יש לך תחושה שמשהו תוקע אותך בחיים?

סיפור על כוחם של סיפורים

סיפור על כוחם של סיפורים

פיסה של אופטימיות לשבת רגועה והפעם סיפור על כוחם של סיפורים


לפני הרבה שנים חי מספר סיפורים. הוא נשא על גבו שק של אבנים. היו בשק אבנים גדולות וקטנות, יקרות ופשוטות. בשביל כל סיפור בחר אבן אחת מהשק, החזיק אותה בכף ידו, והצמיד אותה לליבו. מספר הסיפורים נשא את השק בקלות, אבל לא היה אחד, אפילו האדם החזק ביותר שהאזין לו, שהצליח אי פעם להרים את השק. מבחינת האנשים האחרים השק היה כבד מאוד.

יום אחד מספר הסיפורים הגיע לכפר קטן והתיישב בכיכר בכפר. מיד החלו להיאסף אנשים לשמוע את סיפוריו. בקהל היתה גם נערה עניה, יתומה, שהשאירה את אחותה הקטנה ממנה בבית, חולה, ויצאה לחפש מזון ותרופה בשבילה. בדרכה הגיעה לכיכר הכפר והצטרפה למאזינים.
עיניו של מספר הסיפורים סרקו את קהל המאזינים וננעצו בעיניה של הנערה הענייה שעמדה בקצה הקהל הגדול. הוא התבונן בה רגע אחד, בריכוז עז, ואז פנה לשק האבנים בחר מתוכו אבן אחת, הצמיד אותה לליבו והחל בסיפורו.

כל זמן שסיפר לא זזו עיניו ולו לרגע מעיני הנערה, אך כל אדם שישב בקהל מוכן היה להשבע שמספר הסיפורים מספר את הסיפור במיוחד בשבילו.
בסיום הסיפור התקרב המספר אל הנערה הושיט לה את ידו והניח בכף ידה את האבן בה החזיק. היתה זו אבן פשוטה למראה. "שובי לביתך וספרי את הסיפור הזה לאחותך החולה" אמר.

חזרה הנערה הביתה, וכבר מבחוץ שמעה את קולות השיעול החזקים של אחותה הצעירה. "אני מצטערת אחותי" אמרה, "לא מצאתי אוכל ולא תרופה, אבל פגשתי מספר סיפורים נפלא שנתן לי אבן וסיפור בשבילך". והיא החזיקה את האבן בכף ידה, וסיפרה את הסיפור ששמעה זה עתה בככר הכפר.
"הסיפור מרווה יותר מכל משקה" אמרה האחות החולה. "ספרי לי שוב". והיא סיפרה.
"זה טעים יותר מכל מאכל" אמרה האחות החולה. "ספרי לי שוב". והיא ספרה.
"זה מרפא יותר מכל תרופה" אמרה האחות החולה. "ספרי לי שוב"
וכך סופר הסיפור שוב ושוב עד ששתי האחיות נרדמו.

בבוקר, התעוררה האחות הגדולה בדאגה, קרבה למיטת אחותה, והופתעה לגלות שאחותה מרגישה טוב יותר והאבן מונחת בכף ידה.

נקודה למחשבה

לפעמים סיפורים יכולים להפחית כאב. סיפורים משכיחים את הכאב ומאפשרים לנו לחשוב ולהתרכז בדברים אחרים ואפילו לתת בצורה כזו כוח לגוף להחלים ולרפא את עצמו. 
סיפורים מאפשרים למחשבות שלנו להמריא ולהגיע לכל מקום בעולם ואפילו למקומות דמיוניים שבהם הסיפור נותן לנו פיסה של שמחה, אופטימיות ומאיר את עיננו באיזה מסר ותובנה מיוחדת. סיפורים הם כמו מראה עבורינו . מאפשרים לנו באופן נדיר להציץ ואפילו לרגע בתמונה קצת אחרת ולזכור :

שאמנם זה רק סיפור אבל אולי זה יכול להיות גם הסיפור שלכם?

hedy hazzan