יש לך תחושה שמשהו תוקע אותך בחיים?

מכתב הסליחה שחיכה רק לו

מכתב הסליחה שחיכה רק לו

מכתב הסליחה שחיכה רק לו

הם היו חברים טובים פעם. מהרגע הראשון שהכירו היתה כימיה מיוחדת ביניהם. הם דיברו עד השעות הקטנות של הלילה על המטרות שלהם בחיים ולראשונה הוא הרגיש שמצא אדם שבאמת הבין אותו.

הרבה דברים קרו מאז. משהו רע עבר ביניהם ומאז הם התרחקו מאוד. הוא ידע שחלק גדול מן האשמה רובץ על כתפיו. עכשיו הם כבר לא נקראים חברים. הם אפילו נקראים…יריבים.

היה לו קשה להודות בכך אבל הוא התגעגע. מאוד. מידי פעם נסע עד לדרום, ועמד מול דלת ביתו במטרה לבקש סליחה. הוא בא לנקוש, ונעצר. בא לנקוש, ונעצר. הוא מעולם לא ידע שכל-כך קשה לבקש סליחה. זה הכריח אותו להודות כמה לא היה בסדר להתעמת עם הכאב.

לבסוף הסתובב וחזר בחזרה לעירו בנסיעה דוממת, כשהוא נוהג מאחורי מכונית שהזכירה לו: "חבר, אתה חסר". הוא תהה עד מתי ימשך משחק הכבוד הטיפשי הזה, ולמה, לכל הרוחות, הוא עדיין משתתף בו.

יום אחד החליט שדי, זהו, הגיע הזמן להפסיק. לראשונה בחייו באמת נקש בדלת.

אישה לא מוכרת פתחה לו ושאלה לשמו והוא אמר לה. היא הביטה בו ארוכות ואז אמרה: "חכה רגע, בעלי השאיר לך פתק".

על הניר המקומט היו כתובות המילים הבאות: "חבר יקר, דע לך כי למרות הריב בינינו מעולם לא חדלתי מלאהוב אותך, אבל רציתי שאתה תהיה זה שיעשה את הצעד הראשון, שתכיר בטעות שלך. הייתי טיפש.

כשבאת בפעם קודמת, ראיתי אותך מבעד לחלון, התפללתי שתדפוק ולא דפקת. כשהסתובבת רציתי לצרוח ולא הייתי מסוגל ואתה הלכת לך, משאיר חלל בלבי. אם אתה קורא מכתב זה סימן הוא שהגעת שוב, רציתי רק שתדע כי סלחתי".

ליבו התמלא שימחה, ״מתי בעלך חוזר?" הוא שאל אותה, "יש לי זמן לחכות".

"בעלי?" היא לחשה במרירות "בעלי נפטר אחרי מאבק ארוך במחלה קשה. הפתק היה בצוואתו".

נקודה למחשבה

הזמן לסלוח הוא עכשיו, לא בגלל או עבור האחר, רק עבורנו. לנקות את הלב שלכם, להעיף את מה שמיותר לו לצמוח ולהתפתח. כולנו פגענו, נפגענו, חטאנו וחווינו משברים ואכזבות, אך הבחירה היא בידינו לרפא את עצמנו. הסליחה היא כמו חיסון לגוף.

אז חברים, אם יש אדם בחייכם שנפגע או פגע בכם. אל תשאירו את הפצע פתוח. תסלחו תשחררו אם זה מולו או בלעדיו. כן, אפשר גם לעשות תהליכי סליחה מול אנשים שלא בחיים.

הסליחה עכשיו מוגשת לכם בכל דרך אפשרית לפני יום כיפור, פיתחו את הדלת, הכניסו אותה לחייכם והשאירו אותה שם.

ועשו זאת בשבילכם!

להרשמה לניוזלטר ליחצו כאן

להצטרפות לקבוצת הווטאפ שלי "סיפורים ותובנות" ליחצו כאן

hedy hazzan