יש לך תחושה שמשהו תוקע אותך בחיים?

חנוכה וסליחה- למה כולם רוצים רק לגרש את החושך?

חנוכה וסליחה- למה כולם רוצים רק לגרש את החושך?

חנוכה וסליחה- למה כולם רוצים רק לגרש את החושך?

כמה כבר אפשר לשמוע: "באנו חושך לגרש" ואולי לא באמת צריך, או אפשר לגרש חושך!?

לאחרונה, שומעים לא מעט את המשפט "באנו חושך לגרש" איך לגרש, איך להאיר ועוד ועוד. אבל למה צריך לגרש את החושך? האם באמת אפשר לגרש חושך, הרי זה חלק מתופעת טבע וקסם הייקום שלנו: אור-חושך, יום- לילה, לבן ושחור!? ומי קבע, אמר והגדיר שחושך זה משהו רע שצריך לגרש? השיר? המכבים, התרבות, האנשים או ההיסטורייה?

מהו חושך?

חושך הוא מצב שמתקיים כשאין אור. אך, האם חושך הוא גם מצב שיש בו תאורה נמוכה או מטושטשת? ואולי אפשר להאיר את החושך בפנס, עששית, לשים משקפיים מיוחדות, או פשוט לעזוב "את החושך במנוחה ולתת לו את המקום שלו, להכיל, להתמודד ולהחליט מה נכון "עבורו". ואז גם יהיה אפשר למצוא את המקומות שהחושך גם עושה לנו טוב.

כשקורה משהו לא צפוי או מצב שלא רצינו שיקרה "והשמיים נופלים", כגון מחלה, כעס, כאב, אכזבה, פרידה, משבר, או כישלון, החושך  יוצר אפלה, דממה ותקיעות בחיינו ומשפיע על מעגלים נוספים בחיינו. תחשבו על זה רגע: כשאתם לא סולחים,  עד כמה כאב של כעס, פרידה, אכזבה מאדם או מקום, יכול להשפיע למצוא זוגיות חדשה להתקדם בעבודה , להמעיט כעסים יומיומיים ולמצוא בהירות ויותר שלווה בחיים.

כמה "חושך מעכב" אנחנו מכניסים לחייינו. חושך כזה שמשתלט על כל פיסה של יום גוזל וזולל את כל האנרגיה והמעגלים האחרים ויוצר גם תקיעות במקום אחר.
לעומתו יש "חושך מקדם" שטוב עבורנו מאפשר לנו להתקדם בקצב הנכון ולהאיר את הדרך.
המפתח ל"חושך הנכון" עבורי תלוי במינון המתאים ובנקודת איזון בין הפנים והחוץ בין הצל/חושך לאור, כי בכל אחד ואחת יש רגעי חושך ואור בתקופות שונות.

חנוכה גם מזכיר 3 סוגי אנשים שקיימים בכל אחד ואחת מאתנו:

  1. אנשים שחיים בחושך ובצל – אנשים פסימיסטים שחיים על אוטומט ובשגרה בלתי פוסקת של החיים
  2. אנשים שחיים באור – אופטימיים שמחים, מודעים, נינוחים ורגועים
  3. אנשים שחיים "בצל של אור" אנשים שחיים בצל של כאב שמשתלט עלינו ומשפיע על דרכנו. זהו צל הכולל שאריות של אגו , חוסר סליחה , כעס, אכזבה, אשמה, כישלון או פרידה "שתקועה" בנו ומנהלת אותנו, כתוצאה מהדברים שעדיין לא סלחנו ושחררנו.

לפעמים,הצל הזה שאנו חושבים שהוא מגן עלינו ואולי אפילו נוח לנו איתו, למעשה הוא גורם לנו לעמוד במקום ולא לראות את ההזדמנויות השונות שיש לנו בדרך. העיניים כאילו עצומות, הצל מכסה את טווח הראייה ואנו לא רואים את התמונה בשלמותה. לעיתים קרני האור מצליחות לחדור ולסנוור ולעיתים אנו חיים באור שלא אנחנו בחרנו. אחרים בחרו עבורנו. שכנעו אותנו שזו הדרך ואנו המשכנו בשביל זה. לעיתים, נכנעתי, הרמתי ידיים והמשכתי את דרכם ואולי זה כבר לא ממש אור, אלא צל שמכסה ומלווה אותי יום יום וגורם לי לפספס משהו אחר, גדול יותר.

אז מה עושים עם החושך, איך מאירים את "החושך המקדם" בחיינו?

3 צעדים להתנהל עם חושך:

  1. מודעות והבנה– מה קרה פה. להסתכל לחושך בעיניים עם כל הפחד. להכיל להרגיש לתת לו מקום. זה כמו סיר רותח שהמכסה שלו סגור לחלוטין וברגע אחד שלא ידוע מראש הוא עשוי להתפוצף. להבין איך ובמה החושך מעכב אותנו בחיים.
  2. אחריות– לקבל החלטה ולהשלים עם החושך, כי אי אפשר להתווכח עם המציאות. ומתוך החושך הזה, להחליט לנהל ולהשפיע עליו בתכנון הצעדים הבאים ובהכנסת "גופי תאורה" שיאירו את הדרך (חברים, לימודים, עבודה, התחייבות, בילויים)
  3. לעשות שינוי 1 בצעדים קטנים ולשחק עם העוצמות.
  4. אישה יקרה לי מאוד אמרה לי פעם ברגע של משבר גדול בחיי שבו ראיתי רק שחור מסביבי ונכנסתי לאפלה מוחלטת, לפתוח חזק חזק את העיניים, להתאמץ ולהשאיר אותן פקוחות. כי רק אז, אצליח לראות שאין רק שחור ולבן בשמיים יש גם אפור אדום ירוק ועוד הרבה צבעים. נתן אלתרמן אמר פעם ש"צבע הדברים תלוי בצבע המשקפיים" ואכן הכל תלוי בעיני המתבונן. אנו בוחרים כיצד להסתכל על העולם ותחשבו לרגע על כמה אנשים הסתכלתם במהלך החיים ולא ראיתם אותם מעולם?הסליחה מאפשרת לנו לנשום להכיל להבין ולקבל את זרימת החיים בכל הקיצוניות שיש בהם ולהצליח להיות שמחים גם כשאנו עצובים. לחיות בשלום עם כל מה שמרגישים להכיל את החושך ולהינות מהאור ולטבל אותם יחדיוחג החנוכה הגיע וזו הזדמנות לכל אחד ואחת לבחון מה נקודות החושך והאור , הכעס, העצב, הכאב החוסר ,הסליחה, השמחה וההנאה בחיים.אומרים ש"באנו חושך לגרש"אך לא תמיד צריך לגרש אותו אפשר גם להאיר אותו ולהגיע דרכו למקומות מופלאים.
    חנוכה שמח ומלא באור גדול, תקוות ,חלומות, סליחה ונתינה.
magbeauty