יש לך תחושה שמשהו תוקע אותך בחיים?

פסח – מעבדות לחירות? או מחירות לעבדות?

פסח – מעבדות לחירות? או מחירות לעבדות?

פסח – מעבדות לחירות? או מחירות לעבדות?

אך לא פעם אנו מכירים את המשפטים:

"איך כבר הגיע פסח"?

מתי מתחילים לנקות"?

איפה עושים את ליל הסדר? אצלי או אצלו?

איך אני עוברת שוב את החג הזה עם כל מה שקורה סביב שולחן הסדר?

האם אפשר להבטיח לעצמנו שהפעם זה יהיה שונה? האם אפשר לבחור שהשנה נהפוך את ליל הסדר ואת חג הפסח בכלל לחגיגה של חירות ושל בחירה, עם חברים? עם נוסח שאנו בוחרים להגדה? שיחות עמוקות על משמעות החירות עבורנו, על מסגרות העבדות שאנו חיים בתוכן? ואולי אפילו חגיגה שלמה באווירה אביבית של צמיחה?

יש מסורת. והיא חזקה מאיתנו. היא מלכדת , יוצרת שייכות, מכנה משותף והזדהות. ולכן אנו שומרים עליה.

אכן יציאה מעבדות לחירות כרוכה בעבודה.
וגם לנו יש עבודה שטמונה למעשה בשלושה מרכיבים עיקריים של חג הפסח:

  1. ההכנות לחג -נקיון וביעור החמץ. הנקיון האובססיבי של כל חלקי הבית. הסטריליזציה שיוצרת לא פעם מריבות וחיכוכים בין בני הבית על הלכלוך ופרורי החמץ שעלולים להיכנס לאזור שנקי בבית. הלחץ אם נספיק לנקות ולסדר את כל מה שצריך לפני החג. והמסורת שממשיכה לעטוף אותנו בשריפת החמץ.
  2. ההכנות לליל הסדר– תכנון שולחן החג מאכלים, סדר, ארגון צלחת החג: קדש ורחץ, כרפס, יחץ, וכו'.
  3. קריאת ההגדה של פסח בליל הסדר המתבססת על עבודת הזיכרון שבה.
    זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה… וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ ….

לכאורה, חג הפסח מדבר על גאולה, צמיחה, שחרור ופרידה מעבדות. ולכן ניתן אולי היה גם לצפות שהמנהגים וההכנות יהיו גם קשורים לחגיגה של אביב פריחה והתחדשות.

בפועל זהו חג נוקשה עם סדר וצעדים מוגדרים ומנהגים שלא ניתן לשנותם וללא גמישות וללא וויתורים. ישנה הקפדה על איסור אכילת חמץ אשר משפיעה ומלחיצה גם אנשים שאינם מקפידים על כך.

ליל הסדר מתאר מציאות של פחד , כאב, ונקמה. זהו לילה שמציף סיפורים פחות נעימים ואף מקצין אותם :בנוסף לעשר המכות, יש גם חמישים, מאתיים ואפילו חמש מאות מכות.

בהגדה עצמה הסיפורים מלאים בצרות, מכות ועונשים, סבל רב וגאולה והמסר העיקרי: הוא הנקמה ללא איזכור של סליחהיש בסיפור ההגדה הרבה מאוד שמירת טינה שמובילה לנקמה אחת גדולה.

לכן חייב להיות סדר וארגון. מסורת. מה בא לפני ומה אחרי. יש חשיבות לשלבי הסיפור ולתאורים שלו. הוראות מדוייקות מתי להגיד ומתי לעצור. מתי לוקחים הפסקה לאכילת הכרפס ומתי שותים עוד כוס יין.

הסדר נועד לשמור עלינו. להחזיר אותנו לאיזון בין הטוב לרע. אנו יושבים בקבוצה סביב השולחן, חוגגים את יציאת מצריים, תומכים ושומרים אחד על השני ורגע לפני הסוף … מזמינים לשולחן החג את אליהו הנביא.

לסיכום, מסורת נותנת יציבות וביטחון בחיים. מסורת היא מנהגים וערכים שעוברים מדור לדור. יש לה חשיבות גדולה בהשתייכות למסגרת, ביציבות ובמשפחתיות.

ולעיתים המסורת מכילה בתוכה את הנקמה, הסליחה,הסדר והארגון , לחץ, מתח וחזרה אל נקודת האיזון שלנו.

ומה שנותר לנו לזכור ולהבין איפה אנחנו פוגעים בעצמנו ביום יום והאם הכעסים והאשמות מנהלים אותנו, האם ניתן להפחית עוצמות , לעשות שינוי, לבחור ולהחליט ולסלוח לעצמנו.

חג שמח של חירות צמיחה פריחה והתחדשות


magbeauty