איך לשחרר כעסים?

איך לנהל עוצמות של כעס ולא להגיב על אוטומט

סיפור על אמונה שמגשימה את עצמה

סיפור על אמונה שמגשימה את עצמה


פעם היה ילד אחד שחזר הביתה, הגיש מכתב לאמו ואמר: "המורה נתנה ואמרה שתקראי."
היא קראה .. עיניה התמלאו דמעות. וכך קראה לבנה:

״הילד שלך גאון ובית הספר שלנו קטן עליו. תצטרכי ללמד אותו בבית."

עברו שנים והאם נפטרה.
יום אחד הילד שכבר היה אדם מבוגר שהפך, למציא גדול של המאה ששמו תומס אדיסון ממציא החשמל .בין המצאותיו החשובות היו נורת החשמל, הטלפון, הטלגרף והפטיפון…
הוא חיפש דבר מה במגירות ומצא שם מכתב. היה כתוב בו:

"הילד שלך טיפש. ממחר לא נכניס אותו לבית ספר!"

אדיסון בכה שעות וכתב בספר הזכרונות שלו:
תומס אדיסון היה ילד טיפש שבזכות אמו הגיבורה נהפך לגאון הדור. (ממקור לא ידוע)

נקודה למחשבה

מילה שלילית זה כמו להגיד לילד שהוא לא מוצלח ולא חברותי, יכולה לגרום לו להאמין בכך, ולפסול כל אפשרות לקשרים חברתיים. אך, אם מישהו מאמין בנו ומעודד ואומר לנו כמה אנחנו חכמים ומוצלחים- אין סיבה שלא נגשים את היעדים להצלחה של עצמנו.
לומר לילד טיפש להוריד לו ביטחון ובסופו של דבר הוא יאמין שאכן הוא טיפש.
האם אנחנו, כהורים, מודעים לכוחה של המילה?


המילה מפתחת ובוראת מחזקת וגם הורסת.

גם אנחנו , המבוגרים, כמו ילדנו נהנים לקבל מחמאות וחיזוקים על דברים שאנו עושים. כך נבנה ונשמרת הזהות והביטחון העצמי שלנו.


חשוב לחזק את הילדים, אך לא לשקר ולהעליב. לא לומר "תפסיק לשיר , כי הקול שלך מכוער. מילים כאלו יכולות לגרום גם לילד להפסיק לדבר או לגמגם מתוך בושה שקולו מכוער.
נכון, אנחנו נתונים ללחצים יומיומיים וחוסר סבלנתנו לעיתים מתפרצת.
אך מילים כמו "תשתוק, תעוף מהבית" יכולות להשאיר צלקות כבדות..
כהורים וכאנשים עובדים אנו נתונים פעמים רבות ללחצים ולתסכולים אשר ילדינו אינם מודעים להם.
פעמים רבות סבלנותנו פוקעת ואנו ממהרים להרים את הקול או לדבר בחוסר סבלנות עם ילדנו. אך כהורים יש לנו את האחריות לשים לב מה יוצא מפינו וכיצד
כדי שהילד יתפתח תוך תחושה שהוא אהוב ומוערך על ידי משפחתו.


ובכלל שימו לב גם אתם לעצמכם, למילים שאתם אומרים עליכם ועל הקרובים לכם וזה בהחלט גם קשור למילים שמפורסמות ברשתות החברתיות השונות.


כן, נבואה, מגשימה את עצמה!

hedy hazzan