איך לשחרר כעסים?

איך לנהל עוצמות של כעס ולא להגיב על אוטומט

איך לגרום לאחרים לאהוב אותנו?

אין באמת נוסחה סודית . אתם יודעים גם ג'יני השד שמגשים משאלות יכול לעשות כמעט הכל. כי להתערב ברגשות או להשפיע עלייהם לא ממש אפשר. אבל כן אפשר לעורר אותם. ליצור איזו קירבה, רצון לראות אותנו, לשמוע לבלות להכיר ועוד ועוד.

 אדם אוהב את מה שעושה לו טוב, ולא אוהב את מה שלא עושה לו טוב. ואם תגרום למישהו להרגיש לא טוב, הוא יאהב אותך פחות, או ישנא אותך, תלוי בכמה רע תעשה לו.

מי לא רוצה להרגיש מוערך, אחד כזה שאוהבים אותו גם אהבה מקצועית, חברית.

אם אתם מרגישים שעבר חתול שחור בינכם לבין אדם אחר תעשו אתם את הצעד הראשון גם אם הוא לא משתף פעולה תתגברו על האגו ותזמו פגישה או שיחה. אם אין שיתוף פעולה שחררו. אך לפחות ניסיתם ותחושת האי נוחות הזו בכל ווליום תהיה קטנה יותר.

7 עצות איך לגרום לאחרים לאהוב אותנו?

1. כדי שאנשים יאהבו אותנו תנו להם ערך ואפילו משהו ייחודי שהופך אותו לכזה שבולט ומשפיע. כאשר אנחנו משתפים את הערך שיש לנו ועושים זאת מתוך רצון לתת, אנחנו גורמים לאנשים לאהוב, להתחבר, לעקוב ולהעריך אותנו.

2. דעו להקשיב לאחרים- מבלי להתפרץ. הבינו מה הם רוצים ובמה אני יכול לעזור להם.

3. דעו לפרגן ללא ביקורתיות (בלי אבל) ואם אתם רוצים לתת משוב, דברו בגובה העיניים עם נקודות לשיפור מה אחרים יכולים עוד לעשות.

4. היזהרו מלתת פרשנות לסיטואציות, התנהגויות ומצבים של אחרים. אתם לא יודעים באמת מה קרה שם. גלו חמלה, שימרו על איפוק וסבלנות. ואם טעיתם קחו אחריות ובקשו סליחה

5. כולנו רוצים להיות בחברת אנשים כיפיים. ולכן אם נרצה שירצו להיות בחברתנו, עלינו להיות כיפיים, אדיבים, מסקרנים, חייכנים ואנשי שיחה טובים. חשוב לשים לב כשאדם מתאמץ יותר מדי לשעשע אחרים, זה לא נראה אמין וזה קצת פחות כיף.

6. קיראו לאנשים בשמם וצרו קשר עיין

7. והעצה הכי חשובה תאהבו את עצמכם– האחרים כבר יידבקו

מה ההפך מאהבה (רמז זו לא שנאה)

עוד על אהבה ושנאה

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

איך להשיג תוצאות טובות יותר בחיים ולהגשים חלומות?

"הכל קורה עבורך ולא לך" אמרה ביירון קייתי, משפט מעורר מחשבה שמאפשר לנו להתבונן ולשאול מה השיעור של כל מה שקרה לנו?

כולנו נולדנו עם מתנה לעולם הזה, אפשר לקרוא לזה ייעוד, שליחות, מסר לעולם. אך רבים אינם יודעים בדיוק מהו ויותר מכך איך להציג אותו לעולם.

מרק טווין אמר פעם שיש 2 ימים משמעותיים בחיים:
היום שבו נולדת והיום שבו הבנת למה

האם אתה האחד? האם את האחת? שואל דורון ליבשטיין, המנטור של המנטורים, שפיתח שיטה ייחודית איך להשפיע ולהיות האחד כחלק ממארג שלם בעולם.

שינוי גישה

לכולנו יש אפשרות לבחור ולהחליט. בחיים ישנן הרבה מאוד אפשרויות לכל מכשול, בעייה והזדמנות. בידינו הכוח להתבונן כיצד אני בוחר להתייחס לאותו אירוע.


האם זו הזדמנות או האם זה משבר?

התייחסות זו תשפיע על ההבנה והקבלה שמאפשרת לנו לא להתווכח עם המציאות. להבין לקבל ולסלוח. לשחרר את מה שאין לנו שליטה והשפעה ולהבין שאנו מסמנים את הפעולות בשביל ובדרך לחלומות שלנו.
לעיתים, יש צורך לשנות כיוון לבחון דרכים חדשות. קבלו זאת באהבה כי אף פעם אין לדעת אם זה טוב או רעובסופו של דבר… הכל לטובה.
אף אחד לא יקח אחריות על חיינו אני האחד שרוצה להתפתח ולחיות את החיים שלו ולשם כך עליי לעבור מעמדת אשמה והתגוננות לקבלת אחריות.


איך נדע שאני האחד?

כששאלתי את דורון ליבשטיין איך נדע את התשובה לשאלה כל כך משמעותית ומשנה חיים, זה מה שענה לי:

התבוננות פנימית

הכירו את עצמכם ללא מסיכה. עד עכשיו הסתכלנו מה הסביבה מגדירה אותנו. אך זו הגדרת מקצוע ה DOING שלי. מי שבאמת אנחנו, זו הפנימיות שלנו ה BEING הבסיס.
"אם הבנתי ש'אני השראה נוכחת עבור אנשים אחרים, אומר דורון, זה אומר ש"גם שאני יושב ומקשיב מבלי לעשות כלום ב DOING  יש לי נוכחות"

הניצוץ האלוהי בפנים הוא שייתן לנו את התשובות לשאלות מי אני. ההקשבה הפנימית לחלק בנו שיודע, הקשבה לגוף למחשבות וגם לפחדים יאפשר לנו לקיים דיאלוג עם כל החלקים.
ולרוב, זה כואב אך המתנה והאור הגדול נמצאים שם.

הגדירו מה הייכולות והחוזקות שלכם

את התשובה למה הייעוד שלי ניתן למצוא "מבחן תשוקה" . אך שימו לב,  תשוקה היא אינה הייעוד – היא רמז.

לכולנו יש ייעוד. קיבלנו מתנה שאיתה אנחנו אמורים למלא תפקיד מסוים בעולם. תפקיד שכרוך בנתינה לזולת. כשתמלאו את התפקיד הזה, חייכם יתמלאו בשמחה, בהתלהבות ובהגשמה. כשאנחנו באמת נלהבים לגבי משהו, שום דבר לא עוצר אותנו. אנחנו לא צריכים להתאמץ לשים לב אליו כי הוא מושך אותנו באופן שאי אפשר לעמוד בפניו

לבנות דרך עם הרבה אפשרויות להגיע ליעד

ההבנה והידיעה שאנחנו תמיד בדרך. לפעמים על הדרך ולפעמים סטינו. אך חשוב שתמיד נהיה בתנועה . יש בחירה הרבה בחירות , אך החלטה אחת. ואם אנחנו לא נחליט, החיים יחליטו עבורנו.

ישנו מודל צמיחה מודל GROW המאפשר לנו:

א. להגדיר יעד לאן רוצים להגיע. וזה יכול להיות יעד רגשי, הוויתי ומצבי.

ב. ראליטי – לראות את המציאות האמיתית. איפה אני באמת עכשיו. כדי לראות את הפער בין הרצוי למצוי.

ג. אפשרויות- לשים לב לכל האפשרויות שיובילו אותנו ליעד. הרגישו והתבוננו שאתם על הדרך או שיש צורך לבחון אפשרות אחרת להגיע.

ד. מה בחרתי לעשות- ההחלטה שלי. שימו לב להינות מהמסע ולחגוג הצלחות כחלק מההתקדמות ליעד.

יש הבדל בין רוצה שזה יקרה
אני מאמין שזה יקרה
אני מרגיש שזה קורה

4 פעולות שכולם יכולים לעשות, כדי להגשים חלומות ולהשיג תוצאות טובות

  1. לדמיין אותנו שם – שזה מצליח
  2. לחשוב שזה כבר קרה
  3. להרגיש שזה כבר קרה
  4. לפעול כמו מי שהצליח
לדמיין לראות בדמיון שזה קורה


לדמיין שזה מצליח ולראות בעיני רוחינו את מה שאנחנו רוצים להגשים. כשאני רואה את עצמי מצליח, כמו כדורסלן שקולע לסל ולפני שמצליח הוא מדמיין את הכדור נכנס, כך תחוו אתם את הרגע הזה.
למעשה אנו רואים את זה קורה פעמיים: פעם בדמיון ופעם בבמציאות.

וולד דיסני "אם אתה יכול לחלום את זה אתה יכול לעשות את זה"

לחשוב שזה כבר קרה


איך חושב מישהו שזה כבר קרה: הוא חש, גאווה, הצלחה וסיפוק. "סוף מעשה במחשבה תחילה", כיהמחשבה מייצרת אנרגיה תוצאות ומציאות

להרגיש שזה כבר קרה

FAKE IT UNTIL YOU MADE IT. זה דומה להרגשה שאני בריא לפני שהחלמתי. להרגיש שאני עשיר לפני שיש לי כסף.ל א לחכות לרגע שיקרה משהו.

במקום אם, אז להרגיש אז אם.לחיות משהו ברגש שעוד לא קרה

לפעול כמו מי שהצליח

כי מה שעשיתי עד היום השפיע על התוצאות שלי עד היום ומה שאני עושה מעכשיו ברגע זה, ישפיע על התוצאות מעכשיו!

כשאנחנו יודעים בפנים במה אני האחד, אני לוקח אחריות, מגלה חמלה, סולח ומשחרר כאב וסבל. סולח לנשמה שלי אומרת ביירון קייתי


פעמים רבות אנחנו עסוקים בשאלת ה"איך" – איך יהיה לי כסף לזה, איך יהיה לי זמן, אבל מה שחשוב לדעת זה לא ה"איך", זה ה"מה".

כשעסוקים ב"מה", קורים אירועים מפתיעים שלא יכולנו לצפות. קשיים בלתי נמנעים שמופיעים והופכים להיות חסרי חשיבות כשאדם פוגש את ייעודו

אנחנו כמו תיבת אוצר עבור העולם והערך האמיתי של תיבת האוצר נמצא במה שיש בתוכה

חישבו מה התכשיט היקר שאתם מגנים עליו ומה אתם מציעים ורוצים לחלוק עם העולם, כי שם נמצאת התשובה האם אתה האחד האם את האחת ובמה.

לשיחה מרתקת עם דורון ליבשטיין האם אתה האחד ליחצו כאן

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

תרופה ושמה סליחה

תרופה ושמה סליחה

סליחה היא ממתק הטבע

שוקולד, סוכרייה מתוקה ואפילו פירות יוצרים מתיקות, תענוג והרגשה טובה. לעיתים האנרגיה עולה, הכאב ראש נעלם ואנו מלאים במוטיבציה לכבוש את העולם…טוב, אולי קצת הגזמתי אבל לעומת הסוכרייה, או השוקולד בסליחה זה כן עובד.

ההבדל שהשפעת הסוכר במאכלים מתוקים היא יחסית קצרה ובסליחה… זה תהליך.
אך לאחר שסולחים ומשחררים, לפעמים אנו כן יכולים גם "לכבוש את העולם".

רבים, תופסים את משמעותה של הסליחה כמילה נרדפת ליום כיפור. פעם בשנה, משמעותה העמוק של הסליחה עולה לסדר היום לקראת יום כיפור וגורם לנו לחשוב, להתבונן, להעיז ולעשות חשבון נפש על השנה שחלפה: במי פגעתי, מי פגע בי, מה מפריע לי ומעכב אותי בחיים ועל מה אני רוצה לסלוח ולשחרר.

סליחה ובריאות

כשאנו לא סולחים אנחנו סוחבים כאב ומועקה גדולה. כאב הסליחה יכול להשפיע על הבריאות שלנו על ירידה בלחץ דם, על רמת הכולסטרול, קצב לב, איכות שינה ולגרום למחלות. כאשר אינכם סולחים, אתם חווים שוב ושוב תחושת נקמנות, עוינות, מרירות, כעס, פחד מפגיעה עתידית ולעיתים אף דיכאון. לכל התחושות הללו השלכות נפשיות וגופניות על בריאותכם.

מחקרים

מחקרים רבים תומכים בקשר הישיר של הסליחה לבריאות. ותחשבו לרגע: כמה כואב לנו הכעס, הטינה, האשמה? איך רגשות אלו משתלטים ומנהלים אותנו? מחקר שהתקיים בארה"ב במסגרת אוניברסיטת מדינת פלורידה, ופורסם ביולי 2014 בכתב העת American Journal of Cardiology  מצא כי אנשים סולחים מגינים יותר על בריאות ליבם מאשר גישה של עויינות , תוקפנות וכעס. המחקר בדק 308 נשים צעירות ומצא כי לגישה סלחנית לחיים ישנה השפעה טובה  על בריאות הלב.

מחקר אמריקאי נוסף שנערך במסגרת אוניברסיטת מדינת מיזורי בקרב נשים נוצריות, ופורסם בפברואר 2014 בכתב העת Journal of Religion and Health מצא כי סלחנות קשורה בקשר סטטיסטי הפוך לתסמיני דיכאון, וככל שהנטייה לסלחנות עולה – כך הנטייה לדיכאון יורדת.

המחקרים תומכים בייכולת הסליחה להשפיע על בריאותנו.

לא שוכח לא סולח

כבוד– לעיתים אנו חושבים ומרגישים שאם נבקש סליחה או נסלח לאחר שפגע בנו, זה יעיד על צורה מסויימת של השפלה, או פחיתות כבוד, בעוד שסליחה היא הייכולת שלנו  לשחרר את עצמנו מהסיטואציה, או מהאדם האחר. הסליחה היא לעצמנו ובשבילנו . היא משחררת ומפנה מקום והרבה מקום טוב ובריא יותר.

לרוב, אנו לא סולחים כי האגו מנהל אותנו וגורם לנו לעיתים לטפס על עץ גבוה מידי שמאתגר לרדת ממנו. אגו אמור לשמור עלינו מעשייה של דברים שיפגעו בנו. הוא מגן ממשברים מצוקות וסיטואציות לא נעימות .ברגע שהאגו משנה את תפקידו הראשוני ועובר להיות משומר למנהל הוא מהווה סכנה לעצמינו  וליחסים שלנו עם הסביבה.

חוסר סליחה הוא כמו שק של תפוחי אדמה שאנו סוחבים בגופנו

סיפור שארע בבית-ספר באירלנד.


באחד משיעורי החברה, בקשה מורה מתלמידיה להביא לבית הספר, למחרת היום, שקית פלסטיק ושק תפוחי-אדמה.
משהביאו התלמידים את הנדרש הטילה עליהם המורה משימה: בחרו תפוח-אדמה אחד שייצג כל אדם במהלך שנות חייכם,
שלא סלחתם לו על משהו שעשה לכם. התלמידים אספו תפוחי אדמה מהשק שהביאו, רשמו על כל תפוח אדמה את שמו של האדם ואת התאריך, וכמובן, הכניסו לתוך שקית הפלסטיק. חלק מהשקיות ראוי לציין, היו כבדות מאוד. כמצוות המורה, נשאו התלמידים את השקית עם תפוחי האדמה לכל מקום בו שהו במהלך שבוע שלם: לבית-הספר, לחוגים למגרשי  משחקים, לחברים ואפילו אל מיטתם בלילה. הטרחה שבסחיבת השקית לכל מקום במהלך שבוע, הבהירה לתלמידים היטב מה הוא "המשקל" שהם נושאים עמם לכל מקום ועד כמה הם צריכים להקפיד שלא לשכוח את השקית, במקומות שונים ומביכים. באופן טבעי לגמרי, כפי שקורה למיני ירקות ופירות "שנפרדים" מסביבת קירור ו"מטיילים" להם בעולם, הפכה תכולת השקית במהלך השבוע – לעיסה דביקה וריחנית.
מטאפורה זו, מתארת בצורה הטובה ביותר את המחיר שאנו משלמים על שמירת הכאבים והכעסים לעצמנו ועל גישתנו השלילית למצבים שונים.

לעיתים קרובות אנו חושבים שלסלוח לאנשים זו "מתנה"
שאנו נותנים להם,
אז זכרו עכשיו זה ברור כי זו "מתנה"

שאנו מעניקים לעצמנו

לשחרר לסלוח ולהמשיך הלאה

ניתן לתת לסליחה שמות רבים. יש אנשים שיקראו לה תרופה, ממתק, אגו ושחרור. יש כאלו שלא מוכנים לקרוא לה ומדחיקים אותה. אחרים יכולים להגיד שהיא מפחידה ומאיימת ואם ישתמשו בסליחה מגיע להם "מחיאות כפיים סוערות" ואפילו מדלייה, או לחילופין סליחה יכולה לחבק, לקרב וללטף. כל אחד בדרכו ולפי כאבו. הסליחה מורכבת משלל של רגשות ואם משתמשים בה ככלי להתנהלות יומיומית. היא יכולה "להרעיד" את עולם הרגשות שלנו, לעשות בו פעם אחת ולתמיד "סדר" לאתר, להבחין, לנקות, לשחרר ולהעצים את מה שמעכב, מונע, משלים עבורי ולחיות חיים טובים, רגועים ובריאים יותר.

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

סליחה

סליחה

בואו נודה על האמת. לא קל לבקש סליחה ולסלוח. הנטייה הטבעית שלנו כבני אדם היא לרצות להרגיש טוב ולהיות צודקים. כשאנחנו מבקשים סליחה אנחנו מכירים בזה שעשינו משהו לא בסדר, שפגענו באדם השני, וההכרה הזו היא לא הכרה נעימה. ואם סלחנו, מה זה אומר עלינו? שהקטנו את עצמנו, שויתרנו? הרצון הבסיסי שלנו להרגיש טוב עם עצמנו גורם לנו הרבה פעמים לשכנע את עצמנו שאנחנו צודקים ולמה אין צורך שנבקש סליחה או נסלח.

מה קורה כשלא סולחים? רעל כעס משקולות זולל שמחה

חוסר הסליחה פוגע בבריאותנו- כאשר אדם עושה לך משהו רע, המעשה שלו נגמר, אך הכאב נשאר אצלך, אתה סובל ממנו. והכאב הזה עושה אותך כאדם פחות שמח, אולי יותר ביקורתי, מתעצבן בקלות, עייף, קצר רוח ועם פחות מוטיבצייה ואהבה בעולם. הסליחה היא יכולת לשינוי, ואם תוכל לסלוח אתה יכול גם לקבל את חייך במתנה.כל עוד יש בלב שלכם כעסים, חווית אי צדק וחוסר סליחה זה זולל שמחת חיים ואין מקום להכיל דברים חדשים בחיים

מה זה סליחה עצמית?

בחיים אנו נתקלים בהמון מכשולים, חווים כאב, כי מישהו העליב, הקטין, פגע או נפרד מאיתנו. זו הנקודה בה "הסליחה האחרת" נכנסת לתמונה: הסליחה העצמית, זה הרגע שבו אנחנו מבינים שסליחה לא צריכה לבוא מהאדם האחר אלא מעצמנו!

במערכות יחסים אנחנו כל כך רגילים להתלונן על האחרים ולהאשים אותם במקום לקחת אחריות ולהבין שרק אדם אחד יכול להיות אחראי על האושר שלכם וזה אתם. זו ההזדמנות שלכם לבחור ולהחליט אם להמשיך באותה המחשבה והכעס במקום להתקדם לסלוח ולשחרר, כי  הסליחה היא בשבילנו ועד שלא תסלחו לחלוטין, תהיו כבולים בשלשלאות.

אתר סליחה

סדנת סליחה

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

איך סולחים?

איך סולחים?

כולם מדברים על סליחה
אבל אף אחד לא מלמד אותנו
איך לסלוח לשחרר ולהמשיך הלאה

כדי לסלוח צריך לשחרר כעס, אשמה, טינה, נקמה, צער, אכזבה והרבה כאב. הסליחה לא באה מעצמה זה רק אנחנו יכולים לשחרר את הכאב שבה. אז אל תשבו ותחכו שהאחר יעשה את הצעד הראשון, קחו את המושכות ושחררו את המשקולות המיותרות. כי לסלוח לאחר זה לא מצדיק את התנהגותו , הסליחה היא בשבילי כדי שאני אשחרר כאב ואמשיך הלאה בחיי.

קשה לבקש סליחה

בואו נודה על האמת. לא קל לבקש סליחה ולסלוח. הנטייה הטבעית שלנו כבני אדם היא לרצות להרגיש טוב ולהיות צודקים. כשאנחנו מבקשים סליחה אנחנו מכירים בזה שעשינו משהו לא בסדר, שפגענו באדם השני, וההכרה הזו היא לא הכרה נעימה. ואם סלחנו, מה זה אומר עלינו? שהקטנו את עצמנו, שויתרנו?. הרצון הבסיסי שלנו להרגיש טוב עם עצמנו גורם לנו הרבה פעמים לשכנע את עצמנו שאנחנו צודקים ולמה אין צורך שנבקש סליחה או נסלח.

חוסר הסליחה פוגע בבריאותנו

כאשר אדם עושה לך משהו רע, המעשה שלו נגמר, אך הכאב נשאר אצלך, אתה סובל ממנו. והכאב הזה עושה אותך כאדם פחות שמח, אולי יותר ביקורתי, מתעצבן בקלות, עייף, קצר רוח ועם פחות מוטיבצייה ואהבה בעולם. הסליחה היא יכולת לשינוי, ואם תוכל לסלוח אתה יכול גם לקבל את חייך במתנה.

איך ללמד את ילדנו לבקש סליחה?

הסליחה בשבילנו

במערכות יחסים אנחנו כל כך רגילים להתלונן על האחרים ולהאשים אותם במקום לקחת אחריות ולהבין שרק אדם אחד יכול להיות אחראי על האושר שלכם וזה אתם. זו ההזדמנות שלכם לבחור ולהחליט אם להמשיך באותה המחשבה והכעס במקום להתקדם לסלוח ולשחרר, כי  

הסליחה היא בשבילנו ועד שלא תסלחו לחלוטין, תהיו כבולים בשלשלאות

איך לסלוח לאדם שפגע בנו?

מודעות ואחריות

  1. לסלוח זה לא אומר שאני מצדיק את התנהגות האחר- לסלוח אין זה אומר שאני נותן לגיטימציה למעשה או שמסיר אחריות מהפוגע. פירוש הסליחה היא לשחרר את עצמי. להפסיק להתעסק בכאב השינאה שמכרסם בתוכי. לדבר על זה אם אפשר בפני הפוגע או עם עצמי בצורה כנה (אפשרי גם לכתוב) ולפרט את הכאב, העוול שנגרם. המטרה של הסליחה היא להניח בצד ולהמשיך הלאה בחיינו.
  2. הבשורה החשובה ביותר לגבי סליחה היא שאתם לא צריכים את האדם השני כדי לסלוח- ברגע שתבינו ותפנימו שהסליחה היא לא עבור אותו אדם, אלא עבורכם ובשביל זה אתם לא צריכים אותו , יהיה קל לכם לסלוח ולשחרר. זו הסיבה שניתן לעבור תהליכי סליחה מול אדם שאינו בחיים, כי אנחנו בוחרים ומחליטים להפסיק ולהתעסק בפגיעה שאחר עשה לי, כדי להמשיך הלאה בחיי.
  3. סליחה אינה מחייבת לשמור על קשר עם הפוגע – העובדה שסלחתם אינה אומרת שאותו אדם יחזור לחייכם וגם אם הוא חזר לחייכם דברים עלולים להישתנות ולהיראות אחרת. יש הרבה כוח ביכולת שלנו להודות בפני עצמנו שאנחנו בוחרים לסלוח לאדם על פגיעה בנו כדי לשחרר כאב, ויחד עם זאת, הוא סיים את תפקידו בחיינו. אפשרות כזאת יכולה לספק לכם הקלה כפולה.

לעשות- כיתבו ונתחו מה קרה:

  1. תתארו את הסיטואציה מ 3 נקודות מבט- אם בחרתם לסלוח לשחרר ולהמשיך הלאה, תתארו בכתיבה את הסיטואציה משלוש נקודות מבט: שלכם, של הפוגע ושל זה "שעולה למרפסת" ומתבונן מלמעלה. זיכרו שאנשים הם לא רעים מטיבעם. וחשוב להבין שאנשים מתנהגים ופוגעים לא מתוך רצון ישיר לפגוע בנו, אלא, כי זו הדרך שלהם להתמודד עם המציאות שהתרחשה. הם מגינים על עצמם והחוכמה היא להניח לזה ולהעביר את זה הלאה.
  2. אל תגיבו אל אוטומט- זיכרו שתגובות ריגשיות אוטומטיות הן לא תמיד מובילות לפתרון. עיצרו, סיפרו עד 10 לפני שאתם עונים כדי לבחון את החלופות האפשריות. לימדו לנהל את הכעסים שלכם ולהשיג יותר בשבילכם ובשביל אחרים.
  3. כיתבו מכתב סליחה לעצמכם ולאחר שפגע בכם- אנכם צריכים לשלוח אותו אך ספרו בהרחבה מה קרה שם, איך הרגשתם והגבתפ ומה החלטתם לשחרר עבור עצמכם. קיראו את המכתב בקול רם בפני אדם קרוב או לעצמכם.

הסיקו מסקנות

לא ניתן לחזור אחורה בזמן ולשנות את מה שקרה- פגיעה שאתם מרגישים היום נובעת מההווה ולא מהעבר. השלימו עם העובדה שאת העבר לא ניתן לשנות- הפסיקו להתווכח עם המציאות , פיתחו דף חדש ואפילו עשו ריסטרט ותחליטו מה הפעם יהיה כתוב על אותו דף חדש על ההתחלה שבחרתם לפתוח. מה נכון לחייכם ויקדם אתכם ומה פחות. לימדו מטעויות והתקדמו קדימה ולא אחורה.

הנקמה

הנקמה המתוקה ביותר שלכם היא לסלוח לשחרר ולהמשיך הלאה לחיות חיים שלווים ורגועים יותר – הסליחה מאפשרת לכם לפנות מקום בחיים שלכם למה שבאמת חשוב ויקדם אתכם: עבודה, משפחתיות, זוגיות, או ילדים. כשלא סולחים מרגישים תקועים בחיים. זה מעכב אותנו , כי אנחנו לא יכולים להתקדם הלאה עד שלא נקבל כביכול את הפיצוי על הכאב שנגרם לנו. אבל הפיצוי יגיע, רק שנפסיק להתעסק בו.


סליחה מאפשרת לסגור פרק בחיים ולהתחיל פרק חדש
סליחה היא אחת הדרכים לסמן לעצמנו
שנגמרה תקופה אחת ומתחילה אחרת

מה למדתי מהמקרה הזה- מכל דבר לומדים. גם מכאב. ובכל זמן נתון יש לנו אפשרות לבחור מה אנחנו עושים עם הדברים הרעים והכואבים כביכול שקרו לנו . אנחנו יכולים לחשוב שהדברים הרעים קרו לנו ,או שהם קרו בשבילנו .ברגע שאנחנו מבינים שהכל קורה ורה בשבילנו ולא לנו ,דברים מסתדרים אחרת. במקום להאשים אנו לוקחים אחריות.

ניתן לערוך רשימה של דברים שלמדתם מאותו אירוע ולכתוב אותם בצורה חיובית לדוגמא: אל תכתבו "למדתי לא לערב אנשים קרובים בעסקים", כיתבו "אעדיף לערב מישהו מחוץ למשפחה בעסקים שלי."

סליחה או התנצלות- מה אומרים יותר הפוליטקאים?

אחרי שסלחתם צאו לחגוג

פרגנו לעצמכם ששחררתם משקולת. כן, הענקתם מתנה מדהימה לעצמכם- את הסליחה. פינתם מקום והרבה. שיחררתם ועכשיו זה הזמן להתחיל למלא את חייכם במה שטוב לכם.

חוסר היכולת שלך לסלוח או לבקש סליחה פוגעת בך, מחלישה ועוצרת אותך מלהתקדם למקומות חדשים. בחיים אנו נתקלים בהמון מכשולים, חווים כאב, כי מישהו העליב, הקטין, פגע או נפרד מאיתנו. זו הנקודה בה "הסליחה האחרת" נכנסת לתמונה: הסליחה העצמית, זה הרגע שבו אנחנו מבינים שסליחה לא צריכה לבוא מהאדם האחר אלא מעצמנו!

הסליחה היא חלק מהותי מאורח חיים בריא בדיוק כמו פעילות גופנית או תזונה מאוזנת, היא נותנת חופש והיא עוד צעד למימוש הפוטנציאל של החיים שאתם רוצים. 

אז אם מישהו ביקש מכם סליחה – סלחו לו
כפי שהייתם רוצים שיסלחו גם לכם

וכשאתם תבקשו סליחה כפי שנהגתם- כך ינהגו גם אתכם

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

האם חיבים לסלוח?

האם חיבים לסלוח?

כולם מדברים על סליחה אבל אף אחד לא באמת מלמד אותנו איך לסלוח לשחרר ולהמשיך הלאה

היא נכנסה אלי לחדר בסערה של רגשות "הוא ממש פגע בי, עבר את הגבולות שאני כאדם לא הייתי עושה כזה דבר לאחרים". הוא פגע בכבוד שלי. הקטין אותי לפני כולם והרגשתי שאני רוצה שהאדמה פשוט תבלע אותי. אני כועסת כועסת מבפנים. ואז אחרי כמה ימים ביקש סליחה. אבל את יודעת מה עבר עלי בימים האלה? היא המשיכה בקול חנוק ובעיניים אדומות. "לא ישנתי, לא אכלתי, לקחתי חופש מהעבודה והתבאתי במיטה מתחת לשמיכה ובכיתי המון. עד שכבר לא נשארו דמעות.

אז מה… היא שואלת בחוסר אונים "אני חייבת לסלוח לו?

"את לא חייבת לסלוח לאדם שלא ביקש סליחה" עניתי. "אדם שהרע לך ולא ביקש סליחה, אינך מחוייבת למחול לו. יותר מזה הגמרא מלמדת אותנו ש'עבירות שבין אם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו' – אדם מחוייב לפייס את חברו על מנת שיקבל את סליחתו. כך נפסק להלכה".

במקרה שלך ביקשו ממך סליחה ולך קשה לסלוח כי הכאב צורח עדיין מפנים. הפצע פתוח ממש מדמם.

כדי לסלוח צריך לשחרר כעס, אשמה, טינה, נקמה, צער, אכזבה והרבה כאב. הסליחה לא באה מעצמה זה רק אנחנו יכולים לשחרר את הכאב שבה.

כמה פעמים נתקלנו במצבים בהם פגעו בנו, הציקו לנו או אף מיררו את חיינו ומעולם לא ביקשו על כך סליחה?

המון! ואכן, לאנשים כאלה שלא מוכנים אפילו להכיר ברעה שעשו לי אני לא צריך לסלוח.

אבל יש עוד סוג של אנשים – הם באים ומתנצלים או מבקשים סליחה, אבל אין שום פרופורציה בין בקשת הסליחה לבין הנזק שגרמו. רק לפני שבועות בודדים הוציאו את דיבתו של הרב נאומבורג רעה בפריים טיים הטלוויזיוני. מאוחר יותר הגיעה התנצלות בטוויטר. האם התנצלות זו מספיקה? האם היא מחייבת את הנפגע לסלוח לפוגע? – ממש לא. כפי שציטטתי קודם, יש חובה הלכתית לפייס את חברך, כלומר לפצות אותו, לדבר על ליבו, לבצע מעשים שיכפרו על הפגיעה בו. עד שזה לא מתרחש, אין מה לדבר על סליחה.

תחשבו על זה, איך אני יכול להגיד למי שפגע בי "וואלה, אני סולח לך" בעוד שבתוכי פנימה אני טעון וכועס, אין זו סליחה אלא אמירה מן הפה אל החוץ. סליחה אמיתית היא סליחה שאני מזדהה עימה, שהמשקעים ביני לבין חברי כבר לא קיימים, או שהם כל כך מינורים שאין להם משמעות אמיתית – לכן יש חשיבות כל כך גדולה לפיוס.

יש גם צד שני למשוואה, אם חברי ביקש סליחה ופייס אותי, או לפחות ניסה בכל כוחו לפייס אותי והתעלמתי מכך. אני נקרא אכזרי, לא חלה עליו שום חובה להמשיך ולנסות ליישר בינינו את ההדורים. כשאני רואה שהפוגע מבקש את סליחתי באמת ובתמים, עוזב את האגו שלו, מוכן להתמודד עם ההשלכות של מעשיו ולתקנם, יש עלי חובה להבין זאת ולנסות ולסלק ממני את הכעס כלפיו. אמנם זה לא מצב של זבנג וגמרנו, זה תהליך, אבל אני צריך להתניע את התהליך הזה.

כלומר, לא לכל אדם חייבים לסלוח, אבל מי שמכיר במעשיו, מתנצל ומנסה לתקנם יש חובה לסלק מעלינו את המשקעים ולסלוח

אז אל תשבו ותחכו שהאחר יעשה את הצעד הראשון, קחו את המושכות ושחררו את המשקולות המיותרות. כי לסלוח לאחר זה לא מצדיק את התנהגותו , הסליחה היא בשבילי כדי שאני אשחרר כאב ואמשיך הלאה בחיי.

לבקש סליחה

בואו נודה על האמת. לא קל לבקש סליחה ולסלוח. הנטייה הטבעית שלנו כבני אדם היא לרצות להרגיש טוב ולהיות צודקים. כשאנחנו מבקשים סליחה אנחנו מכירים בזה שעשינו משהו לא בסדר, שפגענו באדם השני, וההכרה הזו היא לא הכרה נעימה. ואם סלחנו, מה זה אומר עלינו? שהקטנו את עצמנו, שויתרנו?. הרצון הבסיסי שלנו להרגיש טוב עם עצמנו גורם לנו הרבה פעמים לעשות רציונליזציה של מה שקרה. ובנקודה זו אנחנו מתחילים לנתח את המצב ולהסביר לעצמנו למה דווקא אנחנו צודקים ולמה אין צורך שנבקש סליחה ונסלח.

ובכל זאת הסליחה היא בשבילנו

"עד שלא תסלחו לחלוטין, תהיו כבולים בשלשלאות. שחררו אותם ואתם תשוחררו"   -יוסיף טסון


7 צעדים ראשונים איך לסלוח לשחרר ולהמשיך

  1. קחו אחריות על מה שאתם חושבים ומרגישים- זה רק שלכם לא של אף אחד אחר בעולם.
  2. בחירה- זו ההזדמנות שלכם לבחור ולהחליט אם להמשיך באותה המחשבה והכעס במקום להתקדם לסלוח ולשחרר
  3. תתארו את הסיטואציה מ 3 נקודות מבט- אם בחרתם לסלוח לשחרר ולהמשיך הלאה, תתארו בכתיבה את הסיטואציה משלוש נקודות מבט: שלכם, של הפוגע ושל זה "שעולה למרפסת" ומתבונן מלמעלה
  4. השלימו עם העובדה שאת העבר לא ניתן לשנות- הפסיקו להתווכח עם המציאות , פיתחו דף חדש ואפילו עשו ריסטרט ותחליטו מה הפעם יהיה כתוב על אותו דף חדש על ההתחלה שבחרתם לפתוח. מה נכון לחייכם ויקדם אתכם ומה פחות. לימדו מטעויות והתקדמו קדימה ולא אחורה.
  5. אל תגיבו אל אוטומט- זיכרו שתגובות ריגשיות אוטומטיות הן לא תמיד מובילות לפתרון. עיצרו, סיפרו עד 10 לפני שאתם עונים כדי לבחון את החלופות האפשריות. לימדו לנהל את הכעסים שלכם ולהשיג יותר בשבילכם ובשביל אחרים.
  6. פתחו חמלה כלפיכם וכלפי הסובבים אתכם. זיכרו האחרים הם לא נגדנו הם בעדם וכל מה שהם אומרים ועושים אינו מכוון כדי לפגוע בנו, אלא מתוך ההתמודדות שלהם בעולם הזה. הייכולת "להיכנס לנעלי האחר" היא ייכולת מדהימה שתאפשר לכם להפחית כעסים.
  7. צאו לחגוג אחרי שסלחתם ושחררתם – פרגנו לעצמכם ששחררתם משקולת. כן, הענקתם מתנה מדהימה לעצמכם- את הסליחה. פינתם מקום והרבה. שיחררתם ועכשיו זה הזמן להתחיל למלא את חייכם במה שטוב לכם.

זיכרו, חוסר היכולת שלך לסלוח או לבקש סליחה פוגעת בך, מחלישה ועוצרת אותך מלהתקדם למקומות חדשים. בחיים אנו נתקלים בהמון מכשולים, חווים כאב, כי מישהו העליב, הקטין, פגע או נפרד מאיתנו. זו הנקודה בה "הסליחה האחרת" נכנסת לתמונה: הסליחה העצמית, זה הרגע שבו אנחנו מבינים שסליחה לא צריכה לבוא מהאדם האחר אלא מעצמנו!

הסליחה היא חלק מהותי מאורח חיים בריא בדיוק כמו פעילות גופנית או תזונה מאוזנת, היא נותנת חופש והיא עוד צעד למימוש הפוטנציאל של החיים שאתם רוצים. 

אז אם מישהו ביקש מכם סליחה – סלחו לו, כפי שהייתם רוצים שיסלחו גם לכם וכשאתם תבקשו סליחה, כפי שנהגתם כך ינהגו גם אתכם.

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

איך לעבור את החג בשלום מבלי לריב עם המשפחה?

איך לעבור את החג בשלום מבלי לריב עם המשפחה?

בקרב משפחות רבות הארוחה המשפחתית הופכת לפעמים למריבה קולנית. לא פעם, מדובר במשפחות שכעס וטינה הצטברו בהן במשך השנים וארוחת החג היא הזדמנות לעורר את כל "הכביסה המלוכלכלת" שלעיתים גם לא כובסה. כשחוגגים את תחילתה של השנה החדשה לא בהכרח גם צריך לריב עד לב השמיים

איך מפחיתים כעסים ומריבות בארוחת החג?

  1. להתכונן מראש– יש לחשוב מראש על נקודות השבר האפשריות במפגש ולהימנע מהתחשבנויות. ציניות השאירו בצד
  2. לצפות רק מעצמנו– אנחנו לא אחראים להתנהגות האחרים רק להתנהגות שלנו. ולכן הניחו ציפיות שהצד השני יתנהל השנה אחרת . השינוי ביחס ובהתנהגות יבוא מאיתנו ואם לא נצפה מהאחר, יש סיכוי שננטרל כעסים שישפיעו לטובה על האחרים. את הכעסים הפולניים הטיפוסיים שהפכו לאגדה תנעלו בבויעדם לקראת החג.
  3. זכרו את המושג "נבואה מגשימה את עצמה" אם תבואו מראש עם ציפיות, יש סיכוי סביר להתנגשויות ומתחים. אך אם אם תבואו בגישה אופטימית חיובית ומתכוננת, ארוחת החג יכולה גם להראות אחרת.
  4. סידור ישיבה –לסידור הישיבה סביב שולחן החג יש משמעות. חשוב להפעיל רגישות בנושא זה כדי למנוע חיכוכים וכעסים מיותרים. למשל אל תושיבו חמה ליד כלתה שלא אוכלת מהחריימה שהכינה. במקרים כאלו יכולה לפרוץ "מלחמת פרצופים" וכעסים סביב השולחן שישפיע על כל האווירה.
  5. הכינו נושאי שיחה ומשחקים – אל תעוררו נושאים שאתם יודעים שהם נושאים נפיצים שעלולים לגרום לויכוחים. הכינו נושאים נטראליים וחביבים שאפשר לשוחח עלייהם במהלך הארוחה. זה יכול גם להיות סיפורים, בדיחות ואפילו משחק שמאחד את כל המשפחה.
    לדוגמה כל אחד מיושבי השולחן אומר מה היה לוקח לאי בודד. או ,אם היה לו כסף ללא הגבלה מה היה רוכש, אבל דברים כאלו שמתחילים באות הראשונה של שמו. אפשר גם לעשות הגרלה או לקנות מתנה צנועה לכל האורחים, כמו שוקולד, כרטיס חיש גד- כדי לרכך את האווירה ולהפוך את הערב לערב נחמד, שמח ומצחיק.

מה לעשות כשהכעס והמריבות מתעוררים סביב שולחן החג:

  1. סיפרו עד 10 לפני שאתם מגיבים– ברגע שמתעורר ויכוח וכעס הצעד הראשון שלכם הוא לא להגיב על אוטומט. זיכרו לספור עד 10 ולהשהות את תגובתכם. תתאמנו אפילו מעכשיו איך להתאפק ולהשהות את התגובה שלכם. הדרך הכי טובה היא לחייך ולהגיד מילה טובה או משפט שנכין אותו מראש. לדוגמה: בוא נדבר על זה אחרי החגים, תודה רבה אבל מעדיף לדבר על משהו אחר.
    2. הכינו מעגלי תמיכה – גלגלי הצלה במידה ומתעורר ויכוח מי ייחלץ לעזרתכם.
    3. הילדים מחוץ למריבות- שימו לב לא לערב את הילדים בוויכוחים ובמלחמות האלו סביב שולחן החג.
    4. הקציבו זמן לנושאים נפיצים– אם יש נושא מסויים שהתעורר במהלך הארוחה וגרם לויכוח ואווירה פחות טובה, הקציבו לו זמן שיחה. וכאשר הזמן עבר סיימו את השיחה בנושא הזה. הכינו את האורחים לזמן שיש להם להוציא את הקיטור והכעס.

ישנם מקרים רגישים בין בני משפחה שהפגיעה כבר נסחבת הרבה שנים ומלווה בכעסים וברגשות טינה עמוקים. במקרים כאלו זה בהחלט לא פשוט לעבור את ארוחת החג בשלום וחשוב לקחת אוויר ולהחליט מראש איך אנחנו "סוגרים את התריס", בונים חומת מגן ומאפשרים לחג לעבור בשלום, בשביל עצמנו ובשביל שאנחנו לא ניפגע עוד יותר.

זיכרו, כשחג מגיע זה גם זמן לעצור והזדמנות לשים את מה שהיה מאחור: את הכעסים והמשקעים שלא מקדמים אותנו. זה הזמן להביט קדימה. כי, כאשר הזמן עובר, אנו נוטים לאסוף כעסים ופגיעות וגם ממשיכים לסחוב ולשמור על אלו שהיו גם בשנה הקודמת.

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

חודש הסליחות- הכנה ליום כיפור

חודש הסליחות- הכנה ליום כיפור

חודש אלול כבר כאן. "חודש הסליחות", כך הוא נקרא וכך הוא נראה. חודש שבו המוני יהודים קוראים את הסליחות מדי לילה בחצות (או לפני בוקר), ובעיקר מבטיחים לעצמם ולאלוהים להשתפר, להשתנות ולהיות אנשים טובים יותר, כי "המלך בשדה", נותן לנו הזדמנות עכשיו להשתנות.

לעיתים מחשבה זו מקוממת, כי התפיסה שיום כיפור, מקל עלינו ומאפשר לנו פעם בשנה "בדחיפה קלה" לבקש סליחה ולסלוח, דבר שאנו לכאורה צריכים לעשות במשך כל השנה.

אמנם, מלמדים אותנו שעל עבירות שבין אדם לחברו, אין יום הכיפורים מכפר ובכל זאת ישנה מחשבה מרגיעה ונוחה שיום כיפור וחודש הסליחות ינקה את המצפון שלי. מעין תרופת פלא שבשביל לקבל אותה עליי לקרוא סליחות כל החודש, לצום ביום כיפור, לנעול נעלי בד, ללכת לבית כנסת ובסיום הצום בין רגעי התה לעוגייה להיות גאה בעצמי שכל מה שעשיתי נסלח ושהצלחתי השנה להתנקות ולהתחיל שנה חדשה ורגועה יותר.

אבל, כשאנו עושים פעולה מסויימת רק כי "אמרו לנו", כי "צריך" וזו המסורת, משמעותה של אותה פעולה מתערער מעט. היא לא נעשית מהלב ממקום אמיתי וטהור ולכן מאבדת מחשיבותה.

והחודש 'בתפריט היומי' מוגשת הסליחה!

ימים אלו הם גם ימי הצפה ברשתות החברתיות ובעיתונות ועמוסים במאמרים ומחקרים המספרים לנו עד כמה מזיקים, בעיקר לנו, העלבון, הטינה, הכעס והנקמה. עד כמה עלינו להשתדל יותר לסלוח, לבקש סליחה אמיתית ולשחרר את הכאב והמשקולת שאנחנו סוחבים.
וזה מדהים, כי אם תחשבו על זה מוגשת לנו החודש על השולחן בארוחות הבוקר, צהריים וערב מנה יומית של סליחה. היא מוזכרת בכל מקום וכל שנותר לנו היא לאמץ וליישם.

חודש אלול, חודש הסליחות, איך מתכוננים למעבר מהקיץ לימי התשובה?


כמה כלים פרקטים כדי להתחיל ולהיכנס לאווירת הסליחות וליום כיפור:

  1. צרו שיח יומיומי על הסליחה. הניחו גם אתם את הסליחה על סדר היום המשפחתי
  2. הפסיקו להשתמש במילה סליחה בתדירות גבוהה שלא לצורך- יש מקרים שאינם דורשים סליחה. אם לא הספקתי להגיב לך על ההודעה שנשלחה אלי זה לא בגלל שלא אכפת לי אלא, זה בגלל שהייתי בסרט עם הבן שלי, או בקניות בסופר או שעזרתי לאמא שלי. תאמו ציפיות עם האחר והסבירו לו. במקרים כאלה אין צורך לבקש סליחה, כי לא עשיתם משהו רע לצד האחר והשימוש השכיח במילה הזו מאבד מחשיבותה.
  3. סגלו מנהג קבוע בכל פעם שיש אירוע שמוציא אותנו מאיזון, יוצר כעסים, הרגשת טינה, שינאה, עיצרו. אל תגיבו ישר. תסגלו 3 צעדים פרקטים שאם תתרגלו אותם ברציפות במשך שבועיים כמות המחשבות השליליות שלכם תפחת ותאמצו ייכולת גדולה יותר לחמלה וסליחה בעיקר כלפי עצמכם.

הפסיקו להתווכח עם המציאות
לזמן יש משמעות אחת כאן ועכשיו. מה שהיה, היה. לא ניתן לשנות את העבר. סליחה מתחילה בצעד ראשון שהוא בא לשחרר את המאבק לשינוי העבר. אין זה אומר שאני מצדיק או נותן לגיטימציה להתנהגות האחר, אלא ההשלמה שלי עם המציאות מאפשרת לי לבחון את הסיטואציה, ללמוד מטעויות, לקחת אחריות ולהפסיק להתעסק בכאב שעלול לעצור ולעכב אותי בחיים.

לספור עד -10 לא להגיב על אוטומט ולעבור מחיי תגובה לחיי בחירה
ברגע שאירוע כלשהו מבזיק במוחנו, מיד אנו שוקעים ומתבוססים בו, מסרבים לשנות את תחושת הכעס והטינה האיומה הזו כאילו זה 'אוצר' מיוחד שחשוב לנו לשמור בכספת של עצמנו. יתרה מכך, אנחנו מגינים עליו ויורים חיצים לכל מי שמנסה רק להתקרב ולעזור. אך "האוצר" הזה, הוא אבן ומשקולת כבדה. הוא פוגע בעיקר בכם ובעוצומות גדולות. הוא זה שמעכב את חייכם ומסיח את הדעת על מה שבאמת חשוב. העצירה וההתבוננות לפני שמגיבים, מאפשרת לנו לבחון תגובה אחרת ולסגל כלים לניהול רגשות.

ריפריימינג – הסתכלות מזווית אחרת על מה שקרה
עלו "למרפסת" דמיונית והביטו על הסיטואציה מלמעלה. היכנסו לנעלי האדם האחר ונסו להבין מה היה שם. אמנם זה לא פשוט במיוחד שרגש הכעס בוער אצלנו.
אך אם תתרגלו ותתאמצו פעולה זו, תגלו אולי שהאדם האחר, לא פגע בנו במכוון כדי לעשות לנו משהו רע. התנהגותו הייתה מתוך הגנה על עצמו ודרך ההתמודדות שלו על חייו ומעשיו. אין זה כלל קשור אליכם ולא מכוון נגדכם. הסיטואצייה הביאה אותו להגיד מילים לא במקום או לעשות מעשים שבתוצאה שלהם גם פגעו בכם.
אין זה אומר שזה מוצדק, אך בהחלט זה אומר שלא שווה לכם לסחוב כאב וכעס שאינו שייך אליכם.

הסליחה היא הזדמנות במיוחד עכשיו בחודש הסליחות, לפתוח דף חדש,ולהתחיל מחדש
(סוג של ריסטרט)


קחו את "מנת הסליחה היומית" שמוגשת לכם כעת בחודש הקרוב ותאמצו גישה לחיים שבה הייכולת לחמלה תגדל מיום ליום ותאפשר לכם לסלוח, לבקש סליחה ולחיות טוב יותר.

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

האם יום כיפור הוא מותג ישראלי?

האם יום כיפור הוא מותג ישראלי?

מהו מותג?

מותג הוא הבטחה, רעיון גדול, "משהו" שמבדל ומייחד. כשקיים מותג, מספיק שנגיד את שמו וישר נדע עליו תכונות נוספות מבלי להוסיף מילה. כי מותג הוא ציפייה והוא מייצג ערכים, תכונות, תועלות, תרבות, אישיות והרגלים. מותג הוא תהליך שלרוב לא נולד ביום אחד. הוא יוצר מודעות, התנסות, מקובלות העדפה ונאמנות. המותג משדר עקביות ואמינות, שיוך והזדהות. וכך גם יום כיפור.

יום כיפור הוא יום מיוחד, שיוצר תחושות מעורבות . רבים, חשים רגשות מעורבים שבאים לידי ביטוי בחשש מהצום, חוסר נוחות להתעמת מול "הסליחה", ציפייה לשנה החדשה ולהרגשת הניקיון, תפילות, חלומות, חרטות ובדיקה אישית שלעיתים אף יוצרת ובונה "תכנון מסלול מחדש".

יום כיפור הוא מותג בעל מאפיינים מובילים, כי יש משהו שונה ביום כיפור שמאחד את עם ישראל.

מספיק לומר "יום כיפור" וישר נדע את המשמעויות העיקריות ותכונותיו של יום זה.


ראשית נושא "הסליחה"- לבקש סליחה ולסלוח. לא כולם עושים זאת במהלך השנה ויום כיפור מאפשר לכולנו לערוך חשבון נפש לקראת השנה החדשה. סליחה– היא המסר וההבטחה הברורה של המותג "יום כיפור". סליחה מקבלת משמעות עוצמתית ועמוקה: סליחה בין אדם למקום, סליחה בין אדם לחברו, סליחה מעצמי וחשבון נפש גדול שבו אנו מנתחים את השנה שחלפה. חודש אלול פותח את חודש הסליחות והסליחה מקבלת מקום של כבוד בחודש זה..


חשבון נפש– ביהדות זהו חודש של חשבון נפש, על השנה שעברה והכנה לקראת השנה החדשה, לכן נהוג לומר בו סליחות. בחודש הסליחות יש הזדמנות לפקוח עיניים להקשיב ולהסתכל. לבדוק מה טוב לנו ומה פחות. מה תוקע ומעכב אותנו בחיים, למצוא זוגיות, להתקדם בעבודה, להיות יותר עם הילדים, להגשים חלומות, לפרוץ להיפרד, לשחרר ולסלוח לעצמנו. לא לפגוע בעצמנו ולהתעסק עם מה שמעכב אותנו ולהמשיך הלאה.


אחדות– ישנו תאריך קבוע בלוח שנה המשותף לכולנו המועד שלו ידוע: כולנו יודעים מתי יוצא יום כיפור (בין ראש השנה לסוכות) וכולנו יודעים מתי מתחיל חודש אלול, חודש הסליחות. חודש אלול כבר כאן. "חודש הסליחות" ובפועל זה אומר שאנו, היהודים קוראים את הסליחות מדי לילה בחצות (או מדי יום לפני בוקר), ובעיקר מבטיחים לעצמם ולאלוהים להשתפר, להשתנות, להיות אנשים טובים יותר בשנה הבאה.


זהו יום שבו אני לעצמי, כי יום כיפור מאפשר לנו פעם בשנה להיות עם עצמנו, לחקור, להתבונן, להקשיב ולסלוח. כולם יודעים את זה: אלו שמעבירים את היום כולו בתפילות בבית הכנסת, ואלו שצמים בבית עם ערימת עיתונים וגם אלו שלא צמים. הידיעה הבסיסית הזו נמצאת אצלנו וברור לנו שזהו יום תפילה וצום שבו אנו זוכים לסליחה על חטאינו.


ייחודיות– אין יום כזה בעולם שהכבישים ריקים.


השקט– שגרת החיים שלנו לעיתים מלווה ברעשים ולחצים רבים. יום כיפור מאפשר לנו להרגיש שקט אמיתי בחוץ ובפנים. זו הרגשה מיוחדת לקום בבוקר לפתוח את החלון לשמוע את השקט.


זהות– ביום כיפור יש זהות משותפת, כולנו מרגישים יהודים- כל אחד ואחת בדרכו


המותג "יום כיפור", חי, קיים ושורד שנים רבות. בנוסף, ככל שעוברות השנים, ההתעניינות בו הולכת וגוברת. זהו יום שמאחד אותנו ,היהודים, וניתן למצוא אנשים דתיים, חילונים וחרדים ממגוון העדות והזרמים מתפללים בבתי הכנסת, עורכים סיורי הסליחות ולמרות שאין חוק האוסר על נסיעה ברכבים, ביום כיפור אחוז גבוה מהישראלים אינם נוסעים. אפילו קבוצות כדורגל בעולם מתחשבות בשחקנים הישראלים ומוותרים על משחקים ביום כיפור.



יום כיפור יכול להיות גם יום של שמחה. יום כיפור נתפס ליום של צום ותענית אך, למעשה הוא גם יכול להיות יום שמחה. על פי המקרא וחז"ל, משה רבנו שיצא בראש חודש אלול להר סיני וחזר לאחר 40 יום נמחל ונסלח לישראל על חטא העגל וחזר עם לוחות הברית. זה הרגע הרגע בו למד עם ישראל "על בשרו" את משמעותה של הסליחה. על הכוח שיש לסליחה כמשחררת, מעצימה, מגשרת ומאחדת. ועל סיבה זו שווה בהחלט לשמוח. זהו  יום מיוחד ועוצמתי, יום שאחריו מרגישים "נקיים" יותר לקראת השנה החדשה.

סליחה

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

מכתב סליחה – משחק של אגו

היינו חברים ממש טובים לצורך העניין לי קוראים מני ולה שירה. שיתפנו אחד את השנייה בהתלבטויות של החיים, עזרו כלכלית, עברנו סדנאות ביחד, חלקנו, ארוחות, סרטים ובילויים. חברים טובים כמו אח ואחות.

לאחר מספר חודשים עברתי לדירה אחרת.

כשבתה של שירה עמדה להתחתן שירה הזמינה אותי בהתרגשות רבה לחתונה. אני ידוע כאדם שאינו אוהב חתונות, כן, ממש סובל באירועים כאלו , מצאתי את עצמי בחוסר נעימות לא ברורה מול שירה והמצאתי תירוצים מדוע אני לא יכול להגיע. ברחתי מהאמת ולא יכולתי להגיד לה פשוט… לא.

יום החתונה הגיע ולא הלכתי לחתונה. התקשרתי לשירה לאחר מספר ימים ושירה סירבה לדבר איתה  ואמרה שאינה רוצה כל קשר והיא מאוד נפגעה שלא הגעתי לחתונה. סגרתי את הטלפון בצער ובכאב גדול. הבנתי שטעיתי לקחתי את זה ממש קשה. הפסדתי חברה

לאחר מספר חודשים חבר משותף אמר לי לא לוותר ושוב לנסות. הפעם הגעתי לביתה. באופן ספונטני. הבאתי לה שוקולדים, דפקתי על דלתה וביקשתי שוב סליחה. שירה הופתעה לראות אותי. סיפרתי לה מה קרה וביקשתי את סליחתה. שירה סירבה לסלוח וביקשה שאלך ולנתק את הקשר איתה.

עזבתי בבושת פנים. הרגשתי שהאגו נרמס. הגעתי בזרועות פתוחות , אמרתי שטעיתי ביקשתי באמת סליחה. הסברתי לה מה אני מרגיש התחרטתיץ מה עוד אני יכול לעשות?? איך ייתכן ששירה לא מקבלת ומוכנה לסלוח? הרי כולנו בני אנוש שטועים לפעמים ואם הצלחתי לשים את האגו שלי בצד ולהודות בטעות- איך שירה שמכירה אותי כל כך טוב, מוכנה לוותר על הקשר ולא לסלוח לי?

עצוב לי שאיבדתי חברה.
עצוב לי ששירה איבדה אותי

ואיך סליחה אחת יכולה לגשר ביננו. אולי ימים יגידו. או שלא

———————————————————————————————–

נקודה למחשבה

אז מני ביקש סליחה. סליחה אמיתית. הוא אף צירף לסליחה מחווה של שוקולדים. מתנת פיצוי, אך שירה החליטה לא לסלוח.

היא נפגעה ועדיין מרגישה פגועה.

מני עשה כל שזה נדרש ממנו כדי להחזיר את הקשר עם שירה

מני שיחרר ביקש סליחה, אך שירה החליטה לא לסלוח.

עכשיו זה שלה- עניין שלה, כבר לא עניין של מני.

כשאנו סולחים הגוף שלנו מתנקה ואנו נפרדים ממשהו שהעיק ועצר אותו. ישנה הרגשת נינוחות. העייפות שהייתה כתוצאה ממחשבות שליליות מפנה מקום לאנרגיה מחודשת. לסלוח זה לא לשכוח, או לתת לגיטימציה למעשה האחר. כשמישהו פגע בנו, ברגע שלא סלחנו לו אנו פוגעים בעצמנו.

תסלחו – החודש הוא חודש אלול המסיים את השנה בלוח העברי. במסורת היהודית הוא נחשב לחודש של חשבון נפש על השנה שעברה והכנה לקראת השנה החדשה ולכן נהוג להתחיל לומר בו סליחות. סיפורי סליחות צפים ועולים, סליחות במשפחה, בין חברים, סליחות בתקשורת , סליחות לעצמי ועוד ועוד. אבל סליחה רצוי וכדאי לבקש כל השנה.

ואם האחר החליט לא לסלוח לכם נסו לפי מנהג היהדות 3 פעמים לבקש סליחה אמיתית עם עדים הנוכחים ורואים שהבעתם סליחה עם חרטה.

ואם כל זה אינו עוזר שחררו. זה כבר שייך לצד האחר שהחליט לא לשחרר.

הסליחה היא גם בשבילכם- כתנאי להמשיך הלאה!

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן


1 2 3