזה פתק ייכנס לקלפי. אם נתבונן על המערכות יחסים שלנו ממקום גבוה, נגלה שאנחנו שונים זה מזה. לכל אחד ואחת מהצדדים ישנה תפיסת חיים שלעיתים שונה ואחרת משלי, עובדה היוצרת התנגדויות וויכוחים וכל שנותר לנו הוא ללמוד להתמודד איתם נכון.

הוא לא נגדי, הוא בעדו

סילחו לאחרים והבינו שכל מה שאחרים אומרים בדעתם הוא לא נגדכם, או דווקא בשביל לעשות לכם משהו רע, הם חושבים אחרת, כי זו המציאות שבה הם מאמינים.

להפסיק להתווכח עם המציאות ולנהל את הכעס

הכילו, סילחו וקבלו את העובדה שאף אחד מאיתנו אינו מושלם, שחררו את הכעסים ותנהלו עוצמות ויש דרכים רבות לעשות זאת  כמו ספורט, מדיטציה, מוסיקה ובוודאי שלא מול הבן/בת זוג שלכם.

הימנעו מאזורי הויכוח

אם הנכם מסוגלים להכיל את הדיעות המנוגדות לכם – אל תיכנסו לאזורי הויכוח. קיבעו כלל , לדוגמא כשיוצאים עם חברים או כשיושבים בערב שישי סביב שולחן האוכל לא מדברים על הבחירות.

הקציבו זמן לוויכוחים

ואם אתם לא מסוגלים "לשתוק" הקציבו זמן לוויכוחים. שימו סטופר ודאגו לעמוד בו.

הפכו את הויכוח למשחק

עצה חביבה- שחקו משחק בין הסובבים אתכם: אילו כולכם הייתם חברי מפלגה אחת איזה תיקים הייתם מחלקים בינכם כדי להרכיב ממשלה. משחק זה יסיח את הדיון והויכוחים למקומות נעימים יותר

לסיכום

זיכרו לנהל ויכוח, תוך כדי שמירה על כבוד הדדי והקשבה. ריב אינו נעים , אך הוא בלתי נמנע במערכות יחסים. לפני שאתם נכנסים "לקו האש", היזכרו במי שעומד מולכם. אתם מכירים אותו/ה ויודעים גם מהם הנקודות הרגישות שבהם "הר הגעש" מתפרץ. לימדו להכיל, להקשיב, לסלוח לעצמכם ולאחרים ולעבור בשלום גם את התקופה הזו.

אז תנשמו עמוק וחכו ליום שאחרי ה9.4.2019

בהצלחה

מתוך מאמר שפרסמתי ב YNET

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

סליחה כבר ביקשתם?

סליחה כבר ביקשתם?

מתוך כתבה שהתפרסמה בעשר פלוס


לרובנו קשה לבקש סליחה ובמיוחד בפני האנשים הקרובים לנו והאהובים עלינו ביותר. למה בכל זאת כדאי לנו לוותר על האגו ולהגיד את המילה שהכי קשה לנו לבטא?

היא הייתה בגיל ההתבגרות. נערה יפה, מחוייכת שאהבה לרקוד, לשיר ולבלות. היא חיכתה למסיבה המיוחדת באחד מהמועדונים המוכרים בתל אביב הרבה זמן. והיום הגיע. רגע לפני שיצאו מהבית, אביה אחז בידה ואמר לה “עם החולצה הזו את לא יכולה לצאת, היא חושפנית וצמודה מידי”. היא החלה להתווכח איתו ולהסביר לו שכך בנות בגילה מתלבשות, אך הוא סירב להקשיב. בכעס רב התעלמה מבקשתו להחליף חולצה ויצאה מהבית בטריקת דלת חזקה. הוא התחיל לרעוד מחוזק הפגיעה ולא ידע מה לעשות. לאחר דקות ארוכות מאוד החליט לרדוף אחריה להחזירה הביתה. הוא נסע למועדון בתל אביב, פגש את בתו שם והחזירה הביתה. מאז, 10 שנים אחורה, היא לא דיברה איתו. שתיקתה הלכה וצרבה בליבו מיום ליום. הוא ביקש סליחה, כתב לה מכתב, אך היא סירבה להביט בעיניו ולהקשיב. הוא הפך להיות אדם מריר, מתוסכל ואיבד את שמחת חייו. בעבודה פיטרו אותו וגם עם אישתו המצב התחיל להתדרדר. הוא היה מלא ברגשות חרטה עצומות.

כך פגשתי את ר’ לראשונה. הוא הגיע אלי לסדנה עם בקשה ורצון לסלוח. ר’ הבין שראשית הוא צריך לסלוח לעצמו. לקבל, להשלים, לשחרר לסלוח. אבל איך משחררים תסכול ורגשות אשמה אחרי כל כך הרבה שנים? הוא ידע שהוא חייב לשחרר את עצמו, זה כבר פגע בו מספיק. הוא הבין שזו הדרך היחידה להמשיך הלאה. והוא סלח. זה כאב. הוא הוציא הכל החוצה “את כל הכביסה, גם המלוכלכת” ובחר מה להשאיר, מה לכבס ומה לזרוק. היו רגעים שהוא כמעט נשבר, אך הוא היה נחוש בדעתו לעשות משהו אחר. הוא הבין שזה תהליך ארוך, אבל הוא היה חייב את זה לעצמו – לסלוח על מה שעשה, להבין שזה לא מצדיק, אך זו הדרך להמשיך הלאה בחיים.

ופתאום, באחד מימי שישי בעת שהוא הכין עוגיות לשבת, בתו הגיעה הביתה ,התיישבה מולו במטבח ולקחה מהמגש עוגייה ואכלה. מאותו רגע משהו השתנה. הם חזרו לקשר, אבל קשר אחר שנבנה מתוך פרק חדש עבורם. היא ראתה שמשהו השתנה אצלו. הוא היה משוחרר יותר, סלח ומשהו בו הצליח לפתוח את ליבה ולסלול דרך חדשה. היא הבינה שלסלוח לאבא לא יצדיק את התנהגותו או ייתן למה שעשה לגיטימציה, גם היא רוצה להמשיך הלאה. ובאותו הרגע היא גם הבינה מה גרם לו לעשות ולהתנהג באופן שהתנהג- האהבה והדאגה האינסופית שיש לאב לביתו וליבה התמלא בסליחה ובחמלה.

סליחה ונקמה

נושא הסליחה הוא נושא הקרוב לכל אדם ואדם, במיוחד כשזה מגיע מהאנשים הכי קרובים אלינו – חברים קרובים ובני משפחה. שם, הכי קשה לנו לסלוח. כולנו נפגענו בחיינו או פגענו במישהו אחר, ואפילו פגענו או זלזלנו בעצמנו. לפעמים אנו חיים עם הכעס, שמירת טינה ותחושת העלבון ולפעמים מתעורר הצורך להחזיר ולנקום במי שפגע בנו. אבל למעשה הפגיעה היא בנו. אנו מעכבים את חיינו בגלל כעס, אשמה, חרטה על מעשים ואפילו חלום שלא התממש. אנו נותנים לרגשות מסויימים לעכב אותנו ולנהל אותנו בהתמודדות מול הילדים, הורים, אחים ובני/בנות הזוג. אנו לא סולחים לעצמנו על כל הפגיעה הזו, ומסתובבים לעיתים שנים רבות עם “אבנים” כבדות בגוף.

נקמה יוצרת מעין “כדור אש” אשר לא ייגמר לעולם. אנו חושבים שהנקמה תשרת אותנו ואת הכאב ואולי זה לעיתים מעניק כזו תחושה, אך ההרגשה נעלמת תוך זמן קצר ומוצפת ברגשות רבים, שרק עלולים לעכב את חיינו.

מה היא הדרך לסליחה?

  • זיכרו שלסלוח לאדם אחר לא אומר שאתם מקבלים את מה שהאחר עשה לכם. אתם בוודאי שלא נותנים לו לגיטימציה למעשיו. אתם, למעשה, סולחים לעצמכם כדי להמשיך הלאה. לפתוח דף חדש ולצמוח.
  • התחילו בסליחה שלכם עם עצמכם. תניחו את האגו בצד ותיווכחו לדעת שלא תמיד תצטרכו לעשות סגירת מעגל או לשמוע את הסליחה של הצד השני.
  • תפתחו דף חדש והניחו לעבר לשקוע. הרווח יהיה עצום, כי אם נשחרר ונסלח נרוויח את חיינו וחיי הסובבים אותנו במתנה.

יום הכיפורים הוא זמן טוב לבחון גם את היחסים עם הילדים שלנו. זו הזדמנות טובה לבקש מהם סליחה על מעשים שנעשו, על מילים שאמרנו שלא היו במקום ולאט לאט הם ייראו אתכם, יחקו ישחררו ויסלחו. אולי ככה נעזור להם לגדול להיות אנשים מלאי חמלה – כלפי אחרים וכלפי עצמם.

הכותבת היא חוקרת את עולם הסליחה, ומנחת תהליכי סליחה. מנהלת אתר חברתי, אתר סליחה, המעודד אנשים לבקש סליחה ולסלוח במשך כל השנה ומאפשר לאנשים לשלוח מכתבים לכותל המערבי. בנוסף היא משדרת תכנית רדיו שבועית “סליחה יומיומית” ברדיו החברתי הראשון. 

לא רק ביום כיפור: האישה שתגרום לכם להתגבר על האגו ולבקש סליחה

לא רק ביום כיפור: האישה שתגרום לכם להתגבר על האגו ולבקש סליחה

מתוך כתבה שהתפרסמה באתר onlife
16.9.2018

שני אירועים מכוננים בחייה של חדי חזן גרמו לה להקים אתר אינטרנט שידחוף אנשים להתגבר על האגו ולהתנצל בפני אחרים. בריאיון מיוחד מתארת 'חוקרת הסליחה' כיצד ניתן להשתמשבה ככלי פרקטי בחיים, ומסבירה לגאוותנים שבינינו איך לקחת נשימה ולהתקדם.

בעקבות שני אירועים מכוננים שקרו לה, החליטה חדי חזן, אז מנהלת שיווק ופיתוח עסקי שעבדה בחברות מובילות במשק, לעזוב את הכל ולחקור סליחה. המקרה הראשון קרה לפני 12 שנה. "חבר מאד קרוב של בעלי שכח את יום ההולדת של אשתו היקרה", היא מספרת. "אשתו היא מסוג האנשים שמאד חשוב להם שיחגגו ויתכננו מראש, היא הכינה לו רשימה בה היא תיארה בדיוק איך היא רוצה לחגוג את יום ההולדת והוא פשוט שכח והלך לעבודה. בערב הוא הגיע הביתה וקיבל פרצוף מאד כועס. היא אמרה לו: 'חיכיתי כל היום, ואפילו לא הרמת לי טלפון'. היא הלכה לחדר, הוציאה תיק עם בגדים שלו ופקדה עליו לעוף מהבית".

"מדובר בחבר ילדות של בעלי, בן בית אצלנו, שיתפה חזן, "הוא בא אלינו מתייסר ולא ידע איך לבקש סליחה. גם אני וגם בן זוגי מתעסקים בשיווק ופרסום, שנינו מאד אוהבים להתעסק באינטרנט, אז ישבנו וחשבנו  איך הוא יבקש סליחה בצורה יצירתית? ואז עלה לנו רעיון – בוא נקים אתר אינטרנט שכולו מוקדש לבקשות סליחה. תוך לילה אחד הקמנו את – סליחה לחיים רגועים יותר, אתר חברתי ללא מטרות רווח, שהמטרה שלו היא לעודד אנשים לבקש סליחה ולסלוח לאורך כל השנה, ולא רק ביום כיפור. האתר מאפשר לשלוח את מכתב הסליחה ישירות למייל של הנמען".

"המיזם המקורי הצליח לשמחתי, האישה התרגשה לקבל את מכתב הסליחה מבעלה, והם כמובן חיים באושר ובעושר. מה שהדהים אותי יותר מהכל זאת החשיפה שנוצרה לאתר ואיך הכל התגלגל. למרות שאני באה מתחום הפרסום והשיווק, לא עשיתי שום פעולה אינטרנטית, רק נתתי במה לאנשים", משחזרת חזן, "ראיתי שאנשים כותבים, משתפים ויש כאלה שאפילו דורשים מאחרים שיבקשו מהם סליחה – למשל מישהו שכותב לחבר שפגע בו כשלמדו בבית ספר".

בינתיים האתר התמלא, אנשים החלו לכתוב ולבקש סליחה. אלה היו סליחות מאד מגוונות, למשל, בקשת סליחה של פקח חניה שמתנצל על כל הדוחות שהוא מחלק לאנשים או בקשת סליחה של אימא קרייריסטית שכל היום חושבת רק על עצמה ושוכחת לאסוף את הילד שלה לחוג.

מה קשה יותר – לבקש סליחה או לסלוח?

חזן החליטה לחקור את נושא הסליחה ובמשך שעות ארוכות בספריות ציבוריות, בכריית מידע ברשת, גילתה שסליחה היא מילה עוצמתית ופופולרית בכל העולם. באפריקה, למשל, בכל שבט ושבט לוקחים את הסליחה למקום אחר. אם למשל אדם פוגע באחר, אז הנפגע נלקח למסע בכפר, וכולם מתאספים סביבו ואומרים רק את התכונות הטובות שלו. בתאילנד מפריחים בלונים ויש יום סליחה בינלאומי. בנצרות יש וידויים וביהדות יש את יום כיפור שמאפשר פעם בשנה לעשות "ניקיון". "אני אומרת – אל תחכו לכיפור, חשבו איך אפשר לסלוח או לבקש סליחה, כי ברור שזה קשה, זה אגו וזה כבוד עצמי וזה מאד קשה לשני הצדדים – גם המבקש וגם הסולח".

"העניין הוא שכשמישהו פוגע בנו, אנחנו מגיבים מאד קשה. אנחנו לוקחים את זה איתנו לכל מקום, מוציאים את התסכול על האנשים היקרים לנו, אנחנו פוגעים בהם גם וכך זה מתגלגל", ממשיכה חזן. "באתר חילקתי את הסליחה לקטגוריות: סליחה במשפחה, סליחה בעבודה, סליחה בין ילדים, סליחה באוניברסיטה ואז כל אחד יכול לצלול לשם, להזדהות עם הסליחות של אחרים ולמצוא בתוכו את הנכונות לבקש סליחה או לדרוש שיבקשו סליחה ממנו".


קודם כל – לבקש סליחה מעצמך


האירוע המכונן השני שדחף את חזן היה המוות של אמה: "לפני 3 שנים גילו אצל אמא שלי יום אחד את מחלת הסרטן, הוא היה כבר בשלב סופני אחרי אבחנות שגויות. לא ידעתי איך מתמודדים. נכנסתי למצב הישרדות והתמודדות כדי להציל אותה. עשיתי כל מה שיכולתי, אבל אימא נפטרה. אחרי שהיא נפטרה מצאתי את עצמי מלאה ברגשות אשמה. כאן הבנתי כמה אנחנו הרבה פעמים פוגעים בעצמנו. אם נתקלים במצבים שמוציאים אותנו מאיזון – מישהו בעבודה אמר לנו מילה לא במקום, או מישהו חתך אותנו בכביש, אנחנו מרגישים מפסידנים, כועסים על עצמנו ועל חוסר היכולת שלנו, על הפקשוש ומאשימים את עצמנו. הבנתי שהאשמה הזאת מאד מנהלת אותי והבנתי שאני צריכה לבקש סליחה בעיקר מעצמי. היום אני מעבירה הרצאות וסדנאות בנושא. אני רוצה לצעוק לעולם – יש לכם מתנה, לא צריך לקנות אותה באינטרנט או בסופר, אפשר רק לפתוח את הדלת ולקחת את הסליחה ככלי עבודה לחיים, כלי פרקטי".

אחד האתגרים האישיים של חזן היה לקחת את הסליחה שנחשבת למאד רוחנית ו"יום-כיפורית" כזאת, ולהפוך אותה לכלי עבודה יום-יומי. בתור אשת שיווק שרגילה לראות דברים במבט פרקטי, פתאום היא נאלצה להתמודד עם משהו רוחני, כמו הסליחה. היא הבינה שהיא חייבת לשנות את דרך החשיבה אם היא רוצה להמשיך לחקור את הסליחה. "אי אפשר לעבור תהליכים שכלתניים בלי לעבור דרך רגש", היא אומרת. "ברגע שאנחנו לומדים להסתכל על עצמנו בעיניים סולחות, אנחנו מצליחים להשתחרר מכל העכבות".

"כמה פעמים אנחנו לא מבינים האחד את השני, ובגלל חוסר הבנה כזה צועקים אחד על השני, וזה גם משהו שבעיניי מתקשר מאד לסליחה. אנחנו מתבצרים בעמדה שלנו ולא מאפשרים שום גמישות מחשבתית. עבודה על הכלי של הסליחה מאפשרת לנו את זה. כאשר אנחנו מגיבים על אוטומט בכל הכעס, זה פוגע קודם כל בנו".

אבל זה לא משהו כזה שמאפשר לך לפגוע ולבקש סליחה? זה לא נותן פתח לפתרון הקל – אני פגעתי ועכשיו אני מבקש סליחה והכל שוב בסדר?

"אני לא מאמינה שאפשר לשכוח דברים, כל דבר שקורה לנו משאיר צלקת. אם זורקים סליחה באוויר, אין לזה משמעות. בעיניי סליחה זה תהליך. צריך להבין: מה עשיתי? איך פגעתי במישהו אחר? איך פגעתי בעצמי? יש משפט מאד חכם: "טעות אינה טעות, אלא אם לומדים ממנה לקח". אנחנו צריכים לקחת אחריות על מה שעשינו כדי שנוכל לקחת את זה למקום אחר. זה לא רק לצאת מדי חובה, אבל השלב הראשון בסליחה זה לשחרר.

"כמה פעמים קרה לנו שכעסנו על מישהו כל כך שהחלטנו שלא נלך עכשיו יותר למקומות אליהם הוא הולך? בכל פעם כשאנחנו רואים אותו בפייסבוק או ברשת אנחנו מתכווצים מכעס? כמה זה אפקטיבי וכמה אנחנו פוגעים בעצמנו. אם מישהו פגע בנו, צריך לדעת – אי אפשר לתקן את העבר. אי אפשר לשכוח דברים – אפשר ללמוד לחיות איתם. כך תהליכי סליחה כפי שאני רואה אותם זה להפסיק להתווכח עם המציאות ולעשות שינוי. זה אפילו לא להחליט, פשוט לרצות. כמה אנחנו רוצים להישאר באזור הנוחות, באזור הכאב? אנחנו לפעמים אוהבים כשמרחמים עלינו. צריך כוח כדי לצאת ממקום פגוע. צריך אומץ כדי לעשות שינוי".

אז איך בעצם משתמשים בסליחה ככלי?

"השיטה היא כלי פרקטי לחיים. אין כאן משהו חדש, הכל נמצא בתוככם. תתחילו בקטן. קחו תובנה אחת, תחליטו לאן אתם רוצים להגיע. צריך אומץ לעשות גם צעדי אחד קטן. יש גם עניין הטיימינג. אם נבקש סליחה, לא בטוח שיסלחו לנו. אולי הצד השני עוד לא מוכן לסלוח? מה עושים במקרה כזה? זה בדיוק המקום שבו צריך לעשות תהליך סליחה עם עצמנו, להבין איפה טעינו ולקחת אחריות. לא רק להגיד סליחה ולטאטא מתחת לשולחן. צריך להבין מה קרה פה. למה אותו בן אדם כל כך נעלב. להבין את הרגש שלו. כדי ללמד כמה שיותר אנשים את השיטה, אני מעבירה היום סדנאות והרצאות בנושא הסליחה בארגונים ברחבי הארץ וכמובן מפעילה את האתר".

חזן מאמינה שבתהליך הסליחה יש שלושה שלבים:

שלב ראשון: להבין מה אנחנו רוצים להרגיש אחרי שנסלח קודם כל לעצמנו. להבין שאנחנו לא מושלמים.

שלב שני: להבין מה מעכב אותנו – נסיבות החיים, זמן, שלפעמים צריך לעבור, הסביבה שלנו. אנחנו מאד רוצים לרצות את האנשים שחשובים לנו. במיוחד אצלנו, הנשים, שכל כך רוצות להשמיע את הקול שלנו, שלפעמים פוגעות באחרים וקודם כל בעצמן.

שלב שלישי: איך משחררים? איך מנהלים רגשות? איך מאפשרים לכעס ולאשמה לא להשתלט עלינו. האגו הוא דבר נפלא ואמור להגן עלינו, אבל לפעמים הוא משבש את הראיה שלנו.

שרשרת סליחה

אירוע חברתי שהתקיים בספטמבר 2018

אם אתם מרגישים שאתם רוצים לבקש סליחה או להבין איך תוכלו לסלוח למישהו, ב-13.09 מתקיים אירוע "שרשרת הסליחות" השנתי. מדובר בטקס ייחודי שבו תוכלו לסלוח לעצמכם, להיפרד ממשקעים ופחדים ולסגור מעגלים באוויר המיוחדת. שעת ההתחלה 18:30. לפרטים נוספים והרשמה –

ניתן לבקר בעמוד הפייסבוק של האירוע.

איך לשחרר את הכעס ולמה זה קריטי לבריאות שלנו?

איך לשחרר את הכעס ולמה זה קריטי לבריאות שלנו?

מתוך כתבה שהתפרסמה ב YNET 17.9.18

יש יום אחד בשנה, הוא יום כיפור, שבו אנחנו מכוונים כל כולנו לתהליך של סליחה וניקוי מכעסים. אבל למה לא לעשות את זה כל הזמן? חדי חזן, מומחית בסליחות, מסבירה על האופן שבו הכעס מרעיל אותנו מבפנים ועל שלוש פרקטיקות פשוטות שיעזרו לכם לשחרר ולסלוח – כל השנה

מחקרים רבים תומכים בקשר הישיר בין הסליחה לבריאות. תחשבו לרגע: כמה כואבים לנו הכעס, הטינה, האשמה? איך הרגשות הללו משתלטים עלינו ומנהלים אותנו? מחקר שהתקיים באוניברסיטת פלורידה ופורסם ביולי 2014 בכתב העת American Journal of Cardiology, בדק 308 נשים צעירות ומצא כי לגישה סלחנית לחיים יש השפעה טובה על בריאות הלב, וכי אנשים שנוטים לסלוח מגינים יותר על בריאות ליבם מאשר כאלה שנוקטים בגישה של עוינות, תוקפנות וכעס.

מחקר אמריקאי נוסף, שנערך באוניברסיטת מיזורי בקרב נשים נוצריות ופורסם בפברואר 2014 בכתב העת Journal of Religion and Health, מצא כי סלחנות קשורה בקשר סטטיסטי הפוך לתסמיני דיכאון, וככל שהנטייה לסלחנות עולה – כך הנטייה לדיכאון יורדת.

איך משחררים כעס? 3 צעדים פרקטיים לסלוח, לשחרר ולהמשיך הלאה

את העצות הבאות גיבשתי כתוצאה מעבודה ארוכת שנים בתחום חקר הסליחות, והן מבוססות הן על ניסיון אישי שלי והן על מפגשים רבים ומגוונים עם אנשים שעברו תהליכים פנימיים וחיצוניים שמערבים סליחות.

1. להפסיק להתווכח עם המציאות. ראשית, עלינו להבין עד כמה הכעס הוא שלנו ופוגע בעיקר בנו. לשם כך עלינו להסתכל לאמת בפנים ובגוף ולהודות שמשהו לא עובד פה. מדובר על תהליך רגשי לא פשוט, שבו על האדם לוותר על תחושות הפגיעה והעלבון, להרוס את המחיצה שנוצרה מול מי שפגע בו ולהתחיל לפתוח את הלב.

סליחה היא פתיחה של דף חדש, מעין אתחול מחדש של  המערכת, ובכל זאת בקשת סליחה כרוכה בקושי רב. הנטייה הטבעית שלנו כבני אדם היא לרצות להרגיש טוב ולהיות צודקים. אנחנו נוטים לעשות רציונליזציה, לנתח את המצב ולהסביר לעצמנו למה דווקא אנחנו הצודקים ואין שום צורך שנבקש סליחה, כי בקשת סליחה היא למעשה הכרה בכך שעשינו משהו לא בסדר, שפגענו באדם השני, הכרה שלא תמיד נעימה לנו.

זכרו, הצעד הראשון הוא להפסיק להתווכח עם המציאות ולהבין שאנחנו לא יכולים לשנות את העבר.

2. להחליט לעשות שינוי. כדי להתחיל לתרגל תובנה אחת עד שתהפוך להפנמה בחיי היום יום, עלינו לתכנן מטרה מדויקת ולהתחייב, כי בשביל לדעת איך לעשות שינוי, לא מספיק לדעת שרוצים אותו, צריך גם אומץ והעזה לצאת אל מחוץ לאזור הנוחות.

במקרה הזה חשוב גם לזכור שיש עניין של טיימינג: גם אם נבקש סליחה, לא בטוח שיסלחו לנו. לפעמים אנחנו מבקשים סליחה והצד שני עדיין לא מוכן לכך. הזכירו לעצמכם למה ביקשתם סליחה מלכתחילה. אתם עושים את זה קודם כל עבור עצמכם.

הזמן לא עושה את שלו, מה שאנחנו עושים עם הזמן משפיע עלינו. כל מי שעבר משבר, אסון, כאב עז או חוויה שלילית מתמשכת יודע שלפעמים גם 20 שנה לאחר החוויה נדמה לנו שרק אתמול היא התרחשה.

עוצמת הצער והכעס אולי פחתה, עיסוקי היום יום דחקו אותם הצידה והם אינם מסכנים חיים יותר, אלא הפכו למעין הפרעה כרונית קבועה שרק אנחנו מודעים לקיומה, מדחיקים אותה ומצפים שהיא תעבור מעצמה.

בנקודה כלשהי, עליכם לקבל החלטה לשינוי. השאלות שכדאי לשאול את עצמכם הן איזו איכות חיים אני מבקש/ת לעצמי? האם אני רוצה לחיות טוב? טוב יותר? ומה זה בכלל לחיות טוב בשבילי? האם הכוונה היא להיות חופשי/יה מכל מה שמעכב אותי ומסב לי סבל, כעס וכאב ממשבר, פרידה, אכזבה מהחיים, מהסביבה ומעצמי? קבלו החלטה לנקות את הכתם שנוצר, לאוורר, לצחצח ולהגיע למקום בו אתם רוצים להיות.

3. לפעול ולעשות. סליחה צריכה להיות מגובה במעשים. כדאי להתחיל בשינוי אחד שישפיע על שינויים רבים נוספים כדי שנוכל לנקות פצעים, לאוורר את מה שמפריע לנו, להזיז משקולות מיותרות ולפנות מקום לדברים חדשים שיאפשרו לנו לנהל את הכעס ולהשפיע על העוצמות שלו.

הפעולה האקטיבית היא לוותר על הזכות להיות צודק/ת. זכרו, בהתאם למעשה, כך גודל הסיכון – אם עקפנו מישהו בתור אין לכך משקל דומה למקרה שבו בגדנו באמונו של אדם קרוב. כל מה שקרה לנו עד היום הכין אותנו למי שאנחנו הולכים להיות. לא חשוב מה עשינו, איפה טעינו, לאן התגלגלנו, עם כל מה שקרה לנו וסביבנו, זה לעולם לא מאוחר בשבילי להיות כל מה שאני יכולה להיות. לכן, חשוב לעשות כל יום דבר אחד שלא עשיתי יום קודם, לתכנן ולבצע.

לעיתים קרובות אנחנו חושבים שלסלוח לאנשים זו "מתנה" שאנו נותנים להם,אך זו "מתנה" שאנו מעניקים לעצמנו. כאשר אדם אינו סולח הוא בעצם נפגע פעמיים: פעם אחת על ידי האחר ובפעם השנייה על ידי עצמו. לכן חשוב לזכור שסליחה היא כלי פרקטי ושאם נתרגל את הטכניקה נוכל לאמץ גישה בריאה לחיים רגועים יותר עבור עצמנו בכל ימות השנה.

פרידה, אכזבה ומשבר

פרידה, אכזבה ומשבר

בתהליך של פרידה, אכזבה ומשבר מצוי עולם ומלואו –מגוון של רגשות שליליים עולים וצפים:  אבל, אובדן, בדידות, בלבול, הלם, תסכול, אכזבה ועוד ועוד.
בחווית של פרידה כואבת,  מתעורר לו לרוב גם הפחד שאוחז ולא מרפה – חרדה וחשש מלהיות לבד. פחד אימתני ומכווץ מאד. תחושת הביטחון מתערערת ויש כל כך הרבה בלבול, חוסר וודאות וחוסר עניין. הכעס גובר ואיתו ההאשמה! והלבד מתעורר ומבין שצריך  להתחיל משהו חדש.
אם היינו יכולים להכניס את כל הרגשות הללו  לבלנדר לטחון ולזרוק היה הרבה יותר קל להתקדם.
במהלך החיים אנו חווים מגוון של פרידות ואכזבות. חלקן עוברות על פנינו ומשפיעות מעט וחלקן כואבות מאד ומשפיעות יותר. אם נפתח את "ספר הפרידות" של חיינו ונתבונן בו מקרוב נמצא לפתע כל כך הרבה פרידות שחווינו במהלך החיים. הפרידה הראשונה מתרחשת כשאנו נולדים- הפרידה מרחם אימנו. בין הפרידות שבהמשך יש את הפרידה כשהולכים בפעם הראשונה לגן ואחר כך לבית הספר. אחרי זה יש את התיכון והצבא, עוזבים את הבית וכמובן איפשהו שם במעלה הדרך מגיעה גם פרידה מהאהבה הראשונה. אהבת הנעורים. פרידות נוספות מחכות לנו במהלך החיים ובינהן כניראה תהיינה הפרידות מבעלי חיים, פרידות ממקומות מגורים, ממקומות עבודה, מחברים , פרידה בזוגיות וגירושין, אבדן אדם קרוב ועוד.

פרידות משפיעות ומשנות את חיינו לעיתים במשהו אחד לפחות ועד לשינוי מקצה לקצה, כי פתאום אנחנו מרגישים לבד ורק עם הצורך לדאוג לעצמנו. אין עם מי לשתף ולא צריך להתחשב. לעיתים זה נחמד ולעיתים זה מתסכל כואב ומכביד מאד. אך, צריך לזכור, כי פרידות, משברים ואכזבות הם חלק ממעגל החיים. הם פוגשים אותנו בנקודות שונות בחיינו באופן צפוי ושאינו צפוי. רוב האנשים צומחים מאתגריםאלו  וגם אם זה לא תמיד עובד, אלו הם חוקי הטבע : דלת אחת נסגרת ודלת אחרת נפתחת.

כל פרידה אכזבה ומשבר משפיעים על העדפות, רצונות וההחלטות שלנו וכדי להתגבר על פרידה, נדרשת בין היתר ייכולת אדירה לסליחה עצמית. פרידה יכולה גם להוות קרקע נהדרת לצמיחה מחודשת בעתיד, כי ניתן להתחזק, להתחשל , ללמוד, להתמודד ולהתנהל ולהבין שבכל מכשול יש גם תועלת.

יש אנשים שמתעמתים עם הפרידה ויש כאלו שחיים אותה כל יום מחדש. הם מרגישים שעומדים במקום וחווים חיים עצובים וכואבים.

להיפרד זה לשחרר מישהו או משהו. לפנות בחיינו מקום חדש ללא תלות, או ציפייה.

להיפרד זה להיות אופטימי להתחיל משהו חדש, עם אנרגיה אחרת. להרגיש גם בגוף שינוי- לעמוד זקוף, לחייך, לצחוק ולהרגיש פחות עייף.

להיפרד זה לחיות את החיים של עצמך ולהתעורר כל בוקר למציאות שמחה.

להיפרד זה לשחרר ולהשתחרר, לנהל את הכאב ואת שאר הרגשות, להשפיע עלייהם ולא להיות מושפע מהם.  לכאוב כשאני מרגישה שצריך וללמוד איך להניח את הכאב בחזרה במקום אחר שלא יפריע לי.

ולהפוך כל צומת בחים (אירוע , משבר, פרידה ואכזבה) להזדמנות.

איך להתגבר על פרידה בזוגיות


1 2 3