יש לך תחושה שמשהו תוקע אותך בחיים?

תרופה ושמה סליחה

תרופה ושמה סליחה

סליחה היא ממתק הטבע

שוקולד, סוכרייה מתוקה ואפילו פירות יוצרים מתיקות, תענוג והרגשה טובה. לעיתים האנרגיה עולה, הכאב ראש נעלם ואנו מלאים במוטיבציה לכבוש את העולם…טוב, אולי קצת הגזמתי אבל לעומת הסוכרייה, או השוקולד בסליחה זה כן עובד.

ההבדל שהשפעת הסוכר במאכלים מתוקים היא יחסית קצרה ובסליחה… זה תהליך.
אך לאחר שסולחים ומשחררים, לפעמים אנו כן יכולים גם "לכבוש את העולם".

רבים, תופסים את משמעותה של הסליחה כמילה נרדפת ליום כיפור. פעם בשנה, משמעותה העמוק של הסליחה עולה לסדר היום לקראת יום כיפור וגורם לנו לחשוב, להתבונן, להעיז ולעשות חשבון נפש על השנה שחלפה: במי פגעתי, מי פגע בי, מה מפריע לי ומעכב אותי בחיים ועל מה אני רוצה לסלוח ולשחרר.

סליחה ובריאות

כשאנו לא סולחים אנחנו סוחבים כאב ומועקה גדולה. כאב הסליחה יכול להשפיע על הבריאות שלנו על ירידה בלחץ דם, על רמת הכולסטרול, קצב לב, איכות שינה ולגרום למחלות. כאשר אינכם סולחים, אתם חווים שוב ושוב תחושת נקמנות, עוינות, מרירות, כעס, פחד מפגיעה עתידית ולעיתים אף דיכאון. לכל התחושות הללו השלכות נפשיות וגופניות על בריאותכם.

מחקרים

מחקרים רבים תומכים בקשר הישיר של הסליחה לבריאות. ותחשבו לרגע: כמה כואב לנו הכעס, הטינה, האשמה? איך רגשות אלו משתלטים ומנהלים אותנו? מחקר שהתקיים בארה"ב במסגרת אוניברסיטת מדינת פלורידה, ופורסם ביולי 2014 בכתב העת American Journal of Cardiology  מצא כי אנשים סולחים מגינים יותר על בריאות ליבם מאשר גישה של עויינות , תוקפנות וכעס. המחקר בדק 308 נשים צעירות ומצא כי לגישה סלחנית לחיים ישנה השפעה טובה  על בריאות הלב.

מחקר אמריקאי נוסף שנערך במסגרת אוניברסיטת מדינת מיזורי בקרב נשים נוצריות, ופורסם בפברואר 2014 בכתב העת Journal of Religion and Health מצא כי סלחנות קשורה בקשר סטטיסטי הפוך לתסמיני דיכאון, וככל שהנטייה לסלחנות עולה – כך הנטייה לדיכאון יורדת.

המחקרים תומכים בייכולת הסליחה להשפיע על בריאותנו.

לא שוכח לא סולח

כבוד– לעיתים אנו חושבים ומרגישים שאם נבקש סליחה או נסלח לאחר שפגע בנו, זה יעיד על צורה מסויימת של השפלה, או פחיתות כבוד, בעוד שסליחה היא הייכולת שלנו  לשחרר את עצמנו מהסיטואציה, או מהאדם האחר. הסליחה היא לעצמנו ובשבילנו . היא משחררת ומפנה מקום והרבה מקום טוב ובריא יותר.

לרוב, אנו לא סולחים כי האגו מנהל אותנו וגורם לנו לעיתים לטפס על עץ גבוה מידי שמאתגר לרדת ממנו. אגו אמור לשמור עלינו מעשייה של דברים שיפגעו בנו. הוא מגן ממשברים מצוקות וסיטואציות לא נעימות .ברגע שהאגו משנה את תפקידו הראשוני ועובר להיות משומר למנהל הוא מהווה סכנה לעצמינו  וליחסים שלנו עם הסביבה.

חוסר סליחה הוא כמו שק של תפוחי אדמה שאנו סוחבים בגופנו

סיפור שארע בבית-ספר באירלנד.


באחד משיעורי החברה, בקשה מורה מתלמידיה להביא לבית הספר, למחרת היום, שקית פלסטיק ושק תפוחי-אדמה.
משהביאו התלמידים את הנדרש הטילה עליהם המורה משימה: בחרו תפוח-אדמה אחד שייצג כל אדם במהלך שנות חייכם,
שלא סלחתם לו על משהו שעשה לכם. התלמידים אספו תפוחי אדמה מהשק שהביאו, רשמו על כל תפוח אדמה את שמו של האדם ואת התאריך, וכמובן, הכניסו לתוך שקית הפלסטיק. חלק מהשקיות ראוי לציין, היו כבדות מאוד. כמצוות המורה, נשאו התלמידים את השקית עם תפוחי האדמה לכל מקום בו שהו במהלך שבוע שלם: לבית-הספר, לחוגים למגרשי  משחקים, לחברים ואפילו אל מיטתם בלילה. הטרחה שבסחיבת השקית לכל מקום במהלך שבוע, הבהירה לתלמידים היטב מה הוא "המשקל" שהם נושאים עמם לכל מקום ועד כמה הם צריכים להקפיד שלא לשכוח את השקית, במקומות שונים ומביכים. באופן טבעי לגמרי, כפי שקורה למיני ירקות ופירות "שנפרדים" מסביבת קירור ו"מטיילים" להם בעולם, הפכה תכולת השקית במהלך השבוע – לעיסה דביקה וריחנית.
מטאפורה זו, מתארת בצורה הטובה ביותר את המחיר שאנו משלמים על שמירת הכאבים והכעסים לעצמנו ועל גישתנו השלילית למצבים שונים.

לעיתים קרובות אנו חושבים שלסלוח לאנשים זו "מתנה"
שאנו נותנים להם,
אז זכרו עכשיו זה ברור כי זו "מתנה"

שאנו מעניקים לעצמנו

לשחרר לסלוח ולהמשיך הלאה

ניתן לתת לסליחה שמות רבים. יש אנשים שיקראו לה תרופה, ממתק, אגו ושחרור. יש כאלו שלא מוכנים לקרוא לה ומדחיקים אותה. אחרים יכולים להגיד שהיא מפחידה ומאיימת ואם ישתמשו בסליחה מגיע להם "מחיאות כפיים סוערות" ואפילו מדלייה, או לחילופין סליחה יכולה לחבק, לקרב וללטף. כל אחד בדרכו ולפי כאבו. הסליחה מורכבת משלל של רגשות ואם משתמשים בה ככלי להתנהלות יומיומית. היא יכולה "להרעיד" את עולם הרגשות שלנו, לעשות בו פעם אחת ולתמיד "סדר" לאתר, להבחין, לנקות, לשחרר ולהעצים את מה שמעכב, מונע, משלים עבורי ולחיות חיים טובים, רגועים ובריאים יותר.

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

סליחה

סליחה

בואו נודה על האמת. לא קל לבקש סליחה ולסלוח. הנטייה הטבעית שלנו כבני אדם היא לרצות להרגיש טוב ולהיות צודקים. כשאנחנו מבקשים סליחה אנחנו מכירים בזה שעשינו משהו לא בסדר, שפגענו באדם השני, וההכרה הזו היא לא הכרה נעימה. ואם סלחנו, מה זה אומר עלינו? שהקטנו את עצמנו, שויתרנו? הרצון הבסיסי שלנו להרגיש טוב עם עצמנו גורם לנו הרבה פעמים לשכנע את עצמנו שאנחנו צודקים ולמה אין צורך שנבקש סליחה או נסלח.

מה קורה כשלא סולחים? רעל כעס משקולות זולל שמחה

חוסר הסליחה פוגע בבריאותנו- כאשר אדם עושה לך משהו רע, המעשה שלו נגמר, אך הכאב נשאר אצלך, אתה סובל ממנו. והכאב הזה עושה אותך כאדם פחות שמח, אולי יותר ביקורתי, מתעצבן בקלות, עייף, קצר רוח ועם פחות מוטיבצייה ואהבה בעולם. הסליחה היא יכולת לשינוי, ואם תוכל לסלוח אתה יכול גם לקבל את חייך במתנה.כל עוד יש בלב שלכם כעסים, חווית אי צדק וחוסר סליחה זה זולל שמחת חיים ואין מקום להכיל דברים חדשים בחיים

מה זה סליחה עצמית?

בחיים אנו נתקלים בהמון מכשולים, חווים כאב, כי מישהו העליב, הקטין, פגע או נפרד מאיתנו. זו הנקודה בה "הסליחה האחרת" נכנסת לתמונה: הסליחה העצמית, זה הרגע שבו אנחנו מבינים שסליחה לא צריכה לבוא מהאדם האחר אלא מעצמנו!

במערכות יחסים אנחנו כל כך רגילים להתלונן על האחרים ולהאשים אותם במקום לקחת אחריות ולהבין שרק אדם אחד יכול להיות אחראי על האושר שלכם וזה אתם. זו ההזדמנות שלכם לבחור ולהחליט אם להמשיך באותה המחשבה והכעס במקום להתקדם לסלוח ולשחרר, כי  הסליחה היא בשבילנו ועד שלא תסלחו לחלוטין, תהיו כבולים בשלשלאות.

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

איך סולחים?

איך סולחים?

כולם מדברים על סליחה
אבל אף אחד לא מלמד אותנו
איך לסלוח לשחרר ולהמשיך הלאה

כדי לסלוח צריך לשחרר כעס, אשמה, טינה, נקמה, צער, אכזבה והרבה כאב. הסליחה לא באה מעצמה זה רק אנחנו יכולים לשחרר את הכאב שבה. אז אל תשבו ותחכו שהאחר יעשה את הצעד הראשון, קחו את המושכות ושחררו את המשקולות המיותרות. כי לסלוח לאחר זה לא מצדיק את התנהגותו , הסליחה היא בשבילי כדי שאני אשחרר כאב ואמשיך הלאה בחיי.

קשה לבקש סליחה

בואו נודה על האמת. לא קל לבקש סליחה ולסלוח. הנטייה הטבעית שלנו כבני אדם היא לרצות להרגיש טוב ולהיות צודקים. כשאנחנו מבקשים סליחה אנחנו מכירים בזה שעשינו משהו לא בסדר, שפגענו באדם השני, וההכרה הזו היא לא הכרה נעימה. ואם סלחנו, מה זה אומר עלינו? שהקטנו את עצמנו, שויתרנו?. הרצון הבסיסי שלנו להרגיש טוב עם עצמנו גורם לנו הרבה פעמים לשכנע את עצמנו שאנחנו צודקים ולמה אין צורך שנבקש סליחה או נסלח.

חוסר הסליחה פוגע בבריאותנו

כאשר אדם עושה לך משהו רע, המעשה שלו נגמר, אך הכאב נשאר אצלך, אתה סובל ממנו. והכאב הזה עושה אותך כאדם פחות שמח, אולי יותר ביקורתי, מתעצבן בקלות, עייף, קצר רוח ועם פחות מוטיבצייה ואהבה בעולם. הסליחה היא יכולת לשינוי, ואם תוכל לסלוח אתה יכול גם לקבל את חייך במתנה.

איך ללמד את ילדנו לבקש סליחה?

הסליחה בשבילנו

במערכות יחסים אנחנו כל כך רגילים להתלונן על האחרים ולהאשים אותם במקום לקחת אחריות ולהבין שרק אדם אחד יכול להיות אחראי על האושר שלכם וזה אתם. זו ההזדמנות שלכם לבחור ולהחליט אם להמשיך באותה המחשבה והכעס במקום להתקדם לסלוח ולשחרר, כי  

הסליחה היא בשבילנו ועד שלא תסלחו לחלוטין, תהיו כבולים בשלשלאות

איך לסלוח לאדם שפגע בנו?

מודעות ואחריות

  1. לסלוח זה לא אומר שאני מצדיק את התנהגות האחר- לסלוח אין זה אומר שאני נותן לגיטימציה למעשה או שמסיר אחריות מהפוגע. פירוש הסליחה היא לשחרר את עצמי. להפסיק להתעסק בכאב השינאה שמכרסם בתוכי. לדבר על זה אם אפשר בפני הפוגע או עם עצמי בצורה כנה (אפשרי גם לכתוב) ולפרט את הכאב, העוול שנגרם. המטרה של הסליחה היא להניח בצד ולהמשיך הלאה בחיינו.
  2. הבשורה החשובה ביותר לגבי סליחה היא שאתם לא צריכים את האדם השני כדי לסלוח- ברגע שתבינו ותפנימו שהסליחה היא לא עבור אותו אדם, אלא עבורכם ובשביל זה אתם לא צריכים אותו , יהיה קל לכם לסלוח ולשחרר. זו הסיבה שניתן לעבור תהליכי סליחה מול אדם שאינו בחיים, כי אנחנו בוחרים ומחליטים להפסיק ולהתעסק בפגיעה שאחר עשה לי, כדי להמשיך הלאה בחיי.
  3. סליחה אינה מחייבת לשמור על קשר עם הפוגע – העובדה שסלחתם אינה אומרת שאותו אדם יחזור לחייכם וגם אם הוא חזר לחייכם דברים עלולים להישתנות ולהיראות אחרת. יש הרבה כוח ביכולת שלנו להודות בפני עצמנו שאנחנו בוחרים לסלוח לאדם על פגיעה בנו כדי לשחרר כאב, ויחד עם זאת, הוא סיים את תפקידו בחיינו. אפשרות כזאת יכולה לספק לכם הקלה כפולה.

לעשות- כיתבו ונתחו מה קרה:

  1. תתארו את הסיטואציה מ 3 נקודות מבט- אם בחרתם לסלוח לשחרר ולהמשיך הלאה, תתארו בכתיבה את הסיטואציה משלוש נקודות מבט: שלכם, של הפוגע ושל זה "שעולה למרפסת" ומתבונן מלמעלה. זיכרו שאנשים הם לא רעים מטיבעם. וחשוב להבין שאנשים מתנהגים ופוגעים לא מתוך רצון ישיר לפגוע בנו, אלא, כי זו הדרך שלהם להתמודד עם המציאות שהתרחשה. הם מגינים על עצמם והחוכמה היא להניח לזה ולהעביר את זה הלאה.
  2. אל תגיבו אל אוטומט- זיכרו שתגובות ריגשיות אוטומטיות הן לא תמיד מובילות לפתרון. עיצרו, סיפרו עד 10 לפני שאתם עונים כדי לבחון את החלופות האפשריות. לימדו לנהל את הכעסים שלכם ולהשיג יותר בשבילכם ובשביל אחרים.
  3. כיתבו מכתב סליחה לעצמכם ולאחר שפגע בכם- אנכם צריכים לשלוח אותו אך ספרו בהרחבה מה קרה שם, איך הרגשתם והגבתפ ומה החלטתם לשחרר עבור עצמכם. קיראו את המכתב בקול רם בפני אדם קרוב או לעצמכם.

הסיקו מסקנות

לא ניתן לחזור אחורה בזמן ולשנות את מה שקרה- פגיעה שאתם מרגישים היום נובעת מההווה ולא מהעבר. השלימו עם העובדה שאת העבר לא ניתן לשנות- הפסיקו להתווכח עם המציאות , פיתחו דף חדש ואפילו עשו ריסטרט ותחליטו מה הפעם יהיה כתוב על אותו דף חדש על ההתחלה שבחרתם לפתוח. מה נכון לחייכם ויקדם אתכם ומה פחות. לימדו מטעויות והתקדמו קדימה ולא אחורה.

הנקמה

הנקמה המתוקה ביותר שלכם היא לסלוח לשחרר ולהמשיך הלאה לחיות חיים שלווים ורגועים יותר – הסליחה מאפשרת לכם לפנות מקום בחיים שלכם למה שבאמת חשוב ויקדם אתכם: עבודה, משפחתיות, זוגיות, או ילדים. כשלא סולחים מרגישים תקועים בחיים. זה מעכב אותנו , כי אנחנו לא יכולים להתקדם הלאה עד שלא נקבל כביכול את הפיצוי על הכאב שנגרם לנו. אבל הפיצוי יגיע, רק שנפסיק להתעסק בו.


סליחה מאפשרת לסגור פרק בחיים ולהתחיל פרק חדש
סליחה היא אחת הדרכים לסמן לעצמנו
שנגמרה תקופה אחת ומתחילה אחרת

מה למדתי מהמקרה הזה- מכל דבר לומדים. גם מכאב. ובכל זמן נתון יש לנו אפשרות לבחור מה אנחנו עושים עם הדברים הרעים והכואבים כביכול שקרו לנו . אנחנו יכולים לחשוב שהדברים הרעים קרו לנו ,או שהם קרו בשבילנו .ברגע שאנחנו מבינים שהכל קורה ורה בשבילנו ולא לנו ,דברים מסתדרים אחרת. במקום להאשים אנו לוקחים אחריות.

ניתן לערוך רשימה של דברים שלמדתם מאותו אירוע ולכתוב אותם בצורה חיובית לדוגמא: אל תכתבו "למדתי לא לערב אנשים קרובים בעסקים", כיתבו "אעדיף לערב מישהו מחוץ למשפחה בעסקים שלי."

סליחה או התנצלות- מה אומרים יותר הפוליטקאים?

אחרי שסלחתם צאו לחגוג

פרגנו לעצמכם ששחררתם משקולת. כן, הענקתם מתנה מדהימה לעצמכם- את הסליחה. פינתם מקום והרבה. שיחררתם ועכשיו זה הזמן להתחיל למלא את חייכם במה שטוב לכם.

חוסר היכולת שלך לסלוח או לבקש סליחה פוגעת בך, מחלישה ועוצרת אותך מלהתקדם למקומות חדשים. בחיים אנו נתקלים בהמון מכשולים, חווים כאב, כי מישהו העליב, הקטין, פגע או נפרד מאיתנו. זו הנקודה בה "הסליחה האחרת" נכנסת לתמונה: הסליחה העצמית, זה הרגע שבו אנחנו מבינים שסליחה לא צריכה לבוא מהאדם האחר אלא מעצמנו!

הסליחה היא חלק מהותי מאורח חיים בריא בדיוק כמו פעילות גופנית או תזונה מאוזנת, היא נותנת חופש והיא עוד צעד למימוש הפוטנציאל של החיים שאתם רוצים. 

אז אם מישהו ביקש מכם סליחה – סלחו לו
כפי שהייתם רוצים שיסלחו גם לכם

וכשאתם תבקשו סליחה כפי שנהגתם- כך ינהגו גם אתכם

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

האם חיבים לסלוח?

האם חיבים לסלוח?

כולם מדברים על סליחה אבל אף אחד לא באמת מלמד אותנו איך לסלוח לשחרר ולהמשיך הלאה

היא נכנסה אלי לחדר בסערה של רגשות "הוא ממש פגע בי, עבר את הגבולות שאני כאדם לא הייתי עושה כזה דבר לאחרים". הוא פגע בכבוד שלי. הקטין אותי לפני כולם והרגשתי שאני רוצה שהאדמה פשוט תבלע אותי. אני כועסת כועסת מבפנים. ואז אחרי כמה ימים ביקש סליחה. אבל את יודעת מה עבר עלי בימים האלה? היא המשיכה בקול חנוק ובעיניים אדומות. "לא ישנתי, לא אכלתי, לקחתי חופש מהעבודה והתבאתי במיטה מתחת לשמיכה ובכיתי המון. עד שכבר לא נשארו דמעות.

אז מה… היא שואלת בחוסר אונים "אני חייבת לסלוח לו?

"את לא חייבת לסלוח לאדם שלא ביקש סליחה" עניתי. "אדם שהרע לך ולא ביקש סליחה, אינך מחוייבת למחול לו. יותר מזה הגמרא מלמדת אותנו ש'עבירות שבין אם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו' – אדם מחוייב לפייס את חברו על מנת שיקבל את סליחתו. כך נפסק להלכה".

במקרה שלך ביקשו ממך סליחה ולך קשה לסלוח כי הכאב צורח עדיין מפנים. הפצע פתוח ממש מדמם.

כדי לסלוח צריך לשחרר כעס, אשמה, טינה, נקמה, צער, אכזבה והרבה כאב. הסליחה לא באה מעצמה זה רק אנחנו יכולים לשחרר את הכאב שבה.

כמה פעמים נתקלנו במצבים בהם פגעו בנו, הציקו לנו או אף מיררו את חיינו ומעולם לא ביקשו על כך סליחה?

המון! ואכן, לאנשים כאלה שלא מוכנים אפילו להכיר ברעה שעשו לי אני לא צריך לסלוח.

אבל יש עוד סוג של אנשים – הם באים ומתנצלים או מבקשים סליחה, אבל אין שום פרופורציה בין בקשת הסליחה לבין הנזק שגרמו. רק לפני שבועות בודדים הוציאו את דיבתו של הרב נאומבורג רעה בפריים טיים הטלוויזיוני. מאוחר יותר הגיעה התנצלות בטוויטר. האם התנצלות זו מספיקה? האם היא מחייבת את הנפגע לסלוח לפוגע? – ממש לא. כפי שציטטתי קודם, יש חובה הלכתית לפייס את חברך, כלומר לפצות אותו, לדבר על ליבו, לבצע מעשים שיכפרו על הפגיעה בו. עד שזה לא מתרחש, אין מה לדבר על סליחה.

תחשבו על זה, איך אני יכול להגיד למי שפגע בי "וואלה, אני סולח לך" בעוד שבתוכי פנימה אני טעון וכועס, אין זו סליחה אלא אמירה מן הפה אל החוץ. סליחה אמיתית היא סליחה שאני מזדהה עימה, שהמשקעים ביני לבין חברי כבר לא קיימים, או שהם כל כך מינורים שאין להם משמעות אמיתית – לכן יש חשיבות כל כך גדולה לפיוס.

יש גם צד שני למשוואה, אם חברי ביקש סליחה ופייס אותי, או לפחות ניסה בכל כוחו לפייס אותי והתעלמתי מכך. אני נקרא אכזרי, לא חלה עליו שום חובה להמשיך ולנסות ליישר בינינו את ההדורים. כשאני רואה שהפוגע מבקש את סליחתי באמת ובתמים, עוזב את האגו שלו, מוכן להתמודד עם ההשלכות של מעשיו ולתקנם, יש עלי חובה להבין זאת ולנסות ולסלק ממני את הכעס כלפיו. אמנם זה לא מצב של זבנג וגמרנו, זה תהליך, אבל אני צריך להתניע את התהליך הזה.

כלומר, לא לכל אדם חייבים לסלוח, אבל מי שמכיר במעשיו, מתנצל ומנסה לתקנם יש חובה לסלק מעלינו את המשקעים ולסלוח

אז אל תשבו ותחכו שהאחר יעשה את הצעד הראשון, קחו את המושכות ושחררו את המשקולות המיותרות. כי לסלוח לאחר זה לא מצדיק את התנהגותו , הסליחה היא בשבילי כדי שאני אשחרר כאב ואמשיך הלאה בחיי.

לבקש סליחה

בואו נודה על האמת. לא קל לבקש סליחה ולסלוח. הנטייה הטבעית שלנו כבני אדם היא לרצות להרגיש טוב ולהיות צודקים. כשאנחנו מבקשים סליחה אנחנו מכירים בזה שעשינו משהו לא בסדר, שפגענו באדם השני, וההכרה הזו היא לא הכרה נעימה. ואם סלחנו, מה זה אומר עלינו? שהקטנו את עצמנו, שויתרנו?. הרצון הבסיסי שלנו להרגיש טוב עם עצמנו גורם לנו הרבה פעמים לעשות רציונליזציה של מה שקרה. ובנקודה זו אנחנו מתחילים לנתח את המצב ולהסביר לעצמנו למה דווקא אנחנו צודקים ולמה אין צורך שנבקש סליחה ונסלח.

ובכל זאת הסליחה היא בשבילנו

"עד שלא תסלחו לחלוטין, תהיו כבולים בשלשלאות. שחררו אותם ואתם תשוחררו"   -יוסיף טסון


7 צעדים ראשונים איך לסלוח לשחרר ולהמשיך

  1. קחו אחריות על מה שאתם חושבים ומרגישים- זה רק שלכם לא של אף אחד אחר בעולם.
  2. בחירה- זו ההזדמנות שלכם לבחור ולהחליט אם להמשיך באותה המחשבה והכעס במקום להתקדם לסלוח ולשחרר
  3. תתארו את הסיטואציה מ 3 נקודות מבט- אם בחרתם לסלוח לשחרר ולהמשיך הלאה, תתארו בכתיבה את הסיטואציה משלוש נקודות מבט: שלכם, של הפוגע ושל זה "שעולה למרפסת" ומתבונן מלמעלה
  4. השלימו עם העובדה שאת העבר לא ניתן לשנות- הפסיקו להתווכח עם המציאות , פיתחו דף חדש ואפילו עשו ריסטרט ותחליטו מה הפעם יהיה כתוב על אותו דף חדש על ההתחלה שבחרתם לפתוח. מה נכון לחייכם ויקדם אתכם ומה פחות. לימדו מטעויות והתקדמו קדימה ולא אחורה.
  5. אל תגיבו אל אוטומט- זיכרו שתגובות ריגשיות אוטומטיות הן לא תמיד מובילות לפתרון. עיצרו, סיפרו עד 10 לפני שאתם עונים כדי לבחון את החלופות האפשריות. לימדו לנהל את הכעסים שלכם ולהשיג יותר בשבילכם ובשביל אחרים.
  6. פתחו חמלה כלפיכם וכלפי הסובבים אתכם. זיכרו האחרים הם לא נגדנו הם בעדם וכל מה שהם אומרים ועושים אינו מכוון כדי לפגוע בנו, אלא מתוך ההתמודדות שלהם בעולם הזה. הייכולת "להיכנס לנעלי האחר" היא ייכולת מדהימה שתאפשר לכם להפחית כעסים.
  7. צאו לחגוג אחרי שסלחתם ושחררתם – פרגנו לעצמכם ששחררתם משקולת. כן, הענקתם מתנה מדהימה לעצמכם- את הסליחה. פינתם מקום והרבה. שיחררתם ועכשיו זה הזמן להתחיל למלא את חייכם במה שטוב לכם.

זיכרו, חוסר היכולת שלך לסלוח או לבקש סליחה פוגעת בך, מחלישה ועוצרת אותך מלהתקדם למקומות חדשים. בחיים אנו נתקלים בהמון מכשולים, חווים כאב, כי מישהו העליב, הקטין, פגע או נפרד מאיתנו. זו הנקודה בה "הסליחה האחרת" נכנסת לתמונה: הסליחה העצמית, זה הרגע שבו אנחנו מבינים שסליחה לא צריכה לבוא מהאדם האחר אלא מעצמנו!

הסליחה היא חלק מהותי מאורח חיים בריא בדיוק כמו פעילות גופנית או תזונה מאוזנת, היא נותנת חופש והיא עוד צעד למימוש הפוטנציאל של החיים שאתם רוצים. 

אז אם מישהו ביקש מכם סליחה – סלחו לו, כפי שהייתם רוצים שיסלחו גם לכם וכשאתם תבקשו סליחה, כפי שנהגתם כך ינהגו גם אתכם.

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

איך לעבור את החג בשלום מבלי לריב עם המשפחה?

איך לעבור את החג בשלום מבלי לריב עם המשפחה?

בקרב משפחות רבות הארוחה המשפחתית הופכת לפעמים למריבה קולנית. לא פעם, מדובר במשפחות שכעס וטינה הצטברו בהן במשך השנים וארוחת החג היא הזדמנות לעורר את כל "הכביסה המלוכלכלת" שלעיתים גם לא כובסה. כשחוגגים את תחילתה של השנה החדשה לא בהכרח גם צריך לריב עד לב השמיים

איך מפחיתים כעסים ומריבות בארוחת החג?

  1. להתכונן מראש– יש לחשוב מראש על נקודות השבר האפשריות במפגש ולהימנע מהתחשבנויות. ציניות השאירו בצד
  2. לצפות רק מעצמנו– אנחנו לא אחראים להתנהגות האחרים רק להתנהגות שלנו. ולכן הניחו ציפיות שהצד השני יתנהל השנה אחרת . השינוי ביחס ובהתנהגות יבוא מאיתנו ואם לא נצפה מהאחר, יש סיכוי שננטרל כעסים שישפיעו לטובה על האחרים. את הכעסים הפולניים הטיפוסיים שהפכו לאגדה תנעלו בבויעדם לקראת החג.
  3. זכרו את המושג "נבואה מגשימה את עצמה" אם תבואו מראש עם ציפיות, יש סיכוי סביר להתנגשויות ומתחים. אך אם אם תבואו בגישה אופטימית חיובית ומתכוננת, ארוחת החג יכולה גם להראות אחרת.
  4. סידור ישיבה –לסידור הישיבה סביב שולחן החג יש משמעות. חשוב להפעיל רגישות בנושא זה כדי למנוע חיכוכים וכעסים מיותרים. למשל אל תושיבו חמה ליד כלתה שלא אוכלת מהחריימה שהכינה. במקרים כאלו יכולה לפרוץ "מלחמת פרצופים" וכעסים סביב השולחן שישפיע על כל האווירה.
  5. הכינו נושאי שיחה ומשחקים – אל תעוררו נושאים שאתם יודעים שהם נושאים נפיצים שעלולים לגרום לויכוחים. הכינו נושאים נטראליים וחביבים שאפשר לשוחח עלייהם במהלך הארוחה. זה יכול גם להיות סיפורים, בדיחות ואפילו משחק שמאחד את כל המשפחה.
    לדוגמה כל אחד מיושבי השולחן אומר מה היה לוקח לאי בודד. או ,אם היה לו כסף ללא הגבלה מה היה רוכש, אבל דברים כאלו שמתחילים באות הראשונה של שמו. אפשר גם לעשות הגרלה או לקנות מתנה צנועה לכל האורחים, כמו שוקולד, כרטיס חיש גד- כדי לרכך את האווירה ולהפוך את הערב לערב נחמד, שמח ומצחיק.

מה לעשות כשהכעס והמריבות מתעוררים סביב שולחן החג:

  1. סיפרו עד 10 לפני שאתם מגיבים– ברגע שמתעורר ויכוח וכעס הצעד הראשון שלכם הוא לא להגיב על אוטומט. זיכרו לספור עד 10 ולהשהות את תגובתכם. תתאמנו אפילו מעכשיו איך להתאפק ולהשהות את התגובה שלכם. הדרך הכי טובה היא לחייך ולהגיד מילה טובה או משפט שנכין אותו מראש. לדוגמה: בוא נדבר על זה אחרי החגים, תודה רבה אבל מעדיף לדבר על משהו אחר.
    2. הכינו מעגלי תמיכה – גלגלי הצלה במידה ומתעורר ויכוח מי ייחלץ לעזרתכם.
    3. הילדים מחוץ למריבות- שימו לב לא לערב את הילדים בוויכוחים ובמלחמות האלו סביב שולחן החג.
    4. הקציבו זמן לנושאים נפיצים– אם יש נושא מסויים שהתעורר במהלך הארוחה וגרם לויכוח ואווירה פחות טובה, הקציבו לו זמן שיחה. וכאשר הזמן עבר סיימו את השיחה בנושא הזה. הכינו את האורחים לזמן שיש להם להוציא את הקיטור והכעס.

ישנם מקרים רגישים בין בני משפחה שהפגיעה כבר נסחבת הרבה שנים ומלווה בכעסים וברגשות טינה עמוקים. במקרים כאלו זה בהחלט לא פשוט לעבור את ארוחת החג בשלום וחשוב לקחת אוויר ולהחליט מראש איך אנחנו "סוגרים את התריס", בונים חומת מגן ומאפשרים לחג לעבור בשלום, בשביל עצמנו ובשביל שאנחנו לא ניפגע עוד יותר.

זיכרו, כשחג מגיע זה גם זמן לעצור והזדמנות לשים את מה שהיה מאחור: את הכעסים והמשקעים שלא מקדמים אותנו. זה הזמן להביט קדימה. כי, כאשר הזמן עובר, אנו נוטים לאסוף כעסים ופגיעות וגם ממשיכים לסחוב ולשמור על אלו שהיו גם בשנה הקודמת.

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

חודש הסליחות- הכנה ליום כיפור

חודש הסליחות- הכנה ליום כיפור

חודש אלול כבר כאן. "חודש הסליחות", כך הוא נקרא וכך הוא נראה. חודש שבו המוני יהודים קוראים את הסליחות מדי לילה בחצות (או לפני בוקר), ובעיקר מבטיחים לעצמם ולאלוהים להשתפר, להשתנות ולהיות אנשים טובים יותר, כי "המלך בשדה", נותן לנו הזדמנות עכשיו להשתנות.

לעיתים מחשבה זו מקוממת, כי התפיסה שיום כיפור, מקל עלינו ומאפשר לנו פעם בשנה "בדחיפה קלה" לבקש סליחה ולסלוח, דבר שאנו לכאורה צריכים לעשות במשך כל השנה.

אמנם, מלמדים אותנו שעל עבירות שבין אדם לחברו, אין יום הכיפורים מכפר ובכל זאת ישנה מחשבה מרגיעה ונוחה שיום כיפור וחודש הסליחות ינקה את המצפון שלי. מעין תרופת פלא שבשביל לקבל אותה עליי לקרוא סליחות כל החודש, לצום ביום כיפור, לנעול נעלי בד, ללכת לבית כנסת ובסיום הצום בין רגעי התה לעוגייה להיות גאה בעצמי שכל מה שעשיתי נסלח ושהצלחתי השנה להתנקות ולהתחיל שנה חדשה ורגועה יותר.

אבל, כשאנו עושים פעולה מסויימת רק כי "אמרו לנו", כי "צריך" וזו המסורת, משמעותה של אותה פעולה מתערער מעט. היא לא נעשית מהלב ממקום אמיתי וטהור ולכן מאבדת מחשיבותה.

והחודש 'בתפריט היומי' מוגשת הסליחה!

ימים אלו הם גם ימי הצפה ברשתות החברתיות ובעיתונות ועמוסים במאמרים ומחקרים המספרים לנו עד כמה מזיקים, בעיקר לנו, העלבון, הטינה, הכעס והנקמה. עד כמה עלינו להשתדל יותר לסלוח, לבקש סליחה אמיתית ולשחרר את הכאב והמשקולת שאנחנו סוחבים.
וזה מדהים, כי אם תחשבו על זה מוגשת לנו החודש על השולחן בארוחות הבוקר, צהריים וערב מנה יומית של סליחה. היא מוזכרת בכל מקום וכל שנותר לנו היא לאמץ וליישם.

חודש אלול, חודש הסליחות, איך מתכוננים למעבר מהקיץ לימי התשובה?


כמה כלים פרקטים כדי להתחיל ולהיכנס לאווירת הסליחות וליום כיפור:

  1. צרו שיח יומיומי על הסליחה. הניחו גם אתם את הסליחה על סדר היום המשפחתי
  2. הפסיקו להשתמש במילה סליחה בתדירות גבוהה שלא לצורך- יש מקרים שאינם דורשים סליחה. אם לא הספקתי להגיב לך על ההודעה שנשלחה אלי זה לא בגלל שלא אכפת לי אלא, זה בגלל שהייתי בסרט עם הבן שלי, או בקניות בסופר או שעזרתי לאמא שלי. תאמו ציפיות עם האחר והסבירו לו. במקרים כאלה אין צורך לבקש סליחה, כי לא עשיתם משהו רע לצד האחר והשימוש השכיח במילה הזו מאבד מחשיבותה.
  3. סגלו מנהג קבוע בכל פעם שיש אירוע שמוציא אותנו מאיזון, יוצר כעסים, הרגשת טינה, שינאה, עיצרו. אל תגיבו ישר. תסגלו 3 צעדים פרקטים שאם תתרגלו אותם ברציפות במשך שבועיים כמות המחשבות השליליות שלכם תפחת ותאמצו ייכולת גדולה יותר לחמלה וסליחה בעיקר כלפי עצמכם.

הפסיקו להתווכח עם המציאות
לזמן יש משמעות אחת כאן ועכשיו. מה שהיה, היה. לא ניתן לשנות את העבר. סליחה מתחילה בצעד ראשון שהוא בא לשחרר את המאבק לשינוי העבר. אין זה אומר שאני מצדיק או נותן לגיטימציה להתנהגות האחר, אלא ההשלמה שלי עם המציאות מאפשרת לי לבחון את הסיטואציה, ללמוד מטעויות, לקחת אחריות ולהפסיק להתעסק בכאב שעלול לעצור ולעכב אותי בחיים.

לספור עד -10 לא להגיב על אוטומט ולעבור מחיי תגובה לחיי בחירה
ברגע שאירוע כלשהו מבזיק במוחנו, מיד אנו שוקעים ומתבוססים בו, מסרבים לשנות את תחושת הכעס והטינה האיומה הזו כאילו זה 'אוצר' מיוחד שחשוב לנו לשמור בכספת של עצמנו. יתרה מכך, אנחנו מגינים עליו ויורים חיצים לכל מי שמנסה רק להתקרב ולעזור. אך "האוצר" הזה, הוא אבן ומשקולת כבדה. הוא פוגע בעיקר בכם ובעוצומות גדולות. הוא זה שמעכב את חייכם ומסיח את הדעת על מה שבאמת חשוב. העצירה וההתבוננות לפני שמגיבים, מאפשרת לנו לבחון תגובה אחרת ולסגל כלים לניהול רגשות.

ריפריימינג – הסתכלות מזווית אחרת על מה שקרה
עלו "למרפסת" דמיונית והביטו על הסיטואציה מלמעלה. היכנסו לנעלי האדם האחר ונסו להבין מה היה שם. אמנם זה לא פשוט במיוחד שרגש הכעס בוער אצלנו.
אך אם תתרגלו ותתאמצו פעולה זו, תגלו אולי שהאדם האחר, לא פגע בנו במכוון כדי לעשות לנו משהו רע. התנהגותו הייתה מתוך הגנה על עצמו ודרך ההתמודדות שלו על חייו ומעשיו. אין זה כלל קשור אליכם ולא מכוון נגדכם. הסיטואצייה הביאה אותו להגיד מילים לא במקום או לעשות מעשים שבתוצאה שלהם גם פגעו בכם.
אין זה אומר שזה מוצדק, אך בהחלט זה אומר שלא שווה לכם לסחוב כאב וכעס שאינו שייך אליכם.

הסליחה היא הזדמנות במיוחד עכשיו בחודש הסליחות, לפתוח דף חדש,ולהתחיל מחדש
(סוג של ריסטרט)


קחו את "מנת הסליחה היומית" שמוגשת לכם כעת בחודש הקרוב ותאמצו גישה לחיים שבה הייכולת לחמלה תגדל מיום ליום ותאפשר לכם לסלוח, לבקש סליחה ולחיות טוב יותר.

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

מכתב סליחה – משחק של אגו

היינו חברים ממש טובים לצורך העניין לי קוראים מני ולה שירה. שיתפנו אחד את השנייה בהתלבטויות של החיים, עזרו כלכלית, עברנו סדנאות ביחד, חלקנו, ארוחות, סרטים ובילויים. חברים טובים כמו אח ואחות.

לאחר מספר חודשים עברתי לדירה אחרת.

כשבתה של שירה עמדה להתחתן שירה הזמינה אותי בהתרגשות רבה לחתונה. אני ידוע כאדם שאינו אוהב חתונות, כן, ממש סובל באירועים כאלו , מצאתי את עצמי בחוסר נעימות לא ברורה מול שירה והמצאתי תירוצים מדוע אני לא יכול להגיע. ברחתי מהאמת ולא יכולתי להגיד לה פשוט… לא.

יום החתונה הגיע ולא הלכתי לחתונה. התקשרתי לשירה לאחר מספר ימים ושירה סירבה לדבר איתה  ואמרה שאינה רוצה כל קשר והיא מאוד נפגעה שלא הגעתי לחתונה. סגרתי את הטלפון בצער ובכאב גדול. הבנתי שטעיתי לקחתי את זה ממש קשה. הפסדתי חברה

לאחר מספר חודשים חבר משותף אמר לי לא לוותר ושוב לנסות. הפעם הגעתי לביתה. באופן ספונטני. הבאתי לה שוקולדים, דפקתי על דלתה וביקשתי שוב סליחה. שירה הופתעה לראות אותי. סיפרתי לה מה קרה וביקשתי את סליחתה. שירה סירבה לסלוח וביקשה שאלך ולנתק את הקשר איתה.

עזבתי בבושת פנים. הרגשתי שהאגו נרמס. הגעתי בזרועות פתוחות , אמרתי שטעיתי ביקשתי באמת סליחה. הסברתי לה מה אני מרגיש התחרטתיץ מה עוד אני יכול לעשות?? איך ייתכן ששירה לא מקבלת ומוכנה לסלוח? הרי כולנו בני אנוש שטועים לפעמים ואם הצלחתי לשים את האגו שלי בצד ולהודות בטעות- איך שירה שמכירה אותי כל כך טוב, מוכנה לוותר על הקשר ולא לסלוח לי?

עצוב לי שאיבדתי חברה.
עצוב לי ששירה איבדה אותי

ואיך סליחה אחת יכולה לגשר ביננו. אולי ימים יגידו. או שלא

———————————————————————————————–

נקודה למחשבה

אז מני ביקש סליחה. סליחה אמיתית. הוא אף צירף לסליחה מחווה של שוקולדים. מתנת פיצוי, אך שירה החליטה לא לסלוח.

היא נפגעה ועדיין מרגישה פגועה.

מני עשה כל שזה נדרש ממנו כדי להחזיר את הקשר עם שירה

מני שיחרר ביקש סליחה, אך שירה החליטה לא לסלוח.

עכשיו זה שלה- עניין שלה, כבר לא עניין של מני.

כשאנו סולחים הגוף שלנו מתנקה ואנו נפרדים ממשהו שהעיק ועצר אותו. ישנה הרגשת נינוחות. העייפות שהייתה כתוצאה ממחשבות שליליות מפנה מקום לאנרגיה מחודשת. לסלוח זה לא לשכוח, או לתת לגיטימציה למעשה האחר. כשמישהו פגע בנו, ברגע שלא סלחנו לו אנו פוגעים בעצמנו.

תסלחו – החודש הוא חודש אלול המסיים את השנה בלוח העברי. במסורת היהודית הוא נחשב לחודש של חשבון נפש על השנה שעברה והכנה לקראת השנה החדשה ולכן נהוג להתחיל לומר בו סליחות. סיפורי סליחות צפים ועולים, סליחות במשפחה, בין חברים, סליחות בתקשורת , סליחות לעצמי ועוד ועוד. אבל סליחה רצוי וכדאי לבקש כל השנה.

ואם האחר החליט לא לסלוח לכם נסו לפי מנהג היהדות 3 פעמים לבקש סליחה אמיתית עם עדים הנוכחים ורואים שהבעתם סליחה עם חרטה.

ואם כל זה אינו עוזר שחררו. זה כבר שייך לצד האחר שהחליט לא לשחרר.

הסליחה היא גם בשבילכם- כתנאי להמשיך הלאה!

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

הדרכים להתמודד עם שינאת חינם

הדרכים להתמודד עם שינאת חינם

למאמר המלא שפורסם ב YNET ליחצו כאן

מתי אנחנו שונאים?

שנאה בהגדרתה המילונית היא רגש חזק של דחייה, כלפי אדם, קבוצה או אפילו חפץ, או רעיון. השנאה קשורה לרוב לתחושות של כעס, סלידה ועוינות.

ישנם שלושה סוגים של שינאה

1.    שנאה בגלל פגיעה– אם תשאלו אדם מדוע הוא שונא אדם אחר, סביר להניח שיגיד כי האחר פגע, העליב או נפרד ממנו והשאיר אצלו פצע נפשי.

2.    שינאה מקינאה– אנו שונאים הרבה פעמים אנשים אשר יש להם משהו שלנו אין. האנשים שאני מקנא בהם יכולים להוות השראה עבורי להשיג ולהגשים מטרות וחלומות.

3.    שינאת חינם –  שנאת חינם היא שינאה שבה אדם שונא אדם אחר או קבוצה ללא כל סיבה ממשית וללא הצדקה. זה יכול להיות בגלל צבע עור, עדה, תרבות, עמדה פוליטית וכד'. 
שינאת חינם היא שינאה שמלאה באגו, היא שחצנית, אטומה ומיותרת. שינאת חינם אינה מאפשרת שיח פתוח תוך קבלת דיעת האחר. יש בה רצון לשנות בכל מחיר ואם לא , האחר ייתפס בעיניי "כאוייב". שנאת חינם מובילה לחורבן כי היא מפצלת שמוציאה רוע, בוז, זלזול ואי שקט מסחרר.

נשאלת השאלה, האם כשאדם נפגע, או כשנאמר לו שמישהו אמר עליו דברים לא טובים ויכול להיות שהוא הוטעה, דמיין ,אבל בטוח שחברו פגע בו ,האם זו שינאת חינם?

"אדם אחד פגע ברכבו של אדם אחר בטעות וגרם לשריטה במכוניתו. האדם שמכוניתו נפגעה שרף את ביתו של הפוגע. הפוגע לא הבין איך האחרים שופטים את התנהגותו הקיצונית, שאינה עומדת ביחס לנזק שנגרם לרכב שנשרט. אך נוצרה באדם הנפגע שינאה בעוצמה גדולה מידי?
יש כאלו שיגידו שזו שינאת חינם כי לא הייתה הצדקה לשריפת הבית מעבר לעובדה ששריטת הרכב נעשתה בטעות."

אז מה הגבול בשינאת חינם?
האם יש עוצמות למידת השינאה שלנו לאחרים?

שינאה ונקמה

כשאנחנו שונאים מישהו לרוב נרצה להחזיר לו. שינאה יכולה להוביל לנקמה, מתוך מטרה לעשות צדק. הנקמה גורמת לאדם להרגיש טוב, מאפשרת לו לבטא רגשות, להקל את תחושת הכעס על מה שקרה, אך הנקמה גם נוקמת באדם עצמו. האדם מתעסק בנקמה שגורמת להרגשה רעה, ולכדור שלג שלא ניתן לדעת מתי יעצור.

למה אנחנו בחברה הישראלית ממשיכים "לשנוא חינם"?

אחרי אלפי שנים, בהן העם היהודי היה מפוזר בגולה שבה שנאו, השמיצו, פגעו והאשימו אותו, דווקא אחרי שהתאחדנו, אנו ממשיכים לעשות את אותו הדבר אחד לשני.

אנו שונאים זה את זה בגלל מוצא, גזע, תרבות, דת או השתייכות למפלגה אחרת.

זו סוג של מחלה ה"שנאת חינם", כי היא פוגעת בנו ובחברה כולה. אנו מחקים ומתנהגים באותו האופן שבו עמים אחרים התנהגו אלינו, לעם היהודי, וחשוב שנבין שבמקום לחיות בשלום ובאחווה אנו מחפשים כל הזמן איך לפגוע, להשפיל ולפגוע באחרים ששונים מאיתנו . הגיע הזמן לעצור את המחלה המתפשטת והתרופה לכך היא אהבת חינם!

להפוך שינאת חינם לאהבת חינם

ההפך משינאת חינם היא אהבת חינם. זו אהבה ללא סיבה, אינטרס, או רווח.

זו אהבה שעוקרת את השינאה מהשורש. אנחנו נולדים באופן אוטומטי עם אהבה עצמית. לא צריך לפתח אהבה כזו , אך חשוב לשמור עלייה.

איך למנוע שינאת חינם?

1. אל תאמינו לכל דבר שנאמר לכם. בידקו את אמיתות המידע שמגיע אליכם ועליכם. לפעמים צינור הקשר מתעוות והמידע שמגיע אליכם אינו מדוייק. אל תסיקו מסקנות לפני שווידאתם מה קרה.

2.    היכנסו לנעלי האחר ותנסו להבין את הסיבה להתנהגותו -בצורה כזו ישנה אפשרות להפחית  במידה משמעותית את עוצמת השינאה

3.    היפכו את הקינאה להשראה- אם אותו אדם הצליח, גם אתם יכולים

4.    הקשיבו וצרו שיח פתוח תוך כדי קבלת דיעות האחרים – הקשיבו וצרו שיח פתוח תוך כדי קבלת דיעות האחרים
אנחנו חיים במשטר דמוקרטי שבו אחת הזכויות הוא זכות הביטוי החופשי להגיד לדבר להביע עמדה. אנו לא חייבים לחשוב כמו האחרים, אך עצם היותנו גם חיים במשטר דמוקרטי בו לכל אחד זכות להביע את עמדתו, חשוב שנלמד לקבל ולחיות גם עם האנשים שאנחנו לא מסכימים עם הדיעות וההתנהגויות שלהם.
יש נקודה קריטית בויכוח וזה נכון דרך אגב לכל מערכת יחסים גם בזוגיות שיש בה את המשפא " אנחנו מסכימים שלא להסכים"- זה רגע קריטי שאם לא נעצור אותו פה זה יחמיר פה זה יכול להדרדר ולהוביל לשינאת חינם.

5. סילחו לעצמכם ולאחרים

" אדם קרוב פגע והכאיב לי מאוד
קשה לי להודות אבל אני מרגישה שאני… שונאת אותו. 
לא נוח לי עם ההרגשה הזו, כי אף פעם לא הרגשתי ככה"

קשה לסלוח  לאדם ששונאים בגלל אגו, כבוד וייצר הנקמה שמחפש צדק . ישנה הרגשה שכל עוד אנחנו שונאים או כועסים יש בידינו "נשק סודי", שבעזרתו אנחנו יכולים להגיב על הפגיעה ולא נשאר פריאריים. כל מי שהרגיש פעם כעס, שינאה וטינה לאורך זמן כלפי אדם אחר, יודע שהיכולת להשתחרר מהרגשות האלה זו הקלה עצומה. 

נכון קל לומר, אבל קשה מאוד לעשות
אז מה עושים?

כדי לסלוח בצורה שתשחרר אותנו מהפגיעה
אנחנו צריכים לחשוב על סליחה בדרך אחרת

איך לסלוח לאדם ששונאים?

  1. לסלוח זה לא אומר שאני מצדיק את התנהגות האחר- לסלוח אין זה אומר שאני נותן לגיטימציה למעשה או שמסיר אחריות מהפוגע. פירוש הסליחה היא לשחרר את עצמי. להפסיק להתעסק בכאב השינאה שמכרסם בתוכי. לדבר על זה אם אפשר בפני הפוגע או עם עצמי בצורה כנה (אפשרי גם לכתוב) ולפרט את הכאב, העוול שנגרם. המטרה של הסליחה היא להניח בצד ולהמשיך הלאה בחיינו.

2.    זה לא נגדי זה בעדו– אנשים הם לא רעים מטיבעם. וחשוב להבין שאנשים מתנהגים ופוגעים לא מתוך רצון ישיר לפגוע בנו, אלא, כי זו הדרך שלהם להתמודד עם המציאות שהתרחשה. הם מגינים על עצמם והחוכמה היא להניח לזה ולהעביר את זה הלאה. 

3.    סליחה אינה מחייבת לשמור על קשר עם הפוגע – העובדה שסלחתם אינה אומרת שאותו אדם יחזור לחייכם וגם אם הוא חזר לחייכם דברים עלולים להישתנות ולהיראות אחרת. יש הרבה כוח ביכולת שלנו להודות בפני עצמנו שאנחנו בוחרים לסלוח לאדם על פגיעה בנו כדי לשחרר כאב, ויחד עם זאת, הוא סיים את תפקידו בחיינו. 
אפשרות כזאת יכולה לספק לכם הקלה כפולה.

4.    השינאה פוגעת בבריאותנו- כאשר אדם עושה לך משהו רע, המעשה שלו נגמר, אך הכאב נשאר אצלך, אתה סובל ממנו. והכאב הזה עושה אותך כאדם פחות שמח, אולי יותר ביקורתי, מתעצבן בקלות, עייף, קצר רוח ועם פחות מוטיבצייה ואהבה בעולם. הסליחה היא יכולת לשינוי, ואם תוכל לסלוח אתה יכול גם לקבל את חייך במתנה.


5.    לא ניתן לחזור אחורה בזמן ולשנות את מה שקרה– פגיעה שאתם מרגישים היום נובעת מההווה ולא מהעבר. לא ניתן לשנות את העבר כפי שאמר הנזיר הבודהיסטי, תיך נאט האן, סליחה היא הויתור על תקווה לעבר טוב יותר.

6.    הנקמה המתוקה ביותר שלכם היא לסלוח לשחרר ולהמשיך הלאה לחיות חיים שלווים ורגועים יותר – הסליחה מאפשרת לכם לפנות מקום בחיים שלכם למה שבאמת חשוב ויקדם אתכם: עבודה, משפחתיות, זוגיות, או ילדים.  כשלא סולחים מרגישים תקועים בחיים. זה מעכב אותנו , כי אנחנו לא יכולים להתקדם הלאה עד שלא נקבל כביכול את הפיצוי על הכאב שנגרם לנו. אבל הפיצוי יגיע, רק שנפסיק להתעסק בו.

7.    סליחה מאפשרת לסגור פרק בחיים ולהתחיל פרק חדש– סליחה היא אחת הדרכים לסמן לעצמנו שנגמרה תקופה אחת ומתחילה אחרת

8.    מה למדתי מהמקרה הזה- מכל דבר לומדים. גם מכאב. ובכל זמן נתון יש לנו אפשרות לבחור מה אנחנו עושים עם הדברים הרעים והכואבים כביכול שקרו לנו . אנחנו יכולים לחשוב שהדברים הרעים קרו לנו ,או שהם קרו בשבילנו .ברגע שאנחנו מבינים שהכל קורה ורה בשבילנו ולא לנו ,דברים מסתדרים אחרת. במקום להאשים אנו לוקחים אחריות. 
ניתן לערוך רשימה של דברים שלמדתם מאותו אירוע ולכתוב אותם בצורה חיובית לדוגמא: אל תכתבו "למדתי לא לערב אנשים קרובים בעסקים", כיתבו "אעדיף לערב מישהו מחוץ למשפחה בעסקים שלי."

9.  הבשורה החשובה ביותר לגבי סליחה היא שאתם לא צריכים את האדם השני כדי לסלוח– ברגע שתבינו ותפנימו שהסליחה היא לא עבור אותו אדם, אלא עבורכם ובשביל זה אתם לא צריכים אותו , יהיה קל לכם לסלוח ולשחרר. זו הסיבה שניתן לעבור תהליכי סליחה מול אדם שאינו בחיים,  כי אנחנו בוחרים ומחליטים להפסיק ולהתעסק בפגיעה שאחר עשה לי, כדי להמשיך הלאה בחיי.

תשעה באב- הזדמנות לשינוי

תשעה באב הוא עירוב של כמה נושאים והתנהגויות.

מצד אחד זה יום אבל וצום (אפילו החנויות סגורות בערב), ומצד שני זה רחוק מאוד מיום כיפור. 

לרוב אנחנו יודעים שבתשעה באב חרב בית המקדש וחלקנו גם זוכרים שזה קשור לשנאת חינם, ומעבר לכך לא זוכרים יותר.

בהזדמנות זו של תשעה באב, יש לנו אפשרות גם לעשות סוג של חשבון נפש קטן. 

אין הכוונה לעשות חורבן של אבנים, אלא חורבן שבלב, עם התייחסות ליחסים שבין אדם לחברו המבוססים על התחשבות, קבלה ואהבה , כי אלו הם השורשים שלנו כפרט וכעם להתפתח ולחיות טוב יותר זה לצד זה.

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

איך לסלוח למישהו ששונאים?

איך לסלוח למישהו ששונאים?

תשעה באב ו"שנאת חינם"  
מצריכים מבט מעמיק לאיך סולחים למישהו ששונאים?

אומרים שבית המקדש השני נחרב בגלל שנאת "חינם", 
אבל איך ניתן בכלל לשנוא "לחינם"? 
ומה זה אומר שמישהו שונא ממש בחינם?

מתוך ראיון ברדיו קול רגע 9/8/19 בתוכנית הבוקר השישי עם עמי כברי ואביטל גונן מדברים על שינאת חינם וכעסים

מתוך ראיון בתוכניתה של דנה ורון "דנה בסוגיה" ברדיו הבמה 6.8.19

[ POTBEAN SPOTIFY iTunes

מתי אנחנו שונאים?

שנאה בהגדרתה המילונית היא רגש חזק של דחייה, כלפי אדם, קבוצה או אפילו חפץ, או רעיון. השנאה קשורה לרוב לתחושות של כעס, סלידה ועוינות.

ישנם שלושה סוגים של שינאה:

1.    שנאה בגלל פגיעה– אם תשאלו אדם מדוע הוא שונא אדם אחר, סביר להניח שיגיד כי האחר פגע, העליב או נפרד ממנו והשאיר אצלו פצע נפשי.

2.    שינאה מקינאה– אנו שונאים הרבה פעמים אנשים אשר יש להם משהו שלנו אין. האנשים שאני מקנא בהם יכולים להוות השראה עבורי להשיג ולהגשים מטרות וחלומות.

3.    שינאת חינם –  שנאת חינם היא שינאה שבה אדם שונא אדם אחר או קבוצה ללא כל סיבה ממשית וללא הצדקה. זה יכול להיות בגלל צבע עור, עדה, תרבות, עמדה פוליטית וכד'. 
שינאת חינם היא שינאה שמלאה באגו, היא שחצנית, אטומה ומיותרת. שינאת חינם אינה מאפשרת שיח פתוח תוך קבלת דיעת האחר. יש בה רצון לשנות בכל מחיר ואם לא , האחר ייתפס בעיניי "כאוייב". שנאת חינם מובילה לחורבן כי היא מפצלת שמוציאה רוע, בוז, זלזול ואי שקט מסחרר.

אז למה אנחנו בחברה הישראלית ממשיכים "לשנוא חינם"?

איך למנוע שינאת חינם?

איך להפוך שינאת חינם לאהבת חינם

איך לסלוח לאדם ששונאים?

כל זה ועוד בראיון המצורף

איך להאמין שוב בעצמי ובאחרים?

איך להאמין שוב בעצמי ובאחרים?

כשאנחנו לא מאמינים לאחרים, משהו באמון שלנו נסדק
וזה אומר שגם אנחנו עלולים לאבד את האמון בעצמנו

מהו אמון

אמון היא נטייה שלנו לסמוך על אנשים אחרים, על הכוונות והרצונות שלהם,

תחושה של אמון זו תחושה שנותנת לנו ביטחון ויציבות .

ומהצד השני יש לנו את החשדנות

חשדנות היא ההפך מאמון .זה בעצם חוסר היכולת שלנו לסמוך על אחרים. יש בחשדנות אמונה כזו שהאדם אינו טוב במהות שלו שיש לו כוונות נסתרות הוא לא מכוון לטוב .

האמון הזה הוא אבן דרך בהצלחה ובהגשמה שלנו. הוא מתחיל בנו ומשפיע גם על האחרים בסביבה שלנו.

חוסר אמון זה בלבול, זה מסך שחור חוסם מסתיר מעכב ותוקע.

צעד ראשון לחזק אמון להבין במה אני טוב

כשאדם רוצה להחזיר את האמון בעצמו ובאחרים הצעד הראשון הוא לעשות משהו שאתם טובים בו, כדי שהביטחון שלכם יגדל ויתחזק ויתן תקווה ראשונית להמשך המסע הזה.

אם תתנו לילד שלא טוב בלימודים להיות קפטן במגרש הכדורגל, האמון בעצמו ובאחרים יתפתח ויגדל.

מיצאו את הכישרון שלכם וטפחו אותו. יותר מזה, תראו אותו לעולם כדי שגם הוא העולם יהנה ממנו ויאמין בנו!

משבר אמון

זו תופעה יחסית נפוצה כבר היום, שבה אנשים איבדו אמון באחרים, אבל האמון הזה נסדק יותר עמוק, כי לפעמים הם כבר לא מאמינים בעצמם.

אנחנו נוטים להגיד שאחרים פגעו, עשו והם לא בסדר. אבל רגע מה איתנו?

גם אנחנו צריכים ללמוד לקחת אחריות על המעשים שלנו לחקור לבדוק ולהבין מכיוון קצת אחר, איפה אנחנו לא בסדר עם אנשים, במקום לחפש איפה אנשים לא בסדר איתנו ותראו שדברים ייראו אחרת. בכל מקרה שווה לנסות.

כי העובדה שנפגעתם מאנשים בעבר לא אומר שתיפגעו מכל האנשים שתפגשו עכשיו. כולנו נפגענו בעבר מכמה וכמה אנשים. הדבר החכם לעשות הוא למצוא אנשים שאתם מתחברים לתחביבים לאמונות שלהם ושאפשר לסמוך עליהם ולנסות ליצור לכם מעגל חברים של אנשים שאתם יכולים לסמוך עליהם.

כולנו נפגענו ופגענו

אני מאמינה שכל האנשים פוגעים מתישהו בחיים- אפילו מבלי להתכוון. הרי אף פעם אי אפשר להתחשב בכולם ולגרום לכך שכולם יהיו מרוצים כל הזמן, אז מישהו מתישהו ייפגע.
אבל תזכרו שבעולם קיימים 7 מיליארד איש ורק קומץ מהם הוא החלק הרע והפוגעני. הרי אם כל האנושות כולה היתה אכזרית, היינו נעלמים מן העולם.

חשדנות

כן גם אני חושדת באנשים, במניעים שלהם, כן גם  בגלל כל מיני אכזבות שנגרמו. הרי אנחנו לא ממש חסינים ובטח שלא רובוטים.

אבל החשדנות הזו לא מנהלת אותי. היא לא תגרום לי לא להתקרב לא לבדוק היא תישמור עלי תגן עליי במידה הנכונה.
אבל אי אפשר לחשוד כל הזמן בכולם, הרי לא כולם רעים ולא כולם מחפשים כל הזמן לרעתך. זה ממש לחיות בפחדים ולחשוב כל הזמן רגע, מה הוא מנסה לעשות לי? וזה ממש לא בריא לאף אחד.
תחשבו מה האלטרנטיבות שלכם: מה אתם רוצים יותר

להישאר לבד כי מפחדים להיפגע, או להסתכן ולהכיר אנשים חדשים.

אם אנחנו משדרים כלפי האחר חשדנות זה מה שהוא יחווה ויתנהג בהתאם.

לפעמים אנשים מפרשים צורת התנהגות של אנשים אחרים בצורה מסויימת ולכן זה מביא אותם להתנהג בצורה מסויימת . גם הרקע שאדם מגיע ממנו עשוי להשפיע על התנהגותו ועל הכישורים החברתיים שלו .

מה לעשות כדי להתחבר יותר עם אנשים, לחזק אמון וביטחון?

  1. תשתמשו יותר במילות נימוס: בבקשה, תודה, שלום להתראות, זו התעניינות בסיסית תנו גם עזרה הראו אכפתיות
  2. תהיו אמיתיים בלי לשחק מישהו אחר או להרשים. תזכרו משחק תמיד נשבר בשלב מסויים. 
  3. תכתבו במה אתם טובים מה החוזקות שלכם והראו אותם לאחרים. יכול להיות שיש לכם מבט כזה טוב או ייכולת להקשיב, או להצחיק כמובן הכל במידה מבלי להשוויץ
  4. תזכרו שיש בעולם הזה גם אנשים שאפשר לסמוך עליהם ואתם תמצאו כאלה. ויש אנשים שאתם לא חייבים לסמוך עליהם אלא רק להסתדר איתם.

מה לעשות כשאיבדנו את האמון באחרים:

הנושא של משבר אמון בבני אדם שונה בין אנשים. בכל מקרה עיצות ראשונות

  1. תשאלו את עצמכם  איך זה קרה? מה הסיטואצה, אירוע שגרם. האם היו כמה כאלה? מתי זה התחיל, איפה זה היה, במשפחה, בין חברים?
  2. מה זה גרם לכם להרגיש. איזו חוויה זו בשבילכם כדי להבין את עוצמת האמון שנפגע. האם נפגעתי, כעסתי, נעלבץי, ניצלו אותי, רימו או שלא הבינו מה אמרתי
  3. כנסו לנעלי האחר- צריך שניים לטנגו – האם זה בא בעקבות איזשהו מאמץ שהוא השקיע מצידו, חשיפה אישית צפייה לא הגיונית. זיכרו, זו בחירה שלנו להיעלב.נאנשים הם לא נגדנו הם בעדם- זו נקודה מאוד חשובה. אני מאמינה וזו אחת מהנחות היסוד שלי בחיים שאנשים עושים דברים לא דווקא כדי לפגוע.

להאזנה לתוכנית בנושא איך להחזיר את האמון בעצמי ובאחרים ליחצו כאן



להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן


1 2 3