לפני שנים אחדות יצאנו כל בני המשפחה מהבית כששבנו הבייתה ציפתה לנו ‘הפתעה’ בבית. כשפתחנו את המקרר כדי להכין ארוחת ערב פתאום ראינו כי מרבית מצרכי האוכל, פשוט נעלמו כאילו ולא היו.
הבית היה נעול וללא כל סימני פריצה ועל פי בדיקתנו לא נגנב דבר ולכן גם לא התקשרנו למשטרה. במרוצת הזמן שכחנו מהתעלומה.
ואז… לפני כשנה התקשר אלינו עורך דין בלתי מוכר וביקש לבוא לביקור בביתנו. עורך הדין בישר לנו מייד עם כניסתו כי ביקורו קשור בעניין חיובי. וכשהגיע פתח צוואה שהופקדה בידיו לפני שנים והקריא אותה בפנינו:
הבשורה הייתה נעוצה בצוואה שעורך הדין פתח וקרא לפנינו. וזו נוסח הצוואה:
“לפני כמה שנים נקלעתי לתקופה השחורה הקשה והמדכאה ביותר בחיי. הייתי חסר משפחה וחסר בית והתפרנסתי לסרוגין מעבודות סבלות ושליחויות מזדמנות. יום אחד התהלכתי מיואש ו”רעב אחרי שכמה ימים לא אכלתי ולא היה לי כסף. פתאום ראיתי אתכם. משפחה מקסימה מעמיסה תיקים על הרכב יוצאת מביתה נראה לטיול. ואז האבא הסתיר מאחורי עץ את המפתח לאחר שנעל את דלת הכניסה.
קרקורי הבטן שגברו מרגע לרגע גרמו לי לחשוב מה המשמעות של “מלחמת הקיום” והישרדות ולכן אחרי שנסעתם, לקחתי את המפתח ונכנסתי לבית שלכם. מיד נגשתי למקרר לא נגעתי בדבר רק רציתי לאכול.
ואז בדרך החוצה, על השולחן בסלון נתקלו עיני בכרטיס לוטו , הנחתי אותו בכיס יצאתי מהבית, נעלתי את הדלת והנחתי את המפתח במקומו. זה הדבר היחיד שלקחתי.
כעבור כמה ימים חלפתי על פני דוכן של מפעל הפיס ונזכרתי בכרטיס הלוטו. מסרתי אותו באדישות בדוכן לבדיקה ולתדהמתי הגדולה הכרטיס זכיתי בכמה מליוני שקלים, ואואו!!!
כשהתאוששתי מהתדהמה התרוצצו במוחי רגשות מעורבים – מצד אחד, כאזרח ישר היה עלי להשיב את הכרטיס למשפחה, אך מצד שני אולי זה סימן מאלוהים שריחם עלי והחליט להעניק לי קצת אושר בחיי המדכאים.
החלטתי כי לא אבזבז את הכספים סתם. אשכור לי דירה ואמצא תעסוקה ומיד לאחר מכן אחזיר את הכסף לכם למשפחה.
רצה הגורל ונכנסתי כשותף בעסק מצליח והצלחתי להחזיר את ההשקעה. התכוונתי באמת ובתמים להעביר למשפחה את סכום הפרס.
פתאום גיליתי שאני חולה במחלת הסרטן ואין לי עוד הרבה זמן לחיות.
הצעד הראשון לאחר הבשורה המרה היה לכתוב באופן מידי צוואה זו.
למען הסר כל ספק אני מצווה בזה כי כל הרכוש שרשום על שמי בעסקים ובבנקים כמפורט בנספח לצוואה זו, יועבר מיד לאחר מותי לבני משפחת “______” בכתובת “_____”
- עוד אוסיף כי הסיפור שלי הזכיר את ההתרחשות של אדם וחווה בגן עדן: אכילה מעץ התפוח האסור, הנאה כתוצאה מכך וקבלת עונש. מי יודע?
- אין לי אלא לומר לכם אלפי תודות על שבזכותכם נהניתי מכמה שנות אושר ( אף כי הושגו כאמור בחטא), ולבקש מכם סליחה על שמנעתי ממכם את ההנאה במשך השנים הללו מכספי הפרס. כולי תקווה כי העובדה שאני מוריש לכם סכום שהוא פי שלושה מסכום הפרס המקורי יפצה אתכם במידת מה על גזילת הנאה בשנים אלו.
ושוב תודה ועמכם הסליחה
——————
תגובת המשפחה
“למען האמת אין אנו משתתפים באופן קבוע בהגרלות הלוטו, ובמקרה רכשנו כרטיס זול באותו מועד, כך שכלל לא שמנו לב שהכרטיס חסר עד שקיבלנו את בשורת הירושה המדהימה, שכחנו מכל עניין המקרר. כמובן ששמחנו מאוד לקבל את הירושה שבאה בזמן הנכון.
עם זאת, נציין כי התרגשנו מאוד מדברי המוריש בצוואה, ואנו מאמינים לו, מודים לו מאוד וסולחים לו.
לדעתנו נפשו הייתה נפש צדיקה .ואנו מצטערים באמת ובתמים על פטירתו.
אנו מקווים שהגיע לגן עדן ושם יפוצה על כל סבלו בעולם הזה.
אז האם יש תוקף לסליחה?