יש לך תחושה שמשהו תוקע אותך בחיים?

הדרכים להתמודד עם שינאת חינם

הדרכים להתמודד עם שינאת חינם

למאמר המלא שפורסם ב YNET ליחצו כאן

מתי אנחנו שונאים?

שנאה בהגדרתה המילונית היא רגש חזק של דחייה, כלפי אדם, קבוצה או אפילו חפץ, או רעיון. השנאה קשורה לרוב לתחושות של כעס, סלידה ועוינות.

ישנם שלושה סוגים של שינאה

1.    שנאה בגלל פגיעה– אם תשאלו אדם מדוע הוא שונא אדם אחר, סביר להניח שיגיד כי האחר פגע, העליב או נפרד ממנו והשאיר אצלו פצע נפשי.

2.    שינאה מקינאה– אנו שונאים הרבה פעמים אנשים אשר יש להם משהו שלנו אין. האנשים שאני מקנא בהם יכולים להוות השראה עבורי להשיג ולהגשים מטרות וחלומות.

3.    שינאת חינם –  שנאת חינם היא שינאה שבה אדם שונא אדם אחר או קבוצה ללא כל סיבה ממשית וללא הצדקה. זה יכול להיות בגלל צבע עור, עדה, תרבות, עמדה פוליטית וכד'. 
שינאת חינם היא שינאה שמלאה באגו, היא שחצנית, אטומה ומיותרת. שינאת חינם אינה מאפשרת שיח פתוח תוך קבלת דיעת האחר. יש בה רצון לשנות בכל מחיר ואם לא , האחר ייתפס בעיניי "כאוייב". שנאת חינם מובילה לחורבן כי היא מפצלת שמוציאה רוע, בוז, זלזול ואי שקט מסחרר.

נשאלת השאלה, האם כשאדם נפגע, או כשנאמר לו שמישהו אמר עליו דברים לא טובים ויכול להיות שהוא הוטעה, דמיין ,אבל בטוח שחברו פגע בו ,האם זו שינאת חינם?

"אדם אחד פגע ברכבו של אדם אחר בטעות וגרם לשריטה במכוניתו. האדם שמכוניתו נפגעה שרף את ביתו של הפוגע. הפוגע לא הבין איך האחרים שופטים את התנהגותו הקיצונית, שאינה עומדת ביחס לנזק שנגרם לרכב שנשרט. אך נוצרה באדם הנפגע שינאה בעוצמה גדולה מידי?
יש כאלו שיגידו שזו שינאת חינם כי לא הייתה הצדקה לשריפת הבית מעבר לעובדה ששריטת הרכב נעשתה בטעות."

אז מה הגבול בשינאת חינם?
האם יש עוצמות למידת השינאה שלנו לאחרים?

שינאה ונקמה

כשאנחנו שונאים מישהו לרוב נרצה להחזיר לו. שינאה יכולה להוביל לנקמה, מתוך מטרה לעשות צדק. הנקמה גורמת לאדם להרגיש טוב, מאפשרת לו לבטא רגשות, להקל את תחושת הכעס על מה שקרה, אך הנקמה גם נוקמת באדם עצמו. האדם מתעסק בנקמה שגורמת להרגשה רעה, ולכדור שלג שלא ניתן לדעת מתי יעצור.

למה אנחנו בחברה הישראלית ממשיכים "לשנוא חינם"?

אחרי אלפי שנים, בהן העם היהודי היה מפוזר בגולה שבה שנאו, השמיצו, פגעו והאשימו אותו, דווקא אחרי שהתאחדנו, אנו ממשיכים לעשות את אותו הדבר אחד לשני.

אנו שונאים זה את זה בגלל מוצא, גזע, תרבות, דת או השתייכות למפלגה אחרת.

זו סוג של מחלה ה"שנאת חינם", כי היא פוגעת בנו ובחברה כולה. אנו מחקים ומתנהגים באותו האופן שבו עמים אחרים התנהגו אלינו, לעם היהודי, וחשוב שנבין שבמקום לחיות בשלום ובאחווה אנו מחפשים כל הזמן איך לפגוע, להשפיל ולפגוע באחרים ששונים מאיתנו . הגיע הזמן לעצור את המחלה המתפשטת והתרופה לכך היא אהבת חינם!

להפוך שינאת חינם לאהבת חינם

ההפך משינאת חינם היא אהבת חינם. זו אהבה ללא סיבה, אינטרס, או רווח.

זו אהבה שעוקרת את השינאה מהשורש. אנחנו נולדים באופן אוטומטי עם אהבה עצמית. לא צריך לפתח אהבה כזו , אך חשוב לשמור עלייה.

איך למנוע שינאת חינם?

1. אל תאמינו לכל דבר שנאמר לכם. בידקו את אמיתות המידע שמגיע אליכם ועליכם. לפעמים צינור הקשר מתעוות והמידע שמגיע אליכם אינו מדוייק. אל תסיקו מסקנות לפני שווידאתם מה קרה.

2.    היכנסו לנעלי האחר ותנסו להבין את הסיבה להתנהגותו -בצורה כזו ישנה אפשרות להפחית  במידה משמעותית את עוצמת השינאה

3.    היפכו את הקינאה להשראה- אם אותו אדם הצליח, גם אתם יכולים

4.    הקשיבו וצרו שיח פתוח תוך כדי קבלת דיעות האחרים – הקשיבו וצרו שיח פתוח תוך כדי קבלת דיעות האחרים
אנחנו חיים במשטר דמוקרטי שבו אחת הזכויות הוא זכות הביטוי החופשי להגיד לדבר להביע עמדה. אנו לא חייבים לחשוב כמו האחרים, אך עצם היותנו גם חיים במשטר דמוקרטי בו לכל אחד זכות להביע את עמדתו, חשוב שנלמד לקבל ולחיות גם עם האנשים שאנחנו לא מסכימים עם הדיעות וההתנהגויות שלהם.
יש נקודה קריטית בויכוח וזה נכון דרך אגב לכל מערכת יחסים גם בזוגיות שיש בה את המשפא " אנחנו מסכימים שלא להסכים"- זה רגע קריטי שאם לא נעצור אותו פה זה יחמיר פה זה יכול להדרדר ולהוביל לשינאת חינם.

5. סילחו לעצמכם ולאחרים

" אדם קרוב פגע והכאיב לי מאוד
קשה לי להודות אבל אני מרגישה שאני… שונאת אותו. 
לא נוח לי עם ההרגשה הזו, כי אף פעם לא הרגשתי ככה"

קשה לסלוח  לאדם ששונאים בגלל אגו, כבוד וייצר הנקמה שמחפש צדק . ישנה הרגשה שכל עוד אנחנו שונאים או כועסים יש בידינו "נשק סודי", שבעזרתו אנחנו יכולים להגיב על הפגיעה ולא נשאר פריאריים. כל מי שהרגיש פעם כעס, שינאה וטינה לאורך זמן כלפי אדם אחר, יודע שהיכולת להשתחרר מהרגשות האלה זו הקלה עצומה. 

נכון קל לומר, אבל קשה מאוד לעשות
אז מה עושים?

כדי לסלוח בצורה שתשחרר אותנו מהפגיעה
אנחנו צריכים לחשוב על סליחה בדרך אחרת

איך לסלוח לאדם ששונאים?

  1. לסלוח זה לא אומר שאני מצדיק את התנהגות האחר- לסלוח אין זה אומר שאני נותן לגיטימציה למעשה או שמסיר אחריות מהפוגע. פירוש הסליחה היא לשחרר את עצמי. להפסיק להתעסק בכאב השינאה שמכרסם בתוכי. לדבר על זה אם אפשר בפני הפוגע או עם עצמי בצורה כנה (אפשרי גם לכתוב) ולפרט את הכאב, העוול שנגרם. המטרה של הסליחה היא להניח בצד ולהמשיך הלאה בחיינו.

2.    זה לא נגדי זה בעדו– אנשים הם לא רעים מטיבעם. וחשוב להבין שאנשים מתנהגים ופוגעים לא מתוך רצון ישיר לפגוע בנו, אלא, כי זו הדרך שלהם להתמודד עם המציאות שהתרחשה. הם מגינים על עצמם והחוכמה היא להניח לזה ולהעביר את זה הלאה. 

3.    סליחה אינה מחייבת לשמור על קשר עם הפוגע – העובדה שסלחתם אינה אומרת שאותו אדם יחזור לחייכם וגם אם הוא חזר לחייכם דברים עלולים להישתנות ולהיראות אחרת. יש הרבה כוח ביכולת שלנו להודות בפני עצמנו שאנחנו בוחרים לסלוח לאדם על פגיעה בנו כדי לשחרר כאב, ויחד עם זאת, הוא סיים את תפקידו בחיינו. 
אפשרות כזאת יכולה לספק לכם הקלה כפולה.

4.    השינאה פוגעת בבריאותנו- כאשר אדם עושה לך משהו רע, המעשה שלו נגמר, אך הכאב נשאר אצלך, אתה סובל ממנו. והכאב הזה עושה אותך כאדם פחות שמח, אולי יותר ביקורתי, מתעצבן בקלות, עייף, קצר רוח ועם פחות מוטיבצייה ואהבה בעולם. הסליחה היא יכולת לשינוי, ואם תוכל לסלוח אתה יכול גם לקבל את חייך במתנה.


5.    לא ניתן לחזור אחורה בזמן ולשנות את מה שקרה– פגיעה שאתם מרגישים היום נובעת מההווה ולא מהעבר. לא ניתן לשנות את העבר כפי שאמר הנזיר הבודהיסטי, תיך נאט האן, סליחה היא הויתור על תקווה לעבר טוב יותר.

6.    הנקמה המתוקה ביותר שלכם היא לסלוח לשחרר ולהמשיך הלאה לחיות חיים שלווים ורגועים יותר – הסליחה מאפשרת לכם לפנות מקום בחיים שלכם למה שבאמת חשוב ויקדם אתכם: עבודה, משפחתיות, זוגיות, או ילדים.  כשלא סולחים מרגישים תקועים בחיים. זה מעכב אותנו , כי אנחנו לא יכולים להתקדם הלאה עד שלא נקבל כביכול את הפיצוי על הכאב שנגרם לנו. אבל הפיצוי יגיע, רק שנפסיק להתעסק בו.

7.    סליחה מאפשרת לסגור פרק בחיים ולהתחיל פרק חדש– סליחה היא אחת הדרכים לסמן לעצמנו שנגמרה תקופה אחת ומתחילה אחרת

8.    מה למדתי מהמקרה הזה- מכל דבר לומדים. גם מכאב. ובכל זמן נתון יש לנו אפשרות לבחור מה אנחנו עושים עם הדברים הרעים והכואבים כביכול שקרו לנו . אנחנו יכולים לחשוב שהדברים הרעים קרו לנו ,או שהם קרו בשבילנו .ברגע שאנחנו מבינים שהכל קורה ורה בשבילנו ולא לנו ,דברים מסתדרים אחרת. במקום להאשים אנו לוקחים אחריות. 
ניתן לערוך רשימה של דברים שלמדתם מאותו אירוע ולכתוב אותם בצורה חיובית לדוגמא: אל תכתבו "למדתי לא לערב אנשים קרובים בעסקים", כיתבו "אעדיף לערב מישהו מחוץ למשפחה בעסקים שלי."

9.  הבשורה החשובה ביותר לגבי סליחה היא שאתם לא צריכים את האדם השני כדי לסלוח– ברגע שתבינו ותפנימו שהסליחה היא לא עבור אותו אדם, אלא עבורכם ובשביל זה אתם לא צריכים אותו , יהיה קל לכם לסלוח ולשחרר. זו הסיבה שניתן לעבור תהליכי סליחה מול אדם שאינו בחיים,  כי אנחנו בוחרים ומחליטים להפסיק ולהתעסק בפגיעה שאחר עשה לי, כדי להמשיך הלאה בחיי.

תשעה באב- הזדמנות לשינוי

תשעה באב הוא עירוב של כמה נושאים והתנהגויות.

מצד אחד זה יום אבל וצום (אפילו החנויות סגורות בערב), ומצד שני זה רחוק מאוד מיום כיפור. 

לרוב אנחנו יודעים שבתשעה באב חרב בית המקדש וחלקנו גם זוכרים שזה קשור לשנאת חינם, ומעבר לכך לא זוכרים יותר.

בהזדמנות זו של תשעה באב, יש לנו אפשרות גם לעשות סוג של חשבון נפש קטן. 

אין הכוונה לעשות חורבן של אבנים, אלא חורבן שבלב, עם התייחסות ליחסים שבין אדם לחברו המבוססים על התחשבות, קבלה ואהבה , כי אלו הם השורשים שלנו כפרט וכעם להתפתח ולחיות טוב יותר זה לצד זה.

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

איך לסלוח למישהו ששונאים?

איך לסלוח למישהו ששונאים?

תשעה באב ו"שנאת חינם"  
מצריכים מבט מעמיק לאיך סולחים למישהו ששונאים?

אומרים שבית המקדש השני נחרב בגלל שנאת "חינם", 
אבל איך ניתן בכלל לשנוא "לחינם"? 
ומה זה אומר שמישהו שונא ממש בחינם?

מתוך ראיון ברדיו קול רגע 9/8/19 בתוכנית הבוקר השישי עם עמי כברי ואביטל גונן מדברים על שינאת חינם וכעסים

מתוך ראיון בתוכניתה של דנה ורון "דנה בסוגיה" ברדיו הבמה 6.8.19

[ POTBEAN SPOTIFY iTunes

מתי אנחנו שונאים?

שנאה בהגדרתה המילונית היא רגש חזק של דחייה, כלפי אדם, קבוצה או אפילו חפץ, או רעיון. השנאה קשורה לרוב לתחושות של כעס, סלידה ועוינות.

ישנם שלושה סוגים של שינאה:

1.    שנאה בגלל פגיעה– אם תשאלו אדם מדוע הוא שונא אדם אחר, סביר להניח שיגיד כי האחר פגע, העליב או נפרד ממנו והשאיר אצלו פצע נפשי.

2.    שינאה מקינאה– אנו שונאים הרבה פעמים אנשים אשר יש להם משהו שלנו אין. האנשים שאני מקנא בהם יכולים להוות השראה עבורי להשיג ולהגשים מטרות וחלומות.

3.    שינאת חינם –  שנאת חינם היא שינאה שבה אדם שונא אדם אחר או קבוצה ללא כל סיבה ממשית וללא הצדקה. זה יכול להיות בגלל צבע עור, עדה, תרבות, עמדה פוליטית וכד'. 
שינאת חינם היא שינאה שמלאה באגו, היא שחצנית, אטומה ומיותרת. שינאת חינם אינה מאפשרת שיח פתוח תוך קבלת דיעת האחר. יש בה רצון לשנות בכל מחיר ואם לא , האחר ייתפס בעיניי "כאוייב". שנאת חינם מובילה לחורבן כי היא מפצלת שמוציאה רוע, בוז, זלזול ואי שקט מסחרר.

אז למה אנחנו בחברה הישראלית ממשיכים "לשנוא חינם"?

איך למנוע שינאת חינם?

איך להפוך שינאת חינם לאהבת חינם

איך לסלוח לאדם ששונאים?

כל זה ועוד בראיון המצורף

איך להאמין שוב בעצמי ובאחרים?

איך להאמין שוב בעצמי ובאחרים?

כשאנחנו לא מאמינים לאחרים, משהו באמון שלנו נסדק
וזה אומר שגם אנחנו עלולים לאבד את האמון בעצמנו

מהו אמון

אמון היא נטייה שלנו לסמוך על אנשים אחרים, על הכוונות והרצונות שלהם,

תחושה של אמון זו תחושה שנותנת לנו ביטחון ויציבות .

ומהצד השני יש לנו את החשדנות

חשדנות היא ההפך מאמון .זה בעצם חוסר היכולת שלנו לסמוך על אחרים. יש בחשדנות אמונה כזו שהאדם אינו טוב במהות שלו שיש לו כוונות נסתרות הוא לא מכוון לטוב .

האמון הזה הוא אבן דרך בהצלחה ובהגשמה שלנו. הוא מתחיל בנו ומשפיע גם על האחרים בסביבה שלנו.

חוסר אמון זה בלבול, זה מסך שחור חוסם מסתיר מעכב ותוקע.

צעד ראשון לחזק אמון להבין במה אני טוב

כשאדם רוצה להחזיר את האמון בעצמו ובאחרים הצעד הראשון הוא לעשות משהו שאתם טובים בו, כדי שהביטחון שלכם יגדל ויתחזק ויתן תקווה ראשונית להמשך המסע הזה.

אם תתנו לילד שלא טוב בלימודים להיות קפטן במגרש הכדורגל, האמון בעצמו ובאחרים יתפתח ויגדל.

מיצאו את הכישרון שלכם וטפחו אותו. יותר מזה, תראו אותו לעולם כדי שגם הוא העולם יהנה ממנו ויאמין בנו!

משבר אמון

זו תופעה יחסית נפוצה כבר היום, שבה אנשים איבדו אמון באחרים, אבל האמון הזה נסדק יותר עמוק, כי לפעמים הם כבר לא מאמינים בעצמם.

אנחנו נוטים להגיד שאחרים פגעו, עשו והם לא בסדר. אבל רגע מה איתנו?

גם אנחנו צריכים ללמוד לקחת אחריות על המעשים שלנו לחקור לבדוק ולהבין מכיוון קצת אחר, איפה אנחנו לא בסדר עם אנשים, במקום לחפש איפה אנשים לא בסדר איתנו ותראו שדברים ייראו אחרת. בכל מקרה שווה לנסות.

כי העובדה שנפגעתם מאנשים בעבר לא אומר שתיפגעו מכל האנשים שתפגשו עכשיו. כולנו נפגענו בעבר מכמה וכמה אנשים. הדבר החכם לעשות הוא למצוא אנשים שאתם מתחברים לתחביבים לאמונות שלהם ושאפשר לסמוך עליהם ולנסות ליצור לכם מעגל חברים של אנשים שאתם יכולים לסמוך עליהם.

כולנו נפגענו ופגענו

אני מאמינה שכל האנשים פוגעים מתישהו בחיים- אפילו מבלי להתכוון. הרי אף פעם אי אפשר להתחשב בכולם ולגרום לכך שכולם יהיו מרוצים כל הזמן, אז מישהו מתישהו ייפגע.
אבל תזכרו שבעולם קיימים 7 מיליארד איש ורק קומץ מהם הוא החלק הרע והפוגעני. הרי אם כל האנושות כולה היתה אכזרית, היינו נעלמים מן העולם.

חשדנות

כן גם אני חושדת באנשים, במניעים שלהם, כן גם  בגלל כל מיני אכזבות שנגרמו. הרי אנחנו לא ממש חסינים ובטח שלא רובוטים.

אבל החשדנות הזו לא מנהלת אותי. היא לא תגרום לי לא להתקרב לא לבדוק היא תישמור עלי תגן עליי במידה הנכונה.
אבל אי אפשר לחשוד כל הזמן בכולם, הרי לא כולם רעים ולא כולם מחפשים כל הזמן לרעתך. זה ממש לחיות בפחדים ולחשוב כל הזמן רגע, מה הוא מנסה לעשות לי? וזה ממש לא בריא לאף אחד.
תחשבו מה האלטרנטיבות שלכם: מה אתם רוצים יותר

להישאר לבד כי מפחדים להיפגע, או להסתכן ולהכיר אנשים חדשים.

אם אנחנו משדרים כלפי האחר חשדנות זה מה שהוא יחווה ויתנהג בהתאם.

לפעמים אנשים מפרשים צורת התנהגות של אנשים אחרים בצורה מסויימת ולכן זה מביא אותם להתנהג בצורה מסויימת . גם הרקע שאדם מגיע ממנו עשוי להשפיע על התנהגותו ועל הכישורים החברתיים שלו .

מה לעשות כדי להתחבר יותר עם אנשים, לחזק אמון וביטחון?

  1. תשתמשו יותר במילות נימוס: בבקשה, תודה, שלום להתראות, זו התעניינות בסיסית תנו גם עזרה הראו אכפתיות
  2. תהיו אמיתיים בלי לשחק מישהו אחר או להרשים. תזכרו משחק תמיד נשבר בשלב מסויים. 
  3. תכתבו במה אתם טובים מה החוזקות שלכם והראו אותם לאחרים. יכול להיות שיש לכם מבט כזה טוב או ייכולת להקשיב, או להצחיק כמובן הכל במידה מבלי להשוויץ
  4. תזכרו שיש בעולם הזה גם אנשים שאפשר לסמוך עליהם ואתם תמצאו כאלה. ויש אנשים שאתם לא חייבים לסמוך עליהם אלא רק להסתדר איתם.

מה לעשות כשאיבדנו את האמון באחרים:

הנושא של משבר אמון בבני אדם שונה בין אנשים. בכל מקרה עיצות ראשונות

  1. תשאלו את עצמכם  איך זה קרה? מה הסיטואצה, אירוע שגרם. האם היו כמה כאלה? מתי זה התחיל, איפה זה היה, במשפחה, בין חברים?
  2. מה זה גרם לכם להרגיש. איזו חוויה זו בשבילכם כדי להבין את עוצמת האמון שנפגע. האם נפגעתי, כעסתי, נעלבץי, ניצלו אותי, רימו או שלא הבינו מה אמרתי
  3. כנסו לנעלי האחר- צריך שניים לטנגו – האם זה בא בעקבות איזשהו מאמץ שהוא השקיע מצידו, חשיפה אישית צפייה לא הגיונית. זיכרו, זו בחירה שלנו להיעלב.נאנשים הם לא נגדנו הם בעדם- זו נקודה מאוד חשובה. אני מאמינה וזו אחת מהנחות היסוד שלי בחיים שאנשים עושים דברים לא דווקא כדי לפגוע.

להאזנה לתוכנית בנושא איך להחזיר את האמון בעצמי ובאחרים ליחצו כאן



להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

ראיון אישי על כוח הריפוי של הסליחה

ראיון אישי על כוח הריפוי של הסליחה

"סליחה, היא מילה פשוטה לכאורה- אך אם נקדיש לה רגע ויותר נגלה עולמות גדולים
סליחה אומרת הרבה וגם לא אומרת דבר, אפשר לברוח ממנה ואפשר להתעמת,
להתמודד ולהתנהל איתה או בלעדייה.
לכל אחד יש את הסליחה שלו והיא מאפשרת לנו להתפתח, ללמוד, לחלום ולהגשים"

מתוך התוכנית של סימה כהן עמיאל,
שיחות נפש
המשודרת בהרדיו החברתי הראשון


סליחה היא תרופה, חיסון ומרפא את הנפש והגוף

ברמה הבריאותית: סליחה יכולה להוריד לחץ דם, להשפיע על  רמת כולסטרול וקצב לב, איכות שינה משופרת

מבחינה חברתית: הסליחה מאפשרת לנו לקיים יחסים טובים יותר

מבחינה רגשית: הסליחה מורידה את רמת הדכאון,חרדה וכעס, ומעלה את תחושת האושר והאופטימיות.

שחרור משקולות

סליחה עוזרת לנו באופן פרקטי לשחרר את כבלי העבר ומשקולות מיותרות., כי לפעמים אנו נתקלים במכשולים שעוצרים אותנו בחיים, עומדים במקום, חווים כאב, כי מישהו העליב, הקטין אותנו או נפרד מאיתנו. במצבים כאלו אנו מרגישים שיש משהו שמעכב אותנו. זו הנקודה בה "הסליחה האחרת" נכנסת לתמונה:
הרגע שבו אנחנו מבינים שסליחה לא צריכה לבוא מהאדם האחר אלא מעצמנו!

לסליחה כוח עצום. הסליחה היא השיעור החשוב ביותר שנלמד בחיים הללו- לסלוח לעצמנו

למה קשה לסלוח

האגו, הכבוד והאמון יוצרים קושי בלשחרר ומחפשים את הצדק.

נקמה

טינה ונקמה מאפשרים לאנשים להרגיש ואפילו לכמה רגעים שהם החזירו והלחץ והכעס ייפסק.. אך זה לא קורה.

נושא הסליחה הוא נושא הקרוב לכל אדם ואדם במיוחד שזה מגיע מהאנשים הכי קרובים אלינו חברים קרובים ובני משפחה. שם, קשה לנו לסלוח. כולנו נפגענו בחיינו או פגענו במישהו אחר, ואפילו פגענו, או זלזלנו בעצמנו. לפעמים אנו חיים עם הכעס, שמירת טינה ותחושת העלבון (וקוראים לזה סליחה) ולפעמים מתעורר הצורך להחזיר ולנקום במי שפגע בנו. אבל למעשה הפגיעה היא בנו. אנו מעכבים את חיינו בגלל כעס, אשמה, חרטה על מעשים ואפילו חלום שלא התממש. אנו נותנים לרגשות מסויימים לעכב אותנו ולנהל אותנו בהתמודדות מול הילדים, הורים, אחים ובני/בנות הזוג. אנו לא סולחים לעצמנו על כל הפגיעה הזו ומסתובבים לעיתים שנים רבות עם "אבנים" כבדות בגוף.

נקמה יוצרת מעין "כדור אש" , אשר לא ייגמר לעולם. אנו חושבים שהנקמה תשרת אותנו ואת הכאב ואולי זה לעיתים נותן כזו תחושה, אך ההרגשה נעלמת תוך זמן קצר ומוצפת ברגשות רבים , שרק עלולים לעכב את חיינו.

נקמה היא לא עין תחת עין אלא גם "זהו אני לא מספרת לה יותר", "אני לא חברה שלהיותר…"
אבל שימו לב כמה זה פוגע בכם גם.

מילים הם כמו נוצה ברוח

אז נכון שכל דבר משנה ומעצב אותנו ולכן הכלל הראשון שימו לב למילים שאתם מוציאים מהפה הם כמו נוצות ברוח לאניתן להחזיר אותם ואם כבר אמרתם אל תתנו לדברים לשקוע קבלו אחריות ותקנו.

"כשאתה נוטר טינה לאחר, אתה כבול לאותו אדם או מותנה לקשר רגשי חזק יותר מפלדה
סליחה היא הדרך היחידה למוסס את הקשר הזה ולהשתחרר"  
קתרין פונדר

3 הנחות יסוד בגישת הסליחה

1. להפסיק ולהתווכח עם המציאות
2. לספור עד 10 לפני שמגיבים
3. להיכנס לנעלי האחר ולהבין שאחרים הם לא נגדי הם בעדם


להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

איך להתגבר על פחד גם בחמש שניות

3 שלבים ראשוניים להתגבר על פחד, כי תאכלס, אנחנו מפחדים בצדק החיים מפחידים לפעמים, יש כל כך הרבה התמודדויות שאנחנו צריכים לעבור.


מתי בפעם האחרונה שאלת את עצמך מה באמת מפחיד אותך בחיים? מה מעכב? תוקע תקוע?


האם זה פחד להשתנות בגלל מה שאחרים רוצים?
פחד לא לאהוב את עצמי?
להיות בשגרה?
פחד שאני אמות ושלא יזכרו אותי?
פחד לאבד מישהו שאוהבים?
פחד להיכשל ואולי להצליח?
או פחד לצאת מאזור הנוחות ולאבד את עצמי בכל הבלאגן שקוראים לו החיים שלי?

למפגשים אישיים לשחרור הפחד

למה אני תקוע בחיים?

למה אני תקוע בחיים?

איפה אנחנו תקועים בחיים שלנו

אפשר להיות תקועים בכל מיני מקומות במהלך החיים: בזוגיות,  בעבודה, עם עצמי, בחוסר הגשמה, לא מצליחים לחלום, תקיעות בעיניני כסף וגם בסיטואציות שונות כמו רצון להיות עצמאי ולהגשים את עצמי, לעזוב עבודה, שיהיה לי קשר טוב יותר עם הבן בת זוג עם הילדים שלי עם אמא שלי ועוד ועוד.

איך התקיעות משפיעה על החיים שלי?

מכירים מקרים שבו אדם עובד שנים בעבודה מסויימת , מאוד רוצה לעזוב ובכל זאת נשאר שם. ויותר מזה כמה שהוא מרגיש אומלל כי הוא לא מסוגל, לא יכול לא באמת רוצה?

כמה תסכול כעס, קינאה, האשמה רוגז דיכאון דרמה, חוסר שקט, נדודי שינה, ועצבנות זה יוצר בחיים- כמה שאנחנו פוגעים בבריאותנו.

במצב כזה אנו שוקעים עמוק עמוק בתסכול ,במרירות ,בביקורתיות , בשיפוטיות בהאשמה, בכעס בקורבנות במסכנות וברחמים עצמיים על מר גורלי: איך הבאתי זאת על עצמי ? איך זה הגיע אלי? למה אני?

מראה מול הפרצוף

התקיעות היא שיקוף למצבים פנימיים בתוכנו .אם נבין נקודה חשובה ומשמעותית זו ניקח את מושכות גורלנו בידינו , נהיה מחויבים ליצור לעצמינו מציאות חדשה

כי המושכות האחריות היא רק בידיים שלנו.

הכל מתחיל בנו. תסתכלו תתבוננו במחשבות הטורדניות שמתרוצצות בראש , בדימויים שאנו רואים לנגד עינינו, במילים שיוצאים מפינו , ברגשות שאנו מרגישים פשוט תתחילו להסתכל בדברים האלו שמפריעים לנו, רועשים לנו, מעכבים ותוקעים אותנו.

זה מעניין כי אנחנו עושים כאילו דווקא לעצמינו ,הורסים ומתעללים בחיים שלנו

חשוב שנזכור ,כי מצב של תקיעות פוגע בכל המעגלים בכל הסובב אותנו : פרנסה, זוגיות, חברות, חלומות, משפחה

כאשר אנו תקועים אנו מרגישים חסרי מוטיבציה ואנרגיה , חסרי תשוקה , התלהבות וחיות ומצב זה אומר שחיינו לא מאוזנים

אז למה אני תקוע?

1.אני מאשים אחרים במצבי

זה בגלל אשתי, החבר, אמא שלי, חמותי או הבוס שלי. אני חולה בגלל, אני עצבני בגלל אני כועס כי הוא עשה לי אנחנו אלופים בלהאשים אחרים

אשמה = תקיעות
אשמה גורמת לנו לעמד במקום

להתמודד זה קשה ולכן אצל רוב האנשים שתקועים מתפתחת נטייה להאשים בעיקר את הסביבה וזה כבר לא משנה על מה. הפתיל קצר והוא מתעורר כל פעם מחדש בכעס, עצבים חוסר נוחות   ויש לנו נטייה לחכות שיקרה משהו חיצוני או נטייה לצפות לדברים שיקרו שיגאלו אותם מהמצב הזה.

2.אני מספר לעצמי סרטים

"לא יעזור" "אני עצלן"
"אני לא מבין בשיווק"
"אם אתחיל עבודה וגם לימודים במקביל יהיה לי פחות זמן איכות עם הילדים"
"אם אצליח בטוח משהו ישתבש בדרך"


היה אצלי בחור שכל הזמן כעס ואחר כך קילל במיוחד את המשפחה שלו. והוא אמר לי זה מי שאני וזה מצב שקורה לי כשאני לא מקבל מה שאני מצפה זה פשוט מתפרץ.
כששאלתי אותו אם גם מול לקוח שיושב מולו ושלא מסכים לדבריו הוא גם ככה מתפרץ הוא ענה שברור שלא כי הוא עלול להיות מפוטר.

אנחנו מתנהגים אחרת כשאנחנו בתפקיד אבא, שכיר, בן זוג, חבר, ולכל זהות יש סט התנהגויות.אם רק תבינו באיזה תפקיד אתם עכשיו, תוכלו להחליף תפקידים והתנהגויות אתם הרי מכירים אותם – תחליפו סרט ותפקיד לשחקן הראשי שהוא אתם.

3.מה הרווח שיש לי

ובשביל לשנות זאת חייבים להבין שאדם שכל יום קם בבוקר ושונא את עצמו – מרוויח מזה משהו. מה הרווח שלי בלהיות מתוסכל ואומלל בחיים

הרבה פעמים זה יושב על הצורך לקבל תשומת לב.תשומת לב חיובית או שלילית זה הרווח שלי מכירים את הרווחים האלו כמו:

אם תכין שיעורים תקבל שוקולד
 אם תהיה ילד רע תהיה בחדר לבד
אם תעבוד כל יום עד שמונה בערב תקבל עוד אלף ש"ח
אם תהיה שקט יחשבו שאתה ילד טוב
אם תהיה מוכשר תקבל מתנות ותשומת לב

השבוע פגשתי בחור שתקוע בעבודה. הוא עצמאי שיודע שיש לו מה להציע לעולם אבל העולם לא בא אליו. הוא לא מגיע אליו והוא בלופ מטורף של כעס עצמי וגם האשמות.
אולי הוא גם לא שמע עליו

כשדיברנו על מה עושים כדי שאנשים ישמעו עלי
הדבר הראשון הוא להתקשר ולספר להם

שיחות מכירה
מזה הוא בורח. יודע מה צריך לעשות מתעורר כל בוקר  ובכל זאת זה לא קורה.

מכירים את ממחר דיאטה ומגיע המחר ואנחנו יודעים מה לעשות אבל זה לא מצליח. יש תקיעות. או מישהו שיש לו רעיון להקמת אתר ממש סטרט אפ ובכל פעם שיושב לכתוב יש לו בלייק אאוט והוא הולך לאכול לפייסבוק ומעביר עוד יום.

ואז במצבים כאלה כמה שאנחנו שונאים את עצמינו כמה דיכאון מביאה התקיעות הזו כמה שאני מעכב את עצמי ולא חי את החיים של עצמי.

מה הרווח?

לפעמים הבריחה הזו נותנת תחושה של שקט ייאוש מתוק- כן זה הרווח. ולפעמים כשאנחנו נעלבים ממישהו הולכים הצידה עושים קצת דרמה ומחכים שיבואו לבקש סליחה, לתת תחושה טובה, תשומת לב כזאת.

כשנבין מה התחושה שאני מקבל כשאני מתנהג כך נוכל גם למצוא במה אפשר להחליף אותה?

4.מרתון של החיים

מהרגע שפוקחים עיניים עד כשעוצמים אנחנו בסוג של מרתון להספיק ולהספיק.

בחיים צריך לעצור, לעשות הפסקת מים קפה תה, לשבת ולהתבונן בתוך עצמך ולהבין מה אתה רוצה ומי אתה באמת. אם יש לנו הרי כל כך הרבה דברים לרוץ אליהם, מדוע בסופו של יום אנחנו מוצאים את עצמנו כל כך ריקים וחסרי אנרגיה?

העולם של היום מעייף. פעם, גם רצנו ממקום למקום אבל הבטנו גם בדרך נהננו יותר מהרגע. היום אנחנו עסוקים בלתעד את הרגע במקום לחיות אותו. מצלמים הופעה במקום להסתכל ולהינות ממנה, קונים חולצה ומעלים לפייסבוק או לאינסטגרם, מספרים איפה היינו, מה אכלנו, שתינו, קראנו ואת מי פגשנו וכל זה בלייב. ואז מגיעים לסופשבוע עם הלשון בחוץ וגם אז צריך להספיק, צריך לסיים, צריך לסדר, צריך צריך…

כמה הסחות דעת, עד כמה הדברים האלו הזוללי זמן הרעשים האלו גורמים לנו להיות תקועים בחיים שלי בתחושת “מירוץ אחרי הזנב של עצמי"

כי אנחנו כל כך עסוקים במרדף הזה אחרי המטלות והמשימות, שלא מתפנים לעשות את הפעולות החשובות ביותר, לקידום המטרה שלי.

המרץ והאנרגיה מתבזבזים על הריצה האינסופית ולא נשאר במאגרים, זמן וכוחות להפנות, לפעולות מקדמות, שאמורות לייצר עבורי את האפשרות להצליח, ולייצר חיים שקטים

מתי ישבתם כמה דקות בבוקר ושתיתם את הקפה שלכם עד הסוף?

איך לעצור את  מירוץ החיים שגורם לתקיעות

לצערי, מניסיוני, אני יודעת שבחיים שלנו, אנחנו מספרים לעצמנו שאין לנו את ה”פריבילגיה” לעצור, לצאת, להתבונן ולהיערך מחדש

מתי אנחנו כן פתאום יכולים כאשר החיים עוצרים אותנו! חלילה מחלות, התמוטטויות, משברים, אובדנים, גירושין כשמקבלים סטירת לחי ואז חייבים כשהאוטו מתקלקל כשחלילה הגוף מאותת לנו שקרה משהו לנו או לאדם קרוב שלנו אז כאילו אין לנו ברירה ועוצרים! אז איך בכל זאת אפשר לעצור את מירוץ החיים שגורם לנו לא פעם לתקיעות

כשיש עומס שנותן הרגשה של תקיעות צעדים לשחרר עומס ולצאת ממשהו שתקוע לי בחיים:

1.תרשמו את כל הבעיות שיש לכם על דף

2.תמספרו את "העומס" בסדר עדיפות

3.תבחרו דבר אחד שעכשיו כדאי להתעסק איתו:
דיאטה, עבודה, או זוגיות

4.תשאלו למה אני רוצה לשנות ולשפר ?מה הסיבה?

הלמה הזה חשוב כי הוא חייב להיכנס טוב טוב לראש. ברגעי משבר שלא בא בלי להתאמץ שוכחים את הלמה הזה.תכתבו אותו בכל מקום אפשרי. כי הלמה הזה זה מה שמניע אותך בהתחלה לפחות עד שזה מחלחל. הלמה הזה לא רק בונה לך דרך אלא מחזיק אותך על המסלול. גם אם נפלת הוא מאפשר לך גם לראות לאן תגיע, לאן אתה רץ מה המטרה לאן תרצה להגיע

כי אם אני רצה אחרי הזנב של עצמי, אני לא מגיעה לשום מקום!
כשרצים עם למה עם מטרה ובאמת חושבים לאן רוצים להגיע ל עשר קילומטר עד שנראה את הים את החוף יש יעד מה אני רוצה
הלמה הזה מחזיק אותי לעשות תנועה זרימה שינוי ולהתחיל לצאת מהלופ הזה.

תרימו את העיניים תתבוננו בדרך כי רק אז תראו אם זו הדרך הנכונה
כי רק מבחוץ אני יכולה להתבונן, להיות אובייקטיבית, לבדוק לאן כדאי לי להמשיך, ובכלל אם כדאי. תעלו לגג

5.הכנה ותכנון של הדרך

איזה פעולות אני צריך לעשות כדי להגיע למטרה. זו דרך שאני כבר בונה בתחילת התהליך בתחילת הדרך.
זה כמו מפה שאני רואה מה כל יום אני עושה והכי חשוב יש אור בקצה המנהרה.

עומס יוצר תקיעות כי מרוב דובים לא רואים את היער

לסיכום

האפשרות לצאת מתקיעות קיימת בתוכנו

תזכרו את הלמה אני רוצה לצאת מהתסבוכת הזו מהדבר הזה שתקוע לכם בחיים- זה הצעד הראשון

אני מאמינה שכל אחד יכול לעבור מחיי תגובה האוטומט לחיי בחירה. כי תמיד יש ברירה גם אם נראה שהכל אבוד.

כי אתם יודעים כדי לצאת ממה שתקוע לנו בחיים חשוב לעבור  דרך אזור הנוחות לשנות, לשפר אותו. לעשות פעולות חדשות וליצור מציאות חדשה

אבל רק אם ניקח סיכונים ונעשה שינויים רק אז נוכל לחיות חיים שמחים בריאים ומאושרים , חיים של מימוש הגשמה ,התפתחות וצמיחה .

הדרך לא תמיד חלקה אך חשוב מאוד לקבל הכל באהבה ,גם כשיש לפעמים נפילה , הנפילה היא לצורך עליה .להינות וללמוד תוך כדי תנועה ועשיה זו הדרך הנכונה.

אז לא תמיד צריך לחכות לאירוע שידפוק בדלת או לעוד אחד כזה שייכנס לחיינו אתם יכולים להקדים אותו ולראות  כמה כוח יש לנו וכמה החיים מלאים בהזדמנויות רק שאיש לא לימד אותנו איך לחיות אותם צרו אתם הזדמנויות

תקיעות היא ההפך מזרימה ותנועה

וברגע שנפתח את הדלת של התקיעות אפילו בקצת את הפפקק הזה

כל מה שנראה הוא השתקפות של העולם הפנימי שלנו העולם הקסום שיצרנו בעצמנו כשהתחלנו לקחת אחריות על חיינו.

אז נבין שאנחנו לא חלק מהעולם, אלא העולם הוא חלק מאיתנו. אנחנו יוצרים אותו – איזו תחושה עצומה זו כי דלתות נוספות ייפתחו.

אז אתם  לא צריכים לראות את כל התמונה מספיק לעשות צעד אחד קטן שיקדם אותנו, נתחיל משהו. אל תשאירו את הדברים האלו בראש

כי, מה שנשאר בראש כידע ולא יורד ללב לא מגיע לחיים לעשייה
ולא מאפשר לנו את ההתפתחות

איך יוצאים מתקיעות?

מה עוצר אותי בחיים?

מה עוצר אותי בחיים?

"נמאס לי שאני רב עם כל העולם, לא מוצא זוגיות, לא מרוויח מספיק, לקוחות עוזבים אותי, לא מצליח לעשות דיאטה וההורים שלי פשוט משגעים אותי"

לפעמים חסר לנו משהו בחיים ואנחנו לא יודעים בדיוק להגדיר מהו
אבל המשהו הזה שחסר, תוקע אותנו מלהתקדם בחיים

"אין דבר העומד בפני הרצון" האמנם?

רבים מאתנו התחנכו על הביטוי אין דבר העומד בפני הרצון אני למשל, ובמילים אחרות אם לא השגנו את מה שרצינו זה אולי אומר שאנחנו לא רוצים את זה מספיק אז זהו – שלא!

חוץ מרצון יש עוד כוחות אחרים שמסיתים ומכוונים אותנו אחרת.

אז בכל זאת מה עוצר אותי בחיים?

הכרתי בחורה שעסקה בתחום הטיפולים ולהשלמת הכנסה עבדה גם כמזכירה בחברה מסויימת. היא שנאה את זה. מבחינתה הלכה לעבודה הזו עם הרגשה ממש לא טובה. הרגישה שיש משהו שתקוע אצלה בחיים, כי זה לא באמת מה שרצתה לעשות. זה מנע ממנה להתקדם במה שכן אהבה. התסכול והכעס השתלטו על חייה ולפעמים גם השפיעו על היחסים בבית עם הילדים עם הבעל ההורים וחברים.

עד כמה מתסכל זה לחזור הבייתה עם הרגשה של פספוס, לראות בית מבולגן ולהתחיל לצעוק על הילדים שהשאירו את התיק בכניסה לבית ולא בחדר שלהם?

למה אני כועס?

כעס מתעורר כאשר אנו מבחינים כי משהו השתבש בסביבה שלנו. אבל הכעס הזה גם יושב על משהו כי הכעס הוא גם הסיבה לפחד לחוסר אמונה שלנו בעצמינו ועוד כאלה.

אנחנו כועסים כי אנחנו לא מקבלים את מה שאנחנו רוצים מתי שאנחנו רוצים ואיך שאנחנו רוצים. בקרוב אני העשה גם תוכנית על כעס.

לפעמים חסר לנו משהו בחיים ואנחנו לא יודעים בדיוק להגדיר מהו. אבל המשהו הזה שחסר, תוקע אותנו מלהתקדם בחיים. זה מכעיס אותנו גם בלי קשר לדבר האמיתי.

כשאנחנו לא יודעים איך להתמודד ממצוקה אנחנו מגיבים בכעס וכעס יוצר תקיעות

זה לא אומר שצריך לעזוב עבודה באותו רגע. זה כן אומר שצריך להסתכל על הסיטואצייה אחרת ולשחרר את התסכול והכעס הזה. ולהבין על מה הוא יושב.

לשחרר את הכעס לשחרר את התסכול

כי כשהבחורה הזו שיחררה את התסכול, את הפחד שלה מעצמה את החוסר אמונה שהיא יכולה ליותר והבינה על מה זה יושב

רק אז היא הייתה מסוגלת למצוא את ההזדמנויות שנקראו לה בדרך. וזה מדהים כי פתאום העיניים נפקחו והיא קיבלה הצעה לעבוד במרכז טיפולים בעיר אחרת, לקוחות הגיעו אליה דרך אחרים, היא נזכרה באיזה שיתוף פעולה שפעם הציעו לה כן. היה מקום להזדמנויות האלו להגיע. לראות אותם. ועל חלקם היא זינקה ולקחה בשתי ידיים, כי דברים התחילו להתגלגל כמו שהיא רצתה.

רק אז היא עזבה אבל היא גרמה לדברים לקרות.

היום היא רק עוסקת בטיפולים שלה. עזבה את מישרת המזכירות. היא שחררה את הפחד והאמונה שהיא לא מסוגלת להצליח והיא מתקדמת לאט לאט ודברים קורים. כן, היא יצאה מהתקיעות הזו. כי גם הבינה על מה זה יושב ומה עושים עם זה.

ההזדמנויות תמיד פה רק שאנחנו לא תמיד רואים אותם. כי כשמשהו תקוע לנו אנחנו מסתובבים כאילו העיניים שלנו מכוסות.

איך נראית תקיעות?

תקיעות היא מצב בו אנחנו דורכים במקום ולא מצליחים להתקדם לשום מקום
זה ממש להסתובב סביב הזנב של עצמי כמו מבוך ללא פתח יציאה. אנחנו כלואים בתוך עצמינו


תקיעות בחיים היא מצב דיי נפוץ בחברה שלנו. הרבה אנשים מרגישים תקיעות בשלבים ובמצבים שונים בחיים. יש כאלה שמרגישים לתקופה קצרה, אך יש כאלה שמרגישים כך כמעט חיים שלמים. תקיעות היא כשמשהו לא מתקדם, מתעכב ונמצא במצב לא נעים שקשה לצאת ממנו.

תקיעות היא חוויה, תחושה של עצירה 

פגשתי בחורה

שעבדה באותה העבודה 6 וחצי שנים. בזמן הזה למדה תואר שני תכננה למצוא עבודה חדשה מיד אחרי התואר אבל זה לא קרה. כל עבודה אחרת נראיתה לה לא מספיק שווה את הסיכון לעזוב את העבודה הנוכחית, שהיא סך הכל טובה. פשוט לא מספיק טובה. היא גם לא הייתה סגורה על זה שהיא רוצה לעזוב, שקלה התלבטה אולי זה בכלל רענון היא חשבה. ועוד שנה חלפה.

בשורה עצובה ובשורה משמחת

אז הבשורה העצובה היא השאלה אם ייתכן שהנרי דיוויד תורו, פילוסוף אמריקאי צדק שטען שחיים בעולם לא מעט אנשים שחיים בחיי דיכאון שקט עומדים במקום תקועים וחיים עם זה

הבשורה המשמחת שיש מה לעשות!

יש תקופות בחיים שהכל נראה תקוע. שדברים לא זזים, או לא זזים בקצב שאנחנו רוצים. זה נורא מתסכל, אבל זה סוג של שלב בדרך החוצה משם. כי התשובה לתקיעות משתנה ממצב למצב, אבל בלי להרגיש תקועים לא נשנה משהו ולא נצמח כך שזה לא רק שלילי, אבל בכל זאת לא קל.

כשמשהו תקוע לנו בחיים בהתחלה לא עושים כלום. ממשיכים רגיל ואומרים לעצמנו שזו תקופה. צריך להיזהר שזה לא יהיה בור ללא תחתית ונשקע למטה.

אחר כך מגיע שלב של כעס מן הבנה כזו שמשהו לא עובד פה.

השלב הבא זה כבר חיפוש ולמידה לעשות משהו אחר. ללמוד מאחרים שהצליחו, לנסות בעצמינו, להעזר במישהו חיצוני שיוכל לעזור לנו ולפתוח לנו עוד דלתות

איך להתמודד עם מה שתקוע לך בחיים?

למה אכפת לנו מה חושבים עלינו?

למה אכפת לנו מה חושבים עלינו?

עד כמה אכפת לכם מה אחרים חושבים עליכם
ולמה בכלל אנחנו מתעסקים בזה?

לא אכפת לי מה חושבים עליי

ראשית, הבהרה. זה חשוב מה חושבים עלינו. לא משנה מה יגידו לכם, שלא אכפת לי מה חושבים עליי וכד', אני מאמינה שחשוב מה חושבים עלינו. עובדה שאנשים מקפידים להתלבש בצורה מכובדת, לדבר בצורה מנומסת ולהתנהל לפי מה שמקובל כי אנחנו חיים בסביבת אנשים. אנחנו לא לבד בעולם הזה ולכן אם אני פוגשת אנשים כל יום אני רוצה ליצור אווירה טובה ותקשורת נעימה. מצד שני, יש גבול לכמה אני צריכה לפעול בהתאם למה שיחשבו עליי ובין כמה אני צריכה לפעול כי אני מאמינה במה שאני עושה.

למה בכלל אנחנו מתעסקים במה יגידו עליי?

רבים מאיתנו עוד מנסים להגשים במודע או שלא במודע את הרצון שלנו  כילדים להיות 'המקובלים', המצחיקים או הליצנים של החבורה. תחשבו על זה שיש כאלה שבתור ילדים זו הייתה אחת המשימות המשמעותית ביותר שלהם.

נקודה נוספת, היא שאם לא עשינו על זה 'וי' כילדים ואפילו כאנשים בוגרים, בכל סיטואציה שבה אנחנו לא במרכז הענינים שתשומת הלב לא עליי הפצע הזה יתעורר. כי לא הצלחתי להרשים, להגיד, להשפיע ואפילו לשלוט בסיטואציה הזו.

במקרה כזה, נחווה חוסר ביטחון שיתפרש בצורה כזו שבה נגיד על האחרים שלא הבינו אותי שהם טיפשיים, ביקורתיים וכד'. כי הרי חשוב לי מה הם יגידו עליי, או איך יגיבו. אני צריך את הטפיחת שכם הזו וכשהיא לא מגיעה התסכול והכעס מגיע והפצע הזה… כואב

הכל מתחיל בנו

הביטחון העצמי והאמונה שלנו בעצמנו משפיעה על החשיבות של מה יגידו עליי. ולכן גם הפתרון יגיע מעצמינו. כשנבין שאנחנו בעצם שופטים את עצמינו נוכל להתחיל גם לבנות ואפילו לפתח ביטחון עצמי וערך עצמי גבוה יותר.

זה אנחנו- החשש האמיתי הוא מעצמינו

חשבתם פעם שהדעה שלנו על עצמנו היא בדרך כלל פחות טובה ממה שחושבים עלינו. כלומר, הביקורת שאנחנו מדביקים לעצמנו היא שלנו, היא באה מתוכנו.  את הסיפורים על מה שהם חושבים עלינו, אנחנו מספרים לעצמנו, אנחנו המצאנו אותם, אם לא שמתם לב.

נכון, אנחנו! אנחנו אלה שעוצרים את עצמנו. לא הם אותנו. וממשיכים לעשות את זה לעצמינו כי אנחנו פוחדים. אבל במקום להודות בזה, יותר קל להשליך על אחרים את הפחדים שלנו ולספר לעצמנו שבגללם אנחנו לא זזים, לא רצים, לא דוהרים. כלומר, באמצעות "מה יגידו?" ו"הם יכעסו עלי", אנחנו מסירים מעצמנו את האחריות ועושים לנו חיים קלים. זה לא אנחנו, זה הם. אני דווקא רציתי, אבל חששתי מלפגוע – כן, בטח.

הגילוי הזה שאנחנו חוששים ממה שאנחנו חושבים או עלולים לחשוב על עצמנו מצד אחד יכול לשחרר גם מפחדים רבים, אבל המחיר הוא שזה יגרום לכם  להיזכר ולהוציא גם דברים שאתם לא אוהבים בעצמכם.

שחור או לבן

זה לא שחור ולבן ולכן קשה לשים את האצבע איפה עובר הגבול וזה כבר מאוד אינדוידואלי. אבל, למשל לבוא לעבודה עם פיגמה כי זה נוח ולא אכפת לי מה חושבים זה מוגזם, מצד שני תרגישו חופשי להיות עצמכם, אם מישהו אוהב למשל לרקוד ולמישהו יש בעיה עם זה אז פה כבר אין שום חשיבות מה חושבים וכן כדאי ללכת עם הרצונות שלכם.

וכמה סיפורים אנחנו שומעים על אנשים שהלכו ללמוד משפטים או רפואה רק בגלל שההורים שלהם רצו שיהיו רופאים עורכי דין או ציפו מהם להמשיך את העסק המשפחתי והם בכלל רוצים משהו אחר, אבל לא נעים להם לאכזב?

במקרה כזה אנחנו פוגעים בעצמינו ומעכבים את החיים שלנו. מכירים את תחושת הכעס, תסכול, הבטן שמתהפכת והמחנק בגרון כשעושים משהו כי מישהו אחר אמר לנו?

ובנקודה זו יש סליחה אחת גדולה לעצמינו. כי זה מצב שאנחנו מפחדים להגיד לא , לא מתאים לי ועושים משהו שממש לא בא לנו ויש לו השלכות על החיים שלנו. לא השלכות נקודתיות אלא השלכות לטווח ארוך. השלכות כאלה שעלולות לגרום לתסכול, מרמור, אכזבה חוסר מוטיבציה ותחשבו עד כמה זה עלול גם לפגוע במעגלים אחרים שלנו בחיים. בזוגיות יחסים עם ההורים, אחים חברים ועוד ועוד. זה כמו כדור שלג ממורמר שמתגלגל ומתנפח בתוכינו עד שלא נותר לו עוד מקום לעשות דברים אחרים מחדשים ומצמיחים

זיוף

תופעת הזיוף היא תופעה שבה כלפי חוץ אני משדר משהו אחד לרוב לא תמיד, הוא חיובי, מעצים ומוצלח ובפועל בפנים בחיים האמיתיים זה לא ממש כך. יש פה פער. כמה פעמים אתם רואים אנשים עם סמלי סטטוס נוצצים כמו רכב יוקרה, שעון רולקס מוזהב ובפועל הם בקושי סוגרים את החודש וחיים עם מינוס תמידי. כמה אנחנו מעלים פוסטים של הצלחות והשיגים ובעצם… רודפים אחרי הזנב של עצמינו.

תסמונת המתחזה

תסמונת המתחזה זו תופעה שבה אנשים שמצליחים מרגישים שהם לא ראויים להצלחה שלהם. שלמעשה זה מזל ויש פחד שיום יגיע ומישהו , הסביבה תגיע ותחשוף אותנו. או שמישהו יגיד 'אההה זה לא מה שאמרת', כאילו יחפשו אותנו . זה פחד שיבוא מישהו ויגלה שאתם לא ראויים להצלחה שהגעתם אליה.

הפחד הזה מעכב אנשים מצליחים ומונע מהם התפתחות. פחד מהאחרים. תחשבו על אנשים שמרגישים ככה יש להם יותר סיכוי להישאר במשרה או בעבודה מסויימת כי הם  הם מפחדים לחפש עבודה טובה יותר אחרים לא יקחו אותם. האחרים לא מכירים בהצלחה שלהם. זה מוביל לתסכול מרמור שחיקה.

לא כולם מרגישים כך וזה גם יכול להגיע ולהיעלם בתקופות מסויימות בחיים

למשל התופעה הזו יכולה להתחזק ככל שאתם מתמקצעים והופכים למומחים.
וגם בתחילת הקריירה התופעה מאוד נפוצה כי כולנו מלאים בספקות ובחששות. ואפילו בשלבים מאוחרים יותר בקריירה כשאנחנו זוכים ליותר הצלחה התופעה עלולה להתחזק מאחר שאנחנו מרגישים שיש לנו יותר מה להוכיח לסביבה.
אם נכשל, לכישלון יהיו יותר הדים, ולכן אסור לנו להיכשל.

זה מה שקורה כשהביטחון שלנו למטה והמבט שלנו מופנה כלפי חוץ.

ההשוואות אוטומטית מתחילות לצוף והסביבה שאנחנו נמצאים בה משקפת לנו כל הזמן את הדברים שאנחנו לא בטוחים לגביהם. וכל עוד נמשיך להיות עסוקים בהשוואות החוצה, ככה גם תמשיך תחושת ההתחזות הזו, כי תמיד יהיה משהו.

חשוב שתשימו לב אם זה מה שמעכב אתכם לפרוץ קדימה. כי אם עשיתם טעות כלשהי או שיש לכם תחושה שלא הצליחתם כמו שציפיתם ורציתם אל תפחדו ממה יגידו. אנחנחנו בני אדם וזו הגדולה שלנו לשפר ולהשתפר. והתחושות האלה רק מזינות את התופעה ומאפשרות לה להתחזק.
במקום להתמקד בחוסר ההצלחה או בכישלון, תסתכלו לעבר המטרה תלמדו מהטעויות קחו אחריות והמשיכו קדימה.

טעות היא לא טעות אלא אם כן למדנו ממנה לקח

לצפייה בתוכנית על מה חושבים עלי ודחאטה מרעשי הסביבה ליחצו כאן
איך להתגבר על פרידה בזוגיות

מה חושבים עלי? 4 פעולות ל'דיאטה' מרעשי הסביבה

מה חושבים עלי? 4 פעולות ל'דיאטה' מרעשי הסביבה

אני בדיאטה… דיאטה מרעשי הסביבה!

מכירים את זה שאתם עושים מעלים פוסט לפייסבוק תמונה לאינסטגרם, סרטון ,מתלבשים אחרת, מנסים למשהו לגרום בכוח, כדי שמישהו ייראה את מה שעשיתם? כמה יפה התקדמתם, איזה תבשיל שווה הכנתם, ועוד ועוד? בכל פעם שיש צורך כזה באישור, ואנחנו עושים את הפעולה, מיד אחרי כן האגו מתעורר לחיים ואומר כמה שהיא (הפעולה שעשיתם),אולי לא טובה. למה לא הגיבו, או למה הוא ענה תשובה כזו מעצבנת, ולמה יש רק שלוש תגובות או לייקים מפרגנים?

אז מתי בפעם האחרונה עשית משהו… רק בשבילך,
מבלי להסתכל הצידה ולחשוב "מה יגידו עלי?

אז מה אחרים חושבים עלי?

עם היד על הלב, האם גם אתם אומרים לא פעם לעצמכם את המשפטים: מה יגידו עלי, מה הם יחשבו אם…

עד כמה גם אתם עוצרים ונמנעים מלהגשים את מה שאתם חולמים או רוצים לעשות, כי אבא יכעס, כי אמא תתאכזב, כי החברה שלי תעשה לי פרצופים, הבוס בעבודה יתעצבן, כי החברים לא יראו זאת בעין יפה?

אתם יודעים מחשבות כאלה שמנהלו לנו את החיים. שמסיטות אותנו מהעיקר של החיים שלנו. כל מיני שיחות פנימיות כאלה שאנחנו עושיםביננו לבין עצמינו.

השאלה "מה אחרים יגידו עלי?" או "מה אחרים יחשבו?" נובעת מהפחדים שלנו, מההערכה העצמית שנבנתה פחד מכישלון, פחד מהצלחה, פחד מגדילה, פחד מאכזבה, פחד שלא יאהבו אותך,פחד מביקורת וסיפורי אלף לילה ולילה אחרים…

מה חושבים עליי – מרגיש שמרכלים עליי

תחשבו כמה זמן ומשאבים היית מפנה לעיסוקים מהנים ומקדמים אם היית מצליח להתעלם ממה "שאחרים" כאילו יחשבו עליך בעתיד או חושבים עליך בהווה.לאיזה הישגים היית מגיע אילו מה שיחשבו עליך לא היה גורם במשוואה?

ולמעשה אנחנו לא נדע לעולם באמת מה אחרים חושבים עלינו. אנחנו יכולים לשאול לברר אבל אין לנו כרטיס כניסה למוח של האחרים.

כמו שלאף אחד אין קוד או כרטיס כניסה למוח שלכם, אף אחד לא יכול לפטפט איתכם שם בפנים, מי שעושה את זה הוא רק אתם, כי האמת… אין שם אחרים "שחושבים", מי שחושב באמת זה בעצם את/ אתה, אתם.

מה שאחרים אומרים עליך זה מה שאתה אומר לעצמך

אמונה מגשימה את עצמה

מחקרים שונים מוכיחים, למשל, שהדעה שלנו על עצמנו היא בדרך כלל פחות טובה ממה שחושבים עלינו. כלומר, הביקורת שאנחנו מדביקים לעצמנו היא שלנו, היא באה מתוכנו.  את הסיפורים על מה שהם חושבים עלינו, אנחנו מספרים לעצמנו, אנחנו המצאנו אותם, במקרה שלא שמתם לב.

כשאני מאמין במשהו אצלי אני אפתח התנהגויות מסויימות וכך גם אחרים עלולים להאמין

סיפור על בחורה…

סיפור על בחורה שלא האמינה שהיא מספיק חכמה ולכן כשהייתה שיחה בין 3 אנשים ומעלה היא פחות השמיעה את קולה כי חששה שתגיד משהו טיפשי. הפחד שלה היה מעצמה שהיא לא מספיק חכמה והפחד הזה השפיע על מה יגידו עלי.

קיימות אצלנו כל מיני תבניות כאלה קבועות שאנחנו בטוחים שאנחנו יודעים שבסיטואציות מסויימות אחרים יגיבו בהתאם. אנחנו מקשיבים לקולות האלו באופן מוחלט ומרוב שזה נראה אמיתי אנחנו מעבירים את זה לעולם האמיתי. תחשבו כמה זה משפיע על ההתנהגות שלנו לפעול, לעשות, להתקדם ולהגשים. זה יכול לעכב אותנו ולגרום לנו לפספס המון הזדמנויות. וכשזה הופך למציאות, אני מאמין בזה וזה לא רק בדמיון שלי.

הערה

תמיד יש איזון אין פה משהו מוחלט. יש התנהגויות מסוכנות כמו לחצות כביש באדום ואנחנו יודעים שאנו עלולים לקבל קנס, לסכן חיים ואפילו אצל ילדים שחוצים גבולות. אני לא מדברת על הנושאים והמצבים האלו. פה יש חוקים וכללים של החברה. נורמות חברתיות ערכים מוסריות שאני כפרט בחברה מקיים

נקודות השוואה לאחרים

בכל תחום בו אנחנו עובדים עם אנשים ויש מספיק נקודות השוואה חיצוניות לגבי מה ״צריך״ להיות ואיך זה ״אמור, לעבוד – קל ממש ליפול לתחושת הזייפנות, ההשוואות האלו או הפעולות שאנחנו עלולים לעשות כדי לרצות אחרים. ובטח שבטח התחושות שאני לא מספיק מקצועית או שאין לי מספיק מה לתת, ובגדול אני די מזייפת את זה עד שיתפסו אותי… או פשוט לא שייכת לתחום הזה שאני מנסה לדבר עליו.

אותה בחורה היום כבר עם ביטחון עצמי אחרי שהבינה שיש לה הרבה מה להגיד. חיפשה ומצאה במה היא כן טובה ופתאום התגלה לה עולם מלא.

מה היא עשתה? בדיוק מה שאתם יכולים לעשות: היא חשבה ההפך. דמיינה שכן יש לה מה להגיד. אפילו רשמה לעצמה נושאים וניסחה תשובות ואם לא ידעה פנתה לד"ר גוגל. בנוסף, בכל יום קיבלה החלטה לראות סרטון בנושא מסויים לקרוא כתבה כדי להעשיר את עולמה או ליתר דיוק לחזק את הביטחון העצמי.

אלברט איינשטיין  אמר "שהסוד להצלחה הוא לדעת איך לחפש אחר הידע הדרוש לך"

4 פעולות איך להפסיק לחשוב מה חושבים עלי- דיאטה מרעשי הסביבה

להוריד את התריס- אם יש אנשים שמורידים אתכם. התרחקו .פחות תשתפו. קחו הפסקה מהפייסבוק ממקומות שכרגע רועשים לכם. הקציבו זמן לזה. תחזירו את הפוקוס לעצמכם פחות תהיו חשופים להשוואות.

תשאלו מה יוצא לי מי זה מה המטרה שלי– הדבר שלי הכי הרבה עזר כשזה היה קורה כשמעלים פוסט סרטון ואין הרבה תגובות, זה לעצור, ולשאול את עצמי: מה רצית להשיג בפעולה הזאת? בשיא הכנות, תגידו לעצמכם בלי לברוח. ממש להסתכל במראה הפנימית שלנו עמוק פנימה ולא לוותר. להודות בזה בינינו לבין עצמינו, כבר משחרר אותנו מהדרמה ומהפחד מכך שלא נקבל את האישור שרצינו.

תתקשרו לאדם אוהב- אנחנו בני אדם זוכרים? לא נמצאים פה בעולם לבד. כשאני מעלה פוסט כמו למשל על מה תהיה התוכנית יש לי כמה אנשים שאיתם מתייעצת. להם שולחת והפרגון מהם הוא הדבר הכי טוב שיכול לקרוא לי באותו הרגע. גם אם יש להם ביקורת אני מקשיבה בוחנת כי עלייהם הכ סומכת.

להגיד לא
כל כך קשה לנו פשוט להגיד "לא" – כדי לא לאכזב, שלא יכעסו עלינו, ובעיקר כי "לא נעים". אבל לפעמים חייבים לעמוד על שלנו ולהפסיק לומר "כן". אז חברים, תספרו עד 10 ובזמן הזה תחשבו על המחיר שאתם.  כן כן אתם משלמים. תתמקדו במה שעושה לכם טוב ולא רק באחרים.
אתם יכולים לשאול את עצמכם כמה פעמים ביום "מה יעשה לכם טוב עכשיו?" האם זה מקדם או מעכב אותכם. אם תתמקדו בזה ותפעלו מתוך השאלה הזאת אחרים פחות יהיו רלוונטיים.

איך להגיד לא זה כבר נושא אחר שקשור למילים לניסוח

שינוי גישה

גם בדיאטה של אוכל או כשרוצים לטפל בהתמכרויות כלשהי צריך לשנות גישה

אנחנו חיים בסרט של עצמינו

אנחנו חיים בסרט של עצמינו אנחנו הבמאים והשחקנים הראשיים. ואנחנו גם מפעילים שחקנים אחרים, בובות כאלה שנקראות "האחרים" . ויותר מזה מדובבים אותם מכניסים להם מילים מחשבות תגובות לסיטואציות. ממש תאטרון בובות אחד גדול.

אנחנו כותבים תסריט, משתתפים בו קונים כרטיס יקר מאוד- כמה מיותר ומתיש.

אתם לא חייבים לצפות בתוכניות שלא בא לך לצפות בהם, יש לכם את השלט בידיים, השלט הוא היכולת לכוון את המחשבה שלכם לאן שאתם רוצה. לשחק עם הדמויות לנהל אותם במקום שישחקו איתך.

צרציל אמר פעם – כשאני מביט לאחור על כל הדאגות האלה, אני נזכר בסיפור על הזקן שאמר בהיותו על ערש דווי שהיו לו הרבה צרות בחיים. רק שרובן לא קרו מעולם

אז אותם האנשים שאתם חושבים שחושבים עליכם, חושבים גם הם שאתם או מישהו אחר חושבים עליהם.

החיים כל כך גדולים והחשיבות של מה חושבים עלייכם היא כל כך קטנה, אבל בכל זאת… לכולם אכפת מה חושבים עליהם אבל הכל במינון הנכון

מצד אחד

בואו נחשוב, לשם שינוי, על עצמנו. בואו נחיה את חיינו בדרך שבה אנחנו רוצים. זה החיים שלנו. בואו ניהנה מהם, נשמח בהם. בואו נפרגן לעצמנו, נתפעל מעצמנו, נקדם את עצמנו, נפתח, נצמח, נגדל, נגשים ונהיה מאושרים. והם? הם כבר יסתדרו.

ומצד שני

בסופו של דבר כולנו מחוברים אחד לשני ואי אפשר להתחמק לגמרי ממה שחושבים עליינו, כי בעצם אם לא היה אכפת לנו לגמרי מה חושבים אחרים, זאת אומרת שהיינו חיים לבד עם עצמינו ואז גם מרגישים בדידות.

העולם מורכב מאנשים ורוב האנשים רוצים לרצות אחרים, בשביל שיאהבו אותם . אבל פרופורציה . צריך לדעת לאזן בין מה חושבים עליינו אחרים לבין מה אנחנו חושבים על עצמינו. אנחנו צריכים איזון בין השניים, כי בסופו של דבר אנחנו חיים עם אנשים ונמצאים בחיי חברה ותקשורת עם אחרים

לסיום

בחורה אחת הרגישה שהיא לא מיוחדת ואינה מושכת תשומת לב. היא הייתה מתוסכלת וחסרת מוטיבצייה בחייה. כשהיא התהלכה ברחוב אף אחד לא שם לב אליה- כמו אוויר. כשהיא נפגשה עם אנשים – לא התעניינו בה וקולה גם כשהוא נשמע… הוא לא באמת נשמע. יום אחד מישהי ממשפחתה העניקה לה כובע. הבחורה שמחה מאוד הניחה את הכובע על ראשה, חייכה וראתה כי הכובע מחמיא לה. הכובע עשה אותה יפה יותר, הרגישה ביטחון ונתן לה משקל של מישהי עם נוכחות. היא התהלכה ברחוב ופתאום שמה לב איך כל המבטים מופנים אליה. היא נפגשה עם אנשים שפתאום מקשיבים לה, היא מדברת וקולה נשמע, אנשים מקיפים אותה, מתעניינים והיא פתאום סוגרת עיסקאות, מחייכת וצוחקת. היום שלה עמוס, היא מלאה במוטיבציה ומעוררת תשומת לב. וככה לאורך כל היום היא מרגישה בעננים, מושכת מבטים מימין ומשמאל. כשהיא מגיעה הבייתה היא מוצאת פתאום ש…הכובע בכלל לא על ראשה. כנראה, היא בכלל שכחה לשים אותו והמבטים וההתעניינות בכל זאת היו סביבה! (סיפור ממקור לא ידוע)

נקודה למחשבה

איך שאתם מרגישים לגבי עצמכם- באותו אופן הסובבים ייראו אתכם. תאמינו בעצמכם – אחרים יאמינו בכם, תאהבו, תקבלו תסלחו ותנו כבוד ראשית לעצמכם וכך זה גם יחזור אליכם- זה מדבק!

לצפייה בתוכנית על מה חושבים עלי ודחאטה מרעשי הסביבה ליחצו כאן

תודה – רק מילה אחת!

תודה – רק מילה אחת!

תודה, היא מילה כל כך פשוטה, אבל בתוכה מסתתרת משמעות עצומה.

מהי תודה?

תודה היא הודייה למי שעשה מעשה רצוי, עזר לנו ועשה מעשה טוב. להודות למישהו נותן לו הרגשה טובה ומוערכת.

אין צורך לחכות שמשהו יעשה עבורינו מעשה רצוי בשביל לומר לו תודה. ניתן להשתמש במילה המופלאה והקסומה הזו – תודה מידי יום.

"תודה לעולם הנפלא שמאיר לנו את הבוקר בקרני שמש יפות, תודה שיש לי משפחה אוהבת ותומכת ותודה גם לעצמי."

הכרת תודה – דרך להתמודדות עם מצבי רוח

הכרת תודה מרגיעה את הרגשות. הכרת תודה מכניסה אותך לאיזון ועושה טוב. הכרת תודה פותחת דלתות רבות לאושר, שלווה ובריאות טובה.

לעיתים אנו נמצאים בתחושת דכאון ובמצב רוח לא נעים. הנסיבות שונות ומגוונות, חלקן גם ללא סיבה ממשית ומוסברת. כשנשנה את נקודת המבט ונראה דברים חיוביים ואפילו הקטנים בחיי היום יום, דברים עשויים להיראות ולהרגיש אחרת.

הכול בידיים שלנו

ישנן הרבה 'סיסמאות' מרגיעות כמו: "הכול בידיים שלך", או "אל תתייחס למה שאומרים עליך" "אתה שווה יותר". הדברים הללו נכונים ויפים אך אדם השרוי במצב קשה, אינו מסוגל לשמוע עצות מאחרים, כשהוא מרגיש שהמציאות קשה וסיסמאות אלו לא תמיד מרגיעות. ולכן ככל שנתרגל הכרת תודה מידי יום ובמיוחד בשגרה, או בתקופות טובות יותר שלנו, כך שיהיה קשה יותר ורגשות כמו כעס, שינאה, העלבויות יגיעו, התודה תאפשר לנו באוטומט לצאת הרבה פעמים מהר יותר מהמערבולות הללו.

שלב ראשון- מיצאו זמן קבוע להגיד תודה

עלינו למצוא זמן במהלך היום להכיר תודה על כל אותם הדברים הטובים שקיימים בחיינו ואפילו הדברים הטובים שקרו לנו באותו היום. עיצרו רגע, התבוננו, חייכו ותעריכו את מה שיש לכם כי זה המון.

נוסחת התודה

הכרת התודה והערכה פותחת דלתות רבות. כשאתם מודים לאחרים על עשייה כלשהי, הם מייד מתגייסים לתת לכם עוד.

זו ממש נוסחה. כי ככל שנכיר תודה כך נקבל יותר מהדבר אותו אנו מבקשים. כי נשים לב ותהיה לנו מודעות עצמית לדברים הנפלאים שקורים בחיינו וזה רק יעצים ויגדיל שנקבל עוד ממה שכבר יש לנו.

תודה וסליחה- 2 אחיות תאומות

לסליחה ותודה יש הרבה מהמשותף ושימוש בשתיהן ייתן לנו רוגע, שקט, ביטחון וחיים אחרים.
תודה וסליחה הן כמו 2 אחיות תאומות, דומות שונות ומשלימות.

בקשת הסליחה מתמקדת בדברים שקרו לנו, שפחות נעימים לנו, שהכאיבו לנו ומאפשרת לנו לפתוח דף חדש. הכרת תודה מתמקדת בדברים הטובים שקורים לנו שאותם חשוב שנשמור וניזכר בהם.

ככל שנדע ונתרגל את הייכולת לסלוח, להוקיר תודה לעצמינו ולאחרים מתוך הרגל, כך נשים לב לדברים הקטנים שנמצאים בדרך.

הרבה יותר קל לקחת את הכול כמובן מאליו, לתת למרוץ של החיים להעסיק אותנו, ולשכוח לעצור, לומר תודה, סליחה, לשחרר משקולות וכן, רגע פשוט לעצור ולהתבונן איך אני יכול לחיות טוב יותר , להתקדם ,להגשים ולהינות יותר.

כוחה של המילה הפשוטה

הכרת התודה פועלת כמו קסם, אם היא נאמרת בכוונה מלאה, היא תשחרר אותנו מעצבות, תרגיע כעס.

רק מילה אחת יכולה לעשות את כל ההבדל. גם אם יש אדם לדוגמא שמעליב ופוגע בי, עלי להתאמץ ולמצוא משהו חיובי. תמיד יש. לעיתים המודעות עוזרת להשתפר, או להבין כיוונים חדשים.

תודה, מילה הנראית כל כך פשוטה, אבל בתוכה מסתתרת משמעות עצומה.

כל כך קל לנו להיסחף לשיגרת היום להתמסר אלייה ולא לשים לדברים הקטנים שנמצאים בדרך. כי זה קל לקחת את הכול כמובן מאליו, לתת למרוץ של החיים להעסיק אותנו, ולשכוח לעצור, לומר תודה, להכיר טובה.

השגרה מרגיעה

כשאני נמצא בשגרה ידוע  מראש יש בזה משהו שמאפשר לי להרגיש מוגן ובעל שליטה.

יש סדר קבוע, מתוכנן וצפוי. אך כמו כל דבר בחיים יש פה גם חסרונות. כי השגרה מסנוורת ואפילו גורמת ל"עיוורון" להביט על הדברים הקטנים בחיים, הדברים האלו שאנו לוקחים כמובן מאיליו.

ביקורת יודעים להגיד, אך שדברים מסתדרים לא תמיד מפרגנים לאחרים ולעצמינו.

ישנו סיפור על גבר ש…

ישנו סיפור על גבר שחזר הביתה מהעבודה ובכניסה לבית מצא צעצועים מפוזרים. כאשר התקדם ונכנס לחדרי הבית ראה בלאגן גדול: בגדים, תיקים , משחקים ונעליים זרוקים בכל פינה. הכיור במטבח היה מלא ומלוכלך, פירורים בשולחן אוכל ואפילו בריצפה נותרו כתמים מהשוקו של הבוקר. הכעס החל לחלחל בליבו של הגבר והוא נכנס לחדר השינה. , שם ראה את אשתו מתרווחת על המיטה שהיא קוראת ספר וכוס קפה לידה. "מה קרה כאן?", שאל בקול כועס וביקורתי. האשה מהרה להשיב ואמרה: "אתה כל הזמן אומר לי שאני לא עושה כלום כל היום בבית, אז החלטתי להראות לך איך נראה הבית כאשר אני באמת לא עושה כלום."

אז למה קשה לנו כ"כ להוקיר תודה?

להגיד תודה לאחרים מחייב אותנו לצאת, ואפילו לרגע, מהנוחיות ומהתחושה כי מגיע לנו הכל. הכרת תודה מחייבת אותנו לשים לב לפרטים הקטנים שלרוב נעלמים מעיננו. הכרת תודה דורשת מאיתנו לזכור כי אחרים לא חייבים לנו כלום.

יתרה מזאת, כשאנחנו נגיד תודה לאחרים זה יחייב אותנו לצמצם את האגו, ולשים את עצמנו במקומו של האחר וכן זה לא תמיד פשוט.

לסיכום,

אל תחכו שיגיע הכאב בשביל לעצור . החכמה האמיתית להגיד תודה על הדברים הקטנים שיש לנו ביום יום.

וכל יום הוא הזדמנות להגיד תודה כי לא צריך חג מיוחד, כדי להיות אסירי תודה על כל מה שיש לנו בחיים.

כולנו חווים מגוון רב של רגשות, כולנו נופלים לאותם בורות של כעס, שנאה, תחרותיות, קנאה ופחד.

זיכרו, אחד הכלים החזקים ביותר בשביל לצאת ממערבולות זו ולהרפות מאותן תחושות קשות היא הכרת תודה.

למאמר על כוחו של חיוך ליחצו כאן


1 2 3